בקשה למתן צו כינוס לפי פקודת פשיטת רגל

ביום 7.11.2018 ניתן בעיניינו של המבקש צו כנוס לפי פקודת פשיטת הרגל, בבית המשפט המחוזי בחיפה, תיק פש"ר 60242-10-18.

...

בעניינו של המערער, אכן יכול ואין פתרון לתקופה הזאת, אולם חוסר הפתרון אינו נובע מהתעמרות מצד המחוקק, אלא מכך כי אין מנוס שאדם הרוצה בהסדרת מצבו, לא יגרור רגליו ויצפה להזדמנויות רבות, אחת אחר השנייה; למערער, כאמור לעיל, היו הזדמנויות רבות, והוא הקפיד להחמיץ את כולן.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל – סבורני כי הממונה מוסמך לדחות בקשה למתן צו פתיחת הליכים לאור הלכת אלקצאצי – ככלל, ובמקרה של קביעה פרטנית לגבי המערער בפסק דינו של בית המשפט המחוזי – בפרט, וכן כי יש לדחות את יתר טעמי הערעור, לאור נסיבותיו הפרטניות של המערער שבפני.

הערעור נדחה, אין צו להוצאות.

רקע עובדתי : המערער, יליד שנת 1973, הגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה במהלך חודש מרץ 2017 בקשה למתן צו לכנוס נכסי החייב לפי פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם – 1980 (תיק מספר 54932-03-17) לאחר שהצהיר על כך שצבר לחובתו חובות כספיים לתשעה נושים שונים בסכום מיצטבר של 400,000 ₪.

...

סבורני, כי במקרה דנן העובדה שבמהלך "מעשה המרכבה" של חקיקת חוק חדלות פירעון המחוקק בחר מדעת שלא לקבוע במסגרת הוראות חוק חדלות פירעון הוראות דין מפורשות בנוגע ל"תקופת הצינון", לאחר שהוראות מעין אלו לא הוסדרו במסגרת פקודת פשיטת הרגל מצביעה על כך על כך ש"הוואקום" התחיקתי שנוצר באופן מודע מצד המחוקק נבע מההכרה בכך שהלכת אלקצאצי מהווה הנחייה שיפוטית לכל דבר ועניין המאפשרת בידי הממונה ורשמי ההוצל"פ להפעיל את שיקול דעתם בנוגע לתקופת הזמן המתחייבת על פי נסיבותיו הייחודיות של כל מקרה ומקרה (ראה גם : יצחק כהן ואמל ג'בארין, "חקיקה שיפוטית במישור הדיוני – תביעה נגד נתבע אנונימי, בעקבות פרשת מור", עלי משפט (תשע"ז), עמ' 143 ; ליאב אורגד ושי לביא, "הנחיה שיפוטית: הערות לתיקוני חקיקה בפסיקת בית המשפט העליון, עיוני משפט (ל"ה), תשע"א – 2011, עמ' 437).

לעניין זה יפים דבריו של בית המשפט העליון (כב' השופט סולברג) בעניין רע"א 3396/20 קרול שאן מייקל נ' כונס הנכסים הרשמי ואח' מיום 30.6.2020 בכל הנוגע לחייב בהליך פש"ר אשר זנח את ענייניו בבית המשפט המחוזי וזאת למרות שבאותו מקרה החייב/מערער הגיש בקשה לעיון חוזר לביטול פסה"ד : " 5. לאחר שעיינתי בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, בהחלטה מושא הבקשה שלפנַי, ובבקשת רשות הערעור, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, "הליך חדלות פירעון ככלל, והליך פשיטת רגל בפרט, הוא הליך אשר מטבעו הוא 'חסד המחוקק'" (ע"א 6892/18 רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן – מנהל מיוחד, פסקה 8 (18.12.2019)).

סוף דבר : לאור האמור מעלה הערעור נדחה.

משלא שב המבקש לרוסיה, פנה הבנק לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד בבקשה למתן צו כנוס נגד המבקש לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה" ו-"הבקשה לצוו כנוס", בהתאמה), ולצדה בקשה כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו ליתן צו זמני לעיכוב יציאה מהארץ נגד המבקש, לפי תקנה 384(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקסד"א").

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

אשר על כן, אינני סבור כי בית המשפט קמא פירש שלא כהלכה את ההנחיות שניתנו במסגרת פסק הדין בערעור, ומטעם זה דין בקשת רשות ערעור להידחות.

סוף דבר: דין בקשת רשות הערעור להידחות.

זו דירה שבה התגורר בשכירות ואין כל טענה לזיקה תקפה, קניינית או אחרת של החייב או אף של משפחתו לדירה זו. טענות הצדדים המנהל המיוחד המנהל המיוחד מיתנגד לבקשה ובקש לבטל את צו הכנוס בשל העדר זיקה של החייב לישראל, שכן בעת הגשת הבקשה למתן צו כנוס (המהוה את מעשה פשיטת הרגל), שהה בשוויץ ולא היתקיימה בעיניינו כל זיקה מבין הזיקות המפורטות בפקודה.

לעניין הזיקה לישראל, טען החייב, כי דירת הוריו מצויה בישראל ומשכך, יש לראותו כמי ש"היה גר כרגיל בישראל או היה לו בה מקום מגורים", המשמשת כאחת החלופות להגדרת "חייב" לפי פקודת פשיטת הרגל.

...

משעה שהחוב היחיד עליו הצהיר החייב והוגשה תביעת חוב בגינו, הוא חוב המזונות שאינו בר הפטר - מקובלת עליי עמדת המנהל המיוחד, המל"ל והכנ"ר כי אין תועלת בהליך הפש"ר. גם מטעם זה לבדו ובוודאי בהצטרף השיקולים האחרים שנזכרו, יש להורות על ביטול צו הכינוס.

מקובלת עלי עמדת המל"ל כי תרופתו של החייב היא בהליך ההוצל"פ. טענות החייב לגבי ביצוע תשלומים כאלה ואחרים או לגבי יכולות התשלום, צריך שייטענו בהליך לשכת ההוצל"פ. כאמור, המל"ל פתח את הדלת להידברות על מנת להגיע להסדר שיאפשר לחייב לבקר בארץ את הוריו המבוגרים, מן הראוי שהחייב ינצל את היד המושטת לעברו (מבלי שיש בכך כדי לחייב את המל"ל בדבר).

סוף דבר לאור כל האמור, צו הכינוס מבוטל.

ביום 19.3.18 הגיש הבנק בקשה למתן צו כנוס כנגד המבקש לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") (להלן: "בקשת הכנוס").

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, מהטעמים הבאים: טענת פסלות יש לטעון מיד לאחר היוודעה ולא להשאירה נצורה לעת מצוא (תקנה 471ב לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן: "תקסד"א"); ע"א 421/06 הראל חברה לביטוח בעמ' נ' טויו רם אלקטרוניקס בע"מ (4.9.06)).

לאור האמור לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה.

עסקינן בהליך שעניינו בקשת כינוס, שהוגשה עוד בחודש מרץ 2018 שהתקיימו בו דיונים רבים והגיעה העת להכריע בו. לפיכך, הבקשה נדחית והדיון יימשך כסדרו, על פי ברירת המחדל הקבועה בסעיף הנ"ל. בנסיבות העניין, אני מורה על חיוב המבקש בהוצאות הבנק והכנ"ר בסך של 10,000 ש"ח, לכל אחד.