בקשה למתן פסק דין הצהרתי לביטול משכון על דירה

דיון ק.מ שהיה קבוע ליום 15/3/20 בוטל לאור צו שר המשפטים שהודיע על מצב חרום מיוחד ליום זה. לאחר שעיינתי שוב ובקפידה רבה במסמכים בתיק וכן בפסיקה הרלבנטית לקראת הדיון (שבוטל רק בבוקר הדיון) ועל מנת לקדם את הטיפול בתיק, מצאתי ליתן החלטה זו. בתביעה שבכותרת התבקש בית המשפט ליתן צו עשה המורה על ביטול הערת האזהרה הרשומה לטובת הנתבע 1 על זכויות הבעלות של התובעים 2-3 בדירה ברחוב הרוגי מלכות 7 בקריית אונו (הדירה הישנה).

ההערה נרשמה לפי סעיף 126 לחוק המקרקעין ובנסח מצוין: "סכום: 1 מיליון ₪". לפי הבקשה לרישום הערת אזהרה, ההערה היא בגין "התחייבות לרישום משכנתא בסך 1 מיליון ₪". 25/3/15 - נרשם מישכון על זכויות התובעים 2-3 בדירה הישנה; 14/6/16 - נרשמה הערת אזהרה לגבי פינוי בינוי, לטובת התובעת על זכויות הבעלים התובעים 2-3.

התובעים 2-3 הגישו תביעה לפסק דין הצהרתי שלפיו הסכם ההלוואה בטל בטענה שחתימת התובעים עליו הושגה בתרמית והטעיה; ובנוסף, והערת האזהרה נרשמה ללא הסכמתם, באמצעות ייפוי כוח מזויף וכך גם המישכון.

כן נטען כי הנתבעים דורשים להמיר את הערת האזהרה והמשכון הישן בהערת אזהרה ומשכון חדשים על הזכות החוזית של התובעים 2-3 לקבל את הדירה החדשה, שלא יבוטלו ולא יוסרו גם אם יינתן פסק דין חלוט שקובע כי הערת האזהרה והמשכון הישנים אינם כשרים ובטלים; והם דורשים שהמשכון החדש יוסר מזכות התובעים הנ"ל רק אם יינתן פסק דין חלוט שקובע כי התובעים 2-3 אינם חייבים לנתבעים כל סכום כסף, בכל ההליכים המשפטיים המתנהלים בין הצדדים (דרישה, אשר ככל שהועלתה ע"י הנתבעים חורגת לכאורה משורת הדין, כמבואר להלן).

...

דיון ק.מ שהיה קבוע ליום 15/3/20 בוטל לאור צו שר המשפטים שהודיע על מצב חירום מיוחד ליום זה. לאחר שעיינתי שוב ובקפידה רבה במסמכים בתיק וכן בפסיקה הרלבנטית לקראת הדיון (שבוטל רק בבוקר הדיון) ועל מנת לקדם את הטיפול בתיק, מצאתי ליתן החלטה זו. בתביעה שבכותרת התבקש בית המשפט ליתן צו עשה המורה על ביטול הערת האזהרה הרשומה לטובת הנתבע 1 על זכויות הבעלות של התובעים 2-3 בדירה ברחוב הרוגי מלכות 7 בקריית אונו (הדירה הישנה).

זאת, כנגד דעתו החולקת של כב' הש' סולברג, שסבור היה כי יש לדחות את הערעור.

על רקע האמור, נראה לכאורה כי בקשת התובעים להמיר את ההערה והמשכון בעיקול על זכויות התובעים 2-3 בדירה החדשה, אינה הולמת את הנסיבות ואינה עולה בקנה אחד עם הדין כמפורט לעיל.

לאור כל האמור, הצדדים יבואו בדברים נוספות וימציאו הודעה מוסכמת עד ליום 30/3/20.

כללי וטענות הצדדים בתובענה שלפניי עותרת המבקשת ליתן פסק דין הצהרתי שלפיו היא הבעלים הבלעדי של המיטלטלין המצויים בדירתה ברחוב הרב מוצפי 37/8 בביתר עילית.

זאת, לאחר שהבעל ביטל במירמה את רישום המישכון על דירת בני הזוג שניתן כבטוחה להלוואות שקבל מאת המשיב, ונותר חייב לו סך של 364,000 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה (סעיף 2 לתצהיר המשיב).

...

סוף דבר המבקשת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי היא הבעלים היחיד של המיטלטלין בדירה וכי אין לבעלה כל חלק בהם.

על כן התובענה נדחית.

המבקשת תשלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪.

כמו כן, ביום 2.8.2010 נרשמה הערת אזהרה לטובת מר ביטן ביחס לדירה, וביום 7.9.2010 נרשם לטובתו מישכון על הזכויות בדירה אצל רשם המשכונות והעסקה דווחה לרשויות המס.

על רקע האמור, ביום 27.12.2016 הגיש מר ביטן תביעה לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, ובה התבקש מתן פסק דין הצהרתי שיורה על אכיפת הסכם המכר ורישומו כבעלים של הזכויות בדירה מס' 3, מחיקת עיקולים והערות אזהרה שנרשמו על הדירה ורישום הבניין כבית משותף.

מר איסג יהיה רשאי לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לביטול צו איסור הדיספוזיציה, ככל שלא תוגש תביעה ביחס לדירה מס' 4 על ידי מי מהצדדים להליך זה בתוך 12 חודשים מהמועד בו יירשם צו איסור הדיספוזיציה במירשם המקרקעין, או ככל שיתקיימו נסיבות אחרות המצדיקות את ביטולו.

...

לאחר איזון בין השיקולים האמורים, הגעתי למסקנה כי על מנת להבטיח את יכולתה של המבקשת להיפרע בקשר לזכויותיה הנטענות בדירות מזה, ולמזער את הנזק שעלול להיגרם מעיכוב ביצועו של הסכם הפשרה כליל מזה, הצדדים המתפשרים יורשו לפעול למימושו של הסכם הפשרה ולהשלים את רישומן של הזכויות בדירות בבניין, אך זאת בכפוף למתן צו איסור דיספוזיציה ביחס לדירה מס' 4, באופן שיאפשר את רישומה על פי הסכם הפשרה על שמו של מר איסג (המשיב 5), אך ימנע ביצוע דיספוזיציות נוספות בדירה מס' 4 לאחר רישום זה. צו איסור הדיספוזיציה האמור יירשם במרשם המקרקעין בד בבד עם רישום דירה מס' 4 על שם מר איסג.

עם זאת, סבורני כי לאור הגעת חלק מהצדדים להסכם הפשרה, אין עוד צורך בהותרתם כצדדים להליך, ואם נאמר אחרת, במה הועילו חכמים בתקנתם? כמובן, ככל שמי מהצדדים סבור שיש בידי חלק מהצדדים המתפשרים מידע אשר יסייע לשפוך אור על השאלות הטעונות הכרעה, הוא יוכל לבקש לזמנם כעדים בהליך, בהתאם לסדרי הדין.

סוף דבר: הערעור מתקבל בחלקו.

שטר המישכון עליו יחתמו הנתבעים יופקד בידיו הנאמנות של עו"ד אבני אשר מתחייב שלא לרשום את המישכון על הדירה אצל רשם המשכונות, זאת אלא באם הנתבעים לא יקיימו את ההסכם (ס"ק 4.1-4.3 להסכם).

סעיף 8 לחוק קובע את סדרי הדין בהגשת תביעה לפרעון הלוואה, אם לעניין הפרטים שיש לציין בכתב התביעה ואם לעניין המסמכים שיש לצרף אליה, וזאת כדלקמן: "(א) הגיש מלווה תובענה בבית משפט נגד לווה, או הגיש נגדו בקשה ללישכת הוצאה לפועל לבצוע פסק דין או לבצוע שטר, והכל בקשר לחוזה הלוואה, יצרף לכתב התביעה או לבקשה העתק של פסק הדין או של החוזה, לפי העניין.

כתוצאה מתחייבת, דין התביעה שכנגד להיתקבל ובהתאם לכך ניתן בזאת פסק דין הצהרתי ולפיו ההסכם נשוא התביעה מיום 06.06.2018 מבוטל בזאת והנתבעים לא חייבים לתובע מאומה.

...

לסיכום, אני מורה על דחיית התביעה העיקרית נגד שני הנתבעים.

כתוצאה מתחייבת, דין התביעה שכנגד להתקבל ובהתאם לכך ניתן בזאת פסק דין הצהרתי ולפיו ההסכם נשוא התביעה מיום 06.06.2018 מבוטל בזאת והנתבעים לא חייבים לתובע מאומה.

התובע ישלם לנתבעים, ביחד ולחוד, באמצעות בא כוחם, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 90,000 ₪ (כולל מע"מ) וזאת עד ליום 08.09.2023 שאם לא כן הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בתשובתו לבקשה טען התובע כי ענייננו בתביעה לביטול פסק דין בהיעדר הגנה וכי על אף כותרת כתב התביעה - מתן פסק דין הצהרתי - היא הוגשה לערכאה המוסמכת מבחינה עניינית.

(1) ניתן פסק דין נגד החייב; (2) רשם ההוצאה לפועל אישר שעל מנת להפרע מהחייב, ננקטו כל הליכי ההוצאה לפועל, לרבות הליכים למימוש משכנתה על דירת מגורים או למימוש מישכון על זכויותיו בדירת מגורים והכל כשהם סבירים בנסיבות העניין.

...

יוצא אפוא כי תביעה דנן משבשת גם כן את הסדר הנכון בהליכי הערעור, היא היא התוצאה ממנה ביקש בית המשפט להימנע במסגרת פס''ד פבזנר כמצוטט לעיל.

לאור האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה ובהתאם לכך אני מורה על סילוק התביעה.

התובע ישלם לנתבע, באמצעות בא כוחו, הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪ וזאת עד ליום 18.02.2024, שאם לא כן הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.