בקשה למינוי מפרק זמני לעמותה ללא מטרות רווח

האם יש לחייב את חברי הוועד המנהל של המכללה האזורית גליל מערבי בתשלום חוב המכללה לתובעת בגין עבודות בנייה? זו עיקר המחלוקת מושא תביעה זו. רקע עובדתי המכללה האזורית גליל מערבי פעלה כמוסד צבורי ללא כוונת רווח, למטרת חינוך והשכלה גבוהה עבור תושבי איזור הגליל המערבי, החל משנות השבעים (לעיל ולהלן "המכללה" או "העמותה").

חברי הועד המנהל של המכללה (אשר חלקם בלבד נתבעו במסגרת תביעה זו) מונו מכוח תפקידם כנציגי גופים צבוריים באיזור, לרבות מועצות מקומיות ואזוריות, ערים וישובים וכהנו בו בהיתנדבות.

משכך, בחודש מרץ 2007 המכללה נכנסה להליכי פירוק ומונה לה מפרק זמני (פש"ר (חיפה) 350/07 – להלן "תיק הפרוק").

באופן זה, גם בעל תפקיד בעמותה לא יהיה חסין מעוולות שביצע באופן אישי אך בד בבד יישא רק בנזק שהוא אישית גרם לו לפי דיני האחריות, הסיבתיות והפיצויים, הבדיל מהסרת "קו החיץ" שעלולה לחייבו בהקף עצום, ללא בחינה מדויקת של אחריותו האישית בהתאם למכשירים המקובלים במשפט אזרחי (ראו: ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ פ"ד מח(5) 661 (1994); ע"א 3807/12 מרכז העיר אשדוד ק. ע. בע"מ נ' שמעון, (22/01/2015)).

מר אבו עיאש הודה עוד כי אף אחד מהנתבעים לא ניהל עמו משא ומתן, לא חתם עמו על הסכמים ולא ביקש ממנו להמשיך לבנות; וכי כל ההתנהלות ו- "כל העסקים", כלשונו, מהלך השנים לא היו עם הנתבעים או מי מהם אלא בינו ובין מנכ"ל העמותה, מר פרידמן (לעיל ולהלן "מר פרידמן") ולעיתים גם עם יו"ר העמותה (ראו: עמוד 9 לפרוטוקול שורות 20-27; עמוד 10 שורות 1, 15-24; נ/3).

...

טענה זו מערבת בין הרמת מסך - שלא נטען לה ומכל מקום, אין בידי לקבלה בנסיבות מקרה זה - ובין הטלת אחריות אישית על אורגן במישור הנזיקי, בלא להוכיח את יתר התנאים הנדרשים בכגון דא (לרבות מודעות לשימוש שלא כדין להבדיל מרשלנות גרידא).

למעלה מהצורך יובהר בתמצית, כי דינן גם להידחות לגופן.

מכל מקום, הדברים נאמרים למעלה מהדרוש נוכח המסקנה אליה הגעתי.

סוף דבר דין התביעה להידחות.

בפניי בקשה לפירוק עמותת ארגון בעלי משקים חקלאים (להלן: "העמותה"), מכוח סעיפים 49(1), 49(4) ו- 49(5) לחוק העמותות, התש"ם-1980 (להלן: "חוק העמותות"); הבקשה הוגשה על-ידי רשם העמותות, וזאת בעילות הבאות בתמצית: ראשית, העמותה אינה מקדמת את מטרות העמותה ואינה פועלת להמצאת דיווחים לרשם העמותות בדבר פעילותה כנדרש בחוק העמותות שנית, העמותה משלמת שכר לחברי הוועד (מר אזולאי ומר ימיני) ויש בכך חשש לחלוקת רווחים אסורה ושימוש בכספי העמותה שלא למטרותיה, שכן לא בוצעה עבודה כלשהיא על ידי מי מחברי וועד אלה מעבר לפעילותם הנדרשת ואף לא הומצאה כל אסמכתא המעידה על עבודה מעבר לפעילות המתחייבת מחבר ועד בעמותה.

יתרה מכך, סעיף 33(א)(2) לחוק העמותות, קובע כי חל איסור על חבר ועד לקבל שכר כלשהוא מהעמותה; שלישית, מינויו של מר שמחון כיו"ר העמותה נעשה בנגוד לדין ולהוראות התקנון; רביעית, מר אזולאי פעל בנגוד לתקנון העמותה ולחוק העמותות; חמישית, נפלו ליקויים בכל הנוגע להתנהלות מוסדות העמותה, כך במשך שנים לא היתכנסה אסיפה כללית למינוי חברי ועד וועדת ביקורת, אין כל רישום מהימן מי הם חברי העמותה, מה מספרם ומי נימנה על האספה הכללית שלה, עד לשנת 2001 מר גוטליב כיהן כיו"ר העמותה ומאז ועד שנת 2015 לא הוגש לרשם העמותות כל דיווח בדבר בחירתו ומינויו של יו"ר חדש, מר אזולאי חתם על פרוטוקולים שהוגשו לרשם העמותות כיו"ר הועד למרות שאין אסמכתא לבחירתו בפרוטוקול האספה, העמותה לא קיימה חובת כנוס אסיפה כללית בוחרת אחת ל-4 שנים ואף לא הגבילה את תקופת הכהונה של חבר ועד ל-4 שנים, בפועל שמשו מר אזולאי ומר ימיני כחברי ועד יחידים במשך לא פחות מ- 14 שנים, בנוסף, במשך שלושה חודשים במהלך שנת 2015, התכנסו כ-4 אספות כלליות מקבילות על-ידי קבוצות מתחרות בעמותה והדבר מלמד על מבוי סתום בפעילות העמותה וחוסר יכולת לקבל החלטות ולקדם את מטרותיה; שישית, העמותה לא הגישה לרשם העמותות מסמכים המעידים על פעילותה כנדרש בסעיף 38 לחוק העמותות, דוחות כספיים ודוחות מלוליים; שביעית, העמותה אינה פועלת בהתאם לתקנונה ולפיו חבר עמותה רשאי לשמש רק מי שהוא בעל משק חקלאי, ושמינית, בהתאם לדוח הכספי לשנת 2015 שהוגש לרשם העמותות, לעמותה גירעון העומד על סך של כ- 125,000 ₪ בגין חוב למס הכנסה ופיצויי פיטורין, ולא ברור אם העמותה תוכל לפרוע את חובותיה.

כונס הנכסים הרישמי בתל-אביב יהיה המפרק הזמני של העמותה, וזאת עד להכרעת אספת הנושים לזהותו של המפרק הקבוע.

...

לאחר עיון בבקשה ולאחר ששמעתי את באת-כוח רשם העמותות, ב"כ העמותה, וב"כ מר שמחון, וכן את באת-כוח הממונה, אני סבורה כי יש להיעתר לבקשה, מאחר וטענות רשם העמותות בדבר קיומן של עילות לפירוקה של העמותה כפי שפורטו בבקשת הרשם לא נסתרו על-ידה.

אני מורה לחברי ועד העמותה, נושאי המשרה, עובדיה וכל מי שקשור עם החברה לשתף פעולה עם המנהל המיוחד ולסייע בידו למלא את תפקידו ולהימנע מלהפריע לו במהלך מילוי תפקידו כמנהל מיוחד.

בהקשר זה יפים דברי כב' השופט דנציגר ברע"א 5778/14 חיים נתנאל בע"מ נ' הכונס הרישמי (13.10.14) בפסקות 9-10: "9. בקשה למינוי מפרק זמני הנה במהותה בקשה למתן סעד זמני בטרם החל ההליך העקרי, ומשכך חלים עליה - בשינויים המחויבים - הכללים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי) לעניין סעדים זמניים, לצד הכללים הספציפיים הנוגעים לפירוק חברות [ראו: רע"א 4290/12 עמותת מוסדות חזון ישעיה נ' רשם העמותות [פורסם בנבו] (4.7.2012) בפסקות 8-5 להחלטת השופט נ' הנדל]. במילים אחרות, הנושה המבקש למנות מפרק זמני צריך להוכיח קיומה של עילת פירוק ולהוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (ולטובת יתר הנושים) ולא לטובת החברה. ראוי להזכיר בנקודה זו כי כל סעד זמני הנו בעל פוטנציאל לגרום לנזק לבעל הדין שכנגדו מתבקש הסעד, ולכן בתי המשפט נזהרים בהענקת סעדים כאלו ובוחנים היטב את התשתית העובדתית המונחת ביסוד הבקשות להענקתם. הדברים נכונים מכוח קל וחומר כשמדובר בסעד של מינוי מפרק זמני לחברה, שמשמעותו "הפקעה" זמנית של החברה מידי בעלי מניותיה, תוך פגיעה בזכויותיהם הקנייניות, ושהשלכותיו עשויות להיות קשות במיוחד.

זאת ועוד, ראוי לזכור כי הדיון בבקשה למינוי מפרק זמני לא נועד לשמש תחליף לדיון בבקשת הפרוק, ואין לעשות בבקשה למינוי מפרק זמני שימוש "טאקטי" שכל מטרתו להקדים את הדיון בבקשת הפרוק.

14.2 בחינה מאזנית סבורני שלצורך שלב הבקשה שלפניי ומבלי לקבוע מסמרות, הוכח ברמה הדרושה שבניגוד לעמדת החברות מצבן אינו כנחזה על ידם לרבות על פי הדוחות הכספים המבוקרים, כאשר לשיטתן לפי הדוחות הכספיים לשנת 2014 קיימת יתרת רווח בסך של 57 מיליון ₪ (כלשון החברות בסעיף 46 לתגובה).

...

סבורני שנוכח: הממשקים וההצלבות שבין כל הפרויקטים; העובדה שהכספים של כלל הרוכשים הופקדו בערבוביה בחשבון כללי; מחלוקות שהתגלו בין רוכשים באותו פרויקט והצורך בקבלת תמונה כוללת שתרכז את המאמצים לטובת כלל הנושים, נכון יהיה שלעת הזו, ימונה בעל תפקיד אחד לרבות ככונס זמני לנכסי בעלת השליטה.

