בקשה למינוי סנגור בוועדת שחרורים מטעם המדינה

בבקשה נטען כי המערער הורה לסניגוריה הציבורית שלא להגיש את נימוקי העירעור בשמו וכי "נוכח חוסר שתוף הפעולה מצדו של המערער, ועל אף שהסניגוריה הציבורית עשתה כל מאמץ לאפשר למערער ייצוג איכותי מטעמה, אין מנוס, לעת הזו, מהגשת הבקשה שבכותרת". המערער מצדו הודיע בתגובתו מיום 21.3.2018 כי אין לו אמון בסניגוריה הציבורית והוא מבקש כי הסניגוריה הציבורית תשוחרר מהייצוג וכי תנתן לו הארכת מועד להגשת נימוקי העירעור באמצעות סנגור אחר שישכור לשם כך. בהמשך לכך, ביום 26.4.2018, הוגשה בקשה על-ידי עורכי הדין מרדכי נחום וזוהר הלוי למינויים כבאי-כוח של המערער.

ביום 2.9.2020 הוסיף המערער ופנה לבית המשפט בבקשה מודפסת על פני 8 עמודים, למינוי מייצג פרטי במימון צבורי שלא מהסניגוריה הציבורית, ולחילופין למנות לו סנגור מלווה ולא מייצג מהסניגוריה הציבורית, כפי שנפסק בהחלטתה של הרשמת עבדיאן בע"פ 394/20 חן נ' מדינת ישראל (16.6.2020) (להלן: עניין חן).

כך, בקריאה השניה והשלישית בכנסת לחוק הסניגוריה הציבורית, הציג ח"כ דדי צוקר, יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט את הצעת החוק תוך שהוא מציין כי "כבר היום לפי חוק סדר הדין הפלילי יכול בית-המשפט למנות סנגור לנאשמים מסוימים. הסעיף הזה איננו מבוטל, והוא ייכלל עכשיו במסגרת חוק הסניגוריה הציבורית" (ד"כ, 20.11.1995).

...

בבקשה נטען כי המערער הורה לסניגוריה הציבורית שלא להגיש את נימוקי הערעור בשמו וכי "נוכח חוסר שיתוף הפעולה מצידו של המערער, ועל אף שהסניגוריה הציבורית עשתה כל מאמץ לאפשר למערער ייצוג איכותי מטעמה, אין מנוס, לעת הזו, מהגשת הבקשה שבכותרת". המערער מצידו הודיע בתגובתו מיום 21.3.2018 כי אין לו אמון בסניגוריה הציבורית והוא מבקש כי הסניגוריה הציבורית תשוחרר מהייצוג וכי תינתן לו הארכת מועד להגשת נימוקי הערעור באמצעות סניגור אחר שישכור לשם כך. בהמשך לכך, ביום 26.4.2018, הוגשה בקשה על-ידי עורכי הדין מרדכי נחום וזוהר הלוי למינויים כבאי-כוח של המערער.

בהודעה נאמר כי אין מנוס משחרור הסניגוריה הציבורית מייצוג המערער, וכי בשיחה עימו לא ניתן היה להבין באופן ברור מהי עמדתו ביחס לייצוגו בידי הסניגוריה הציבורית בעת הנוכחית, וכי המערער נמנע מיצירת קשר עם סניגוריו עד למועד כתיבת שורות אלה.

אשר על כן, אנו דוחים את בקשת המערער למנות לו סניגור פרטי על חשבון המדינה.

וכלשונה של ב"כ הסניגוריה הציבורית בדיון שלפנינו: "מה ההגדרה של סנגור מלווה? מה מצופה שהוא יעשה? [...] זה בעייתי. האם הכוונה שסניגור מלווה לא כותב את הטענות אלא רק מייעץ לו? הרי הוא דוחה את העצות שלנו, הוא לא מעוניין בהם. האם הוא רק יהיה מורה שיסביר איך מגישים ערעור ומה המסמכים של הגשת ערעור, יש לכך מחלקה בבית המשפט של לא מיוצגים". למרות זאת, אנו סבורים כי גם זו הפעם אין לנעול דלת בפני המערער ואנו מאמצים את שהורתה הרשמת עבדיאן בעניין חן כלהלן: "הסניגוריה הציבורית תעמיד לרשות המערער סניגור עמו יוכל להתייעץ טרם הגשת נימוקי ערעור ועיקרי טיעון בהליך. סניגור זה לא יירשם כמייצגו של המערער בהליך אולם המערער יוכל, כאמור, להיוועץ בו טרם הגשת כתבי הטענות וההופעה בדיון, ועל סניגור זה להתייצב לדיון שיתקיים בערעור". במצב דברים זה, איננו משחררים את הסניגוריה הציבורית.

