בקשה למתן הפטר מותנה בתשלום

למבקש ניתן הפטר מותנה ביום 16.1.2011 שבמסגרתו נקבע כי אם ישלם סכום של כ-170,000 ש"ח יקבל הפטר מחובותיו.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

כידוע, הליך המשפט החוזר לא נועד לעריכת "מקצה שיפורים" לעמדת המורשע (עניין אנורי, פסקה 17), ולא מצאתי כי טענה זו המבקש – שהיה מיוצג בבית המשפט המחוזי ובדיון בערעור בבית משפט זה – מלמדת כי נגרם לו עיוות דין בהרשעתו.

הבקשה למשפט חוזר נדחית אפוא, ומאליהן נדחות גם יתר הבקשות שהגיש המבקש.

ביום 16.11.2015 ולאחר קיום דיון ומבלי שהוגשה היתנגדות מטעם מי מן הנושים, ניתן למבקש צו הפטר מותנה בכפוף לתשלום סכום נוסף בסך של 3,600 ש"ח. המבקש עמד בתנאי ההפטר המותנה ועל כן נחתמה ביום 31.1.2016 פסיקתה המקנה לו הפטר חלוט בגין כל חוב בר-תביעה אשר נוצר קודם למתן צו הכנוס (להלן, בהתאמה: פסיקתה; צו ההפטר).

...

נוכח קביעה זו הסוגיה שבה נותר להכריע היא האם יש מקום להיעתר לבקשת המבקש להארכת מועד להגשת ההליך הערעורי על ההחלטה בבקשה לעיון חוזר.

בנסיבות אלה ומשלא הועלתה טענת הסתמכות קונקרטית על סופיות ההחלטה בבקשה לעיון חוזר, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה להארכת מועד, וזאת אף מבלי להידרש לסיכוייו הלכאוריים של ההליך.

הבקשה להארכת מועד מתקבלת אפוא.

בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 26.5.2020 ומיום 18.6.2020 בפש"ר 30580-03-14 (השופטת ע' חן-ברק), בגדרן אישר בית המשפט המחוזי את אשר נקבע בהחלטתו מיום 21.4.2020, שלפיה על הנאמן להגיש חישוב מתוקן המפרט את יתרת התשלומים שעל המבקשים לשלם, עובר לקבלת צו הפטר.

ביום 17.12.2019, הגישו המבקשים בקשה למתן צו הפטר מותנה.

...

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת מבלי צורך להיזקק לתשובה.

אף אם אניח לטובת המבקשים, כי החלטות בית המשפט המחוזי לא היו ברורות להם דיין, הרי שדין טענותיהם להידחות גם לגופן.

בדין אפוא הורה בית המשפט המחוזי על חישוב מחדש של רכיב זה. אשר על כן, הבקשה נדחית.

ביום 8.6.2016, היתקיים דיון בבקשת המבקש להכרזתו כפושט רגל, ובהתאם להמלצת המנהלת המיוחדת, אליה הצטרף כונס הנכסים הרישמי (להלן: המשיב 2 או הכונס הרישמי), הוכרז המבקש כפושט רגל, וניתן לו הפטר, מותנה בתשלום סכום תביעת החוב היחידה, אשר הוגשה על-ידי הנושה הראל חברה לביטוח בע"מ, בסכום של 3,139 ₪.

...

במסגרת החלטתו, ולאחר שקילת מכלול הנתונים, נעתר בית משפט קמא לבקשת קרנית, וביטל את צו ההפטר שניתן למבקש, בקובעו כי: "...טענת המבקשת כי בפועל היא לא ידעה אודות צו הכינוס ועל קיומו של תיק פש"ר זה לא נסתרה... המבקשת לא הוזמנה לדיון בהתאם להוראות צו הכינוס... יתרה מכך...אין מדובר בהליך פשיטת הרגל הראשון בעניינו של החייב. קדם להליך זה הליך פש"ר אשר בוטל בשל מחדלי החייב. המבקשת הגישה תביעת חוב במסגרת אותו הליך... בנסיבות בהן קיים פער כה משמעותי בין החובות עליהם הצהיר החייב...לבין תביעת החוב שהוגשו בפועל...כאשר החוב המוצהר כלפי המבקשת...מהווה כ-94% מסך החובות עליהם הצהיר החייב...וכאשר בגין חוב זה, במסגרת הליך הפש"ר הקודם...המבקשת כבר הגישה תביעת חוב ובכך גילתה דעתה כי היא עומדת על חובה, אין להסתפק בכך שהחייב מילא אחר הוראות צו הכינוס ועדכן את צו הכינוס בתיק ההוצאה לפועל. בהעדר אישור מסירה המעיד כי הודעה על צו הכינוס בתיק פש"ר זה נמסרה בפועל למבקשת ומשלא זומנה המבקשת לדיון בו נדון ההפטר והואיל ובמתן ההפטר איבדה המבקשת את זכות התביעה שלה, נגרם עיוות דין למבקשת אשר מצדיק עיון חוזר בצו ההפטר וביטולו. ". בהינתן האמור, צו ההפטר שניתן למבקש בוטל על-ידי בית משפט קמא, והמשיבה 1 מונתה כנאמנה על נכסי המבקש.

תגובת הכונס הרשמי לעמדת הכונס הרשמי, די בכך שהבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה בשיהוי ניכר, הרי שדינה להידחות.

זאת מאחר שהמבקש "יכול בעת הזו להבריח נכסים". תגובת המשיבה 3 המשיבה 3 מצטרפת למשיבים 1 ו-2, ולטענתה, הבקשה לעיכוב ביצוע היא "בקשה סתמית שיש לדחותה". עוד הבהירה המשיבה 3, כי ממועד ביטול צו ההפטר, המבקש לא שילם מאומה לקופת הנושים, ואף לא הגיש דו"חות חודשיים, במסגרת תיק הפש"ר. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות המשיבים ובצרופותיהן, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות.

סיכומו של דבר – דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות.

לפיכך, ולאור נכונות החייב להוסיף סכומים נוספים לקופת הכנוס, כמפורט לעיל, נראה כי ניתן לסיים את ההליך בדרך זו: החייב יוכרז כפושט רגל, יינתן לו הפטר מותנה בתשלום הסכום החסר עד לסך של 466,446 ₪ (לאחר שיתברר מהו הסכום המדוייק המצוי בקופה) בתוספת הוצאות הליך, באופן שאם יעמוד בבצוע התשלומים הנוספים, יהיה זכאי להפטר חלוט.

החלטתי שלא להעתר לבקשת המנהל המיוחד לבטל את ההליך וליתן לחייב הפטר נסמכת על הטעמים הבאים: התמשכות ההליך, תחילה בהוצאה לפועל על פני כעשור שנים ובהמשך, במשך כשבע שנים בהליך זה. למרות התמשכות ההליך על פני שנים כה רבות, ועל אף שבית המשפט נעתר לבקשותיו לבצוע חקירות, לא קידם המנהל המיוחד את החקירות שבקש לבצע, לא הצביע על ממצאים כלשהם כנגד החייב ולא עתר לסעדים שהפקודה מאפשרת לו לביטול פעולות שביצע החייב.

...

החלטתי שלא להיעתר לבקשת המנהל המיוחד לבטל את ההליך וליתן לחייב הפטר נסמכת על הטעמים הבאים: התמשכות ההליך, תחילה בהוצאה לפועל על פני כעשור שנים ובהמשך, במשך כשבע שנים בהליך זה. למרות התמשכות ההליך על פני שנים כה רבות, ועל אף שבית המשפט נעתר לבקשותיו לביצוע חקירות, לא קידם המנהל המיוחד את החקירות שביקש לבצע, לא הצביע על ממצאים כלשהם כנגד החייב ולא עתר לסעדים שהפקודה מאפשרת לו לביטול פעולות שביצע החייב.

הנושה הוא זה שבחר לנקוט כנגד החייב בהליך פשיטת רגל ואין לאפשר לו "לדלג" בין הליכי הוצאה לפועל לבין הליכי פש"ר, כאוות נפשו ובהתאם לאינטרסים הצרים שלו בלבד.

לאור כל האמור לעיל: אני מורה על הכרזת החייב פושט רגל ועל מינוי עו"ד טל בננסון כנאמן לנכסי החייב.