בקשה למניעת חשיפת הקלטות ודו"ח החקירה

לטענת המבקשים בבקשתם, לפי הילכת סויסה רשאי בית הדין לדחות גילויים של מסמכים כגון דו"חות חקירה של חברות ביטוח לשלב מאוחר של ההליך וזאת על מנת למנוע פגיעה בחשיפת האמת.

לטענתם, חשיפת ההקלטות תפגע בחקר האמת וכן "בעדות העדים שמשוחחים בקלטות אלו". כן נטען כי הטענות העיקריות של המבקשים כנגד המשיבה בנושא ההנחיות שנתנה לעובדים להשלמת חתימות ביומנים וזיופם, מבוססות על ניסיון המשיבה להלך אימים על אותם עדים, כפי שעשתה כאשר נודע לה כי הדברים נתגלו בבדיקה אקראית מול העובדת במשרד הראשי.

...

בכתב הגנתם טענו המבקשים כי יש לדחות את התביעה כנגדם על הסף.

גרסאות הצדדים, לגבי האירועים ביום 5.12.2019, לרבות תוכן השיחות שנערכו עם אותה עובדת על ידם, כאמור מפורטות ביותר ולא מצאתי כל הצדקה לחרוג מהכלל לפיו יש לנהל את ההליך "בקלפים פתוחים".יצוין כי אני בדעה זו גם לאחר שעיינתי בתמלילים אשר הוגשו במעטפה סגורה לבית הדין.

לאור כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כאמור כי דין הבקשה להידחות.

אני סבורה לכן כי יש מקום במקרה זה להותיר את שאלת ההוצאות בבקשה כולה – לסיום ההליך.

המבקשת חוזרת ומלינה על-כך, שגם בבקשת עיכוב גילוי תצהיר החוקר שהגישה בבית-משפט קמא, נימנעה המשיבה מלהבהיר מהו מלוא חומר החקירה שברשותה, כמה דו"חות חקירה נערכו מעבר לאלה שהיא מעוניינת בחשיפתם, כמה הודעות עדים ברשותה, כמה הקלטות, מאיזה תאריכים, האם צרפה לתצהיר החוקר את כל הודעות העדים שנגבו על-ידה ואת כל ההקלטות, איזה הודעות עדים היא בחרה לצרף ואיזה לא, ומדוע לא צרפה הכל וכן לא הבהירה מהו הטעם הקונקרטי בנסיבות העניין, המצדיק עיכוב העיון בחומר החקירה בשעה שלא מיוחסים למבקשת לא זדון ולא מירמה.

בכך שהמשיבה לא העמידה לעיון בית-משפט קמא את מלוא חומר החקירה, מנעה היא ממנו מלהתרשם מן הדברים בשלמותם, ומלהבין את המטרה שלשמה התמנה החוקר, ואת העניינים שחקר, ולכן לא עמדה המשיבה בנטל להוכיח שחומר החקירה נערך לצורך המשפט, ומה גם שלאחר שהמבקשת הגישה ביום 2.6.19 את תגובתה לבקשת המשיבה לעכב עיון בתצהיר החוקר, ובית-המשפט איפשר למשיבה להשיב על תגובתה של המבקשת, נימנעה המשיבה מלמסור את תשובתה כעולה מהחלטת בית-משפט קמא מיום 13.6.19.

...

לכן, אין בידי לקבל את הסתייגויותיה של המבקשת, אשר טענה בבקשת רשות הערעור, שהואיל ומדובר בהודעות ו/או הקלטות שנעשו מפי נציג המבקשת, אין הצדקה להורות על דחיית מועד העיון בהודעות או הקלטות אלה.

על-יסוד כל האמור לעיל, לא ראיתי מקום להתערב בהחלטתו של בית-משפט קמא מיום 1.7.19.

בכפוף להערה אחרונה זו, אני דוחה את בקשת רשות הערעור.

על כן, במקרה שעולה מחלוקת בין המבוטח למבטחת, אם - על עצם הזכאות לפצויי (כפי שעולה בעניינינו בענין קיומה, הנסיבות או הסווג של התאונה, כאמור), ואם - על שיעור הפצוי שמגיע על פי הפוליסה בנסיבות, אין למנוע מהמבטחת שימוש בתוצאות החקירה במהלך ניהול המשפט, מבלי לחשוף את פרטי החקירה ותוצאותיה; גם מאותה מבטחת שגילתה חריצות ופעלה לבחון באמצעות חוקר את הנסיבות של התאונה או של ניזקו של התובע - בשלב מוקדם ככל שניתן.

