התובעת לא תמכה תביעתה בחוו"ד, והגישה בקשה לפטור אותה מהגשת חוו"ד כזו, ולמנות מומחה מטעם ביהמ"ש בתחום נוירוכירורגיה, שמומחיותו בצנתור מוח, וטעמיה שניים:
הראשון – קושי כלכלי להעמיד חוו"ד. היא מפנה למשל לכך שנוירוכירורג בשמו נקבה (לא פרופ' הדני), דרש ממנה 20,000 ₪ לשם העמדת חוו"ד לבדה, לפני שכר עדות.
...
ביחס לראש השני של טענות התובעת אשר בכתב התביעה – זה של היעדר הסכמה מדעת לסיכונים – אני סבור שדווקא כאן, גם אם יש צורך בחוו"ד, לא חייבת היא להיות של מצנתר מוח חבר ב"מועדון מצומצם" של נוירוכירורגים שעיסוקם בצנתור מוח.
מכאן שמן הגורן ומן היקב, אין להיעתר לבקשה.
יחד עם זאת, וחרף העובדה שקבעתי כי התובעת מיצתה הזכות להגיש חוו"ד מטעמה, בחלוף ארכה שניתנה לה, הרי שבשים לב לדחיית בקשתה זו להפטירה מהגשת חוו"ד ולמנות מומחה שעיסוקו בצנתורי מוח, אני סבור כי יש לתן לה הזדמנות נוספת ואחרונה להעמיד חוו"ד מטעמה בשאלת האחריות של מומחה: ולו בתחום אחר, כפי שטענה שהיא מעוניינת ומסוגלת בתגובתה מיום 6.9.10.