מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה למתן הוראות לרשות האוכלוסין וההגירה

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפיכך, פנו הצדדים לבית הדין בבקשה למתן הוראות ולהכרעה במחלוקות שנותרו, המתייחסות לאופן יישום פסק הדין בנושאים הבאים: (א) אופן ההתייחסות למנוחת פיצוי עבור עבודה בשבתות וחגים; (ב) אופן חישוב גמול שעות נוספות בשבתות וחגים; וכן (ג) הבסיס לפיו יש לחשב את מענק המשמרות.
עיון בסעיפים 71-79 לפסק הדין מעלה כי קביעתנו בסעיף 80 לפסק הדין ביחס למנוחת הפצוי התבססה על שילוב של מספר אדנים: נוסחו של סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951; נסמן 27.213 לתקשי"ר; סעיף 103 לתצהיר הגב' שבתוב; וכן הפסיקה שאוזכרה בפסק הדין שניתן על ידי מותב בראשות חברי סגן הנשיאה דורי ספיבק במסגרת הליך סע"ש 50358-09-16 ציון קמיקר ואח' - מדינת ישראל רשות האוכלוסין וההגירה (27.10.19) (להלן: עניין קמיקר) - מהם עולה כי בגין כל שעת העסקה במנוחה השבועית או החג זכאי העובד לשעת חופשה אחת.
...
הבסיס לפיו יש לחשב את מענק המשמרות המחלוקת ביחס לרכיב זה נוגעת להפרה שנידונה בפסק הדין תחת הכותרת "ד3 – מענק משמרות", ביחס אליה קבענו בסעיף 110 לפסק הדין כי: "משכך שוכנענו כי יש לקבל את תביעת התובעים בנדון ויש לקבוע כי המדינה לא שילמה לתובעים את מלוא המגיע להם בגין מענק המשמרות המגיע להם וכי יש לבצע תחשיב זה בהתאם לכלל רכיבי השכר ששולמו לתובעים בגין כל המשמרות שעבדו בהם בפועל." תמצית טענות הצדדים לטענת התובעים, לצורך תחשיב מענק המשמרות יש לקחת בחשבון את כל תוספות המשמרות שקיבלו העובדים, לרבות בגין שעות עודפות ונוספות, בשבתות ובחגים, לפי מה שעבדו בפועל, ללא 'תקרה'.
ובאופן דומה קבענו בסעיף 108 לפסק הדין כי: "יובהר כי את תשלום מענק המשמרות יש לבצע לפי הסכומים ששולמו לתובעים בפועל בגין המשמרות שבוצעו על ידם, ללא קשר להיקף המשרה הפורמלי המוגדר להם במערכת השכר, כדי שהמענק ישקף שיעור השתכרות בפועל". עם זאת, אין בידינו לקבל את פרשנות התובעים כי יש לכלול בחישוב מענק המשמרות גם תוספות ששולמו בגין שעות שמחוץ לשעות התקן של העובדים, שעה שמענק המשמרות נועד לפצות את העובד על רכיבי שכר שאינם משולמים בעת חופשה ולמעשה להגדיל את רכיב דמי החופשה המשולם לעובדים, ומשטענת הנתבעת לפיה יום חופשה משולם בהתאם לתקן היומי של העובד, ללא שעות נוספות - לא נסתרה, ואף לא הועלתה על ידי התובעים טענה לפיה יש לכלול רכיבים אלו במסגרת חישוב דמי החופשה.
לפיכך, מקבלים אנו את טענת הנתבעת לפיה יש לכלול במסגרת תחשיב מענק המשמרות רק את התוספות ששולמו בגין שעות התקן של העובד, ללא הכללת תוספות ששולמו במסגרת שעות נוספות.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 7.6.2022 הגיש המבקש ערעור על החלטתו של בית הדין לעררים לבית המשפט המחוזי, ועמו גם בקשה לסעד זמני אשר יורה לרשות האוכלוסין וההגירה להמנע מנקיטת הליכי אכיפה להרחקתו מישראל עד למתן פסק דין בעירעור.
...
לאחר שנתתי דעתי לטענות המבקש ולתגובת המדינה, אני סבורה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי החלה בעניין זה מכוח תקנה 34 לתקנות סדרי הדין בבתי משפט לעניינים מינהליים.
סוף דבר: הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

