מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה למינוי מומחה נוסף בתחום הריאות בתביעת סרטן ריאות

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

השתלשלות ההליכים בתיק: ביום 6/4/2016 הגישה התובעת תביעתה לבית דין זה, לתשלום גמלה לתלויים בנפגע בעבודה וטענה כי בעלה המנוח, מר יוליו אלכסנדר ז"ל, לקה בסרטן ריאות על רקע חשיפתו לחומרים כימיים במסגרת עבודתו במפעל דשנים וחומרים בע"מ. ביום 26/6/2018 מונתה ד"ר קרין ציקל שלום, מומחית ברפואה תעסוקתית לשמש כמומחית יועצת רפואית מטעם בית הדין (להלן: "המומחית") וזאת על סמך העובדות שהוסכמו על ידי הצדדים והוגשו לתיק בית הדין ביום 21.6.18 כדלקמן : "א. מר יוליו-אלכסנדר בלום ז"ל (להלן: "המנוח"), אשר נפטר ביום 8.5.07, היה הנדסאי כימיה בהכשרתו, עבד במפעל דשנים וחומרים כימיים בע"מ בין השנים 1955-1995.
התובעת הגישה סיכומיה ביום 22.12.19 במסגרתם חזרה בעיקר על טענותיה בבקשה למינוי מומחה אחר/נוסף וסיכומי הנתבע הוגשו ביום 30.12.19.
לטענת התובעת, המומחית נקטה בפרשנות פורמליסטית המחמירה עם המנוח וסרבה באופן עיקש להכיר בעצם התכנות קיומה של חשיפה לארסן שהוא מסרטן ידוע ומוכר בתחום הריאות הגם שעניין זה צוין בהחלטת המינוי ורק לאחר מתן החלטה שיפוטית התייחסה המומחית לחשיפה לארסן.
...
באשר לטענת התובעת בדבר קיומה של חזקה לקשר סיבתי בין המחלה לבין החשיפה לארסן, גם דין טענתה זו של התובעת להידחות.
בנסיבות אלה, נדחית גם טענתה זו של התובעת.
בשים לב לכל האמור לעיל, אין מנוס מדחיית התביעה והיא נדחית בזאת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

לפנינו בקשה מטעם התובע למנות מומחה רפואי נוסף בתיק הנידון, בו הגיש התובע תביעה להכיר בליקוי בריאותיו כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה- 1995.
עיקר הטעמים עליהם ביסס התובע את בקשתו זו הם: מתשובות המומחה עולה כי הוא נוקט באסכולה מחמירה ואינו מכיר בחשיפה לאבק עץ קשה כמחולל סרטן ריאות אלא רק סרטן מערות האף; הקף החשיפה חסר משמעות כאשר אין קשר סיבתי; לאור הסתירה בין עמדת המומחה לעמדות מומחים בתיקים אחרים שצוינו בבקשת התובע למינוי מומחה נוסף מיום 6.9.2018 ובעיקר עניין רודריגז[footnoteRef:1], מבוקש למנות מומחה נוסף.
בית הדין הארצי ציין כי על פי חוות דעת של מומחים בתיקים אחרים (ב"ל 903-10-12 רחל אפריאט - המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 11.06.2018; ב"ל 23357-01-15 צביה בן הרבון - המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 30.04.2018) נקבע כי קיים קשר סיבתי בין חשיפה לאבק עצים וצבע לבין סרטן ריאות ועל כן הורה על השבת התיק לבית הדין האיזורי לצורך מינוי מומחה נוסף בתחום הריאות וכך נקבע: "בחוות הדעת ד"ר ורסנו, מומחה למחלות ריאה שמונה כמומחה רפואי מטעם בית הדין בענין אפריאט, שעסק גם הוא בעבודות נגרות, נכתבו בין היתר הדברים הבאים: "עצים 'קשים' (oak, maple, walnut) גם הם קשורים לגידולים סרטניים של חלל הלוע והאף אך בשנים האחרונות יצאו מחקרים אפידמיולוגיים הקושרים אותם עם סיכון מוגבר לסרטן הריאה (2-4). לעומת זאת עצים "רכים" (מישפחת האורנים, נשירים) ככל הנראה לא קשורים לסיכון יתר לסרטן הריאה (2,5)" (הדגשה הוספה – א.א.).
...
לאחר שבחנו את בקשת התובע ואת תגובת הצד שכנגד הגענו לכלל מסקנה כי המקרה שלפנינו מצדיק מינוי מומחה נוסף, ונפרט.
אשר על כן, לנוכח כל לעיל, מצאנו לנכון להורות על מינוי מומחה נוסף בתיק.
בשים לב לעמדת התובע ולאחר ששקלנו בעניין אנו סבורים כי יהיה זה נכון למנות מומחה בתחום הריאות ולא בתחום הרפואה התעסוקתית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

לאחר קבלת חוות דעתו השלישית של ד"ר יעקובוביץ הגיש ב"כ התובע בקשה למינוי מומחה נוסף ולאחר קבלת תגובת הנתבע החליט בית הדין ביום 12.2.2020 כי יש מקום להעתר לבקשה ולמנות מומחה נוסף, הפעם מומחה בתחום הריאות.
טענתו העיקרית של הנתבע בעיניין זה היא, כי על מנת שבית הדין יקבל את תביעת התובע, יש צורך במחקרים חד משמעים לעניין הקשר בין החומרים להם חשופים נגרים (בעניינינו – במיוחד עץ קשה) לבין סרטן הריאות.
] "בקשת המערער למינוי מומחה נוסף מבוססת על טענתו כי בשאלת הקשר הסיבתי שבין החומרים אליהם נחשף המערער לבין סרטן ריאות קיימות אסכולות רפואיות שונות, כאשר המומחית שמונתה בהליך מחזיקה באסכולה מחמירה.
...
נציין כבר עתה, כי איננו מקבלים טענה זו ונבאר.
] "במקרה שלפנינו אין צורך בקביעת קשר סיבתי משפטי לפי מודל אינדוקטיבי בניגוד לראיות המדעיות, ואף אין מדובר במצב של עמימות סיבתית (דנ"א 4693/05 בית חולים כרמל חיפה נ' מלול, פ"ד סד(1) 533 (2010)), שהרי קיימת חוות דעת רפואית מנומקת של המומחה הרפואי האובייקטיבי מטעם בית הדין. המומחה ביצע את מלאכתו באופן יסודי בהתבסס על מכלול מאמרים, מחקרים וספרות רלוונטית; לא הסתפק בכך שאין מחקר קונקרטי הקובע באופן מפורש קשר סיבתי ברמת ודאות מוחלטת; אלא ניתח מחקרים רבים כמו גם את התייחסות ה - IARC לחומרי ההדברה אליהם נחשף המנוח, והגיע למסקנה מנומקת ומפורטת לפיה קיימת סבירות העולה על 50% בדבר קיומו של קשר סיבתי. במילים אחרות - המומחה שוכנע בהתבסס על שקלול המחקרים המדעיים השונים כי סביר יותר שמחלת המנוח נגרמה כתוצאה מחשיפתו לחומרי ההדברה, ודי בכך לפי הפסיקה כדי לעמוד בהוכחת הקשר הסיבתי הדרוש בתיקי פגיעה בעבודה (בג"צ בן חמו והפסיקה המוזכרת שם; להחלת מבחן ה"סביר יותר" גם לצורך קשר סיבתי עובדתי בדיני הנזיקין ראו למשל את ע"א 7144/14 מכנס נ' מעון רוחמה [פורסם בנבו] (3.9.15)).
נציין, כי בעניין בן הרבון[footnoteRef:4] קבע בית הדין האזורי בתל אביב כי קיים קשר סיבתי בין עבודתו של בעלה של התובעת אשר עבד בתור נגר וצבע רהיטים לבין מחלת הסרטן ממנה הוא סבל, וזאת על אף שגם באותו מקרה היו סימני שאלה בענין זה. [4: ב"ל (תל אביב) 23357-01-15 צביה בן הרבון – המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 30.4.2018] מכל המפורט לעיל, אנו סבורים שלאור חוות הדעת של ד"ר ורסנו אשר הינן חוות דעת מנומקות ומפורטות, המסבירות היטב מדוע הוא סבור שמחלתו של התובע קשורה לעבודתו על אף העדר מחקר רפואי חד משמעי בעניין זה, יש מקום לקבל את תביעת התובע.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המומחה התבקש לענות של שתי שאלות: מהי הסיבה הסבירה ביותר לפטירתו של המנוח על פי החומר הרפואי; האם ניתן לקבוע כי לתנאי עבודתו של המנוח כפי שתוארו בתשתית העובדתית יש השפעה משמעותית על הסיבה לפטירת המנוח? ביום 3.2.2019 הוגשה חוות דעתו של המומחה, בה קבע כי הסיבה המיידית לפטירתו של המנוח היא דלקת המוח מסוג ויראלי עקב הרפס וירוס, שהיה סיבוך של הטיפול שקבל עקב מחלתו הבסיסית של סרטן ריאות עם פיזור משני.
ביום 27.11.2019 הגיש הנתבע בקשה למינוי מומחים נוספים בתחום האפידמיולוגיה והגהות, וזאת בשל העובדה כי המומחה לא ידע להתייחס לסוגיית האיוורור בנגריה בה עבד המנוח בכדי לקבוע האם היה חשוף לסיבי אסבסט או אבק עץ. כן נטען כי המומחה לא ידע להתייחס לשאלה בדבר חשיפה לאסבסט למרות שלא בוצעו פעולות באסבסט בנגריה בה עבד.
בתי הדין והנתבע מכירים בתביעות של עובדים רבים במקצועות שונים, כמו נגרים, אשר עבדו בחשיפה לחומרים מזיקים כמו במקרה דנן וכתוצאה מכך חלו בסרטן ריאות.
...
משהוגשה בקשה להפנות למומחה שאלות הבהרה, ניתנה ביום 6.8.2019 החלטה ולפיה נדרש המומחה להשיב לשאלות שפורטו בה. ביום 27.8.2019 הגיש המומחה את תשובותיו ולהלן נפרט את השאלות והתשובות שניתנו (הטעויות במקור, מ.נ.ד): הינך מופנה לסיכום אשפוז מיום 28.10.13 מבית החולים מאיר, לפיו המנוח עישן 80 שנות קופסא.
תמצית טענות הצדדים לטענת התובעת, דין התביעה להתקבל.
לטענת הנתבע, דין התביעה להידחות.
משכך, לא מצאנו הצדקה עובדתית או משפטית לסטות מחוות דעתו, או למנות מומחה אחר או נוסף.
לו סבר הנתבע כי ברצונו להבהיר שאלה זו- היה יכול להגיש בקשה להפניית שאלות הבהרה נוספות למומחה, אך הוא לא עשה כן. לאור האמור לעיל, בשים לב לחוות דעתו של המומחה ולתשובותיו לשאלות ההבהרה, אנו סבורים כי הוכח קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המנוח למחלתו.
סוף דבר התביעה מתקבלת - התובעת הינה תלויה של המנוח בהתאם לסעיף 130(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 וזכאית לגמלה בהתאם לסעיף 131 לחוק.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

הנחיות אלו החליפו את ההנחיות מיום 4.7.2017 שם נקבע בנוגע למינוי מומחה רפואי נוסף כי "בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף אם מצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקילה יותר; או שנידרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו". ברע"א 337/02 מזרחי – כלל חברה לביטוח בע"מ (מיום 13.3.2002) נקבע לעניין מינוי מומחה רפואי נוסף כי "המומחה הרפואי משמש זרועו הארוכה של בית-המשפט לעניינים שברפואה. בתום המשפט נידרש השופט היושב לדין להכריע בתביעה בהסתמך על חוות-דעתו של המומחה הרפואי שמינה. על-כן בכל אותם מקרים שבהם חש השופט, לאחר שעיין בחוות-הדעת של המומחה הרפואי ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ובמהלך החקירה הנגדית, כי נותרו בו ספקות, וכי הוא נזקק לחוות-דעת נוספת כדי שיוכל להגיע להחלטה מושכלת בשאלות הרפואיות המונחות לפתחו, רשאי הוא למנות מומחה רפואי נוסף. ודוק, מינוי שכזה לא ייעשה כדבר שבשגרה, אלא רק באותם המקרים שבהם תחושתו של השופט היושב לדין היא כי לא יהא בידו, או לא יהיה זה ראוי, להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות-הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על-ידיו". עוד נפסק כי שיטת מינוי המומחים באה לסייע בידי בית הדין בהכרעתו בסוגיה משפטית אשר מתעוררת בה שאלה רפואית, והשיטה לא נועדה "לתור" אחר חוות דעת רפואית מסוימת, אלא להבהיר היבט רפואי של הנושא הנידון בבית הדין.
עם זאת, מעיון בבקשתם של התובעים לשאלות הבהרה, במאמרם שצורפו על ידם ובחוות הדעת שצורפה לבקשה למינוי מומחה נוסף, עולה לכאורה כי עמדתו של המומחה ולפיה פורמלין/פורמלדהיד אינו מוכר כחומר הגורם לסרטן ריאות – אינה בהכרח עולה בקנה אחד עם הספרות המקצועית בתחום.
...
במקרה דנן, לאחר בחינת טיעוני הצדדים וכן חוות הדעת ותשובות המומחה, שוכנעתי כי יש להורות על מינוי מומחה נוסף, לא בשל ניגוד העניינים הנטען אלא בשל הצורך לעמוד על האסכולות הרפואיות השונות ביחס לחומרים אליהם נחשף המנוח, ויוסבר: אין לקבל את טענת התובעים בנוגע לניגוד עניינים ואינטרסים זרים, ומוטב היה לו טענה זו לא היתה נטענת כלל.
עם זאת, מאחר ועולה מהחומר שלפני כי קיימות דעות שונות לכאורה בנוגע לסיכון שנגרם מחשיפה לפורמלדהיד, שוכנעתי כי יש מקום למינוי מומחה נוסף בתחום מחלות הריאה על מנת לעמוד על הדעות השונות בתחום ביחס לחשיפה לפורמלין/פורמלדהיד וכדי שמלוא הנתונים יעמדו בפני בית הדין טרם הכרעה בתיק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו