מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה למתן הוראות להשבת סכומים מקופת כינוס לחייב שהוכרז כפושט רגל

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

על בסיס הנתונים האמורים, ניתן ביום 23.1.19 פסק דין שלפיו החייבת הוכרזה פושטת רגל ואושרה בעיניינה תוכנית פרעון שלפיה החייבת תהיה זכאית לקבל צו הפטר באם תוסיף ותשלם לקופת הכנוס, בנוסף לסך של 8,000 ₪ שכבר נצבר בקופת הכנוס, סך נוסף של 92,000 ₪, שישולם ב- 40 תשלומים חודשיים שוים ורצופים בסך של 1,500 ₪ כל אחד, החל מחודש פברואר 2019, והיתרה בסך של 32,000 ₪ תשולם על ידי החייבת בתוך 12 חודשים ממועד פסק הדין.
בהתאם להודעת הנאמנת, ניתן ביום 27.10.20 צו הפטר לחייבת בכפוף להותרת העיקול על כספי קרן ההשתלמות וכן אשרתי לבקשת הנאמנת תשלום הוצאות ההליך, לרבות שכ"ט הנאמנת והוצאותיה ושכר השגחה לכונ"ר וחלוקת דיבידנד לנושים בהתאם לתקנות השכר ובכפוף להנחיות הכונ"ר. ביום 7.4.21, מעל 4 חודשים ממועד מתן ההפטר, עתרה הנאמנת בבקשה למתן הוראות לעניין תביעת חוב ע"ס 31,386 ₪ של הנושה "נובה מדיקל ישראל בע"מ" (להלן-"נובה מדיקל") שהוגשה כנגד החייבת ביום 3.2.19, דהיינו מספר ימים לאחר מתן פסק ההכרזה ואישור תוכנית הפירעון בעיניינה של החייבת, כאשר לפי טענות הנאמנת מדובר בתביעת חוב של נושה שלא הוצהר בבקשת החייבת ובגין חוב שנוצר לפני מתן צו הכנוס וכי תביעת החוב נבדקה על ידה "לצורכי הבקשה" וכי "ככל שימצא מקום לאשרה", היא תעמוד על סכום מאושר של 31,376 ₪.
החייבת מוסיפה וטוענת כי השלימה את סכום תוכנית הפירעון ברובו באמצעות הלוואות שנטלה מבני משפחתה והיא צריכה להשיב אותם סכומים לבני המשפחה שסייעו לה. החייבת מבקשת להורות על צירוף החוב לנושה נובה מדיקל למצבת הנשייה בהליך באופן שבו יחולקו הכספים המצויים כיום בקופה גם לנושה זו מבלי שהחייבת תדרש להוסיף כספים מעבר לסכומים שכבר שולמו על ידה בהתאם לתוכנית הפירעון.
...
עם זאת כבר אציין כי לאור התנהלות הנאמנת שלא מסרה בבקשה או בתשובתה כל טעם או נימוק המסביר ו/או מצדיק את האיחור בטיפולה בתביעת החוב והגשת הבקשה שבכותרת בחלוף כשנתיים וחודשיים ממועד הגשת תביעת החוב, לאחר שכבר ניתן צו הפטר ומבלי שהודיעה בשלב כלשהו לאחר מתן פסק הדין עד אפריל 2021 על קיומה של תביעת חוב חדשה שהוגשה לאחר גיבוש תוכנית הפרעון, מצאתי לנכון שלא לחייב את החייבת בתשלום "הוצאות יחסיות" כפי שביקשה הנאמנת, ככל שאמצא לחייב את החייבת בתשלום סכום כלשהו מתביעת החוב לקופת הכינוס לאחר שתוגש הכרעת הנאמנת בה. עוד אציין בשלב זה כי החלטתי שלא לחייב את החייבת בהוצאות יחסיות גם לאחר שנתתי משקל לא מבוטל ל"אינטרס ההסתמכות" של החייבת וזאת נוכח עקרון סופיות הדיון.
בענייננו, בהינתן אחוז החובות שכבר נפרעו על ידי החייבת בהתאם לתוכנית הפרעון שאושרה בעניינה בהסכמת הצדדים, השלב בו הוגשה הבקשה שבכותרת –מספר חודשים לאחר מתן צו הפטר חלוט ובחלוף מעל שנתיים ממועד אישור תוכנית הפרעון (ההחלטה למתן הפטר מותנה), מבלי שנמסר כל הסבר לכך על ידי הנאמנת ובהתחשב באינטרס ההסתמכות של החייבת כאשר הגרסה כי קיבלה סיוע כספי מבני משפחתה על מנת לשלם את סכום תוכנית הפרעון ולפתוח דף חדש בחייה לא נסתרה, ומאידך בשים לב לכך כי החייבת לא הצהירה על הנושה נובה מדיקל ובשלב זה טרם הוכחה הגרסה שהעלתה בתגובתה לבקשה מיום 20.4.21 ובצד כל אלה בהתחשב גם באינטרס הנושים, לרבות הנושה נובה מדיקל, בכך כי חובותיהם ייפרעו ויזכו לחלוקה שוויונית של נכסי החייבת, אני סבור כי ההחלטה לפטור את החייבת מתשלום הוצאות יחסיות, ככל ותחוייב לשלם סכום תביעת החוב של הנושה נובה מדיקה, במלואו או חלקו, הנה החלטה שקולה ובנסיבות מאזנת כראוי בין כל השיקולים והנתונים האמורים.
בהתאם לאמור לעיל, אני מורה לנאמנת להמציא את הכרעתה בתביעת החוב של הנושה נובה מדיקל לתיק עד ליום 20.5.21.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 12.5.2020, הגיש המנהל המיוחד לבית המשפט המחוזי בקשה למתן הוראות, במסגרתה נטען, בעקרו של דבר, כי למבקש הועברו כספים בלתי-מוגנים בסך 18,995 ש"ח מאת חברת הביטוח שלו, תחת העברתם ישירות לקופת הכנוס בהתאם לצוו מימוש הכספים, וכי יש לחייב את המבקש להעביר כספים אלה לקופת הכנוס.
בהחלטה מיום 17.6.2020 (להלן: ההחלטה הראשונה), קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה באופן חלקי, וחייב את המבקש להעביר לקופת הכנוס כמחצית מהסכום האמור (להלן: כספי הקרן).
בהקשר זה יודגש כי הילכת לשצ'נקו, אליה מתייחס המבקש כאל נסיבה חדשה, ניתנה עוד בטרם שהוגשו כתבי הטענות עובר להחלטה הראשונה, ולא הייתה כל מניעה מלהעלות טענות הנוגעות להלכה זו כבר אז. למעלה מן הצורך, אציין כי כפי שציין בית המשפט המחוזי, פסק הדין בעיניין לשצ'נקו עסק במתן פטור מתשלומים עיתיים בנסיבות שבהן החייב נעדר כושר הישתכרות וכל הכנסתו מורכבת מגימלאות מל"ל מוגנות, ואילו בעניינינו, המבקש נידרש להשיב כספים שהיו מיועדים לקופת הכנוס ואשר הועברו לחשבון הבנק שלו, בטעות.
לצד זאת, נראה כי קביעתו של בית המשפט המחוזי בשולי החלטתו שלפיה העברת כספי הקרן לקופת הכנוס היא תנאי להמשך קיומו של הליך פשיטת הרגל בכללותו, לא נומקה ולא הובהר מדוע הסעד המתאים בנסיבות אלה הוא דוקא ביטול ההליך כולו, לרבות ההכרזה על החייב כפושט רגל, חלף, למשל, ביטול צו ההפטר שניתן למבקש.
...
בתוך כך, מדגיש האחרון כי לבית המשפט הסמכות לבטל צו הפטר של חייב שלא עמד בתנאים שנקבעו בו. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובות לה, ולאחר שנתתי לצדדים הזדמנות לטעון בעניין החלת תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ושוכנעתי כי לא תיפגענה זכויותיהם כבעלי דין אם אנהג בהתאם לאמור בתקנה זו, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על-פיה.
כפי שיפורט להלן, מצאתי כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי.
סוף דבר: הערעור מתקבל בחלקו במובן זה שהתניית קיומו של הליך פשיטת הרגל בהעברת כספי הקרן לקופת הכינוס – תבוטל, ובית המשפט המחוזי ישוב ויקבל החלטה חדשה ומנומקת בנדון.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יומיים לאחר מכן, בתאריך 8/3/20 הגיש המנהל המיוחד בקשה נוספת לביטול הענקה, במסגרתה התבקש בית המשפט להורות שהמשכון שנעשה לטובת מר יגאל סולימן (להלן: "סולימן"), ביחס לזכויות המגיעות לחייב מעזבון המנוחה בטל ביחס לנאמן וזאת לאור הענקה אסורה אשר ביצע החייב לטובת יגאל סולימן וכפועל יוצא יש להעביר את הסכום אשר הופקד בקופת בית המשפט לקופת פשיטת הרגל.
בית המשפט (כב' השופטת סיגל רסלר-זכאי), הורה על מחיקת העירעור והשבת הפיקדון והגשת הבקשה למתן הוראות בגדר תיק הפש"ר. בית המשפט הורה שהמנהל המיוחד ייתן עמדתו בקשר לכספים שהועברו לקופת הכנוס על ידי הנושה 15 ימים לאחר מתן עמדת החייב, החייב לא נתן עמדתו וכך גם המנהל המיוחד ולפיכך בתאריך 16/3/22, הגישה הנושה בקשה למתן החלטה בלא עמדתם.
דיון והכרעה בגדר בקשה זו נידרש להכריע, בנוגע לדינם החלטות והסדרים שנעשו לאחר מתן צו הכנוס ושעה שההליך בוטל בטרם הוכרז החייב פושט רגל וכיצד יחולקו הכספים שנצברו בקופת הנשייה.
...
התוצאה היא שדינה של הבקשה להידחות.
בעניין חלוקת הכספים ושכר טרחת המנהל המיוחד מקובלת עלי עמדת המנהל המיוחד והכנ"ר כפי שהובעו במסגרת ההליך העיקרי, לרבות ההסכמה על תוספת מאמץ של 25% למנהל המיוחד בגין פעולותיו בהליך.
המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

רקע רלבאנטי וטענות הצדדים בתאריך 3.12.14 ניתן צו כנוס לנכסי החייב וביום 26.9.16 הוכרז החייב כפושט רגל וניתן לו הפטר לאלתר (להלן: "פסק הדין" או "ההפטר").
יודגש כי ביום 17.11.20ניתנה החלטת בית המשפט אשר קבעה כך: "בהמשך להשתלשלות בתיק, במסגרתה בוטל ההפטר לאלתר שניתן לחייב ונקבע הפטר מותנה (העומד אף הוא לבחינה כיום) מובהר כי הוראות צו הכנוס מיום 3.12.14 עומדות בתוקפן לרבות צו עיכוב היציאה מהארץ." טענות ועתירות המנהלת המיוחדת המ"מ המיוחדת עתרה לחייב את הפניקס להשיב לקופת הכנוס את הסכומים אשר נפדו לבקשת החייב ברכיב הפיצויים, עת נטען כי הפניקס ידעה כי מיתנהל בעיניינו של החייב הליך פש"ר עם זאת פעלה לפדיון הכספים, תוך גרימת נזק בלתי הפיך לנושי החייב ולקופת הכנוס, בנגוד לאמור במכתב המ"מ מיום 5.10.16 וללא החלטה שיפוטית.
כך למשל, על-פי הוראת סעיף 24 לפקודת פשיטת הרגל, אין צורך להמציא את הבקשה או את צו כנוס הנכסים לכל אחד מנושי החייב, אלא די בפירסום ההודעה על דבר מתן הצוו, ברשומות ובעיתון יומי.
...
השאלה שיש לשאול בנסיבות אלו היא אינה האם צו הכינוס בוטל אלא האם למרות קיומו של הפטר שביטל הגבלות צו הכינוס היה על צד שלישי (הפניקס), לנקוט באמצעי זהירות ולוודא פוזיטיבית ביטול צו הכינוס גם לאחר שלחייב ניתן הפטר? סבורני כאמור, כי יש להשיב על שאלה זו בשלילה.
סבורני כי למימד הזמן מאז אותו מכתב בשנת 2016, חשיבות לא מובטלת ויש לומר כי דווקא אי הסתמכות על אותו מרשם מרוקן מתוכן את תכליתו.
אין בידי לקבל את עמדת המ"מ לפיה החלטה זו הופנתה למזכירות וכי אין ספק מכוחה כי צו הכינוס עמד בתוקפו בזמנים הרלוונטיים.
מכל האמור סבורני כי אין לחייב את הפניקס בהשבת הכספים שנמשכו על ידי החייב.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

רקע כללי וטענות הצדדים: ביום 06.09.2019 ניתן כנגד החייב צו כנוס בהתאם להוראת פקודת פשיטת הרגל, תש"ם – 1980 במסגרתו עוכבה בין השאר יציאתו מן הארץ כמקובל ובהתאם להוראות הדין.
בדיון אשר היתקיים לפניי ביום 18.12.2022 ניתן פסק-דין בעיניין החייב ורעייתו גב' לירון רבקה צימרמן בגדריו הוכרזו שניהם כפושטי רגל, ובהתאם מונה המנהל המיוחד כנאמן על נכסיהם.
ביום 04.09.2023 הוריתי לנאמן להשיב לבקשה עד ליום 10.09.2023.
יצוין כי ביום 27.07.2023 פנה הנאמן בבקשה במסגרתה ציין בין היתר, כי חודש וחצי בלבד ממועד מתן פסק-הדין ביום 18.12.2022, קרי ביום 29.01.2023 הופקדו 120,000 ₪ בקופת הכנוס של החייב, סכום המהוה את מלוא תכנית הפרעון אשר אמור היה לשלם.
בהילכת טאהא הידועה הנוגעת בהקשר זה כפי שניתנה במסגרת רע"א 3289/17 טאהא נ' כונס הנכסים הרישמי (30.04.17) (להלן: "הילכת טאהא") נקבע כי בבוא בית-המשפט לבחון בקשה כגון דא, האיזון יעשה בדרך של בחינתם של מספר מבחנים: האם הבקשה מבוססת על נימוקים המצדיקים יציאת החייב מן הארץ במסגרת הליך פשיטת הרגל, בכלל זה שיקולים בריאותיים, הומניים, משפחתיים או עיסקיים (שמטרתם להיטיב עם קופת פשיטת הרגל) וכן עבור הזמן ובילבד שבמשך תקופה ממושכת היתנהל החייב כראוי.
...
אפתח ואציין לעניין התנאי הראשון שעניינו הצדק סביר להיעתרות לבקשה, כי החייב מודה בעצמו, כי משך תקופה של 4 שנים לא יצא את הארץ.
על כן, מבחינת ההצדקה לצאת את הארץ, סבורני כי החייב עומד בתנאי הלכת טאהא ולפחות בהלכה המרוככת כאמור לעיל (הלכת ועקנין שדנה בנסיבות זהות של יציאה לאומן).
אשר על כן, נוכח כל המפורט לעיל, הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו