עם זאת, יש בידי התובע שני פרסומים נוספים המתייחסים לציוץ ומלמדים על תוכנו:
· האחד, כתבה בערוץ 7, שבה מפרטת הנתבעת את הדברים הבאים: "העלתי לפני יומיים את השרה סילמן מטיילת בסנטרל פארק בניו יורק עם המשפחה. אורי משגב הוסיף פרטים על הנסיעה הארוכה והמיותרת על חשבוננו", כתבה בודק שביט בטויטר והוסיפה בהמשך את הכתבה.
משכך, לא ניתן לכלול בכתב תביעה בגין לשון הרע קביעות סתמיות, שהנתבע איננו יכול להערך להגנה מפניהן.
כך, בעיניין אהרוני נקבע כי - "פרט לטענה כי 'המערער הושמץ בלי הרף' ו'הוצאה עליו דיבה' לא נמצא בפרשת התביעה או בתיקונים המבוקשים, כל פירוט של המלים שעליהן מבסס המערער את תביעתו."
כמו כן, בעיניין ציפורי, ההחלטה שעניינה בבקשת הנתבעת להארכת מועד להגשת כתב הגנתה, נקבע כי התובע פירט בכתב תביעתו עשרה פרסומים, בעוד שבפועל עתר לפצוי בגין מספר גדול יותר של פרסומים.
...
אכן, התובע נשוי לחברת כנסת, שרה ואשת ציבור, אולם התרשמתי כי גם הנתבעת היא אושיית רשת ומשפיענית, ובמצב דברים זה שבו עסקינן בבעלה של חברת כנסת מחד גיסא ובאושיית רשת מאידך גיסא, אין בידי לקבוע קיומם של פערי כוחות העולים כדי סכנה לתביעת השתקה.
סוף דבר
עולה מן המקובץ כי דינה של הבקשה דחייה.
בנסיבות העניין אני מורה לנתבעת לשאת בהוצאות התובע בסך של 3,000 ₪.
