כך הנתבעים יהיו חבים כלפי התובעים ביחד ולחוד להחזר כספי ההלוואה והתמורה הנוספת שהתובעים זכאים לקבל על פי הסכם ההלוואה;
להצהיר כי הסכם ההלוואה הופר בידי השותפות בהפרה יסודית המקנה לתובעים הזכות לביטולו ולהשבת כספי הלוואה לידיהם;
להצהיר כי הנתבעים 2-6 גרמו להפרת הסכם ההלוואה;
להצהיר כי התניית הפרעון המיידי שבהסכם ההלוואה התמלאה באופן שעומדת לתובעים הזכות לפרעון מידי של יתרת כספי ההלוואה;
להצהיר כי הפסקת פעילותה השוטפת של השותפות מהוה גילוי חד משמעי בדבר דעתה של השותפות שלא תקיים את הסכם ההלוואה באופן העולה גדר הפרה צפויה כמשמעותה בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א-1970 ("חוק התרופות"), ולחייב את השותפות להשיב לתובעים את כספי ההלוואה ולרבות שיפוי התובעים על ההוצאות הסבירות שהוציאו ועל ההתחייבויות שהתחייבו בהן לשם קיום הסכם ההלוואה;
להצהיר כי היתקיימו הנסיבות המקימות לתובעים הזכות למימוש השיעבוד הקבוע בהסכם ההלוואה;
להטיל על הנתבעים 5-6 אחריות אישית בהיותם נושאי המשרה השולטים והמנהלים את עסקי השותפות באמצעות השותף הכללי, ולחייבם בשיפוי התובעים בשל כל נזקיהם תוצאת מעשיהם ו/או מחדליהם העולים גדר חוסר תום לב במשא ומתן, הטעה והיצג שוא תוך רשלנות חמורה בכללם, אובדן הזכות החוזית לקבלת סכומי פרעון ההלוואה, קרן וריבית, כבהגדרתם בהסכם ההלוואה, תוצאת רשלנותם החמורה;
להורות על הרמת מסך ההיתאגדות, הן מכוח העובדה שההלוואה נילקחה מאת התובעים תוך שהנתבעים מסתירים מהם כי הדבר נעשה בנסיבות של "מימון דק", ללא כוונה אמיתית כי ההלוואה תשרת צמיחה עסקית, והן מכוח העובדה שהנתבעים, אשר יושבים בכל הצמתים של הקבוצה, עוסקים בעירוב נכסים ואינטרסים של הקבוצה כולה ומתייחסים אליה כאל אשכול החברות בלתי ניתן להפרדה – המהוה יחידה כלכלית אחת, בשליטה מלאה של אינפימר ובעלי השליטה בה, בהיתחשב בכך שהשותפות מהוה אך צנור לפעולותיה של אינפימר, וכי בעלי השליטה עצמם אינם מייחסים משמעות כלשהיא למסך ההיתאגדות בקונצרן;
למנות בודק חשבונאי לבחינת ספרי השותפות והתחקות אחר מסלול הכספים שהתקבלו מכוח הסכם ההלוואה והשימושים שנעשו בהם באופן פסול.
הנתבעות 1, 2 לא הגישו כתב הגנה וביום 21/12/2021 ניתן פסק דין נגד נתבעות אלו ע"י כב' השופטת רחל ערקובי:
"ניתן פס"ד כמבוקש בהתאם למפורט בכתב התביעה".
בכתב הגנתם טענו הנתבעות 4-3 בין השאר:
"5. התובעים 3-2, איציק בביוב ורפי ערד (להלן: "איציק" ו-"רפי"), החזיקו יחידות הישתתפות בשותפות כבר מראשית 2016, וכיהנו כדירקטורים בשותפות ולאחר מכן כמשקיפים בדירקטוריון, בטרם נחתם ההסכם.
בהנתן שהתובעים זכאים לפסק כנגד הנתבעות 1-2, בהתאם לאמור בבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה מיום 2.5.21, הרי שחבותה של הנתבעות 3 היא אוטומאטית ומתגבשת עם מתן פסק הדין".
ביום 5/7/2022 הגישו התובעים והנתבעות 3-4 בקשה "לאישור הסדר פשרה ולמחיקת התביעה" בו נאמר, בין השאר:
"2. הסכם זה הנו לסילוק מלא, סופי ומוחלט של טענות הצדדים, אחד שכנגד מישנהו, בכל הנוגע לכל המחלוקות שמתעוררות בכתבי הטענות (כתב התביעה וכתבי ההגנה), וכן בכל הקשור להשקעות ו/או הלוואות של מי מהצדדים כלפי מישנהו; הסכמים שנכרתו בין הצדדים ו/או מי מהם כלפי מישנהו; התחייבויות שניתנו בין הצדדים ו/או מי מהם כלפי מישנהו.
...
סוף דבר
א. אני מוחק את התביעה נגד הנתבעים 5, 6.
אני מחייב את התובעים ביחד ולחוד לשלם לנתבעים 5, 6 את הוצאותיהם בתביעה זו בסך כולל, לרבות שכ"ט עו"ד, בסך של 20,000 ₪.
אני מחייב את הנתבעים 5, 6 ביחד ולחוד לשלם לתובעים את הוצאותיהם בהליך זה, לרבות שכ"ט עו"ד, בסך כולל של 10,000 ₪.