צו מניעה זמני – מסגרת נורמאטיבית
כידוע תכליתם של סעדים זמניים מובאת בתקנה 94 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות") הקובעת כי "מטרת הסעד הזמני היא להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי ואת קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין".
בהתאם להוראות התקנות, בבוא בית המשפט להחליט בדבר מתן סעד זמני, יעמדו מול עיניו השיקולים הבאים: קיום ראיות מספיקות לכאורה לקיומה של עילת התביעה; נחיצות הסעד הזמני להשגת המטרה ובכלל האמור, כי הסעד נידרש לשם שמירה על המצב הקיים וכי הוא הכרחי עוד בשלב מוקדם, לפני בירור התביעה (תקנה 95(ב) ו- (ג)); בחינת מאזן הנוחות ושיקולים שביושר ובכללם תום לב הצדדים, הן לעניין ההליך והן לעניין הבקשה, ולרבות היתייחסות קונקרטית לשהוי (תקנה 95(ד)(3)).
מנגד, ברישת תגובת המבקשים לתשובת הנאמנים לבקשה הודיעו המבקשים, כי הם מסכימים לכך שיינתן סעד זמני כמבוקש, שיעמוד בתוקפו רק עד לכינונה של נציגות רוכשים חוקית, בהתאם להחלטה שתתקבל באספת רוכשים (לפי הוראות נספח ו' להסכם השתוף ובפרט סעיף 1.1.7 לאותו הסכם) שתכונס בתוך 30 ימים מעת שתנתן החלטת בית המשפט.
...
תמצית טענות המשיבים (הנאמנים)
יש לדחות את הבקשה מהנימוקים הבאים:
הבקשה מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט, על ידי מבקשים שהפרו את הסכם השיתוף המסרבים לקבל את הכרעות שותפיהם בנוגע לזהות חברי הנציגות שנבחרו כדין.
לפיכך, דעתי היא כי בנסיבות המקרה דנן, יש להורות על מתן הסעד החלופי, משמע כינוס אסיפה חדשה לצורך בחירה תקנית של הנציגות, זאת מבלי שיבוטלו החלטות הנציגות החדשה שניתנו עד כה. אני סבור, כי בהינתן סיכויי התביעה בכל הנוגע למעמדה של ההחלטה באסיפת הרוכשים ומנגד, הצורך לקדם את ביצוע הפרויקט בשים לב להלוואה שנטלו הרוכשים ומועד פרעונה, סעד חלופי מעין זה, מאזן באופן ראוי בין האינטרסים השונים של הצדדים.
לאחר שצפיתי בעיון בהקלטה וערכתי השוואה בין ההקלטה המצולמת לבין התמלול שהציגו המבקשים, אני סבור כי אכן בהקלטת הישיבה חסרים מספר קטעים ובתמלול נכללות אמירות שלא נאמרו בפני כל הנוכחים באסיפה, כי אם בין המקליטים לבין עצמם (גב' כהן ובעלה).
סוף דבר
לאור מכלול האמור לעיל, הבקשה מתקבלת בחלקה בנוגע לסעד החלופי.