בקשה למינוי נציגי ציבור חיצוניים בוועדות מכרזים ברשות השידור

כן הוחלט למנות ועדת מכרזים בין משרדית לבחירת גורם חצוני, שיתכנן, יקים ויפעיל את מערך המשדרים האמור.

לעומת זאת חוק הרשות השניה, המסדיר את שירות מערך ההפצה, מגדיר "שידורי טלויזיה" באופן שונה, כדלקמן: "שידורי טלויזיה הניתנים לציבור והמופצים בדרך אלחוטית, לרבות באמצעות לווין, ולמעט שידור מוצפן שקליטתו מותנית בתשלום". העותרות טוענות כי המונח "שירותים נלווים" הנכלל בהגדרת "שידורים" בחוק התיקשורת אינו מופיע בחוק הרשות השניה באופן מכוון, על מנת לשמר את ההבחנה בין הערוצים הפתוחים לבין שוק השידורים הרב ערוציים.

כך למשל, הפנו העותרות לדיוני ועדת הכלכלה של הכנסת, במסגרתם דרשו נציגי משרד התיקשורת להיצמד למונח "שידורי טלויזיה" המוגדר בחוק הרשות השניה באופן מצמצם, תוך שצוין על ידי היועצת המשפטית כי: "הבקשה שלנו לתקן את העניין לעניין שידורי טלויזיה, כדי להצמיד את זה להגדרת שידורי טלויזיה בחוק הרשות השנייה שהיא הגדרה מצומצמת...כלומר חשוב לנו להדגיש שמרכיבי השידור, אין הכוונה ודאי לא ל- VOD, ודאי לא לדברים נוספים ולא לשירותי ערך מוסף, אלא לשירותים המצומצמים שניתן כיום להעביר במסגרת הגדרת שידורי טלויזיה..." [הדגשה הוספה].

...

כרשות השניה, אף אנו סבורים כי אין להגביל את המידע שייכלל במדריך השירותים האלקטרוני למידע אודות תכנית המשודרת באותה עת בלבד.

נחה דעתנו, אפוא, נכון להיום, כי אין בכוונת הרשות השניה לפלוש לתחומי המחייה של העותרות, וכי השירות שיוענק על ידה יאפשר לצרכן לקלוט "באופן פשוט, נוח ונגיש" – כדברי הצעת החוק – את שידורי הטלוויזיה של חמשת הערוצים הפתוחים.

העתירה נדחית.

בתי המשפט סק 000008/07 סק 000009/07 בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים 14/08/2007 דיתה פרוז'ינין - סגנית נשיאה נציג עובדים – מר ממליה נציג מעבידים – מר קליינר בפני: [אגודת העיתונאים בירושלים] בעיניין: [המבקשת] [א. טל] ל. ספורטס ע"י ב"כ עו"ד נ ג ד [1 . רשות השידור] 2 . ועדת המכרזים של רשות השידור [המשיבים] [ח. ארמן] ע"י ב"כ עו"ד []פסק דין

מוסיפה המבקשת עוד כי המכרזים הפנימיים הנם פקטביים, ופורסמו למראית עין בלבד, כדי שלא יימצאו עובדים ברשות השידור העונים על תנאיהם, ואז תוכל הרשות לפרסם מכרזים חצוניים למשרות אלה.

בתיק זה ניצבים זה מול זה, מן העבר האחד העקרון המחייב מתן היזדמנות שווה לעובדים בכל מקום עבודה, ובשרות הצבורי בפרט, להיתמודד על איוש משרות, ולהתקדם בדרגה ובתפקיד, עקרון שהנו אחת ממטרותיו של המיכרז הפנימי (א. ברק, ייחודם של דיני מכרזים לקבלה לעבודה, שנתון משפט העבודה, כרך ו', תשנ"ו-1996, 145, בע' 164).

בתקנה 1 לתקנות רשות השידור (תיאומים בעיניין קבלת עובדים ומינוייהם), התשכ"ה-1965 (להלן - התקנות) נקבע כי: ”חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 (להלן – חוק המינויים) יחול על קבלת עובדי רשות השידור (להלן – הרשות) בתיאומים אלה: (1) הסמכויות הנתונות לוועדת שירות המדינה בחוק המינויים לגבי עובדי מדינה יהיו נתונות לועד המנהל של רשות השידור (להלן – הועד המנהל) לגבי עובדיה".

...

אף כי ייתכן שלא רבים מבין עובדי רשות השידור יכולים לגשת למכרזים, סבורים אנו כי הדרישות שנדרשו אינן בלתי סבירות.

לפיכך נדחית הבקשה לביטול המכרז.

