בקשה למעצר בית עד תום ההליכים בעבירות נהיגה

עובדות המקרה הקודם, כפי שמופיע בגזר הדין שם ת"ד 483-05-19 מדינת ישראל נ' מאושר, הרי שזו " ביום 23.9.18 נהג הנאשם באופנוע בתל אביב ברח' העליה לדרום ובהגיעו לצומת עם דרך יפו, לא ציית לאור האדום שדלק ברמזור, המשיך בנסיעה והיתנגש עם רכב מעורב שניכנס בחסות האור הירוק. כתוצאה מהתאונה ניחבל הנאשם חבלות של ממש, כמפורט בסעיף 5 לעובדות כתב האישום והגיע לכדי אישפוז במחלקת טפול נמרץ. באותן נסיבות נהג הנאשם כשהוא נתון תחת השפעת משקאות משכרים. " גם בפעם הקודמת וגם במקרה כאן לוותה נהיגה בשיכרות/תחת השפעה בעבירות נילוות של אי ציות לאור אדום.

על החלטה זו לא הוגש ערר לבית המשפט המחוזי וניזר הגיע משוחרר לבית משפט תוך שהוגשה בקשה לקביעת תנאי שיחרור בדמות מעצר בית עד תום ההליכים.

סיכומו של דבר, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים ובחנתי מדיניות נוהגת של המבקשת במקרים דומים, ככל והערבים היו מתאימים ניתן היה לשקול את שיחרורו של המשיב למעצר בית מלא בפקוח.

...

לסיכום.

סיכומו של דבר, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים ובחנתי מדיניות נוהגת של המבקשת במקרים דומים, ככל והערבים היו מתאימים ניתן היה לשקול את שחרורו של המשיב למעצר בית מלא בפיקוח.

בעניין זה כתב כב' השופט עידו דרויאן עמ"ת 39597-08-21 מדינת ישראל נ' מהרט(עציר) - 17 אוגוסט 2021 " ודומני גם שכל פגם במערך הפיקוח המשפחתי יכול למצוא תיקונו באמצעי הטכנולוגי של פקא"ל, שאינו תלוי ברצונו הטוב של המשיב או של מי מהמפקחים. " לאור האמור, אני מורה על מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני, בכפוף לקבלת חוות דעת מתאימה מאת הממונה על הפקא"ל וזאת בפיקוח הערבים הבאים; האב מאושר דוד, ת.ז 24866907, האם ריקי מאושר ת.ז 306992934, והאח לסירוגין אהרון מאושר, ת.ז 208798603.

ב"כ המבקשת ביקשה לקבוע תנאי שיחרור בדמות מעצר בית מלא בפקוח עד תום ההליכים בתיק זה. ב"כ המבקשת הפנה למסוכנות במקרה ולכך שאך בנס לא ארעה תאונה.

בש"פ 10865/06  מ"י נ' אשר ישעיהו , קובע כב' השופט אדמונד לוי : "מקובלת עלי ההשקפה, כי נגד העורר ניצבות ראיות לכאורה לכך שנהג בעת שהיה בגילופין. בתקופה שבה הולך וגדל מספרן של תאונות הדרכים, הנגרמות בעטיים של נהגים שיכורים, לא ניתן להשלים עם היתנהגות מופקרת זאת, הואיל וכרוך בה מחיר דמים אותו נידרש הציבור הרחב לשלם כמעשה של יום- יום. כדי לקדם את הרעה, יש לנהוג בנהגים מסוג זה ביד קשה, ובכלל זה פסילתם מלנהוג ברכב מנועי, גם בטרם הוכרע דינם על ידי ביהמ"ש המוסמך". כפי שעולה מהפסיקה ומתוך מהות העבירה, עבירה של נהיגה בשיכרות, היא עבירה שיש בה כדי לסכן חיי אדם וישנה עילת מעצר.

ז.          המשיב פסול מלנהוג עד לתום ההליכים המשפטיים ואף מעבר ל-6 חודשים             אין צורך בהפקדת רישיון הנהיגה.

...

לאחר שעיינתי בתיק החקירה, וכן לאור הצהרת ב"כ המשיב, אני קובע  כי קיימות ראיות לכאורה.

בש"פ 10865/06  מ"י נ' אשר ישעיהו , קובע כב' השופט אדמונד לוי : "מקובלת עלי ההשקפה, כי נגד העורר ניצבות ראיות לכאורה לכך שנהג בעת שהיה בגילופין. בתקופה שבה הולך וגדל מספרן של תאונות הדרכים, הנגרמות בעטיים של נהגים שיכורים, לא ניתן להשלים עם התנהגות מופקרת זאת, הואיל וכרוך בה מחיר דמים אותו נדרש הציבור הרחב לשלם כמעשה של יום- יום. כדי לקדם את הרעה, יש לנהוג בנהגים מסוג זה ביד קשה, ובכלל זה פסילתם מלנהוג ברכב מנועי, גם בטרם הוכרע דינם על ידי ביהמ"ש המוסמך". כפי שעולה מהפסיקה ומתוך מהות העבירה, עבירה של נהיגה בשכרות, היא עבירה שיש בה כדי לסכן חיי אדם וישנה עילת מעצר.

לסיכום: לאור נסיבות המקרה, ולמרות העדר עבר פלילי והעדר עבר תעבורתי חמור, מצאתי כי המסוכנות של המשיב נלמדת מתוך המקרה עצמו אינה נמוכה.

בפני בקשה למעצר המשיב בתנאי מעצר בית וזאת עד לתום ההליכים, על פי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1966 (להלן: "חוק המעצרים").

לאור האמור, לטענת המבקשת לא ניתן לאיין המסוכנות מאחר ולא ניתן ליתן אמון במשיב אשר נוהג פעם אחר פעם בזמן בהיותו שיכור, כשרשיון הנהיגה שלו פקע , ללא ביטוח ותוך ביצוע עבירות נוספות ועל כן אין להורות על הקלה בתנאי מעצר הבית.

...

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי קיימת עילת מעצר כנגד המשיב בשל מסוכנותו וזאת לאחר שנמצא כי קיים יסוד סביר לחשש שהמשיב יסכן את בטחונו של אדם או את בטחון הציבור.

אכן, בית המשפט מצווה לבחון האם ניתן לאיין המסוכנות בדרך שפגיעתה בחירותו של המשיב פחותה, ואולם, במקרה דנן לאור שילוב העבירות, העובדה שמדובר בעבירות חוזרות, עברו הפלילי המכביד וביחוד בעבירה של הפרת הוראה חוקית המלמדת על כך שלא ניתן ליתן אמון במשיב מובילים למסקנה כי יש מקום לבחון המסוכנות והדרכים לאיונה על ידי שירות המבחן.

לאור האמור, לאור קיומן של ראיות לכאורה ומסוכנות ולאחר שקבעתי כי לא ניתן לאיין את המסוכנות בדרך שפגיעתה בחירותו של המשיב פחותה, אני מורה לשירות המבחן להגיש תסקיר מעצר בעניינו של המשיב.

בדיון שהתקיים ביום 8.1.23, הסכים ב"כ המבקש לקיומן של ראיות לכאורה ולקיומה של עילת מעצר והוסכם בין הצדדים, כי המבקש ישהה במעצר בית מלא עד תום ההליכים נגדו.

עוד נקבע שם :" בחינת האפשרות להורות על יציאה ממעצר לצורך ביצוע עבודות שירות כבר נדונה בפסיקה לא אחת, ונקבע כי יש לשקול את מידת המסוכנות הנשקפת מהנאשם  לבטחון הציבור, כמו גם את מידת האמון שבימ"ש יכול לרחוש לו (עמ"ת 50316-05-17 ג'בארין נ' מדינת ישראל פורסם בנבו, מיום 15.6.17)". לעניין חומרת העבירות המיוחסות לנאשם והמסוכנות הנשקפת ממנו,  הרי שכבר נפסק לעניין עבירת הנהיגה בשיכרות, שיש בה בכדי להצדיק מעצר עד לתום ההליכים המשפטים, בעיקר מקום בו נילוות אליהן עבירות נוספות וכנגד המבקש עומד עבר פלילי מכביד (ראה בש"פ 693/12  רייאן בילאל נ' מדינת ישראל (1.2.2012) וכן בש"פ 8819/10 ‏ ‏עלי אל רך נ' מדינת ישראל (6.12.2010).

...

בהתאם לכך, ביסוד ההחלטה על מעצר בית מלא עומדת המסקנה, כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המבקש וכי נשקפת ממנו מסוכנות בדרגה כזו, שאינה מתיישבת עם ביטול תנאי מעצר הבית באמצעות חלון לביצוע עונשו מתיק קודם בעבודות שירות ללא פיקוח.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

עוד קודם למועד השימוע, ביום 1.2.2023, נעצר המבקש בחשד לבצוע שתי עבירות של נהיגה בזמן פסילה.

המבקש שוחרר בתנאים מגבילים של מעצר בית מלא ביום 5.2.2023, וביום 21.2.2023 הורה בית המשפט לתעבורה בבאר-שבע כי המבקש יוותר במעצר בית מלא עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו (בשה"ת 1697-02-23).

במקרה דנן, כפי שעולה מן התעוד שהוגש, הפר המבקש את החובות המוטלות עליו, בין היתר בכך שלא התייצב לעבודה ברציפות, וזאת למרות שנויי שיבוץ, שיחות בירור רבות שנערכו עמו, אזהרות והזדמנויות חוזרות שניתנו לו. המבקש אף הגדיל לעשות וביצע לכאורה, בעודו ממתין לשימוע, עבירות בגינן היה נתון במעצר בית מלא, באופן שמנע ממנו להמשיך ולרצות את עבודות השרות שהוטלו עליו (וראו סעיף 51ט(א)(5) לחוק העונשין).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

כידוע, ריצוי עונש מאסר בדרך של עבודות שירות הוא בגדר פריבילגיה לה זוכה המורשע בדין.

הבקשה נדחית אפוא.