לנאשם מונה תחילה סניגור מטעם הסנגוריה הציבורית, אותו ביקש להחליף, וזו הייתה בקשתו גם בנוגע לסניגור שני ושלישי שמונו לו בהמשך.

הנאשם טען שהודיע "לאחד מקציני הפיקוח" שבכוונתו להגיע לדיון בועדת חוקה חוק ומשפט בנושא "הרחבת סמכויות מעצר" שהתקיים ביום 23.10.2018 וכי מעצרו ביום 22.10.2018 נועד לסכל הגעתו לדיון.

תמיכה ראייתית במסקנה לפיה הנאשם ידע שהאדם שפנה אליו הוא קצין פקוח, ניתן למצוא בתשובה שמסר בחקירתו במישטרה לשאלה מדוע ביקש מקצין הפיקוח שייתן לו כסף למונית: "אמרתי לו אם אתה רוצה שאני אגיע בזמן מסוים למקום מסוים המדינה שמממנת אותך בפרויקט הפיקוח מממנת אותי צריכה לדאוג אם אין באפשרותו האובייקטיבית של המפוקח להגיע בזמן מסוים והכל הכל מפאת חשיבותו של המפגש צריכה לממן גם מונית" (ת/9, עמ' 3 ש' 48-52).

האחד, כפי שפורט בהרחבה לעיל, היתנהלות הנאשם במהלך האירועים השונים והגירסאות שמסר בפרשיות השונות מעוררות קושי להאמין לדבריו, לא כל שכן כאשר גירסתו אינה נתמכת בראייה כלשהיא; השני, הנאשם הציג, כאמור, שתי טענות עובדתיות חלופיות; השלישי, מעיון בכתב הערבות (ת/5) עולה שחתימת הנאשם מתנוססת בסמוך לכל אחד מתנאי השיחרור, לרבות בצמידות לתנאי בדבר ההרחקה מהעיר נתיבות; הרביעי, לא עלה בידי הנאשם לסתור את חזקת תקינות המנהל.

...

לאחר שמצאתי לאמץ את ראיות התביעה גם בנוגע לאישום זה, אני קובע שעלה בידי המאשימה להוכיח גם את עובדות אישום 5.

סוף דבר כפי שפורט לעיל, מצאתי להעדיף בצורה מובהקת את עדויותיהם של עדי התביעה, שהשתלבו והשלימו זו את זו באופן בו יצרו תמונה רחבה המלמדת על התחמקות שיטתית של הנאשם מקציני הפיקוח, לאורך זמן, לעתים באופן מתוחכם.

נוכח כל האמור, מצאתי להרשיע את הנאשם בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

ביום 9.7.2019, הורה בית המשפט על חידוש ההליכים בשל שיחרור המבקש מאישפוז לפי החלטת הועדה הפסיכיאטרית.

ביום 10.11.2019, הודיע בא כוח המבקש לבית משפט השלום, כי אין בכוונת ההגנה להגיש חוות דעת מטעמה.

נוסף על כך, ביקש המבקש כי ימונה לו עורך דין מן הסניגוריה הציבורית וכי ייקבע דיון בבקשה.

כמו כן, לא מצאתי בסיס לטענתו של המבקש לכשל בייצוג – טענה שנטענה רק בהליך הנוכחי, ללא כל תשתית שיכולה לבסס אותה ומבלי שצורפה תגובת הסנגור (רע"פ 5989/13 ביטון נ' מדינת ישראל, פסקה 19 (4.3.2014)).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

בבית המשפט העליון בר"ם 400/23 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: דידי סיבוני נ ג ד המשיבה: ועדת שחרורים מיוחדת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 1.1.2023 שניתן בעת"א 40746-09-22 על-ידי כבוד השופטת הבכירה מ' ברנט והשופטים ש' בורנשטין ו-ע' מיכלס; בקשה מיום 9.2.2023 מטעם המבקש; בקשה מיום 8.3.2023 מטעם המבקש המבקש: בעצמו ][]החלטה

מקורה של הבקשה שבפני בהחלטת ועדת השחרורים שלא להמליץ לנשיא המדינה על קציבת עונשו של המבקש, בהתאם לסמכותה לפי סעיף 29(א) לחוק שיחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 (להלן: חוק שיחרור על-תנאי).

עם זאת, התיק הונח על שולחני רק ביום 16.2.2023, על רקע הטיפול בבחינת האפשרות למינוי סנגור ובשינוי סיווגו של התיק.

...

לאחר שעיינתי בטענות המבקש הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, אף מבלי להידרש לתשובה.

יישום אמת המידה האמורה על ענייננו מביא למסקנה כי יש לדחות את הבקשה.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

בית המשפט המחוזי בנצרת 04 אפריל 2024 עת"א 22310-03-24 חאג'(אסיר) נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים ואח' בפני כב' השופט עמית יוסף בן-חמו העותר נג'ואן חאג' (אסיר) ע"י ב"כ עו"ד אביב רונן במינוי של הסנגוריה הציבורית המשיבים 1.שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים 2.מדינת ישראל החלטה

הסנגוריה הציבורית טוענת כי היא מוסמכת, כרשות מנהלית ,להחליט על מינוי סניגור מטעמה כאשר מדובר בהליך נילווה להליך אחר שבו ניתן לסנגוריה הציבורית מינוי עפ"י חוק וזאת בהסתמך על החלטת ביהמ"ש המחוזי בחיפה בעת"א 15106-01-17, שם נקבע כי ניתן להגדיר את בקשת העותר לשינוי סיווג ויציאה לחופשה כהליך הנילווה להליך המתנהל בפני ועדת השחרורים, זאת מהטעם שתוצאת ההכרעה השיפוטית יכולה להשפיע על תוצאות ההליך בפני ועדת השחרורים.

...

בעניין שנידון ברע"ב 4914/12 איגור זוזוליה נ' משטרת ישראל, קבעה כב' השופטת חיות (כתוארה אז) "אשר לדחיית הבקשה למינוי סנגור ציבורי. שאלת זכאותם העקרונית של אסירים לייצוג בהליכים משפטיים לא מצאה את מקומה בחוק הסנגוריה הציבורית תשנ"ו-1995, המתייחס לייצוג בהליכים בפני ועדת שחרורים בלבד (ראו סעיף 18(11) לחוק המפנה לחוק שחרור על תנאי ממאסר... בבקשה לעיון חוזר שהגישה לביהמ"ש קמא טענה הסנגוריה הציבורית כי מינוי סנגור בענייננו מתחייב על פי אמות המידה בהחלטה שניתנה לאחרונה ברע"ב 8702/11 רויטר נ' מ"י. בדין לא קיבל ביהמ"ש את הטענה שכן ההחלטה למנות סנגור ציבורי בעניין רויטר ניתנה בשל נסיבותיו המיוחדות של אותו מקרה בו הוגשו חו"ד סותרות של הגורמים המקצועיים בעניינו של המבקש והמשיבה לא התנגדה למינוי שם. החלטה זו המצומצמת לאותן נסיבות אין בה על כן כדי להתוות אמות מידה כלליות להכרעה במקרים אחרים... לגישתי, אין אמנם מניעה עקרונית לכך שביהמ"ש יורה על מינוי סנגור ציבורי בעתירת אסיר במקרים מתאימים, אך נראה כי סוגיית מינויו של סנגור ציבורי בעת"א ראוי לה כי תיבחן בכל מקרה לגופו ועל פי נסיבותיו ובשים לב למשאבים המוגבלים של הסנגוריה הציבורית ולצורך לשמור על שוויון בין אסירים בהליכים משפטיים (ההדגשות שלי י.ב.) כבימ"ש קמא אף אני סבורה כי המקרה דנן אינו נמנה עם המקרים המצדיקים מינוי סנגור ציבורי שכן הוא אינו מעלה כל שאלה משפטית המצדיקה את המינוי (השוו רע"ב 9470/00 הנ"ל)... כמו כן ובניגוד לנטען על ידו עולה מפרוטוקול הדיון בביהמ"ש המחוזי כי המבקש דובר עברית ברמה סבירה. הבקשה נדחית, אפוא על שני ראשיה.". לביהמ"ש מוגשות עתירות רבות מספור בנושאים אלה, כמו בנושא החופשות וככלל ביהמ"ש איננו ממנה סנגור וכמובן שהסנגוריה אינה מוסמכת להחליט על דעת עצמה למנות סנגור וכך היא אכן נמנעת בפועל מלמנות סנגור מטעמה.

אשר על כן, אני מורה על ביטול מינוי הסנגור שמונה ע"י הסנגוריה הציבורית.