בקשה למינוי מנהל עיזבון מטעם בית המשפט

לבקשת הנתבע, מינתה כב' השופטת גליק את פרופ' שלמה נוי כמומחה מטעם בית משפט (להלן – "המומחה") שיגיש חוות דעת בשאלה האם המנוחה ידעה להבחין בטיבה של צוואה והייתה בעלת יכולת לחתום על מסמכים משפטיים במועד עריכת הצוואה (החלטה מיום .

מתצהיר התובעת ומהבקשה לצוו ירושה שהגיש הנתבע עולה, כי למנוחה היו שמונה אחים ואחיות, מהם נפטרו ארבעת האחיות הגדולות; כך שבמועד עריכת הצוואה נותרו למנוחה ארבעה אחים ואחיות: התובעת, צ.ח ז"ל (שבנתיים הלכה לבית עולמה); י.ע ז"ל (שבנתיים הלך אף הוא לבית עולמו) ואח נוסף, מר י.ע שיבדל"א. יש לציין, כי הודעות כדין נשלחו לבני המשפחה שנותרו – בסה"כ 24 יורשים על פי דין (התובעת, האח י.ע ו 22- אחיינים) – הן ע"י התובעת במסגרת הבקשה למינוי מנהל עזבון זמני (ת"ע 55298-12/16 ) והן ע"י הנתבע במסגרת הבקשה לצוו ירושה; כך שאין כל ספק שהם מודעים לקיומו של הליך זה. צודקת התובעת בטענה, כי העובדה שאף אחד מבני המשפחה הנ"ל לא היתנגד לצוואת המנוחה מצביעה על כך שאין בפניהם כל טרוניה על כך שהתובעת היא היורשת היחידה בצוואה והם מכירים בעובדה שהתובעת ובני משפחתה היו בקשר הקרוב ביותר עם המנוחה ועל כן הם מכבדים את צוואתה האחרונה.

...

לאור כל האמור לעיל, שוכנעתי באופן ברור, כי התובעת לא נטלה חלק בעריכת הצוואה.

סוף דבר בנסיבות אלו, מכל הנימוקים שפורטו לעיל, אני מורה כדלקמן: ההתנגדות שהוגשה לצוואת המנוחה (ת"ע 51434-04-17 ) – נדחית.

ניתן בזאת צו לקיום צוואת המנוחה מיום 15.9.2016 (ת"ע 51430-04-17 ), ואני קובעת כי צוואה זו היא בת תוקף.

ביום 21.6.2018 הורתה כב' הרשמת רות לינקר-מזרחי על העברת ההליכים לבית משפט זה וביום 26.7.2018 ניפתחו התובענות שבכותרת בבית משפט זה. עובר להליכים דנן עניין צוואתה של המנוחה התנהלו בין הצדדים ובענייניה של המנוחה הליכים נוספים כמפורט להלן ואשר רלוואנטיים לצורך הכרעה בתובענות שבפניי: בקשה למינוי אפוטרופוס לגוף ולרכוש המנוחה, בקשה לצוו הגנה ובקשה למינוי מנהל עיזבון זמני.

"( שהגיש בקשה בנושא לכב' בית המשפט (עמ' 73 ש' 1-3 לפרוט' מיום 30.7.20 עיון בפרוטוקול הדיון מלמד כי היו אלה הנתבעים או מי מטעמם אשר החליפו את המנעול, ראו לעניין זה עדות התובע בעמ' 52 ש' 20-21 : "...פעם החליפו מנעול בדלת של הבית, עשו

...

סיכום 10 לאור כל האמור לעיל התובענה לקיום צוואת המנוחה מיום 24.9.2017 , ת"ע 62510-07-18 11 מתקבלת.

התנגדות לה, ת"ע 62551-07-18 והבקשה למתן צו ירושה, ת"ע 62533-07-18 נדחות.

חרף התוצאה אליה הגעתי ובנסיבות המיוחדות של תיק זה, לא מצאתי כי יהא זה צודק וראוי להשית על הנתבעים הוצאות ולפיכך הנני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.

סעיף 77 לחוק הירושה קובע כי: "בכל עת לאחר מות המוריש וכל עוד לא נתמנה מנהל עזבון רשאי בית המשפט... לנקוט אמצעים הנראים לו לשמירת העזבון או לשמירת זכויות בעזבון לרבות... מתן צו למכירתם של נכסים פסידים שבעזבון ומינוי מנהל עזבון זמני". בע"א 474/65 טראובר נ' מנהיים ואח' פ"ד כ(2) 92 נקבע כי: "באין הוראה אחרת מטעם בית המשפט, תפקידו של מנהל עזבון זמני אינו שונה מזה של מנהל עזבון אחר אלא באחד: מנהל עזבון מחלק את נכסי העזבון בין היורשים ואילו מנהל זמני אינו מוסמך לכך". ברמ"ש (תל אביב-יפו) 10925-09-22 ר' ש' נ' שלומי באשי, - מנהל עזבון זמני [פורסם בנו] (3.10.22) שניתן אך לאחרונה ע"י כב' השופט נפתלי שילה עמד והבהיר זה את סמכויותיו המוגבלות של מנהל עיזבון זמני והטעם לכך.

באשר לעתירת המבקשים והמשיב 2 ולפיה התבקש בית המשפט לאשר את הסכמתם בעיניין גובה שכר טירחת באי כוחם בכובעם כמנהלי עזבון, מצאתי כי יש לדחותה והנני מורה כי לאחר מימוש הדירה יגישו מינהלי העזבון בקשה לפסיקת שכר טירחתם לרבות הסכמת /עמדת מרשיהם לבקשה ובית המשפט יכריע בה. אף לעניין זה אפנה לאמור בעמ"ש (תל אביב-יפו) 32613-01-20 נ' ג' נ' ר' ד' ג' [פורסם בנבו] (1.12.20), ס' 19 לפסק דינו של כב' השופט נפתלי שילה והאמור בעמדתו של כב' השופט שאול שוחט בפסק הדין.

...

לאור האמור הנני נעתר לבקשה ומורה על מינוי ב"כ המבקשים יחד עם ב"כ המשיב 2 כמנהלי עזבון קבועים לעיזבון המנוחה.

לעניין זה אציין ואבהיר כי לא נסתרה מעייני העובדה כי הבקשה שהוגשה הינה למינוי מנהל עזבון זמני, אך משניתן צו קיום צוואה אין כל מניעה למינוי ב"כ הצדדים כמנהלי עיזבון קבועים לעיזבון המנוחה וכך הנני מורה.

באשר לעתירת המבקשים והמשיב 2 ולפיה התבקש בית המשפט לאשר את הסכמתם בעניין גובה שכר טרחת באי כוחם בכובעם כמנהלי עיזבון, מצאתי כי יש לדחותה והנני מורה כי לאחר מימוש הדירה יגישו מנהלי העיזבון בקשה לפסיקת שכר טרחתם לרבות הסכמת /עמדת מרשיהם לבקשה ובית המשפט יכריע בה. אף לעניין זה אפנה לאמור בעמ"ש (תל אביב-יפו) 32613-01-20 נ' ג' נ' ר' ד' ג' [פורסם בנבו] (1.12.20), ס' 19 לפסק דינו של כב' השופט נפתלי שילה והאמור בעמדתו של כב' השופט שאול שוחט בפסק הדין.

היא נעזרה בשרותי עו"ד לעניין בקשה למינוי מנהל עזבון וצו קיום צוואה ושילמה על כך 14,000 ₪, כמו כן שילמה לעו"ד באוסטרליה בעבור שירותים דומים סך של 11,000 דולר אוסטרלי.

בפני בית המשפט לא הגיע כל עד מטעם גוף הפנסיה האוסטרלי, כך שמעבר למה שהוגש ע"י התובעים בתיק המוצגים, לא הוגש חומר נוסף מהגורם האוסטרלי.

התובעים מבקשים להסתמך על עניין ת.א (ש' ת"א) 52899/05 עזבון המנוחה נוריקה ז"ל נ' מגדל (נבו 31.7.07 ) שם קבע בית המשפט כי חישוב ידת החסכון יהיה בשיעור של כ- 55% מההכנסה.

...

מאידך, איני מקבל את טענת הנתבעת כי הסכום הבסיסי שיש לקחת בחשבון הוא 5,316 ₪, מכיוון שבחודש 5/15 בעקבות ההחמרה במצבה הרפואי של המנוחה, הסכום הבסיסי עלה ל- 8,812 ₪.

סוף דבר, התובעים אינם "תלויים" במנוחה ולפיכך אין לפסוק להם פיצוי בגין פריט: "אובדן שירותים". הפסד הכנסה בשנים האבודות כאמור הכנסתה של המנוחה עובר למותה הסתכמה בסך של 15,600 ₪.

סוף דבר, חישוב רכיב החיסכון (שעובר ליורשים) יתבצע לפי 30% מההכנסה למשך שנתיים של תוחלת החיים (בהתאם לקביעות פרופ' רביד.

נזק שאינו ממוני בגין ראש נזק זה יש לפסוק בהתאם לדין סך של: 51,600 ₪ להלן סך ניזקי התובע: הפסד הכנסה בשנים האבודות 115,970 ₪ הוצאות קבורה ומצבה 25,000 ₪ נזק שאינו ממוני 51,600 ₪ סך הכל: 192,570 ₪ סוף דבר על הנתבעת לפצות את התובעים בסך של 192,570 ₪.

במקביל, הוסכם בין הצדדים על גילוי מסמכים רפואיים של המנוח וכן מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה שיגיש חוות דעת בשאלת כשירותו של המנוח להבין בטיבה של צוואה ביום 18.6.2019.

המשיבים 3-1 היתנגדו לבקשה, ועתרו להורות על דחייתה; לחלופין, אם ימצא בית המשפט לקבל את הבקשה אזי להקפיא מתוך נכסי העיזבון סך של 500,000 ₪ לצרכי הנכדות וכן לקבוע כי סך של 200,000 ₪ שהופקד בקופת בית האבות יהא בדין קדימה ויושב לידי המשיב 1; לחילופי חילופין, באם יוחלט למנות את עו"ד שוב, אזי למנות את בא כוחם כמנהל עיזבון זמני בצוותא חדא עמו (שם, סעיף 32).

...

אני ממנה כמנהל עזבון זמני את עו"ד **** פרידנברג מרח' בן גוריון 1, מגדל בסר 2, בני ברק, טל' 6576666-03, פקס 6576644-03.

אני מורה למנהל העזבון לכנס את כספי העיזבון בחשבון אחד, לייחד מתוכם סך של 500,000 ₪ למימוש ההוראה בסעיף 5 לצוואה המאוחרת (ככל שתקבע תקפותה) ולאחר מכן להקים הוראת קבע לצורך תשלום השהייה בבית האבות טובי העיר במסלול דמי שכירות.

אני מורה כי הפקדון בסך 200,000 ₪ שהופקד מטעם המשיב 1 לטובת בית האבות יהא בדין קדימה ויושב אליו מתוך העיזבון לאחר שתוכרע שאלת תוקפן של הצוואות.