בקשה למניעת הליכי מכרז לאיוש משרת מנהל אגף הון אנושי

לפניי בקשה למתן צו מניעה, בגדרה עותר המבקש כי יינתן "צו מניעה זמני האוסר על המשיבה להמשיך בהליכי מיכרז פנימי מס' 70755 לאיוש משרת סגן מנהל חטיבה טכנית (תיכנון), מתכנן מחוז, במחוז הגליל בנצרת עילית ו/או לנקוט כל הפעולה (כך במקור – ל.ת.ס) שיש בה כדי לקדם את המיכרז לרבות קבלת מועמדויות, זימון מועמדים, ראיון מועמדים ו/או בחירת מועמד, עד להכרעה בבקשה העיקרית." בנוסף, עותר המבקש לסעד נוסף והוא: כי בית הדין יורה להעבירו "ממשרתו במחוז חיפה למישרה נשוא המיכרז והבקשה." (להלן: "הבקשה").

בתצהירו תיאר המבקש את השתלשלות העניינים, לאחר שנודע לו על כוונת המדינה לאייש את המשרה דנא, בזו הלשון: "לפני כשבוע נודע לי כי בכוונת המשרד לאייש משרת סגנית מנהלת היחידה הטכנית, תיכנון, במחוז הגליל, בנצרת עילית, לנוכח העובדה שהגב' מיכל אושרוב צפויה לפרוש מעבודתה, בחודש 7/19 הקרוב. מיד עם היוודע הדבר, בתאריך 26.2.19 או במסוך (כך במקור-ל.ת.ס) לכך, פניתי לאדריכלית הראשית הגב' ורד סולומון והודעתי לה על רצוני לאייש את המשרה, ככל שאכן המשרד עומד לאיישה. דא עקא באורח מפתיע, ביון (כך במקור-ל.ת.ס) 17.3.19 פורסם מיכרז לאיוש המשרה....כבר באותו יום, שגרתי מכתב דחוף לגב' סיגלית גבאי, מנהלת אגף א – הון אנושי במשרד, עם העתקים למכותבים רבים וביניהם: המנהל הכללי, האדריכלית הראשית של המשרד, היועמ"ש, מנהל מחוז הגליל, מנהלת מחוז חיפה ומנהל החטיבה הטכנית במחוז חיפה. במכתבו (כך במקור – ל.ת.ס) ביקשתי מהמשרד לקיים את החובה המוטלת עליו לפי התקשי"ר ולאייש את המשרה בדרך המיטבית של העברתי למישרה, והוספתי ופירטתי את השיקולים החשובים העומדים בבסיס בקשתי כאמור. [...]". אלא, שמחקירתו הנגדית של המבקש עלה כי התמונה העובדתית שהוצגה בתצהירו אינה מדויקת, וכי קיימות עובדות מהותיות שלא הוזכרו בו. כפי שציינתי לעיל בפרק "רקע עובדתי", מעדות המבקש בפניי עלה כי הוא פנה לאדריכלית הראשית לראשונה כבר בחודש 9/2018 והביע רצון להיתמנות למישרה.

...

המבקש טען בסיכומיו, כי גם אם מקבלים את עמדת המשיבה לפיה סמכות ההעברה היא בשיקול דעת, הרי נציגת המדינה הודתה בעדותה כי שיקול הדעת לא הופעל, מסקנה שיש בה כשלעצמה להצדיק קבלת הבקשה.

המסקנה העולה מבחינת גוף הדברים היא כי המבקש לא הראה זכות לכאורה, ועל כן עליי לדחות את הבקשה גם בשל כך. לבסוף אתייחס בקצרה למישור שיקול הדעת.

אשר לטענת המבקש בדבר הזמן שהוקצב להצגת מועמדות למכרז, איני מוצאת בה בסיס, ומקובלת עליי תגובת המדינה, לפיה פעלה לפי הוראות התקשי"ר. לאור כל המפורט לעיל, הבקשה נדחית.

עם זאת, וככל והמבקש יודיע על רצונו בהמשך ההליך, אני מורה כי המשיבה תודיע לכל אחד מן המועמדים במכרז, כי זכייתו במכרז, ככל שיזכה, כפופה לפסק הדין שיינתן בתיק זה. כך שאם בפסק הדין יגיע בית הדין למסקנה כי המדינה הייתה מחויבת להעביר את המבקש למשרה, בדרך של העברה ממשרתו, ללא מכרז, תבוטל זכייתו/מינויו של אותו זוכה.

ביום 2.2.17 הגיש התובע את תביעתו בהליך זה, בד בבד עם בקשתו למתן צו מניעה זמני, במעמד צד אחד, במרכזה בקשה להורות למועצה לבטל את שיבוצו של תאופיק לתפקיד גזבר המועצה ולבחור לתפקיד הגזבר את התובע, בהיותו המועמד המתאים ביותר.

תמצית טענות הצדדים – טענתו המרכזית של התובע בהליך זה, הנה כי הוא המועמד היחיד אשר עומד בתנאי הסף הדרושים על פי תנאי המיכרז וחוזר מנכ"ל 4/2011 המסדיר את תנאי הסף לאיוש משרת גזבר ברשות מקומית.

בהתאם לכך, ובהתבסס על התרשמותה מן המועמדים, קבעה ועדת הבחינה בין היתר כך: "הועדה החליטה: לאה תיבדוק במשרד הפנים עניין התאמתו של מר תופיק סתאווי לתפקיד (אין לו תואר). יש לו ראיית חשבון. אם התשובה של משרד הפנים תהיה חיובית, מר תופיק יקבל את התפקיד בלי לאסוף את הועדה עוד פעם. ואם התשובה תהיה שלילית, הועדה מחליטה לפסול את המיכרז מאחר ושאר המועמדים אינם מתאימים לתפקיד ועל המועצה לפרסם מיכרז חדש". ביום 29.12.16 התקבלה תשובת משרד הפנים שנחתמה ע"י מר מוני מעתוק, מנהל אגף בכיר לניהול ההון האנושי ברשומ"ק/מינהל שילטון מקומי ובה אישר את עמידתו של מר תאופיק בתנאי הסף בזו הלשון: "בחנו את העניין עם הלישכה המשפטית ואכן גם רואה חשבון רשאי להיתמודד. תאור התפקיד שיפורסם ינוסח טוב יותר בעיניין זה בהקדם האפשרי...". לפיכך, טוענים הנתבעים 1 – 2, כי בעקבות עמדתו זו של משרד הפנים הודיע היועמ"ש לראש המועצה על עמידתו של מר תאופיק בתנאי הסף של המיכרז, ומשום כך נשלח לתאופיק ביום 29.12.16 מכתב המודיע לו על בחירתו לתפקיד.

...

עולה מן האמור כי דין תביעתו של התובע בהליך זה להידחות, אף מבלי שנדרש לטיעוני ההגנה הנוספים, אשר עניינם השיהוי הניכר במועד פתיחתו של ההליך המשפטי, וטענות נוספות.

סוף דבר – התביעה נדחית.

לאחר שהבאנו בחשבון את מכלול נסיבות העניין, החלטנו כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בד בבד עם הגשת התובענה הגיש המבקש בקשה למתן צו מניעה, בדיון שהתקיים ביום 24.6.19 חזר בו מהבקשה למתן צו מניעה והתיק נקבע לשמיעת ראיות ביום 9.2.2020 ביום 9.12.19, הגיש המבקש בקשה בהולה למתן צו זמני ובקש להקפיא לאלתר את הליך המיכרז הפנימי 27/2019 למנהל מחלקת התחבורה במועצה.

ביום 1.12.19 המועצה פירסמה מיכרז פנימי לתפקיד מנהל מחלקת התחבורה ובמכרז זה נוספה הקלה, לפיה דרישת הסף בהיבט ההשכלה מאפשרת חלופות נוספות להשכלה על תיכונית בתנאי שהמועמד בעל 8 שנות ניסיון ברשות המקומית בתחום העיסוק של המשרה המוכרזת או בתחומים שיש להם זיקה במטלות הכרוכות בה. המועצה טענה שלאחר שהזוכה במיכרז 9/2019 הודיע על הסרת מועמדותו ומשהיה צורך ממשי באיוש התפקיד, פנתה המועצה למשרד הפנים וביקשה לפרסם מיכרז פנימי חדש לאיוש התפקיד.

מנהלת אגף בכיר בקרת הון אנושי ברשויות המקומיות במשרד הפנים כתבה למנכ"ל המועצה ביום 11.8.19: "הריני מאשרת קבלת מכתבך שבסמך, ולהלן התייחסותי:

...

לאחר שבחנו את בקשת המבקש הגענו למסקנה שדין הבקשה למתן סעד זמני, להידחות.

לא מצאנו פגם בהחלטת משרד הפנים ועל כן דין הבקשה להידחות.

לא מצאנו פגם משפטי בהחלטת משרד הפנים, המבקש לא הוכיח זכות לכאורה הקשורה לסיכויי התביעה.

החלטנו שלא לחייב את המבקש בהוצאות בשלב זה. הצדדים יוכלו לטעון להוצאות הבקשה במסגרת ההליך העיקרי שכאמור יישמע ביום 9.2.20.

מונחת לפנינו בקשת המבקשת לצוו מניעה זמני שיאסור על המשיבה 1 (להלן – הערייה) למנות את המשיבה 3 (להלן – גב' שרון) לתפקיד מנכ"לית הערייה מהטעם של אי עמידה בתנאי הסף הנדרשים לתפקיד בכל הנוגע לדרישות הניסיון הניהולי שנקבעו בחוזר מנכ"ל משרד הפנים 4/2011 וזאת עד להכרעה בהליך העקרי.

ביום 14.2.2022 היתכנסה ועדת המכרזים לידון בהתאמת הגב' שרון לתפקיד מנכ"ל הערייה הדיון היתקיים בפני חברי הועדה: מר ניר בן חיים, יו"ר הועדה ומ"מ ראש העיר; עו"ד שרון שרוני, יועמ"ש של הערייה; מר בני חזן, מנכ"ל העיר קרית אתא; הרב בן ציון גורדמן, חבר ועדה מטעם סיעת הקואליציה; מר משה אלמליח, חבר ועדה מטעם סיעת האופוזיציה; גב' דגנית זילבר, מזכירת הועדה ומנהל אגף ההון האנושי; וגב' יוכי דהן, מבקרת הערייה.

תמצית טענות הצדדים טענות המבקשת הגב' שרון אינה עומדת בתנאי הסף הניהולי למשרת מנכ"ל הערייה מאחר שהיא לא ניהלה עובדים בהקף הנידרש בחוזר המנכ"ל. הניסיון שנצבר בהעסקה ברשות מקומית נגזר מתאור התפקיד המפורסם באוגדן השרות וכי תפקידים נוספים שהוטלו על העובד ללא הליך מיכרזי מתאים ו/או מטלות שהוטלו על העובד ואינן מצויות בליבת העשייה של תפקידו לא יימנו לצורך בחינת הניסיון הדרוש.

] לכך נוסיף, כי המשיבה שמשה כעוזרת מנכ"ל של 6 מנכ"לים שונים ומעדותה עלה כי היא קיבלה סמכויות שונות בהתאם להחלטתו של כל מנכ"ל. בהקשר זה מקובלת עלינו עמדת המבקשת והמדינה ולפיה הניסיון המקצועי כאמור בהנחיות אוגדן תאורי התפקידים בשלטון המקומי נגזר מתאור התפקיד של המשרה ואין להתייחס לתפקידים נוספים המוטלים על העובד במהלך השוטף של העבודה, בין אד-הוק, ובין באופן קבוע, שאחרת ניתן לעקוף את חובת המכרזים וכל העקרונות שעליהם מושתתים הליכי המיכרז ואיוש משרות רשויות המקומיות.

...

מכל מקום, גם אם היינו קובעים שההנחיות אינן חלות על המשיבה, בשונה מקביעתנו, לא ניתן להתעלם מהפרשנות שניתנה על ידי המדינה לתנאי הנדרש בחוזר המנכ"ל. כך גם, אין בידינו לקבל את טענת המשיבות 1 ו – 3 ולפיה מדובר בתנאי פנימי הנתון להערכה סובייקטיבית של הוועדה.

] לכך נוסיף, כי המשיבה שמשה כעוזרת מנכ"ל של 6 מנכ"לים שונים ומעדותה עלה כי היא קיבלה סמכויות שונות בהתאם להחלטתו של כל מנכ"ל. בהקשר זה מקובלת עלינו עמדת המבקשת והמדינה ולפיה הניסיון המקצועי כאמור בהנחיות אוגדן תיאורי התפקידים בשלטון המקומי נגזר מתיאור התפקיד של המשרה ואין להתייחס לתפקידים נוספים המוטלים על העובד במהלך השוטף של העבודה, בין אד-הוק, ובין באופן קבוע, שאחרת ניתן לעקוף את חובת המכרזים וכל העקרונות שעליהם מושתתים הליכי המכרז ואיוש משרות רשויות המקומיות.

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, אנו מקבלים את הבקשה ומורים על הקפאת המינוי של הגב' שרון לתפקיד מנכ"לית העירייה וזאת עד להכרעה סופית בתביעה העיקרית.

בשנת 2015 פורסם מיכרז מס' 32835 לתפקיד מנהל אגף א' (ביקורת פנימית) בבתי הדין הרבניים ("המשרה"), במתח דרגות 41-43 לדרוג המח"ר ("מיכרז 2015") בו נבחרה התובעת ככשירה שנייה.

סמוך קודם לסיום העסקתו של הכשיר הראשון, שקלה בד"ר לפעול לאיוש המשרה ע"י התובעת מתוקף זכייתה ככשירה שנייה (זאת לאחר שהוארכה תקופת כשירותה), אך בסופו של דבר הודע לה שהתקבלה החלטה לפרסם מיכרז חדש לאיוש המשרה.

לנוכח האמור, הגישה התובעת לביה"ד בקשה למתן צו מניעה וצו עשה זמני לביטול מיכרז 2018 ולקביעה כי זכאית למישרה מתוקף זכייתה ככשירה שנייה במיכרז 2015-סע"ש 28040-07-18 ("ההליך הקודם").

עוד הפניתה אז הנציבות לנוהל ביקורת פנימית במשרדי הממשלה וביחידות הסמך בסעיף 2.1 של נציב שירות המדינה (הנחייה מיום 15.12.15 (עדכונים מיום 26.07.16, 11.02.18) צורפה בהליך זה כנספח 3 לתצהיר מטעם הנתבעות של גב' לימור צרויה מנהלת תחום הון אנושי במשרדי ממשלה ויחידות סמך.

...

אלא שלטעמנו, כאן אין מדיניות אלא נעשה נסיון בדיעבד להסביר את אותה תשובה שניתנה לתובעת ואף לא הובא טעם שמבהיר את השינוי שחל עצמו.

עם זאת אנו קובעים שהחלטת הנציבות לפיה התובעת לא היתה זכאית בתפקידה כמבקרת פנים למתח דרגות 42-44 נגועה בפגמים רבים ובכלל זה , אינה תואמת את הוראות ההנחיה, לא הוכח כי התקבלה בהליך תקין ו/או ע"י גורמים מוסמכים, נעדרת רציונל פנימי מוכח על רקע היותה היפוכה של מדיניות שהונהגה ושעליה עמדה המדינה אך חודשים ספורים קודם לכן ועל כן מעלה ספקות ביחס לשיקול הדעת שהופעל לגביה.

לא הוגש תחשיב נגדי ומשכך הוא מתקבל.הנתבעת תשלם לתובעת הפרשי שכר בסך 154,217.26 ₪ בגין התקופה החל מיום 01.09.19 ועד ליום 26.10.20 וכן הפרשי שכר נוספים בגין התקופה החל מיום 26.10.20 ועד ליום 30.04.22 על בסיס אותו תחשיב .