[3] מינוי עובדים ברשות השידור נעשה בהתאם לקבוע בתקנות רשות השידור (תיאומים בעיניין קבלת עובדים ומינוייהם), התשכ"ה-1965, בהן נקבע, בין היתר, כי "חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959 (להלן - חוק המינויים), יחול על קבלת עובדי רשות השידור", כי "הסמכויות הנתונות לוועדת שירות המדינה בחוק המינויים לגבי עובדי מדינה יהיו נתונות לועד המנהל של הרשות" וכי "הסמכות הנתונה לממשלה לפי סעיף 21 לחוק המינויים תהיה נתונה לגבי עובדי הרשות לוועד המנהל באישור המליאה". משכך, כפוף הליך מינוי עובדים ברשות לחובת מיכרז כאמור בסעיף 19 לחוק המינויים.

הרכב ועדת המכרזים במקרה זה אמור לכלול את הועד המנהל של הרשות, המנכ"ל ו-2 נציגי האגוד המקצועי.

בין המועמדים לועדת האיתור ניגשו מועמדים שניגשו גם למכרז הפנימי והחיצוני וכן ד"ר ח'ליל רינאוי (להלן – ד"ר רינאוי), שהיה חבר בועד המנהל של הרשות מחודש ינואר 2007.

בית הדין האיזורי דחה את עתירת איגוד העיתונאים מהסיבות הבאות: הבקשה מוקדמת כאשר הליך המינוי נמצא רק בשלב החיפוש וועדת האיתור טרם סיימה את עבודתה; אין פסול שחבר בעבר של הועד המנהל יתפטר ויהיה מועמד למישרה; לא הוכחה "קונספירציה"#_ftn15 לבחור את ד"ר רינואי ואין מקום לפסול אותו "בשלב זה", מה גם שלא ישב במיכרז הפומבי ולא הוכחה מעורבותו בהליכי המיכרז מעת שהתפטר; אין לומר באופן גורף, כי נידרשת מד"ר רינאוי, שהיה חבר בועד המנהל, תקופת צינון זהה לזו הנדרשת מעובדים, מה גם שחלפה כחצי שנה ממועד התפטרותו מהועד המנהל והחלטה אחרת עלולה לפגוע באופן בלתי-מידתי בחופש העיסוק; אין פסול בכך, כי גורמים רבים מביעים דיעות למועמדים שונים, וחזקה על חברי הועד המנהל שפועלים כוועדת איתור שיפעלו בניקיון כפיים, בהגינות ובתום לב, כנדרש מהם בתוקף תפקידם, כשחזקה זו לא נסתרה; יש חשיבות שיתמנה מנהל הטלויזיה בערבית בהקדם האפשרי.

[14] בפסק דין אפי אושעייה נקבע, כי הקשר הפוליטי בין הממשלה והשר האחראי לבין מינוי הועד המנהל אינו מהוה, כשלעצמו, טעם למנוע בחירת מנהל בכיר ברשות בתקופה לפני הבחירות: "אין מניעה מוחלטת לקיים מינויים גם ב'תקופת בחירות' אף אם הם בכירים באופיים. השאלה היא שאלה של שיקול-דעת, והיא מכילה את הצורך וההכרח במינוי ואת החשש לפגיעה באמון הציבור והחשש ממינוי על בסיס שיקולים לא עינייניים"#_ftn27.

...

הסיבות המובילות אותי למסקנה זו הן אלה: הקדנציה של מליאת רשות השידור(להלן - המליאה) הסתיימה וממילא בעקבותיה גם הקדנציה של הועד המנהל של רשות השידור(להלן - הועד המנהל).

על כן, אני מצטרף לדברי הנשיא שיש לדחות את הערעור.

סוף דבר על דעתם של הנשיא סטיב אדלר, השופט עמירם רבינוביץ, נציג הציבור מר יוסף קרא ונציג הציבור מר יורם בליזובסקי וכנגד דעתו החולקת של השופט יגאל פליטמן הוחלט לדחות את הערעור.

לאחר הדיון בבקשה (שהתנהל בדרך של סיכומים בעל פה ללא חקירות המצהירים) הודיעה אגודת העיתונאים שהיא מוחקת את בקשתה לביטול החלטות ועדות המכרזים מיום 21.6.12 בדבר מינויים של אותם עובדים וניתן פסק דין חלקי המוחק בקשה זו. בהתאם לכך, ובשים לב להסכמת הצדדים בדבר איחוד הדיון בהליך הזמני ובבקשה העיקרית, נותרה להכרעתנו המחלוקת העקרונית בדבר זכותה של אגודת העיתונאים לידרוש הכללת נציגי ציבור שאינם חברי מליאת רשות השידור ב"מאגר" ממנו ייבחרו נציגי הציבור במכרזים.

האגודה סבורה כי קיימת תופעה לפיה נציגי הציבור, אשר על פי הפרקטיקה הקיימת מתמנים מקרב חברי מליאת רשות השידור, "מיישרים קו" עם עמדת הנהלת רשות השידור ולפיכך היא הייתה רשאית להציג לרשות השידור דרישה להרחיב את מאגר נציגי הציבור כך שיכללו גם מועמדים חצוניים נוספים.

...

כמו כן, יש להיעתר לבקשת אגודת העיתונאים להצהיר כי נציגי הציבור ייבחרו מתוך רשימה שתכלול גם מועמדים שאינם חברי מליאת רשות השידור.

אשר לבקשת אגודת העיתונאים לצוות כי כל עוד לא נבחר נציג ציבור מוסכם כאמור ועדת המכרזים לא יכולה להתכנס, אנו סבורים שיש להיעתר לבקשה זו תוך קציבת פרק זמן בו צו כזה יהיה בתוקף.

סוף דבר הבקשה מתקבלת.

בית דין איזורי לעבודה בחיפה ס"ע 28793-09-11 31 דצמבר 2012 לפני כב' השופטת מיכל אריסון-חילו נציגת ציבור (עובדים) גב' ג'האד גושה עירקי נציג ציבור (מעבידים) מר יצחק תומר התובע חוסאם חלבי ת.ז. 55174999 ע"י ב"כ עו"ד ויסאם יאסין הנתבעות 1. מועצה מקומית דלית אלכרמל ע"י ב"כ עו"ד ענת רוזנר ועו"ד תומר דוד 2. ועדת הבחינה למכרז מנהל מחלקת רווחה 3. מדינת ישראל – משרד הפנים ע"י ב"כ עו"ד טל אברמוביץ הלוי מפרקליטות מחוז חיפה אזרחי פסק –דין

באשר לדיון בוועדת הבחינה העיד מר בלום: "המיכרז היתנהל למיטב זכרוני, הציג ראש הרשות לקיים מיכרז חצוני, זה היה במהלך הועדה, אני חושב שזה היה די בהתחלה, התנגדתי לכך, טענתי שהמנהל ותיק מאוד, נחשב אצלנו כמנהל טוב מאוד ואפילו שותף בפיילוטים שאנו עושים במחוז בנושאי רווחה ואיני רואה כל סיבה לקיים מיכרז חצוני. היה דין ודברים ולבסוף הציע ראש הרשות מאחר וגם נציג מ. הפנים קיבל את דעתי זו, הציע ראש הרשות לשלוח את המועמד למבחן התאמה, גם לזאת התנגדתי כי טענתי שהמנהל הזה כפי שאמרתי נחשב כמנהל טוב על דעת כלל המפקחים, וכן הוא מועמד יחיד, וגם ראש הרשות לא טען שאינו שבע רצון מעבודתו, הוא טען שלדעתו לדלית אל כרמל מגיע מנהל אולי יותר טוב. טענתי שמר חוסאם חלבי עבר וועדת קבלה אחת עת התמנה להיות מנהל מחלקת הרווחה בעיר הכרמל, ואחרי 18 שנות וותק עם הערכה טובה, אין סיבה למכרז חצוני ולא לשלוח אותו למבחני התאמה." (ר' עמ' 3 לפרוטוקול, ש' 18-8).

לו הוענקה לוועדת הבחינה סמכות להמליץ על פירסומו של מרכז חצוני, גם כאשר יש מועמד מתאים במסגרת המיכרז הפנימי, היה בכך כדי לאיין את מטרת המיכרז הפנימי כפי שנקבע בתקנות, והוראת ס"ק 3 נוסחה ונקבעה בדיוק לשם כך (ולעניין זה אנו מפנים לסעיף 9 לסיכומיה של המדינה, אשר בין היתר מצביעה על השלכות הרוחב של התרת החלטה מסוג זה - פגיעה קשה במשמעותו של הליך המיכרז הפנימי, באשר כל ועדה תוכל לבקש לראיין עוד מועמדים ולצאת למכרז חצוני גם כאשר יש מועמד פנימי מתאים).

הנתבעות, הסוברות כי יש לשלוח את התובע למבחני ההתאמה, נסמכות על פסק הדין עס"ק 1020/01 אגודת העיתונאים בישראל, ירושלים ואח' – רשות השידור ואח' (פד"ע ל"ז 453).

...

לאחר שעיינו בכל החומר שהונח לפנינו ובטענות הצדדים סוברים אנו כי יש לבטל את החלטת הועדה להפנות את התובע למבחני התאמה.

מששני חברי הועדה התנגדו להצעה זו, הציע מיד ראש המועצה לשלוח את התובע למבחני התאמה, ברם לא שוכנענו כי הצעה זו נעשתה בתום לב. ערים אנו לחשיבותם הרבה של מבחני ההתאמה, ברם אין אנו סוברים כי בענייננו יש להפנות את התובע למבחני התאמה.

אנו דוחים בקשה זו מן הטעם שההסכמות היו בכפוף להסכמתה של המדינה, ומשזו התנגדה - אין ליתן תוקף של פסק דין ואנו דוחים את הבקשה (ר' הודעת ב"כ המדינה מיום 7/2/2012).