לענין חשיבות העיתוי, בהקשר של השמירה על האנטרס של גילוי האמת, ובעצם חשיפת האמת – בכל הקשור לדו"חות חוקרים בתיקים נזיקיים, אני מוצא כרלוונטיים לשיקולים שיש לשקול בעניינינו את דברי כב' הש' עמית בענין ת.א. (השלום בעכו) 4780/94 עדאל המאם, (18.9.97) בעמ' 511 (ס' 6): "ניטול מקרה שכיח בו התובע טוען כי נפגע בתאונת דרכים. תמהני במה חשיפת הקלטות של חוקרי חברת הביטוח בפני התובע, תשרת את המטרה הנעלה של חשיפת האמת. התובע טוען כי התאונה ארעה בדרך מסוימת, ייכבד איפוא ויעמוד על גרסתו ללא מורא וללא חשש. האמת היא הצינה הטובה ביותר מול חרבו של בעל-הדין שכנגד. אדרבה, במקרה מעין זה, דוקא עיון וגילוי מוקדמים עשויים לפגוע במטרה הנעלה של חשיפת האמת ועל כך אעמוד בהמשך." בעניינינו, למול העיתוי בו מבקש התובע לעיין בדו"חות החקירה ותוצריה, טוענת הנתבעת בעצם כי הצגת דו"חות החקירה לעיון התובע טרם תחילת שמיעת הראיות ולפני מתן עדותו של התובע עצמו, תביא לכך שיתאפשר לתובע להתאים את גירסתו, והדבר עשוי לסכל את אפשרות ההגעה לחקר האמת.

...

סוף דבר בנסיבות אלו, ולאחר ששקלתי את הדברים, כאמור, אינני רואה כי קיימת בענייננו עילה להורות לנתבעת - בשלב זה - על מתן עיון לתובע במסמכים שביקש בבקשה, היינו: "מסמכי תביעה", עותק מדו"חות חקירה "שנערכו למרשי", תמלילי שיחות, והעתק הקלטות של השיחות.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה במתכונתה זו – נדחית.

עם זאת, אני מורה לנתבעת להודיע לבית המשפט, בכל מקרה, באופן מפורט - איזה "שימוש ראייתי" היא מבקשת לעשות ובאיזה מהמסמכים המבוקשים לעיון מטעם התובע, וזאת – לא יאוחר ממועד הגשת הראיות מטעמה בנדון.

לדו"ח החקירה שצורף לתיק בית משפט, שתחילה גילויו לא נחשף לתובעת ולנתבע 2, אינו כולל את ההקלטה והתמלול התומך בדו"ח החקירה ובממצאיו, הוגש רק במעמד הדיון שהתקיים בפניי.

"[...] מקום שמבקשת הנתבעת להוכיח גרסה הסותרת את גרסת התביעה והמצדיקה לפטור אותה מתשלום לפי הפוליסה, היה עליה לעמת גרסה זו עם דו"ח החוקר ומסקנותיו..." (ר' ת"א (חי') 28153-11-11 אורנית בוזי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, [פורסם בנבו] 22.7.14).

יצוין, כי הנתבעת 1 אמרה כי אין כל מניעה לדחות את מועד הדיון ולזמן את החוקר, ואולם יצוין, כי לאחר שמיעת עדות נהג התובעת והנתבע 2, התמונות שהוצגו לבית המשפט, עיון בדו"ח החקירה ובתמלול שהוגש, כדי לקבוע מכוחו ממצאים לחובת הנתבע 2 ולא מצאתי כי עלה בידי הנתבעת 1 להוכיח כי הנתבע 2 ניסה לרמות ו/או להונות את חברת הביטוח ומשכך לא מצאתי כי יש בחקירת החוקר מטעם הנתבעת 1 לשנות ממצאים אלו ואני מוצאת לקבל את דו"ח החקירה והתמלולים שהוגשו כלשונם.

...

דיון והכרעה: על יסוד מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, תוך שאני לוקחת בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, האחד כנגד משנהו, הגעתי לכלל מסקנה כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על כתפי הנתבע 2, עוד אני מוצאת לדחות את טענת הנתבעת 1, להיעדר כיסוי ביטוחי, בשל טענת מרמה.

סוף דבר: התביעה כנגד הנתבעת 1 מתקבלת במלואה.

התביעה כנגד נתבע 2 נדחית.

אשר על כן, לסילוק סופי ומוחלט, של כל תביעות התובעת נגד הנתבעת 1, תשלם הנתבעת 1 לתובעת סך של 10,437 ₪ נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, בצירוף אגרת בית משפט כפי ששולמה וכפי שתשולם, שכר העד בסך 800 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪.

לאחר הדיון הועברו החומרים (לפי הודעת הנתבעת מיום 19.4.2023 – דו"ח החקירה + תמליל + הקלטה) לבית משפט במעטפה סגורה.

אין מקום שהנתבעת תחשוף בפני התובעת גרסה של עדים פוטנציאליים שיתכן ויזומנו על ידה לעדות וזאת עוד טרם תגיש התובעת את תצהיריה וראיותיה.

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות העירעור להדחות מהנימוקים כדלקמן: א) צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תנתן בהן רשות ערעור) התשס"ט - 2009 (להלן: "הצוו"), מונע הגשת בקשת רשות ערעור על החלטה בעיניין דחיית עיון במסמכים לפי הילכת סויסה .

...

אבהיר, כי החלטתי ניתנת ביחס לחומר הרלבנטי לשאלת החבות.

אין זה המקרה שבו ערכאת ערעור תתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית.לפיכך דין בקשת רשות הערעור להידחות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.