מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה למינוי מומחה בתחום נוירוכירורגיה

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

החלטת בית משפט קמא מיום 18.8.21 בהחלטתו מיום 18.8.21 קיבל בית משפט קמא את הבקשה למינוי מומחים בתחום האורתופדי והכאב ואולם דחה את הבקשה למינוי מומחה בתחום הנוירוכירורגי.
...
כך בעניין רע"א 4299/07 משה ציון נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (22.7.07) נפסק כי : " כעניין שבעיקרון, אין לפסול את האפשרות למנות מומחה בתחום הכאב. מקובלת עלי העמדה שבמקרים מתאימים יש להתייחס לכאב כנושא העומד בפני עצמו, שכן ללא ספק, מדובר בעניין שיש לו לעיתים השפעה מרחיקת לכת על האדם-הסובל, על איכות-חייו ועל אפשרויות ההסתגלות והתפקוד שלו לאחר התאונה. יחד עם זאת, ברי כי לא בכל מקרה שבו קיימת תלונה על כאב, יש למנות מניה וביה מומחה ייחודי לתחום זה; ניתן לא אחת להסתפק בהתייחסות של המומחים בתחומים הרלבנטיים, או במסלול של סעיף 6ב לחוק הפיצויים – בהתייחסות של הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי". (ה.ש - צ.ו; עוד ראו לעניין זה - רע"א 3504/11 שי ששון נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (2011)).
בנדון, ובדומה לבית משפט קמא, אף אני סבור כי יש במסמכים שצורפו לכתב התביעה והבקשה למינוי מומחים כדי לבסס ראשית ראיה לצורך מינוי מומחה בתחום הכאב.
לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

במסגרת בקשתה טענה נתבעת 2 כי לנוכח הגידול במימדי הציסטה והניתוח לשם כריתתה, הוחמר מצבה של התובעת לעומת המצב שהיה בעת קביעת המל"ל ולכן יש צורך למנות מומחה בתחום הנוירוכירורגיה לשם בחינת השאלה האם הצסטה קשורה בתאונה, מה שיעור הנכות שנגרמה כתוצאה ממנה, והאם היא משפיעה על מצבה התיפקודי והסיעודי של התובעת ועל תוחלת חייה.
...
כך ביום 23.4.2013 כותב ד"ר דיסקין מכתב המופנה לביטוח הלאומי ובו הוא מציין כי "לפני חודש וחצי ישנה ירידה קוגנטיבית". נראה כי על סמך מכתב זה הגיע המל"ל למסקנה כי יש דיווח ישיר מהרופא המטפל כי הסימפטומים החלו לאחר התאונה.
לנוכח האמור אני נענית לבקשה להתיר להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל. בנוסף לראיות שהוצגו ובנסיבות שנוצרו, שחייבו קבלת חוות דעת מאת מומחה מטעם בית המשפט בשל אירועים שאירעו לאחר קביעת הנכות על ידי המל"ל, אף תוכנה של חוות הדעת מחזקת את המסקנה לפיה יש להיעתר לבקשה.
בהתחשב בראיות שהובאו ובחוות הדעת של המומחה אני קובעת כי קביעת המל"ל נסתרה וחוות דעתו של המומחה תעמוד תחתיה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

התובעת לא תמכה תביעתה בחוו"ד, והגישה בקשה לפטור אותה מהגשת חוו"ד כזו, ולמנות מומחה מטעם ביהמ"ש בתחום נוירוכירורגיה, שמומחיותו בצנתור מוח, וטעמיה שניים: הראשון – קושי כלכלי להעמיד חוו"ד. היא מפנה למשל לכך שנוירוכירורג בשמו נקבה (לא פרופ' הדני), דרש ממנה 20,000 ₪ לשם העמדת חוו"ד לבדה, לפני שכר עדות.
...
ביחס לראש השני של טענות התובעת אשר בכתב התביעה – זה של היעדר הסכמה מדעת לסיכונים – אני סבור שדווקא כאן, גם אם יש צורך בחוו"ד, לא חייבת היא להיות של מצנתר מוח חבר ב"מועדון מצומצם" של נוירוכירורגים שעיסוקם בצנתור מוח.
מכאן שמן הגורן ומן היקב, אין להיעתר לבקשה.
יחד עם זאת, וחרף העובדה שקבעתי כי התובעת מיצתה הזכות להגיש חוו"ד מטעמה, בחלוף ארכה שניתנה לה, הרי שבשים לב לדחיית בקשתה זו להפטירה מהגשת חוו"ד ולמנות מומחה שעיסוקו בצנתורי מוח, אני סבור כי יש לתן לה הזדמנות נוספת ואחרונה להעמיד חוו"ד מטעמה בשאלת האחריות של מומחה: ולו בתחום אחר, כפי שטענה שהיא מעוניינת ומסוגלת בתגובתה מיום 6.9.10.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בהחלטתו ציין בימ"ש קמא כי לאחר ששמע את טענות הצדדים ועיין בתעוד שהוצג מתיקי המל"ל וכן בתיק התביעה שהתבררה בבית הדין האיזורי לעבודה ובחומר הרפואי שהוצג בפניו, שוכנע כי דין בקשת התובע (המבקש כאן) להיתקבל, וזאת מכלל הנימוקים שהועלו בטיעוני התובע בכל הנוגע למינוי מומחה בתחום הנפשי (צוין כי טעמי יעילות הדיון נוטים לטובת מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום זה) ומכלל טיעוניו בבקשה להבאת ראיות לסתור בתחום הנוירוכירורגי, ומכאן הורה בימ"ש קמא על מינוי המומחים הנ"ל. המומחים מונו וניתנו חווה"ד, אך בתחום הנפשי חווה"ד התעכבה בשל היצטברות נסיבות.
...
בסיכומו של דבר, אינני סבור כי יש מקום להתערב בהחלטתו של בימ"ש קמא שלא נפל בה פגם המצדיק התערבות ואשר הינה החלטה דיונית שניתנה לצורך ניהול יעיל של התובענה בנסיבות שנוצרו.
אשר על כן, לאור המפורט לעיל, החלטתי לדון בבקשה כבערעור ולדחות את הערעור.
בנסיבות העניין, ובשים לב לסוגיות שעלו בעת בירור בקשה זו, אני מורה כי הוצאות הליך יובאו בחשבון ויפסקו במסגרת פסיקת ההוצאות כאשר בית משפט קמא ישלים את הדיון בתביעה המתבררת בפניו ויפסוק את ההוצאות הכוללות לסיומו של ההליך.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

לאחר קבלת חוות הדעת של ד"ר לוינקופף, הגיש המבקש בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירוכירורגיה, וכן ביקש כי לאחר שהמומחה בתחום הנוירוכירורגיה יגיש את חוות דעתו, ישוב ד"ר לוינקופף ויעיין בחוות דעתו לאור מימצאי הנוירוכירורג.
...
דיון והכרעה לאחר העיון בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי לבקש תשובה.
סוף דבר: הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו