בקשה למתן הנחיות לנאמן חוב משכנתא

בית המשפט הבהיר כי סכום אחרון זה נוכה בהסכמתו של יצחק בציינו כי: "בסעיף א.9 לסיכומיו ציין ב"כ המערער [יצחק] כי מן הסכום שישולם למערער, בגין ההלוואה משנת 1996 שנטל ופרע את חובות החייב, יש לנכות סך של 3.1 מליון ש"ח ששולמו לבנק על ידי קופת הפש"ר. דברי המערער הסתמכו על החלטת בית המשפט מיום 23.1.11 שבה אושר הסכם פשרה בין הנאמן לבנק הפועלים שלפיו מתמורת הנכסים שימכרו יקבל הבנק סך של 3.1. מליון ש"ח והנאמן יקבל את יתר התמורה. הסכמת המערער לנכוי הסכומים ניתנה מתוך הגינות, והבנה שמתוך סכומים שתובע המערער בגין תשלומים ששילם בעקבות הלוואת משכנתא שלקח מן הבנק, יש לנכות סכומים שמשולמים לבנק על ידי הנאמן ומפחיתים סך חובו של המערער לבנק". ע"א 8524/19 שהוגש איפוא מטעם הנאמן מופנה כלפי ההחלטה מיום 11.11.2019 בעירעור על הכרעת החוב; ע"א 8548/19 שהוגש מטעם יצחק מופנה אף הוא נגד החלטה זו, וליתר דיוק כלפי הוראת הנכוי שנכללה בה וכלפי החלטת ביניים מיום 21.11.2017 בה הוכרעו מספר טענות מקדמיות שהעלה יצחק ביחס לבקשת הקזוז (עליה ידובר בהמשך, בחלקו האחרון של פסק הדין).

זאת ועוד, בפסיקה נקבעו מספר שיקולים שאמורים להנחות את בית המשפט בהחלטה האם לידון בסכסוך במסגרת בקשה למתן הוראות: האם ההכרעה בסוגיה שבמחלוקת נידרשת לצורך מתן הוראות לבעל התפקיד לשם ביצוע יעיל וראוי של תפקידו; האם בירור המחלוקת אינו מחייב בירור עובדתי מורכב; והאם אין בניהול ההליך בדרך זו כדי לגרום עוות דין ופגיעה בזכויות הדיוניות והמהותיות של בעל הדין באופן שאינו מידתי ומוצדק (עניין פנינת עוזיאל, שם; אציין כי שיקולים אלו עוגנו בסעיף 45(ב) לחוק חידלות פרעון).

...

סבורני כי ביחס לקביעות אלו, נתפס בית המשפט המחוזי לכלל שגגה.

בכל הנוגע לסכומים שאליהם התייחסה בקשת הקיזוז, נטען כי לא הובאו בפני בית המשפט המחוזי ראיות בדבר גובה סכומי השכירות ששולמו ליצחק על ידי שוכרי הנכסים בחולון ועל כן אין מנוס מן המסקנה כי קביעות בית המשפט בנושא זה שגויות ולא מבוססות.

סוף דבר ניתן, אפוא, לסכם את הדברים באופן הבא: ההחלטה מיום 23.7.2018 מבוטלת; ההחלטה מיום 11.11.2019 בעניין תביעת החוב של יצחק עומדת בעינה בכל הנוגע לרכיבי קרן ההלוואה שנטל יצחק מהבנק ולקרן החוב ששילם לעירייה בגין חובותיו של אלי.

הנאמן בדק ומצא כי התמורה שתתקבל מעיסקת המכר, לאחר ניכוי חוב המשכנתה, תניב למבקש סך של 940,000 שקלים (ואף רעייתו תקבל סכום זהה).

בית המשפט המחוזי הורה למבקש להשיב לבקשת הנאמן בתוך 14 ימים, אך הוא לא עשה כן. בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו, כי במקרה שבו לאחר מתן הפטר מותנה מתברר כי החייב יכול לפרוע את מלוא חובותיו המאושרים, מן הראוי לשנות את התכנית שנקבעה לו. לפיכך, בית המשפט המחוזי הורה על שינוי תנאיו של ההפטר המותנה בעיניינו של המבקש, כך שהדיבידנד לנושים יעמוד על שיעור של 100% נטו בתוספת הוצאות ההליך.

יובהר כי החיוב בתשלום יתרת הסכום שעליו הורה בית המשפט המחוזי – בסך 375,000 שקלים – עומד על כנו, והמבקש ינהג בעיניין זה בהתאם להנחיות בית המשפט המחוזי והנאמן.

...

בנסיבות אלה, ולנוכח העובדה שהלכה למעשה הצדדים אינם חולקים על האפשרות לעכב את תשלום התוספת בלבד, מצאתי לנכון להיעתר לבקשה.

אני מורה אפוא על עיכוב תשלום התוספת בסך 225,000 שקלים לקופת הכינוס, וזאת עד להכרעה בערעור.

סוף דבר: הבקשה מתקבלת כאמור בסעיף 16 לעיל.

עוד צורף לכתב התביעה מיסמך מיום 15.11.2017, שכותרתו "הודאה בקיום חוב", בו מאשר המבקש כי הוצגה לו טיוטת כתב התביעה בגין החוב, לרבות טיוטת בקשה להטלת עיקול זמני, וכי הוא נותן את הסכמתו להטלת עיקול להבטחת פירעון החוב על פי פסק הדין שיינתן בתביעה.

נטען, כי מסמכים אלו הוסתרו בתוך אסופת מסמכים עליהם חתם המבקש לפי הנחיית המשיב במסגרת הליך בוררות בו ייצג אותו.

יש, אפוא, בעייתיות רבה בהכחשת קבלת כתב התביעה; דומני כי בנסיבות אלו יש לקבוע, כי כתב התביעה הומצא למבקשים כדין, ומכאן שאין מקום לביטול פסק הדין מטעמי צדק כבמקרה של פגם בהמצאה; המדובר, אפוא, במקרה בו נידרש בית המשפט לבחון האם נופל המקרה בגדר שיקול הדעת המסור בידי בית המשפט לבטל את פסק הדין מקום ששוכנע כי ראוי ונכון לעשות כן. הלכה פסוקה היא, כי השיקולים שעל בית המשפט לשקול בהקשר זה הם שניים: האחד - סיבת המחדל שבאי הגשת כתב ההגנה במועד, והשני - סכויי ההצלחה של המבקש (ראה רע"א 2694/92 אינג' אליהו פבר נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל [5.8.1992]; רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ [29.10.2000]; ע"א 3521/04 רוזנפלד נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ [16.1.2005]; רע"א 1119/05 גולדסיל נ' ביליה רוברט נכסים ובניה בע"מ [27.2.2005]).

...

משני אלו, טוען המשיב, דין הבקשה להידחות.

משלא הוגשה בקשה להארכת המועד להגשת בקשת הביטול, דינה לכאורה להידחות על הסף.

סיבת המחדל: כאמור לעיל, אין בידי לקבל את טענות המבקשים לפיהן לא ידעו על ההליך המשפטי המתנהל בעניינם, וסבורתני כי יש לקבוע שהתעלמו ממנו במודע.

יתרת חוב הלוואת המשכנתה מסתכמת בכ-480,000 ₪ (נכון למועד החלטת בית משפט השלום).

דיון והכרעה בבקשה למתן רשות ערעור לאחר שעיינתי במסמכים הרלוואנטיים ושמעתי את הצדדים, הגעתי למסקנה שיש להעניק למבקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום ולדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

אם הנכס ימומש בהתאם להנחות בית משפט השלום, יועבר לקופת הנשייה סכום של 892,000 ₪, שעליו לא תהיה הנאמנת זכאית לקבל שכר, דהיינו מלוא הסכום יחולק לנושים.

כמו כן, חישוב הפידיון יעשה ללא היתחשבות בשכר הנאמנת ואגרת ההשגחה, משום שהמבקשת והנאמנת לא טענו בעיניין זה. כלומר, אם יתקבלו טענת הנאמנת, סכום הפידיון יעמוד על 964,000 ₪, לפי החישוב הבא: שווי הנכס בסכום של 2,700,000 ₪, בהפחתת יתרת המשכנתה בסכום של 480,000 ₪, 220,000 ₪ הוצאות המימוש ושווי הסידור החלופי בסך 72,000 ₪ (כפי חישוב הנאמנת – 4,000 ₪ לחודש, במשך 18 חודשים), והפחתת חלק של הבעל בשיעור מחצית מהיתרה.

...

דיון והכרעה בבקשה למתן רשות ערעור לאחר שעיינתי במסמכים הרלוונטיים ושמעתי את הצדדים, הגעתי למסקנה שיש להעניק למבקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום ולדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

כאשר מימוש דירה משועבדת נעשה בהתאם להוראות סעיף 248 לחוק, אני סבור שחלים על המימוש דיני ההוצאה לפועל בקשר למימוש נכסים משועבדים.

לכן אני סבור שחלים על מימוש של נכס משועבד דיני ההוצאה לפועל, בין אם המימוש נעשה על ידי הנושה המובטח או על ידי הנאמנת ובין אם המימוש נעשה במסגרת תיק חדלות הפירעון או במסגרת תיק הוצאה לפועל.

לסיכום נקודה זו: כאשר ליחיד בהליך חדלות פירעון נכס משועבד, יש לממשו בהתאם להוראות סעיף 248 לחוק, והדינים אשר חלים על המימוש הם דיני ההוצאה לפועל הרלוונטיים, לרבות שכר טרחת בעל התפקיד המממש ומשך הסידור החלופי, אשר מחושב לפי סעיף 38(ג) לחוק ההוצאה לפועל.

בדיון שהתקיים היום חזרו הצדדים על עמדתם וכן נימסר עידכון ובכלל זה כי מצו התשלומים נותר ליחיד לשלם כ-30,000 ₪ וכן כי חוב המשכנתא המעודכן עומד על כ-240,000 ₪.

שנית, על החייב לעמוד בכל הדרישות שעליהן הורה בית המשפט המנהל את הליך פשיטת הרגל או על-פי הנחיות הכנ"ר, ולהגיש את הדוחות הנדרשים ממנו כסדרם.

כל זאת, בד מן האפשרות שעומדת תמיד לנאמן, לפנות לבית המשפט בכל בקשה למתן הוראות ו/או לחתימה על צוים נדרשים.

היחיד ימסור לממונה ערבויות צד ג', שתיחתמנה על ידי בתו ועל ידי גיסו, מר עמי זילברמן, כמוצע על ידו וכמקובל על הנאמן, בנוסח המקובל על הממונה, שגובה כל אחת יהיה גובה מלוא החובות המאושרים.

...

לעניין משך הביקור, אני מקבל את בקשת היחיד הועלתה בדיון, לאפשר פרק זמן גמיש, שיעמוד על 30 ימים לכל היותר ועל מנת לאפשר איתור כרטיס טיסה זול עד כמה שניתן.

לעניין האפשרות שעלתה במהלך ההליך הנוכחי, לתשלום כל יתרת התשלומים ע"פ צו השיקום, היינו הקדמת תשלום, אני מקבל עמדת הנאמן שההליך הנוכחי אינו מתאים לבקשה מעין זו, שיש להגיש בהליך העיקרי ואיני מוצא צורך להכריע בה במסגרת הנוכחית.

תוצאה על יסוד כל האמור, אני מקבל את הערעור ומורה כי צו עיכוב היציאה מן הארץ יבוטל על ידי הממונה, בכפוף למילוי התנאים הבאים: יציאת היחיד את הארץ, למדינת תאילנד בלבד, תהיה בתוך 60 הימים הקרובים בלבד, ותקופת השהות בחו"ל לא תעלה על 30 ימים.