בקשה למינוי מומחה גריאטרי מטעם בית המשפט

לשם קביעת נכויות התובעת מונו מומחים מטעם בית המשפט בתחומים: פסיכיאטריה, אורתופדיה, נוירולוגיה וגריאטריה, אשר קבעו את נכויות התובעת כפי שיפורט בהמשך פסק הדין בפרק "הנכות הרפואית". ביום 10.05.14 הנתבעות הודו בכיסוי הבטוחי ובאחריותן.

ביום 22.04.15 לאחר שהוגשו חוות דעתם של המומחים, נעתרתי לבקשת התובעת למינוי מומחה נוסף בתחום הגריאטריה על מנת שיחווה דעתו באשר לתיפקוד התובעת והסיוע לו היא נזקקת בעקבות התאונה וללא קשר אליה.

...

לנוכח האמור בפרק הנכות התפקודית ולאחר שנתתי משקל לגילה של התובעת ומחלות הרקע מהן היא סבלה טרם התאונה שוכנעתי, כי בעקבות התאונה התובעת תזדקק לעזרה בהיקף כפול מזה הניתן על ידי המל"ל וכי יש לפצות את התובעת בסכום גלובאלי בסך של 100 אלף ₪, עד תום תוחלת חייה בעוד כ- 9 שנים.

סוף דבר, על הנתבעת לשלם לתובעת את סכום הפיצוי בסך של 245 אלף ₪ כמו כן, תישא הנתבעת בהחזר הוצאות האגרה ושכ"ט עו"ד בהתאם לתקנות וכן במחצית האגרה השנייה של התביעה.

בנוסף לסכום הפיצוי, הנתבעת תשלם לידי התובעת, את הסכום ששולם על ידה בגין הזמנתו של פרופ' אדונסקי לעדות בסך של 1500 ₪ + מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום ההוצאה ועד התשלום המלא בפועל.

במקביל הגישו התובעים בקשה למינוי אפוטרופוס לגוף ולרכוש המנוחה (א"פ 56910-09) שהנתבעות היתנגדו לה. ביום 17.1.2011 מינה בית המשפט לעינייני מישפחה בתל אביב (כבוד הש' א. בן-ארי) אפוטרופוס ניטראלי לרכושה של המנוחה – עו"ד טובה גוטמן.

בהחלטה מיום 24.12.2013 מונה פרופיסור שלמה נוי, מומחה בפסיכיאטריה וספציפית בתחום הפסיכו גראטרי, כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "פרופ' נוי" ו/או "המומחה") לצורך מתן חוות דעת בדבר מצבה הקוגנטיבי של המנוחה עובר לחתימה על הסכם המתנה.

...

לא ניתן לשמוע מפי המנוחה משפטים ברורים ושלמים ולמעשה היא גם לא היתה אקטיבית בשני המפגשים – מי שיזם את השאלות היה עו"ד פרידמן; המנוחה לא שאלה שאלות מיוזמתה ולא מסרה פרטים מיוזמתה; השאלות שהיו צריכות להישאל כמפורט בסעיף 34 לעיל לא נשאלו ולא התבררו; מוגבלותה פיזית ותלותה בסביבתה בולטים בברור (ניקיון משקפיה, קירובה אל השולחן, הפנייתה למקום בו היה עליה לחתום, ההליכון שעמד בקרבתה (על פי עדות עו"ד אנגל), ועל כן אינני מקבלת כסבירה את עדותו של עו"ד פרידמן על פיה המנוחה היא זו שפתחה לו את הדלת (עמ' 8 לפרוטוקול), בעיקר עת הנתבעות נכחו בדירתה.

זאת להבדיל מנסיבות שתוארו בעמ"ש 55336-12-14 וע"א 7506/95 אליהן הפנו הנתבעות בסיכומיהן ואשר הוזכרו לעיל, השונות לחלוטין מהנסיבות שבענייננו, בעיקר בהקשר למבחן היוזמה והדומיננטיות של המצווה או נותן המתנה בעריכת המסמך, עליהם העיד עוה"ד עורך המסמך שם. סיכום ביניים בחינת הראיות שבפניי מביאה אותי לכלל מסקנה כי המנוחה לא הייתה כשירה לחתום על הסכם המתנה.

סוף דבר: התביעה מתקבלת.

בהחלטתו מיום 23.11.2011 קבע בית משפט קמא, כי "בשלב הנוכחי יש מקום להסתפק במינוי מומחה בתחום הגריאטרי ... מומחה זה יתייחס לכל שהוא יכול להקיף בכל הקשור למצב התובעת 1 [המבקשת - צ.ז.] לפני התאונה דנן ואחריה ... בהמשך הדרך ניתן יהיה לשקול מינוי מומחים נוספים לתובעת זו, בין אם המומחה הגריאטרי ימליץ על כך מיוזמתו בין אם לאו". בחוות דעתו של המומחה בתחום הגריאטריה נאמר כי המבקשת נותרה עם מוגבלות אורטופדית "וקביעת הנכות לבעיותיה אלה הנה מעניינו של אורטופד". המומחה עמד על כך שבהיבט הגריאטרי היתה לתאונה השפעה זמנית על כושר הפעולה הכללי של המבקשת וזאת למשך תקופה מוערכת של כשנה.

המבקשים מפנים בבקשתם להחלטתי ברע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (30.5.2012) להלן: עניין פלונית) שבה נאמר, כי אף שקיימת פראקטיקה מקובלת שלפיה בית משפט נעזר במומחה אותו מינה מטעמו לצורך החלטה האם יש מקום למינוי מומחה בתחום אחר, "יש להמנע מהעברת ההחלטה למומחה". עוד נאמר בהחלטה זו, כי מקום בו יש ספק באשר לצורך במינוי מומחה בתחום נוסף וכאשר קיימת זיקה בין תחום המומחיות של המומחה שמונה לבין זה של המומחה שמינויו מתבקש - ניתן להעזר בחוות דעתו של המומחה שמונה לצורך הכרעה.

...

דיון והכרעה לאחר העיון באת לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות מבלי שתתבקש תשובה.

חיזוק למסקנה זו מצא בית המשפט בכך שגם בידי רופאים בעלי מומחיות שונה, אשר טיפלו במבקשת, לא עלה לאפיין את מחלתה של המבקשת מפורשות, זאת בדומה למומחה מטעם בית המשפט.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

הנתבעת היתנגדה לבקשה למינוי אורתופד והתנגדה למינוי מומחה בתחום הגריאטריה.

ולעניין הבקשה למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט, לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת הנתבעת, בכתב התביעה על נספחיו ובמסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה, שוכנעתי כי קיימת ראשית ראיה לעניין התחום האורתופדי, ולכן יש להעתר לבקשה לקבל חוות דעת לקביעת הנכות הרפואית בתחום האורתופדי.

...

ולעניין הבקשה למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט, לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת הנתבעת, בכתב התביעה על נספחיו ובמסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה, שוכנעתי כי קיימת ראשית ראיה לעניין התחום האורתופדי, ולכן יש להיעתר לבקשה לקבל חוות דעת לקביעת הנכות הרפואית בתחום האורתופדי.

לפיכך, אני מורה על מינויו של דר' עמיר קורנגרין, ממושב תאשור 46 ד.נ נגב טל' 054-3131334 כמומחה רפואי מטעם בית משפט בתחום האורתופדי.

שכרו של המומחה לא יעלה על 4500 ₪ בתוספת מע"מ. הנתבעת תשלם שכר טרחת המומחה ישירות לידי המומחה ותמציא לבית המשפט אסמכתא לביצוע התשלום.

בקשה הנתבעים לפסילת המומחה ד"ר א' ב' ומינוי מומחה פסיכו-גריאטר אחר 1.

ראה לעניין זה בע"מ 8412-14 פלונים נ' פלונית [פורסם במאגרים המקוונים] (18.1.2015), שם נקבע: "באשר לאפשרות להגיש למומחה שמונה מטעם בית המשפט חוות דעת מוגמרות קיימות, ככל שהמדובר בתביעות "רגילות" בבתי משפט אזרחיים נקבע בתקנות, כי חובה על מומחה שמונה על-ידי בית המשפט לשמוע את דעתו של רופא או מומחה רפואי אחר, אם בעל דין ביקש זאת ממנו, וכן לעיין ברשומות הרפואיות, אם הוגשו לו כאלה מטעם בעלי הדין ("מומחה רפואי שמינהו בית המשפט או הרשם רשאי לידרוש מבעל דין שיעמיד לבדיקה מי שטעון בדיקה לביסוס כתבי טענותיו; הוא רשאי לידרוש מבעל דין לאפשר לו לשמוע דעתו של רופא או מומחה רפואי שנתן חוות דעת מטעם בעל דין ולקבל מכל אדם או מוסד, לעיון ולהעתקה, את הרשומות הרפואיות הנוגעות למי שטעון בדיקה כאמור, והוא חייב לערוך בדיקה ולשמוע דעתו של רופא או מומחה רפואי כאמור, אם ביקש כך בעל דין, וכן לעיין ברשומות כאמור, אם הוגשו לו מטעם בעל דין" - תקנה 132 לתקנות סדר הדין האזרחי).

...

ואולם, הדעת נותנת, כי הגם שהתקנה אינן אוסרת מפורשות הגשתן של חוות דעת פרטיות למומחה, שלא כפי שנעשה בחוק הפיצויים לתאונות דרכים, נראה לי כי את הביטוי "מסמכים" בתקנה 258 יב(ב) יש לפרש כחומר רפואי גולמי או שוטף שלא הוכן לצורך הליכים משפטיים, וזאת כדי שלא להטות בשלב הכנת חוות הדעת את עמדת המומחה שמונה.

סוף דבר: על אף המספר המצומצם של המומחים בתחום הפסיכוגריאטריה, ומקצועיותו הרבה של המומחה ד"ר א' ב', הממונה באופן תדיר על-ידי בתי המשפט (כולל מותב זה), אני מורה על פסילת חוות דעתו ומינוי מומחה אחר תחתיו.

בנוסף, הנני מחייבת את התובעים לשלם לידי הנתבעים 5,000 ₪ הוצאות משפט, ללא קשר לתוצאת ההליך וכן מחייבת את התובעים לשאת במלוא העלות של חוות הדעת החדשה.