הבקשה הראשונה למתן צו שפוטי מבקשת להורות לרשות האוכלוסין וההגירה לגלות ברשימה את מלוא כניסותיו ויציאותיו של המשיב מגבולות מדינת ישראל לפי מספר זהותו ו/או מס' דרכונו הישראלי וכן לגלות את הכניסות והיציאות של המשיב מגבולות המדינה לפי מספרי דרכונים זרים השייכים לו ושמספרם YA1199048 ו- Y649423 (להלן: "הדרכונים הזרים") וכן לגלות את כל שמותיו של המשיב שהיו רשומים ברשות האוכלוסין וההגירה.
...
סבורני כי מסמכי פתיחת חשבון הנתבע בבנק, יש בהם כדי לשפוך אור אודות המושך וכן יש בהם כדי לסייע בזיהוי או בשלילת הנתבע כמושך השיקים ולפיכך מתקיימת דרישת הרלוונטיות לעניין זה. כמו כן, היות ומושך השיקים הינו תושב חוץ, כפי שמוצג על גבי השיקים, והיות ובנספח ב' לבקשה הוצג מסמך מאת בנק הפועלים בו מופיעים פרטי בעל החשבון של השיק שהוחזר ובו צוין כי מס' הזיהוי של בעל החשבון הינו מס' דרכון זר YA1199048, סבורני כי דרישת הרלוונטיות מתקיימת גם בעניין הבקשה למתן צו כלפי רשות האוכלוסין וההגירה.
לאור כל האמור לעיל, ניתנים הצווים כמבוקש כלפי בנק הפועלים סניף 732 וכלפי רשות האוכלוסין וההגירה ולפיהם אני מורה כדלקמן: לרשות האוכלוסין וההגירה- לגלות ברשימה את מלוא כניסותיו ויציאותיו של המשיב מגבולות מדינת ישראל לפי מספר זהותו ו/או מס' דרכונו הישראלי וכן לגלות את הכניסות והיציאות של המשיב מגבולות המדינה לפי מספרי דרכונים זרים השייכים לו ושמספרם YA1199048 ו- Y649423 וכן לגלות את כל שמותיו של המשיב שהיו רשומים ברשות האוכלוסין וההגירה.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים 31 אוקטובר 2017 עמ"נ 16593-10-17 קרפובה נ' רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול, היחידה המשפטית, משרד הפנים. לפני כב' השופט קובי ורדי, סגן נשיא המבקשת: טטיאנה קרפובה ע"י ב"כ עו"ד רומן קוגן ובעניין: אוגינץ מוריץ אהרון (חסוי) ע"י עו"ד אירנה צ'רניאק שוורצבורד (אפוטרופוס לדין) המשיב: משרד הפנים - רשות האוכלוסין ההגירה ע"י ב"כ עו"ד יוסי צדוק מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) החלטה
במסגרת ערעור זה עותרת המבקשת למתן הוראה למשיב לפתוח בהליך המדורג ולזמן את המבקשת והמשיב לפגישה לצורך הגשת בקשה מתאימה.
...
ביום 12.9.17, ניתן פסק הדין של בית הדין לעררים, בו נדחה הערר תוך קביעה שאין מקום להתערב בהחלטת המשיב לעמוד על הרחקתה של המבקשת כאשר לא ניתן לערוך לחסוי שימוע לבדיקת כנות הקשר ולברר את עמדתו, וכי ככל שהמבקשת תעמוד על רצונה להגיש בקשה להסדרת מעמדה מכוח הזוגיות עם החסוי, הרחקתה מישראל לא תמנע ממנה לחלוטין לעשות כן, גם אם הדבר יהיה כרוך במכשולים לא פשוטים.
דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפסק דינו של בית הדין לעררים, אני סבור כי בנסיבות העניין - דין הבקשה להתקבל.
על המבקש מוטל הנטל להראות כי מתקיימים שני תנאים מצטברים: האחד - שיש להליך הערעור סיכוי להצליח, והאחר - שמאזן הנוחות מטה את כף המאזניים להיעתר לבקשה (בן-נון וחבקין, הערעור האזרחי (2012), 586-687; עע"ם 6754/13 שרסטה נ' משרד הפנים (פורסם במאגרים 16/02/2014)).

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בנוסף, מופנית הבקשה דנן גם כלפי החלטת ביניים, שניתנה על-ידי בית המשפט לעניינים מנהליים (השופט א' נחלון), ביום 2.8.2022, שבגדרה נדחתה בקשת המבקשת למתן צו ביניים, אשר יורה למשיבה – רשות האוכלוסין וההגירה – ליתן לה אשרת שהייה זמנית, שתאפשר לה לעבוד בתחומי ישראל, עד אשר תוכרע בקשתה למתן מעמד מטעמים הומנטריים.
...
בנסיבות אלה, ובהינתן שהמבקשת לא פעלה להסדיר את מעמדה קרוב לשנה וחצי, יש לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה למתן רשות ערעור, וכמוה גם הבקשה למתן צו ביניים – להידחות.
עוד אוסיף, כי המבקשת כמעט שלא התייחסה בבקשותיה השונות, לכך שהערעור שהגישה לבית המשפט המחוזי, לא נדחה אלא מחמת אי-תשלום אגרה וערבון – עניין שממילא תחום לדל"ת אמותיה של הערכאה הדיונית – כאשר גם מטעם זה אין מקום להעתר לבקשתה.
אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית בזאת, ועמה, נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו