בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה במסירה לעו"ד זר

בית משפט השלום בחדרה תא"מ 51062-10-19 תיקשורת מקומית צפון (2018) בע"מ נ' כבהה מספר בקשה:3 בפני כב' הרשמת הבכירה טלי מירום המבקשת-הנתבעת אמאני כבהה ע"י ב"כ עוה"ד חוסאם ותד המשיבה-התובעת תיקשורת מקומית צפון (2018) בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד רפאלה שפריר החלטה

לאור זאת, ספק אם ניתן להסתמך על מסירת האזהרה כראיה, ולו לכאורה, על כך שהמבקשת ידעה על פסק הדין במועד הנטען על ידי המשיבה.

לא זו אף זו, על אף שבראש טופס ההזמנה צויין שם העסק המפרסם כ"פרחי לאוולי בע"מ" ממתחם "מיקס" בחדרה, הרי ששם העסק המפרסם המצויין בתוך שטר החוב הוא - "זר פור יו - פרחי לאוולי בע"מ". הפירסום עצמו, בהגדה של פסח, כפי שעולה מהצילום שצורף לכתב התביעה, הוא של "ZER4U", והשם "פרחי לאוולי בע"מ" כלל אינו נזכר בו. אוסיף, כי תמוה בעיניי מדוע הוגשה התביעה נגד המבקשת ולא נגד העסק המפרסם עצמו, כאשר הן הזמנת הפירסום והן חשבונית המס מופנות אליו ולא אל המבקשת; אם בחרה המשיבה לתבוע את המבקשת מכח ערבותה להתחייבויות בית העסק שלה, מן הראוי היה לציין עניין זה במפורש בכתב התביעה, ולא רק במסגרת התשובה לבקשה לביטול פסק הדין.

לא אחת נפסק, כי בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה הגישה היא ליבראלית, זאת לאור חשיבות ממושה של זכות הגישה לערכאות, שהוכרה כזכות חוקתית ממעלה ראשונה (ראה רע"א 2158/15 עיסא נ' סרסור ואח' [2.6.2015]; רע"א 4036/14 מסעודין נ' מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב [29.12.2014]; רע"א 1000/17 פלוני נ' פלוני [12.9.2017]; רע"א 640/19 אבו חאמד נ' אלבאחבסה ואח' [17.4.2019]).

...

בו ביום נעתר כב' הרשם רומי לבקשה ונתן פסק דין כמבוקש.

סבורני כי יש ליתן לה הזדמנות להציג את טענותיה ולבררן בהליך משפטי מלא.

לאור האמור לעיל, אני מורה על ביטול פסק הדין ללא תנאי מוקדם.

התובעת הגישה בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד החברה תוך שהיא מבקשת להכיר בהמצאת התביעה לעו"ד וינברג מתוך הסתמכות על לתקנה 163(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: התקנות) אשר קובעת כך: "התגורר הנמען מחוץ לתחומי המדינה ויש לו בתחומי המדינה נציג מטעמו המייצג אותו באופן קבוע בקשר לענייניו בישראל, ניתן להמציא לנציג אם התביעה נוגעת לאותו עניין; תקנה 169 תחול בשינויים המחויבים גם על תקנת משנה זו". לטענת התובעת יש לראות בתובענה 25267-01-20 ביחד עם התיקים האחרים שאוחדו כמסכת עובדתית אחת ומכיוון שיש קשר עינייני הדוק ומובהק בין התביעות, יש לראות בעו"ד וינברג כנציג החברה.

אנמק; נראה כי תקנה 163(ג) לתקנות החדשות למעשה מחליפה במידה מסוימת את תקנה 482(א) לתקנות הישנות, שדנה בהמצאה למורשה עסקים (ראו בעיניין זה ת"א (מחוזי מרכז) 65121-10-21 תומר זרובבל נ' עופר רז (נבו 18.1.22)), אם כי הנוסח מעט שונה שכן המונח "מורשה עסקים" אינו מופיע בתקנה החדשה ובמקומו צוין כי על התביעה להיות נוגעת ל"אותו עניין" שלשמו הוסמך הנציג בארץ מטעם הנתבע הזר (ת"א (מחוזי ת"א) 1354-07-20 בראד מילס נ' משה חוגג (נבו 18.3.21) (להלן: עניין מילס)).

בעיניין זה יפים הדברים שנאמרו בת"א (מחוזי ת"א) 16914-11-13 גדעון לנדסברג נ' DMK Deutsche Milchkontor GmbH (נבו 2.4.14)): "עצם העובדה שקרוב לוודאי כי משרד עוה"ד יידע את הנתבעת לגבי קיומה של התביעה והוא מנהל עם הנתבעת קשר של מתן שירות משפטי בתביעות מסוימות אחרות, אין בה כדי להוביל לקניית סמכות בינלאומית ביחס לתביעה דנן רק בשל מסירת כתבי בי-דין למשרד עוה"ד". התובעת אף לא הסבירה הכיצד מיתקיים קשר עסקי מעבר להתקיימותם של יחסי עו"ד-לקוח רגילים.

...

באשר למבחן אינטנסיביות הקשר אני סבורה כי עצם העובדה שעו"ד וינברג מייצג את החברה באחד מהתיקים שאוחדו, אינה מספיקה לבדה כדי לעמוד במבחן האינטנסיביות של הקשר.

(ההדגשות שלי – נ.מ.ש) בענייננו ייפוי הכח כאמור הוגבל מראש, עוד בטרם הוגשה התביעה שבעניינה מוגשת בקשה זו. לאור האמור לעיל, ולאחר שלא שוכנעתי כי מטרת ההגבלה היתה מתוך מניע של התחמקות מן הדין, אינני סבורה כי יש להכשיר את המצאת כתב התביעה לידי עו"ד וינברג בניגוד להגבלה המפורשת בייפוי הכוח.

הבקשה נדחית.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 61658-03-22 יאסין נ' מלכ ואח' בפני כבוד השופטת תמר שרון נתנאל המבקש וסאם יאסין ע"י ב"כ עוה"ד ויסאם יאסין ואח' המשיבים 1. מחמוד מלכ 2. בנק לאומי לישראל בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד דורון זר 3. ניו קופל ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ 4. מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד דוד חיות ואח' החלטה

עוד נטען, כי המבקש ועורכת דין נוספת המייצגת את הבנק שוחחו ביניהם טלפונית קודם לכן, בנוגע לעמדת המבקש בעיניין התביעה לגופה, וב"כ הבנק אף ניסה להשיגו טלפונית לצורך קבלת ארכה להגשת כתב הגנה, אך לא הצליח להשיגו, וכאשר ניכנס למערכת נט המשפט לצורך הגשת בקשת ארכה, ראה לפתע, שכבר ניתן פסק דין בהיעדר הגנה.

וכך נקבע שם:"ביום 23.01.2022 ניתנה החלטה על ידי. מורה לתובע להפקיד את כל הכספים האמורים בקופת בית משפט עד ליום 16.03.22 שעה 1200. מורה למזכירות למסור לו טלפונית" החלטה מיום 19.03.2022 בה דחה בית משפט קמא בקשה להארכת מועד שהגיש המבקש והורה לו להפקיד את הכספים "ללא דיחוי", בהתאם להחלטתה מיום 23.01.22.

...

חריגה מכלל זה תיעשה בנסיבות שבהן קיים חשש כי כתוצאה מהחלטת הביניים, יתנהל המשפט בערכאה הדיונית באופן שגוי, או שיגרם נזק למבקש, והמשך הדיון כרוך בהשקעת משאבים יוצאי דופן, אז תגבר הנטייה להיעתר לבקשה למתן רשות ערעור.

כן ראו: רע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' הדס חצב (8.2.2015)) שם נפסק:"ההצדקה לדון בטענות כלפי החלטת ביניים ... במסגרת בקשת רשות ערעור, בטרם הסתיים ההליך כולו, מהטעם שיש אפשרות שהמשך הדיון יתברר בסופו של דבר כמיותר, שמורה למקרים קיצוניים בהם המשך הדיון כרוך בהשקעת משאבים יוצאת דופן וכד". התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית תיבחן בהתאם "למידתו ולעוצמתו של הצורך בהכרעה מידית בשאלת נכונותה של החלטת הביניים". ראו לדוגמה: רע"א 7682/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אלוש (25.6.2007).

התוצאה הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רמ"ש 65963-06-22 פלוני נ' אלמונית 20 ספטמבר 2022 לפני כב' השופט שאול שוחט, סגן נשיא מבקשים פלוני ע"י ב"כ עו"ד נדב יריב משיבים אלמונית ע"י ב"כ עו"ד עדי שדה פסק דין

ביום 6.7.16 היתקיים דיון בבית המשפט קמא בהיעדר התייצבות המבקש וב"כ המשיבה מסר שיש בידו אישור מסירה שייסרק לתיק ובעקבות כך ניתן נגד המבקש פסק דין בהיעדר הגנה (להלן: פסק הדין).

גם אם הובא לידיעת המבקש ביום 23.3.22 ( וזאת באמצעות בא כוחו שייצג את המבקש בבקשה לביטול פסק דין ובבקשת רשות העירעור הקודמת מכוח ייפוי כוח מוגבל שפקעלאחר מתן ההחלטה בבקשת רשות העירעור) או אפילו ביום 10.4.2022 , כי ביהמ"ש קמא קבע דיון בהליך שלפניו – הרי שאין די בקביעת דיון בהליך כדי להקים סמכות בינלאומית על המבקש, שהוא נתבע זר, ולחייבו להתייצב לאותו דיון.

...

משאין חולק כי המבקשת לא הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על פסק-דינו של כב' השופט שילה מיום 22.3.22 ומשביהמ"ש קמא נעתר לבקשת המבקשת ונתן בידה ביום 6.4.2022 היתר המצאה, נשאלת השאלה מכוח מה רכש ביהמ"ש קמא סמכות בינלאומית בדיון שהתקיים שבוע לאחר מכן, ביום 14.4.22? בתשובתה לבקשת רשות הערעור מסבירה המשיבה, כי עוד טרם שהתקיים הדיון וטרם שניתן צו המניעה ניתן על-ידי ביהמ"ש קמא היתר ההמצאה (כאמור, ביום 6.4.2022) וכי המבקש ידע על הדיון שנקבע ובחר שלא להתייצב לדיון (ס' 19 לתשובה).

בנסיבות אלו, מקובלים עליי דבריה של חברתי השופטת אסתר נחליאלי-חיאט בת"א 44747-03-10 נגר כדורי וזמירה בע"מ נ' Atlas Estates (Vagany) Ingatlanforgalmazo Kft ( פורסם בנבו, 21.6.2011): "החלת 'כלל הידיעה' ככלי לקניית סמכות בניגוד לפרוצדורה שנקבעה בתקנות סדר הדין אינה נכונה כלל ועיקר ואני סבורה כי טעות היא. כאמור, קניית סמכות בינלאומית היא שאלה מהותית ואין מקום לקבוע כי הסמכות הזו נקנית באמצעות 'כלל הידיעה' (כך פסקה 7 לפס"ד קווי אשראי; פסקה 15 לת"א (מחוזי נצ') 656/07 בש"א 2897/07 בורקס נ' Moriah United Corporation (לא פורסם [פורסם בנבו]  2.3.2008); פסקה 17 לבר"ע 850/09 שרייבר נ' בן יצחק (לא פורסם [פורסם בנבו]  17.5.2009)) [בהתייחס להמצאה לשטחים המוחזקים הרי, שלכאורה, הדין יהיה שונה, כך לאור מה שנקבע בפסיקה בהתייחס לתקנות סדרי הדין (המצאת מסמכים לשטחים המוחזקים), תש"ל 1969].

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני סבור כי אין מנוס מלקבל את הבקשה ואת הערעור לגופו ולקבוע כי החלטת ביהמ"ש קמא מיום 14.4.22 ( לרבות הפסיקתא שנחתמה מכוחה באותו היום) מבוטלת שעה שניתנה טרם רכש ביהמ"ש קמא סמכות בין-לאומית על המבקש.

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"א 49089-01-21 Ricegrowers Limited נ' חלאיקה ואח' לפני כבוד השופטת (בפועל) והרשמת אורלי מור-אל התובעת: Ricegrowers Limited (חברה זרה מאוסטרליה) ע"י ב"כ עו"ד אהוד גבריאלי הנתבעות: משיב: 1. איאד חלאיקה, ח"פ 9144003785 – ניתן פסק דין

בתאריך 27/7/21, הגישה המבקשת בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד הנתבעת-4.

לאחר הודעה זו, רק בתאריך 20/11/23 טירחה והגישה התובעת בקשה למתן החלטה בבקשה המקורית, להכיר במסירת כתב התביעה לעו"ד רייף כהמצאה כדין לנתבעת-2, או להכרה בהמצאות שבוצעו לנתבעות 2 ו-3 ככאלה על פי החומר הקיים.

...

דינן של טענות אלה להידחות.

בהקשר זה התייחס בית המשפט זה מכבר לבעל דין המבקש להתחמק מן הדין, וקבע דברים שיפים במשנה תוקף לאחר כניסת התקנות לתוקף ושעה שיפוי הכוח כלל לא הוגבל: "בשולי הדברים יוער, כי מן הראוי כי הכלל בדבר אפשרות הגבלת ייפוי הכוח מקבלת כתבי בי דין יפורש בצמצום. כלל זה מהווה פתח לניצול לרעה ולהתחמקות מן הדין, מקום בו למשל מחד, אין כתובת אליה ניתן להמציא את כתבי בי הדין, ומאידך, ברור כי עורך הדין נמצא בקשר רצוף עם הלקוח. במקרה האחרון מתקיימת תכלית תקנה 477 ואין לאפשר לנתבע לנצל טענות פרוצדורליות על מנת להתחמק מבירור ענייני של התביעה. החשש לניצול לרעה בא לידי ביטוי במקרה שלפנינו, בו התנהל הליך בבקשה לסעד זמני, עורך הדין ייצג את המשיבה 2, הוגש תצהיר, התנהל דיון ובה בעת שעורך הדין הגיש בקשה לבית המשפט בתיק העיקרי, נטענת טענה לאי המצאה כדין". (שם, ע' 9-10).

סוף דבר בנסיבות שפורטו דינה של הבקשה להתקבל בחלקה בכך שנקבע שעו"ד רייף מהווה נציגה של הנתבעת-2 לצורך קבלת כתב התביעה והעברתו לנתבעת-2.