לפיכך; 21.1 אני מורה על ביטול צו הקפאת ההליכים.

אני ממנה את עו"ד איתן ארז כמפרק זמני לכל אחת מהחברות.

נטען כי אין לקבל את הפרשנות המצמצמת והמגמתית של הבנק לפיה העמותה אינה "גוף אחר שהממשלה משתתפת בתקציבו". כך גם לפי פרשנות תכליתית לסעיף, כאשר חוק יסודות התקציב נועד לסייע בפקוח על כספי הציבור ולמנוע מצב שבו כספים שנועדו לשרת מטרה הקבועה בחוק יועברו לגופים רווחים בהעדר כל פקוח.

הוצאות פירוק הבאות איפוא, לשמר את הנכסים המשועבדים, עומדות מבחינת סדר העדיפות לפני חובות מובטחים, ולפני חובות שאינם מובטחים (בהתאם להוראות סעיף 354(ד) לפקודה, ותקנה 66 לתקנות הפרוק; וראו גם: ע"א 4351/01 עו"ד ארז מפרק חברת ח.א. מזון בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד ס(1) 467 (2005)) ברם, הניסיון לתאר במקרה זה את "הוצאות הפעלת העמותה ובית הספר מיום מינוי המפרקים הזמניים", היינו גם את שכר המורות עצמו שישולם מתקצוב משרד החינוך, כ"הוצאות פירוק" שעל המבקש לשאת בהן, מעורר קושי רב. בצדק טען המבקש כי "הוצאות פירוק" אלה אינן יוצרות כל תועלת לו כנושה מובטח, ככל שהיה מוכר ככזה.

...

דין טענה זו להידחות.

גם דין טענה זו להידחות.

סיכום בסופו של יום, למרות דחיית טענות המפרקים הזמניים בעניין היות השעבוד לבנק "שעבוד צף", ובעניין הגדרת הכספים שנתקבלו או שיתקבלו ממשרד החינוך כהוצאות פירוק הגוברות על שעבוד הבנק, לאור הוראות סעיף 31ב(א) לחוק יסודות התקציב הברורות, טענת המבקש, ככל שזו נוגעת לשעבוד כספי משרד החינוך בהתאם לשטר המשכון השני – נדחית.

בסעיף 54 לחוק עמותות נקבע כך: " 54. על פירוק עמותה לפי צו בית המשפט יחולו, בשינויים המחויבים, ובשינויים הנובעים מאופייה של העמותה כתאגיד שלא למטרות רווח ובכפוף להוראות חוק זה, הוראות סעיפים 258, 263, 267,264, 270, , 276, 281, 285, 300-305, 307, 312, 313, 315-317, 336 ו- 373-378 לפקודת החברות [נוסח חדש] השתמ"ג-1983, הממשיכות לחול לפי סעיף 376 (1) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח -2018, וכן הוראות חלק ד' לחוק האמור, והתקנות שהותקנו על פיהם." לפי נוסח סעיף 54 לחוק העמותות, החיל המחוקק את סעיף 307 לפקודת החברות, שכותרתו – "סמכויותיו של מפרק". הסעיף קובע כי המפרק מוסמך, באישור של בית המשפט או של וועדת הבקורת – לנקוט בפעולות המפורטות בסעיפים קטנים (1) עד (6) של סעיף 307(א) לפקודה.

בא כוח הכנ"ר הפנה להחלטה ברע"א 787/23 עמותת וורלד וויז'ין נ' רשם העמותות (31.1.2023), בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט זה (כב' השופט א' רון) מיום 17.1.2023, למנות מפרק זמני לעמותה, תוך המנעות ממתן צו פירוק קבוע, מתוך זהירות.

...

על כך הגיב בא כוח העמותה בדברים הבאים (עמוד 2 לפרוטוקול, שורות 5-8): "אני שומע כאן שהואיל ואין תעודת השלמה ככה שממילא חלקים מסוימים של הדיון היום יצטרכו להידחות, אני סבור שנוכל לתקן פגמים שנפלו, הן בנושא של הצעת הסדר נושים יותר מפורטת והן בנושא קבלת אישור השר ככל שנדרש, אם נדרש, למרות הוראת סעיף 376 לחוק חדל"ת". עמדת רשם העמותות בדיון הייתה כי על מנת להחיל את הוראת סעיף 350 לחוק החברות על עמותה, נדרש צו מאת שר המשפטים בהתאם לסעיף 354 לחוק חדלות פירעון.

אשר לפרשנות היצירתית שהציע ב"כ הכנ"ר בדיון, לפיה ניתן להחיל על עמותות את הוראת סעיף 233 לפקודת החברות, ללא צורך בפנייה לשר המשפטים, נראה לי כי קיימים קשיים ניכרים בקבלתה.

סיכום לאור כל האמור לעיל, נקבע כדלקמן: (1) העמותה רשאית לפנות תוך 7 ימים מהיום לשר המשפטים בבקשה על פי סעיף 354 לחוק חדלות פירעון.