על בסיס הנתונים האמורים, ניתן ביום 23.1.19 פסק דין שלפיו החייבת הוכרזה פושטת רגל ואושרה בעיניינה תוכנית פרעון שלפיה החייבת תהיה זכאית לקבל צו הפטר באם תוסיף ותשלם לקופת הכנוס, בנוסף לסך של 8,000 ₪ שכבר נצבר בקופת הכנוס, סך נוסף של 92,000 ₪, שישולם ב- 40 תשלומים חודשיים שוים ורצופים בסך של 1,500 ₪ כל אחד, החל מחודש פברואר 2019, והיתרה בסך של 32,000 ₪ תשולם על ידי החייבת בתוך 12 חודשים ממועד פסק הדין.
בהתאם להודעת הנאמנת, ניתן ביום 27.10.20 צו הפטר לחייבת בכפוף להותרת העיקול על כספי קרן ההשתלמות וכן אשרתי לבקשת הנאמנת תשלום הוצאות ההליך, לרבות שכ"ט הנאמנת והוצאותיה ושכר השגחה לכונ"ר וחלוקת דיבידנד לנושים בהתאם לתקנות השכר ובכפוף להנחיות הכונ"ר.
ביום 7.4.21, מעל 4 חודשים ממועד מתן ההפטר, עתרה הנאמנת בבקשה למתן הוראות לעניין תביעת חוב ע"ס 31,386 ₪ של הנושה "נובה מדיקל ישראל בע"מ" (להלן-"נובה מדיקל") שהוגשה כנגד החייבת ביום 3.2.19, דהיינו מספר ימים לאחר מתן פסק ההכרזה ואישור תוכנית הפירעון בעיניינה של החייבת, כאשר לפי טענות הנאמנת מדובר בתביעת חוב של נושה שלא הוצהר בבקשת החייבת ובגין חוב שנוצר לפני מתן צו הכנוס וכי תביעת החוב נבדקה על ידה "לצורכי הבקשה" וכי "ככל שימצא מקום לאשרה", היא תעמוד על סכום מאושר של 31,376 ₪.
החייבת מוסיפה וטוענת כי השלימה את סכום תוכנית הפירעון ברובו באמצעות הלוואות שנטלה מבני משפחתה והיא צריכה להשיב אותם סכומים לבני המשפחה שסייעו לה.
החייבת מבקשת להורות על צירוף החוב לנושה נובה מדיקל למצבת הנשייה בהליך באופן שבו יחולקו הכספים המצויים כיום בקופה גם לנושה זו מבלי שהחייבת תדרש להוסיף כספים מעבר לסכומים שכבר שולמו על ידה בהתאם לתוכנית הפירעון.
...
עם זאת כבר אציין כי לאור התנהלות הנאמנת שלא מסרה בבקשה או בתשובתה כל טעם או נימוק המסביר ו/או מצדיק את האיחור בטיפולה בתביעת החוב והגשת הבקשה שבכותרת בחלוף כשנתיים וחודשיים ממועד הגשת תביעת החוב, לאחר שכבר ניתן צו הפטר ומבלי שהודיעה בשלב כלשהו לאחר מתן פסק הדין עד אפריל 2021 על קיומה של תביעת חוב חדשה שהוגשה לאחר גיבוש תוכנית הפרעון, מצאתי לנכון שלא לחייב את החייבת בתשלום "הוצאות יחסיות" כפי שביקשה הנאמנת, ככל שאמצא לחייב את החייבת בתשלום סכום כלשהו מתביעת החוב לקופת הכינוס לאחר שתוגש הכרעת הנאמנת בה.
עוד אציין בשלב זה כי החלטתי שלא לחייב את החייבת בהוצאות יחסיות גם לאחר שנתתי משקל לא מבוטל ל"אינטרס ההסתמכות" של החייבת וזאת נוכח עקרון סופיות הדיון.
בענייננו, בהינתן אחוז החובות שכבר נפרעו על ידי החייבת בהתאם לתוכנית הפרעון שאושרה בעניינה בהסכמת הצדדים, השלב בו הוגשה הבקשה שבכותרת –מספר חודשים לאחר מתן צו הפטר חלוט ובחלוף מעל שנתיים ממועד אישור תוכנית הפרעון (ההחלטה למתן הפטר מותנה), מבלי שנמסר כל הסבר לכך על ידי הנאמנת ובהתחשב באינטרס ההסתמכות של החייבת כאשר הגרסה כי קיבלה סיוע כספי מבני משפחתה על מנת לשלם את סכום תוכנית הפרעון ולפתוח דף חדש בחייה לא נסתרה, ומאידך בשים לב לכך כי החייבת לא הצהירה על הנושה נובה מדיקל ובשלב זה טרם הוכחה הגרסה שהעלתה בתגובתה לבקשה מיום 20.4.21 ובצד כל אלה בהתחשב גם באינטרס הנושים, לרבות הנושה נובה מדיקל, בכך כי חובותיהם ייפרעו ויזכו לחלוקה שוויונית של נכסי החייבת, אני סבור כי ההחלטה לפטור את החייבת מתשלום הוצאות יחסיות, ככל ותחוייב לשלם סכום תביעת החוב של הנושה נובה מדיקה, במלואו או חלקו, הנה החלטה שקולה ובנסיבות מאזנת כראוי בין כל השיקולים והנתונים האמורים.
בהתאם לאמור לעיל, אני מורה לנאמנת להמציא את הכרעתה בתביעת החוב של הנושה נובה מדיקל לתיק עד ליום 20.5.21.
