בקשה למתן צו כינוס נכסי חייב בגין חובות כספיים

רקע ביום 5.3.17 ניתן צו לכנוס נכסי החייב לבקשתו והושת עליו צו תשלומים בסך של 500 ₪ בבקשתו הצהיר החייב כי חובותיו נאמדים בסך של 5,222,446 ₪ ומספר נושיו הוא 12.

בתצהיר ההסתבכות שצרף החייב לבקשה העיקרית, הצהיר כי בשנת 1993 לאחר שהייה של כמה שנים בחו"ל, הוא חזר לישראל ועבד עד שנת 1995 כשכיר בחברת "ספקו" בע"מ, חברה לצבע ואיטום, ובשנת 1995 מונה לחברת "ספקו בע"מ" כונס נכסים והחברה פורקה ובנסיבות אלו פתח החייב בשנת 1995 חברה בע"מ בתחום האיטום ואולם לאחר כשנתיים נאלץ החייב לסגור את החברה בשל חובות כספיים שרובם הגדול נבעו מכך שלקוחות החברה "התרסקו" כלכלית ולא העבירו תשלומים עבור עבודות שבוצעו כאשר לטענת החייב לקוח אחד בשם מר לנצמן, נותר עם חוב גדול לחברה ואף היתאבד עקב חובותיו.

...

בנסיבות ולאור כל הנתונים שפורטו לעיל, אני סבור כי יש לאפשר לחייב להציע הסדר נושים או תוכנית פרעון על בסיס הצעתו מיום 5.5.21 ולפיה יסלק החייב את מלוא חוב הפיגורים שנצבר בתשלומים חודשיים בסך של 2,000 ₪ וכן יממש כספים הצבורים לזכותו בקופות השונות, ובנוסף יוסיף החייב סך נוסף של 48,000 ₪ ב-48 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך של 1,000 ₪ לחודש.

כמו כן לטעמי, ככל שלא יצליח החייב להשיג את הרוב הנדרש להצעה (כהסדר נושים לפי סע' 33 לפקודה) יש מקום לשקול לאשר את הצעת החייב כתוכנית פרעון לאחר הכרזת החייב פושט רגל ומכח הסמכות המוקנית לבית משפט זה בהתאם לסעיף 62 לפקודה; חשוב עוד לציין כי במסגרת הצעתי זו ניתן משקל גם לכך כי החייב לא הציג כל קביעה של המל"ל או אישור מרופא תעסוקתי בעניין כושר השתכרותו ולכך משקל לכל הפחות עד הגעת החייב לגיל 67, וכן לעובדה כי החייב מתגורר לפי גרסתו עם בנו מאז שנת 2015 על כל המשתמע מכך מבחינת חסכון בהוצאות דיור והוצאות שוטפות אחרות כפי שהחייב עצמו אישר בחקירתו בידי המנהל המיוחד ובעניין זה אפנה לדו"ח המנהל המיוחד מיום 20.2.19 ולתשובות החייב שלפיהן ילדיו מממנים לו את הייעוץ המשפטי הפרטי, וכי חוב הפיגורים שצבר חייב ימומן על ידי ילידו או "בעזרת הילדים" וכי הילדים מסייעים בכיסוי הוצאות חודשיות שוטפות בסך של כ- 1,000 ₪ ₪ לחודש ולשאלה לגבי הפער בין הכנסותיו להוצאותיו מסר החייב כי זה "ממומן על ידי הילדים". לפיכך אני מורה לחייב להגיש הצעת הסדר כמפורט לעיל עד ליום 15.6.22 ויודגש כי בכל הנוגע למימוש כספים הצבורים לזכות החייב שאותם הציע החייב לממש, הנחת המוצא שלי היא החייב הציע מימוש של מלוא הסך של כ- 100,000 ₪ הצבור בחברת הראל בהיות הכספים הצבורים שם כספים שאינם מוגנים ושמימושם אינו חייב בניכוי מס. במקביל, אני מורה למנהל המיוחד להשלים בדיקת תביעות החוב שהוגשו בהליך לרבות תביעת החוב שהוגשה בשנת 2019 על ידי הנושה א.צ. שיווק ולהגיש עד ליום 15.6.22 דו"ח עדכון בדבר מצבת הנשייה בתיק או להגיש לפני כן הודעה על מצבת חובות החייבת ככל שבדיקת תביעות החוב הושלמה כבר שכן הדבר לא ברור מדו"חות המנהל המיוחד שהוגשו בהליך.

כמו כן אני מורה לחייב להתחיל כבר מחודש יוני 2022 לסלק את חוב הפיגורים שנצבר עד היום בתשלומים של 2,000 ₪ כפי שהציע בבקשתו מיום 5.5.21 וככל שלא ימציא עד ליום 15.6.22, ביחד עם ההצעה שתוגש על ידו, אישור בדבר תשלום סך של 2,000 ₪ ע"ח חוב הפיגורים יבוטל ההליך ללא דיון נוסף.

רקע ביום 17.06.2018 הגישו בני מישפחת אלברט (6 נושים) בקשה למתן צו כנוס לנכסי החייב.

הכלל הוא שנכסי בן הזוג אינם מוקנים לקופה, אין יסוד בדין לדרישת הנאמן לשים יד גם על הכספים המגיעים לרעייה, זו אינה אחראית לחובות, אין לה יד ורגל ביצירתם, ואין כל מקור בדין מכוחו ניתן לחייבה לפרוע את החובות או למכור את נכסיה שלה לשם פרעונם.

מדובר בנכס שניתן לחייב ורעייתו במתנה מאביה של הרעייה לפני שנים רבות, הרישום לא הושלם בשל חוב לעירייה ששולם בנתיים, נכון להיום אין כל מניעה לרשום את הנכס על שם החייב ורעייתו כעולה מאישור הערייה שצורף, ובנסיבות אלו הרישום אינו אלא אקט פורמאלי.

...

טענות נוספות ומסקנה טענות הרעייה בעניין זכותה לפדות את זכויות החייב בנכס מוקדמות, ולא בהן התמקד הדיון.

התוצאה היא שבקשת הנאמן לפעול למימוש הנכס כפנוי מתקבלת.

טענתו כי התמורה כולה תועבר לקופת פשיטת הרגל נדחית, מחצית מהכספים שיתקבלו תועבר לקופת פשיטת הרגל ומחציתם לרעייה.

כחודש לאחר מכן הגיש בנק דיסקונט בקשה לפירוק חברה שבבעלות החייב וכחודשיים לאחר מכן, ביום 21.11.2018, הגיש בנק דיסקונט בקשה למתן צו כנוס נכסים נגד החייב – וזאת, בגין חוב נטען בסך של כמיליון ש"ח. ביום 24.3.2019 ניתן צו כנוס נכסים בקשר עם נכסי החייב וביום 5.3.2020 הוכרז החייב פושט רגל והוגשו נגדו תביעות חוב בסכום כולל של כארבעה מיליון ש"ח. ביום 29.7.2020 הגיש הנאמן לבית משפט קמא בקשה למתן הוראות.

בקביעתו זו הסתמך בית משפט קמא על מספר ראיות: (1) עדות אמם של החייב והמערער לפיה בניה היו נתונים בקשיים כלכליים והיא נאלצה לתת להם כספים על-מנת לסייע להם; (2) מהדו"חות הכספיים לשנת 2015 עולה שכבר אז החייב היה חדל פרעון, כאשר באותה שנה החברה שבבעלותו של החייב נטלה הלוואה מבנק מזרחי-טפחות, לה החייב היה ערב באופן אישי, בסך של 1,300,000 ש"ח. בשנת 2015 לבדה צברה החברה שבבעלותו של החייב הפסד בסך של 270,308 ש"ח והיו לה התחייבויות כלפי בנקים שלחלקן היה החייב ערב באופן אישי; (3) כבר בשנת 2013 נטל החייב הלוואה חוץ בנקאית בסך של 500,000 ש"ח; ו-(4) בחקירתו הנגדית אמר החייב: "ב-2015 פניתי לאחי [המערער – א.ש.]. הייתי כבר במשברים כספיים והצעתי לו לקנות את החלק שלי". כן נקבע שהמערער עבד אצל החייב, וחזקה עליו שידע לפחות באופן כללי על קשייו הכספיים ועל חובותיו.

...

לפיכך, בתאריך 18.11.2015 נחתם זיכרון דברים בין החייב למערער לפיו תמורת זכויות החייב במקרקעין ישלם המערער לחייב סכום של 600,000 ש"ח אשר ישולמו באופן הבא: 100,000 ש"ח בתוך 30 יום מיום החתימה על זיכרון הדברים; 335,000 ש"ח על-ידי העברת חלקו של החייב בחוב המשכנתא על שם המערער (אין מחלוקת שלא נעשה שינוי ברישום, כך שהמשכנתא עודנה רשומה במשותף על שמותיהם של החייב, של המערער ושל בנות זוגם); והיתרה בסך 165,000 ש"ח תשולם במועדים מאוחרים לפי יכולתו של החייב עד להעברת הזכויות.

לסיכום קבע בית משפט קמא כך: "אני קובע שהערת האזהרה אינה תקפה כלפי הנאמן. ההענקה שהוענקה במסגרת זיכרון הדברים הנטען בטלה כלפי הנאמן וכי הזכויות הרשומות בנסח הרישום על שמו של החייב בכפוף לחוב המשכנתא מוקנות לנאמן". נגד החלטת בית משפט קמא הגיש המערער את הערעור שלפנינו.

סוף דבר – הערעור נדחה.

רקע והשתלשלות הליך פשיטת הרגל של החייב ביום 28.3.2015 ניתן צו כנוס לנכסי החייב בגין חובות מוצהרים בסך 514,321 ₪, ובתום הליך פשיטת הרגל קיבלו נושיו דיבידנד בשיעור של כ - 15%.

לית מאן דפליג, כי זכות תביעה כספית ממין זו בה מדברים אנו מוקנית לנאמנת, ולו הייתה מודעת לכוונת המבקש לנקוט בהליך משפטי לאחר מתן צו כנוס הנכסים, הייתה עומדת על כך שהתביעה תתברר תחת פקוחו של בית משפט זה, וכך גם כל הסדר פשרה שגובש/יגובש במסגרתה ועל כך שסכומים שיפסקו לטובת המבקש במלואם או בחלקם יועברו לקופת הנשייה.

...

הבקשה הוגשה על יסוד טענת המבקש, כי נכנס להליך פשיטת הרגל בתום לב לאחר שנפל קורבן, באופן בלתי צפוי, לבעל רשת, שגזל ממנו כספים ובעקבות זאת נקלע לחובות כספיים גבוהים, בעטיים נמנעה ממנו היכולת למלא התחייבותו לפתיחת עסק, איבד את כספי הפנסיה שחסך, וכיום אף נשללת ממנו האפשרות לקבל הלוואות ממוסדות בנקאיים ולרכוש דירה.

הכרעה לאחר שעיינתי בכל אשר מונח לפניי, באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות.

על יסוד כל האמור לעיל מצאתי, כי המבקש אינו עומד בתנאים שהציב המחוקק בסעיף 66 בפקודה.

לפיכך, הבקשה נדחית.

רקע והליכים קודמים במהלך חודש יולי 2016 הגיש היחיד, תושב חיפה יליד 18.7.1990, לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשת פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) במסגרת תיק פש"ר 1407-07-16 בשל חוב כספי שאותו צבר ביחס למספר נושים ובעיקר כלפי "בנק הפועלים" (בסך 160,000 ₪).

היתנהלותו של היחיד על פני שתי התקופות תשפיע על מתן הצוו לשקום כלכלי ועל תוכנו (ככל שיינתן) ובסופו של יום על זכותו של היחיד לקבל הפטר מחובותיו ולכן מי שצבר את חובותיו בחוסר תום לב במהלך הליכי חידלות הפרעון אינו ראוי להגנת ההליכים הללו ולמתן הפטר מחובותיו (ראה : ע"א 6989/21 שמעון אלקלעי נ' כונס הנכסים הרישמי ואח' מיום (26.1.2022.

לפיכך, אין מקום להכשיר הסתרת מידע ועמימות מכוונת מצד חייב בכל הנוגע להעברות כספיות אשר הועברו לצדדים שלישיים (בעיקר לבני מישפחה) ובפרט "חייב חוזר" אשר צבר ברשותו די והותר נכסים שבאמצעותם ניתן לפרוע את החוב בהתאם להוראות סעיף 1(2) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי.

...

מן המקובץ לעיל עולה כי יש מקום לקבל את עמדת הנאמנת והממונה שלפיה יש להורות על ביטול ההליכים בתיק זה, בשל אי מתן הסבר המניח את הדעת של היחיד בנוגע לשילובו במעגל העבודה, ובעיקר בשל העמימות המוחלטת ואי מתן הסבר המניח את הדעת בנוגע לאי תשלום החוב לבנק (ולכל הפחות את הסכום שאינו שנוי במחלוקת).

סוף דבר : אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים; צו עיכוב יציאה מן הארץ יפוג בחלוף 90 ימים מהיום.