מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה למתן סעדים זמניים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

עקרי הבקשה מאיר אבוביץ (להלן: "המבקש") עתר למתן סעדים זמניים לפי סעיפים 20-21 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק"), לרבות מינוי נאמן זמני לנכסי החברה, המצויים סמוך לרובע ז' בעיר אשדוד, חלקות 33-37 בגוש 182 (להלן: "המקרקעין").
...
בשלב הנוכחי ולאחר שאושר המכר בסכום העולה באופן ניכר על מחיר השמאות, לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה למתן סעדים זמניים.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הבקשה למתן סעדים זמניים נדחית.
המבקש ישלם הוצאות ושכ"ט עו"ד לטרונטולן ולכונס הנכסים יחדיו בסכום כולל של 15,000 ₪ ולקונה ישולם על ידו סכום זהה (בסך הכל – 30,000 ₪) והכל תוך 45 ימים מהיום.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 16.12.2021 הגישה החברה יחד עם המשיבים 4-2 (הם בעלי המניות בחברה) בקשה לעיכוב הליכים לבית משפט קמא לצורך גיבוש הסדר חוב ומתן סעדים זמניים לפי חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, (תיקון מספר 4 – הוראת שעה), התשפ"א-2021 (להלן: חוק חידלות פרעון (תיקון מספר 4)).
...
נוסף על כל האמור לעיל, יש לציין גם כי ישנה חפיפה חלקית בין החודשים בגינם דורשים המבקשים את תשלום דמי השכירות בבקשה דנן – החל מחודש מרץ 2022 (מועד אישור הסדר הנושים) ועד למסירת החזקה בדירות; לבין החודשים שבגינם הוגשה תביעת החוב על ידי המבקשים (חודשים ינואר 2022 עד יוני 2022).
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אין מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא.
כמו כן, סעיפים 73(א) ו-78(א) לחוק חדלות פירעון, עליהם ביקשו המבקשים להסתמך, אינם רלוונטיים לעניין הסכם המכר, משאין אנו נמצאים עוד בשלב של "הפעלת התאגיד". משכך, בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ביום 4.6.2023 הוגשה בקשה למתן צו לפתיחת הליכים לצורך שקום החברות המבקשות, וכן בקשה דחופה למתן סעדים זמניים לפי סעיף 20 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק").
...
נקבע בהחלטה הנ"ל, כי טרם ניתן להיעתר לבקשה למתן סעדים זמניים, עקב היעדר תכנית הפעלה שתצביע על כך כי יש מקורות למימון הפעילות בתקופת ההפעלה.
כמו כן, אני סבור כי הסעד הזמני הוא צודק וראוי בנסיבות העניין ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.
יחד עם זאת, ולאחר שקילת המכלול, אני סבור כי יש מקום להיעתר לבקשה למתן סעדים זמניים, שכן האלטרנטיבה (אי מתן סעדים זמניים) תפגע בנושים והנזק שייגרם להם אם לא יינתן הסעד הזמני, הוא גדול מהנזק שייגרם במתן הסעד הזמני.
בנסיבות אלה, הבקשה למתן צו הקפאת הליכים אישי - נדחית.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, נקבע בזאת כדלקמן: ניתנים סעדים זמניים לתקופה של 30 ימים מהיום, כמפורט לעיל בפסקה 9.

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

הבקשה ביום 18.9.23 הוגשה בקשה "להקפאת הליכים ו/או פירוק חברות" במסגרתה התבקש בית המשפט "להורות על פתיחה של הליכי פירוק ושקום החברות" ולהורות על מינוי נאמן אשר יבחן את יכולת השקום של החברות בתקופה של 30 ימים, בה תבחן האפשרות לשקום החברות או מכירתן כעסק חי. באותו היום הוגשה גם הבקשה למתן סעדים זמניים בה צוין כי היא מוגשת לפי סעיף 20 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח-2019 (להלן – "החוק") אשר הדיון בה נקבע להיום.
...
כמו כן, הואיל והממונה לא התייצב לדיון, אין בפניי את עמדת הממונה וככל שיהיה מקום להיעתר לבקשה, אין בפניי שמות של מועמדים לתפקיד מנהל הסדר.
המסקנה היא כי יש לאפשר לחברות המבקשות להגיש בקשה מתוקנת, אליה יצורפו המסמכים הנדרשים על פי סעיף 319ג(ב) לחוק, באופן שהנושים יוכלו לתת דעתם על הבקשה ובאופן שבית המשפט יוכל לבחון אם מתקיימים כל התנאים הנדרשים על פי סעיף 319ז(א) ו-(ב) לחוק.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אין באפשרותי להיעתר לבקשה לסעדים זמניים בנוסחה הקיים בתיק.

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

הרקע לבקשה הליך זה ניפתח ביום 18.9.23 בבקשה להקפאת הליכים, במסגרתה התבקש בית המשפט "להורות על פתיחה של הליכי פירוק ושקום החברות" ולהורות על מינוי נאמן אשר יבחן את יכולת השקום של החברות בתקופה של 30 ימים, בה תבחן האפשרות לשקום החברות או מכירתן כעסק חי. באותו היום הוגשה גם בקשה למתן סעדים זמניים בה צוין כי היא מוגשת לפי סעיף 20 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח-2019 אשר דיון בה נקבע ליום 20.9.23.
על פי החוק, יש לבחון את תוצאת ההצבעה כדי להבין האם הושג הרוב הדרוש לאישור ההסדר.
...
בנסיבות אלה, אינני מקבל את טענת רוזנברג, לפיה, יש לפסול את הצעת גלובל 2 ואין להביאה בחשבון.
בנסיבות אלה, דומני שאפיון הזרמת כספי הבעלים כהשקעה הונית ולא כהלוואה (חוב), יכול להוביל למסקנה כי יש תחולה להוראות סעיף 322, הואיל וההסדר המוצע מציע לכל הנושים פירעון מלא של כלל החובות, והואיל ומבחינת הדוחות הכספיים של כלל החברות נראה כי על פי המבחן המאזני, עולים נכסי החברות על סך החובות, ומכאן שיש תחולה לסעיף 322 לחוק.
לאור כל האמור לעיל, ניתן לבחון עתה את תוצאות ההצבעה.
הדברים הוכחשו על ידי ב"כ החברות בדיון, ואין צורך להכריע במחלוקת זו, לאור כל האמור לעיל.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל ומכל הטעמים שפורטו לעיל, אני מאשר בזאת את הסדר החוב על פי הצעת גלובל, כאמור לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו