המומחה התבקש לענות של שתי שאלות:
מהי הסיבה הסבירה ביותר לפטירתו של המנוח על פי החומר הרפואי;
האם ניתן לקבוע כי לתנאי עבודתו של המנוח כפי שתוארו בתשתית העובדתית יש השפעה משמעותית על הסיבה לפטירת המנוח?
ביום 3.2.2019 הוגשה חוות דעתו של המומחה, בה קבע כי הסיבה המיידית לפטירתו של המנוח היא דלקת המוח מסוג ויראלי עקב הרפס וירוס, שהיה סיבוך של הטיפול שקבל עקב מחלתו הבסיסית של סרטן ריאות עם פיזור משני.
ביום 27.11.2019 הגיש הנתבע בקשה למינוי מומחים נוספים בתחום האפידמיולוגיה והגהות, וזאת בשל העובדה כי המומחה לא ידע להתייחס לסוגיית האיוורור בנגריה בה עבד המנוח בכדי לקבוע האם היה חשוף לסיבי אסבסט או אבק עץ. כן נטען כי המומחה לא ידע להתייחס לשאלה בדבר חשיפה לאסבסט למרות שלא בוצעו פעולות באסבסט בנגריה בה עבד.
בתי הדין והנתבע מכירים בתביעות של עובדים רבים במקצועות שונים, כמו נגרים, אשר עבדו בחשיפה לחומרים מזיקים כמו במקרה דנן וכתוצאה מכך חלו בסרטן ריאות.
...
משהוגשה בקשה להפנות למומחה שאלות הבהרה, ניתנה ביום 6.8.2019 החלטה ולפיה נדרש המומחה להשיב לשאלות שפורטו בה. ביום 27.8.2019 הגיש המומחה את תשובותיו ולהלן נפרט את השאלות והתשובות שניתנו (הטעויות במקור, מ.נ.ד):
הינך מופנה לסיכום אשפוז מיום 28.10.13 מבית החולים מאיר, לפיו המנוח עישן 80 שנות קופסא.
תמצית טענות הצדדים
לטענת התובעת, דין התביעה להתקבל.
לטענת הנתבע, דין התביעה להידחות.
משכך, לא מצאנו הצדקה עובדתית או משפטית לסטות מחוות דעתו, או למנות מומחה אחר או נוסף.
לו סבר הנתבע כי ברצונו להבהיר שאלה זו- היה יכול להגיש בקשה להפניית שאלות הבהרה נוספות למומחה, אך הוא לא עשה כן.
לאור האמור לעיל, בשים לב לחוות דעתו של המומחה ולתשובותיו לשאלות ההבהרה, אנו סבורים כי הוכח קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המנוח למחלתו.
סוף דבר
התביעה מתקבלת - התובעת הינה תלויה של המנוח בהתאם לסעיף 130(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 וזכאית לגמלה בהתאם לסעיף 131 לחוק.
