ביום 8.6.2016, היתקיים דיון בבקשת המבקש להכרזתו כפושט רגל, ובהתאם להמלצת המנהלת המיוחדת, אליה הצטרף כונס הנכסים הרישמי (להלן: המשיב 2 או הכונס הרישמי), הוכרז המבקש כפושט רגל, וניתן לו הפטר, מותנה בתשלום סכום תביעת החוב היחידה, אשר הוגשה על-ידי הנושה הראל חברה לביטוח בע"מ, בסכום של 3,139 ₪.
...
במסגרת החלטתו, ולאחר שקילת מכלול הנתונים, נעתר בית משפט קמא לבקשת קרנית, וביטל את צו ההפטר שניתן למבקש, בקובעו כי:
"...טענת המבקשת כי בפועל היא לא ידעה אודות צו הכינוס ועל קיומו של תיק פש"ר זה לא נסתרה... המבקשת לא הוזמנה לדיון בהתאם להוראות צו הכינוס... יתרה מכך...אין מדובר בהליך פשיטת הרגל הראשון בעניינו של החייב. קדם להליך זה הליך פש"ר אשר בוטל בשל מחדלי החייב. המבקשת הגישה תביעת חוב במסגרת אותו הליך... בנסיבות בהן קיים פער כה משמעותי בין החובות עליהם הצהיר החייב...לבין תביעת החוב שהוגשו בפועל...כאשר החוב המוצהר כלפי המבקשת...מהווה כ-94% מסך החובות עליהם הצהיר החייב...וכאשר בגין חוב זה, במסגרת הליך הפש"ר הקודם...המבקשת כבר הגישה תביעת חוב ובכך גילתה דעתה כי היא עומדת על חובה, אין להסתפק בכך שהחייב מילא אחר הוראות צו הכינוס ועדכן את צו הכינוס בתיק ההוצאה לפועל. בהעדר אישור מסירה המעיד כי הודעה על צו הכינוס בתיק פש"ר זה נמסרה בפועל למבקשת ומשלא זומנה המבקשת לדיון בו נדון ההפטר והואיל ובמתן ההפטר איבדה המבקשת את זכות התביעה שלה, נגרם עיוות דין למבקשת אשר מצדיק עיון חוזר בצו ההפטר וביטולו. ".
בהינתן האמור, צו ההפטר שניתן למבקש בוטל על-ידי בית משפט קמא, והמשיבה 1 מונתה כנאמנה על נכסי המבקש.
תגובת הכונס הרשמי
לעמדת הכונס הרשמי, די בכך שהבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה בשיהוי ניכר, הרי שדינה להידחות.
זאת מאחר שהמבקש "יכול בעת הזו להבריח נכסים".
תגובת המשיבה 3
המשיבה 3 מצטרפת למשיבים 1 ו-2, ולטענתה, הבקשה לעיכוב ביצוע היא "בקשה סתמית שיש לדחותה". עוד הבהירה המשיבה 3, כי ממועד ביטול צו ההפטר, המבקש לא שילם מאומה לקופת הנושים, ואף לא הגיש דו"חות חודשיים, במסגרת תיק הפש"ר.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות המשיבים ובצרופותיהן, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות.
סיכומו של דבר – דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות.