בקשה למינוי כונס נכסים זמני על רכב בגין תביעה לסעד הצהרתי

א.בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' הרשמת הגב' ספרא-ברנע) שניתן בהעדר הגנה ביום 25.10.04 בת.א. 15850/04, וכן על החלטתה של כב' הרשמת מיום 12.1.05 בבקשתם של המערערים (בש"א 20895/04) בדבר ביטולו של פסק הדין הנ"ל. בנוסף, נסוב ערעור זה גם על החלטתו של כב' השופט מר ש. לבנוני מיום 6.9.04 (בש"א 17000/04) שניתנה במעמד צד אחד לפי בקשתה של המשיבה, למינוי באת כוח המשיבה, עוה"ד גב' עאסי, ככונסת נכסים זמנית על רשימת הרכבים שצויינה בבקשה נשוא אותה החלטה (נספח ג' לערעור).

ד.במקביל להגשת התביעה עתרה המשיבה בבש"א 17000/04 למינויו של כונס נכסים זמני לפי תקנה 388 של תקנות סדר הדין האזרחי (כך נטען ונכתב במבוא לבקשה), ובית המשפט התבקש להסמיך את הכונס להיכנס לחצרים לצורך חיפוש או תפיסה של הרכבים נשוא הבקשה, לחפשם, לתפוס אותם, להחזיק בהם, לשמור או לבטח את הרכבים, לנהל את הרכבים ולהפעיל את סמכויותיהם של בעלי הרכבים.

לטענת המערערים, מינויו של כונס נכסים זמני הוא לשמור על נכסים ידועים שלמבקש המינוי זכויות בהם, זאת כדי להבטיח את הפקת ההנאה מנכסים אלה, וכן כדי למנוע את השמדתם, ואולם אין סעד זה מתאים לתביעות כספיות גרידא, והסעדים הרגילים, כגון עיקול או צו מניעה, יעילים דיים.

(2) הבעלים הרשומים של שני רכבים אחרים הגישו תביעות למתן פסקי דין הצהרתיים בדבר בעלותם ברכבם, ובמסגרת זו קיבלו צוי מניעה זמניים האוסרים ביצוע כל פעולה בהם, באופן המאיין את צו הכנוס הזמני.

...

ל.לכן, סבורים אנו שהדרך הנכונה לתיקון פגם זה, שנפל בבקשותיה של המשיבה למינוי כונס נכסים זמני ולצווי העיקול הזמניים (בהתייחס לכלי הרכב), תהא בכך שנורה לבאת כוח המשיבה להגיש לבית משפט קמא בקשה מתוקנת למינוי כונס נכסים זמני ובקשה מתוקנת למתן צווי עיקול זמניים (בהתייחס לרשימת כלי הרכב נשוא בקשות אלה), וזאת בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק דיננו זה. בבקשות אלה יצויינו ויפורטו כל מי שרשומים כבעלים לכאורה של כלי רכב אלה, והם יצורפו כמשיבים הן לבקשה למינוי כונס נכסים זמני והן לבקשה למתן צווי עיקול זמניים.

הואיל וקבענו שבתוך 30 יום ממועד המצאת פסק דיננו תגיש באת כוח המשיבה בקשות מתוקנות לבית משפט קמא הן ביחס למינוי כונס נכסים זמני, והן ביחס לצווי העיקול הזמניים (בהתייחס לרשימת כלי הרכב), הרי מוסיפים ומורים אנו שבמסגרת הבקשה המתוקנת למינוי כונס נכסים זמני, בתוך 30 הימים הנ"ל, תעתור באת כוח המשיבה למינויו של כונס נכסים זמני אחר, שלא יהא קשר אישי או מקצועי בינו לבין מי מבעלי הדין.

לה.התוצאה מכל האמור לעיל היא שאנו מקבלים את הערעור חלקית בהתאם לכל המפורט לעיל.

נטען עוד בבקשת רשות העירעור, שבמהלך הדיון בבית-משפט קמא, הסתבר שהמשיב מס' 1 שעבד את הרכב לבנק דיסקונט ביום שבו הוא העביר את הבעלות ברכב ועל כן, הוגשה לבית-משפט קמא בקשה לתיקון התובענה על ידי צירוף המשיב מס' 3, בנק דיסקונט, לתובענה.

באשר להחלטת בית-משפט קמא להעתר לבקשה למינוי כונס נכסים, טוענים המבקשים, שהמשיב מס' 1 לא פנה לבית משפט קמא להצהיר שהרכב הוא שלו (בבעלותו) ומוסיפים הם, שהבעלות בנכסים ניידים, עוברת על דרך של "העברת חזקה ברכב", ואילו הרישום במשרד הרשוי הוא דקלראטיבי בלבד.

לכן, משנמנע המשיב מס' 1 מלהגיש תביעה שהרכב הוא שלו, מנוע הוא, במסגרת תביעתם של המבקשים, מלעתור לסעד של מינוי כונס נכסים.

לטענת המבקשים, נתן בית-משפט קמא פרס למשיב מס' 1 בגין כך שהלה זייף את העברת הבעלות ברכב, כשהעברת בעלות זו אינה מאפשרת לבטח את הרכב, ובמקום לחייב את המשיב מס' 1 לבטח את הרכב על חשבון המבקשים, הורה בית-משפט קמא על מינוי כנוס נכסים לרכב.

שהוי בהגשת בקשה לסעד זמני עשוי לשמש שיקול כבד משקל לדחיית בקשה לסעד זמני ואולם, נראה שבעניינינו השיקול של מניעת גרימת נזק לרכב, ומניעת הפסד מחמת ירידת ערך משמעותית של הרכב, מטה את כף המאזניים ומצדיק הענות לבקשה למינוי כונס נכסים זמני, מה גם שעובדת העידר ביטוח לרכב, עלתה רק בישיבת קדם המשפט מיום 4/2/20 (עמ' 9-10 לפרוט') והגם שחלפו שבעת הימים שקצב בית-משפט קמא למבקש 1 להסדיר ביטוח לרכב לא יצא הדבר לפועל, והבקשה למינוי כונס נכסים זמני הוגשה ביום 16/2/20.

...

ככלל, יש ממש בטענתם זו של המבקשים, ואולם רשאי בית-המשפט בנסיבות חריגות להיעתר גם לבקשתו של נתבע לסעד זמני.

לא למותר להוסיף, שדומה כי בהתחשב בעובדות כפי שהתבררו בפני בית-משפט קמא בישיבת 4/2/20, באשר להעדר ביטוח לרכב (שגם לא הוסדר בחלוף התקופה שקצב בית-משפט קמא למטרה זו) והחשש מפני ירידת ערכו של הרכב שהוא רכב יוקרתי, המסקנה בדבר מינוי כונס נכסים זמני הייתה בבחינת הכרח בל יגונה, ומה גם, שבית-משפט קמא נתן הוראות ברורות ומפורטות המותירות בידיו את הפיקוח על כל המהלכים אותם קבע: השמת הרכב במשמורת בטוחה, עריכת ביטוח מקיף לרכב, פרסום המכונית למכירה למרבה במחיר והבאת ההצעה הגבוהה ביותר שתתקבל לאישורו של בית-המשפט, כשאישור בית-המשפט יהווה תנאי לביצוע המכירה והעברת הבעלות במכונית, וכמו כן, חיוב כונס נכסים הזמני בהגשת דין וחשבון בדבר ביצוע ההוראות כאמור, בתוך 7 ימים ממועד מתן ההחלטה.

לעניין זה עיינו: רע"א 4788/08 סלופארק טכנולוגיות בע"מ ואח' נ' מובידום בע"מ ואח' (26/4/09) בפסקה 9: "...ככלל, אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית הנוגעות לסעדים זמניים, הטעם בכך הוא כי לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בעניינים אלה ועל אחת כמה וכמה מקום שהמצהירים מטעם הצדדים נחקרו בפניה וניתנה לה האפשרות להתרשמות ישירה ובלתי אמצעית מן הראיות הצריכות לשלב הביניים...". וכן רע"א 6934/10 כספי תעופה בע"מ נ' JSC AEROAVIT AIRLINES (28/10/10) בפיסקה 8: "הלכה היא כי לערכאה הדיונית מוקנה שיקול דעת רחב בכל הנוגע למתן סעדים זמנים ובכללם צווי עיקול זמניים, וערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בשיקול דעת זה (ראו: רע"א 5072/00 איזי יוגב תעשיות בע"מ נ' מסגריית האחים אבו בע"מ, פ"ד נה(2) 307, 310 (2000); רע"א 7513/06 גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ נ' גייר, פיסקה י"א ([פורסם בנבו], 29/1/07)). בייחוד כך הוא מקום שנתאפשר לערכאה קמא להתרשם באופן בלתי אמצעי מן המצהירים ומן הראיות שהוצגו בפניה לשם הכרעה בבקשה למתן הסעד הזמני...". על-יסוד כל האמור לעיל החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור.

מדובר בתביעה לפסק דין הצהרתי בהתאם לסעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, בה התבקש בית המשפט להצהיר כי זכויות הבעלות בשלוש דירות הרשומות ע"ש הנתבעים 2 – 5 (והתמורה מכירת אחת הדירות) שייכות לנתבע 1.

תחילה הוטלו, במעמד צד אחד, עיקולים זמניים על כל הנכסים.

בסמוך לאחר מכן, ביום 12.12.2018, הגיש התובע בקשה למחוק את התובענה, בעקבות מינוי כונס נכסים לנתבע 1 שיחייב את עיכוב ההליכים נגדו.

נתבע 8, בנק לאומי לישראל בע"מ, שהעמיד הלוואה לנתבעים 2-3 שאחד הנכסים נשוא התובענה משמש לה כבטוחה, מסכים למחיקת התובענה ללא צו להוצאות, אך מבקש להורות כי ככל שהתובענה תוגש פעם נוספת, התובע ישלם לנתבע 8 הוצאות תובענה זו. התובע, בתגובתו לתגובות, מביע תרעומת על היתנהלות הנתבע 1, תוך הפנייה לבקשה לעיקול זמני.

תובע המבקש להפסיק דיון בתובענה, הדרך הדיונית בה עליו לנקוט היא לבקש הפסקת תובענה במסגרת תקנה 154 (רע"א 3771/12 המאגר הישראלי לביטוחי רכב (ה"פול") נ' יעקב קבודי (ניתן ביום 8.7.2012; להלן "פרשת קבודי").

מתוך הכלל הרגיל לפיו התובע, כמבקש הסעד, אדון לתביעתו, הנטייה הראשונית בהלכה הפסוקה היא ליתן רשות להפסקת תובענה בהתאם לבקשת התובע.

...

אין לאפשר לתובע לבצע מקצה שיפורים באמצעות הגשת תביעה חדשה, לאחר שנחשף לגרסת הנתבעים במלואה.

לא שוכנעתי גם כי מדובר במקרה של ניצול לרעה של הליכי משפט שמצדיק דחייה של התובענה (תוך הקמת מעשה בי-דין), מבלי שהתבררה והוכרעה לגופה.

משכך, אין בידי לקבוע ממצא כי שילמו למעלה מ- 50,000 ₪.

לאור כל האמור, אני מורה על הפסקת התובענה בתנאים הבאים: התובע יישא בהוצאות הנתבעים 2-5 בגין ההליך עד כה, בסכום של 30,000 ₪.

לפניי בקשה למינוי כונס נכסים זמני על רכב מסוג קרייזלר מספר רשוי 57-864-34 שנת 2015 (להלן: "הרכב"), לפי תקנה 387ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

עסקינן בתביעה לסעד הצהרתי לפיו התובעת, חברת ליסקאר רם בע"מ, הינה הבעלים של הרכב, והרכב אינו בר עיקול ע"י הנתבע 1, בגין חובות של הנתבעים 1-2.

המבקש חושש כי הנתבע 2 יעלים את הרכב ובית המשפט אף הורה על איסור דיספוזיציה ברכב בשל החשד להברחתו.

מינוי כונס נכסים זמני, מעוגן בתקנה 387ב לתקסד"א : "(א)בית המשפט רשאי בצו, בכפוף להוראות סימן א', למנות כונס נכסים זמני (להלן – כונס) על נכסים מסוימים של המשיב שברשותו או ברשות מחזיק, אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערכם של הנכסים או לכך שהמשיב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים את הנכסים או להשמידם או כי הנכסים הופקו תוך ביצוע המעשה או המחדל נושא התובענה או שמשו לביצועו, וכי אי מתן הצוו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין." הלכה היא כי מינוי כונס נכסים זמני, הוא סעד דראקוני, שכמוהו כהפקעת השליטה בקניין – רע"א 9911/01 טלפז תידלוק והשקעות בע"מ נ' פז חברת נפט בע"מ, פ"ד נו(6) 550 , ועל בית המשפט לנקוט משנה זהירות בדונו בבקשה למינוי כונס נכסים, ויש לבחון אם ניתן לנקוט בסעדים זמניים חמורים פחות לשם שמירה על הנכסים נשוא בקשת הכנוס (עא 447/92 רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיט קורפריישן פ"ד מט(2) 102).

...

אי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין – פסק הדין המבוקש במסגרת ההליך שלפניי הוא פסק דין לפיו התובעת היא הבעלים של הרכב ולא תביעה של המבקש ולא שוכנעתי כי אי מתן הצו יכביד באופן מעשי על ביצוע פסק הדין, ככל שיינתן, לטובת התובעת.

לפיכך אני דוחה את הבקשה.

הצדדים יגישו עדויותיהם בתצהירים: התובעת עד 25/4/17 והנתבעים הדדית עד 25/5/17 אני קובעת לק"מ בתיק העיקרי ליום 14/6/17 שעה 13:00.

תיק זה עניינו בשאלות האם המשכון על רכב נשוא התובענה עומד בתנאי תקנת השוק במשכון, והאם מומש בידי הנתבע 1 (להלן: "הבנק") כדין אם לאו והאם הנתבעות האחרות אחראיות כלפי התובעת בגין העברות בעלות שנעשו במרמה ברכב.

במסגרת הליכים אלה הוגשה בקשה למינויו של עו"ד ויקטור פישר ככונס נכסים על המכונית מטעם הבנק.

בתאריך 2.1.05 הגישה התובעת את כתב התביעה המקורי בתיק זה וביקשה מבית המשפט ליתן צו מניעה קבוע וזמני שיאסור על הבנק להמשיך בהליכי מימוש המישכון.

ביום 2.1.05 הגישה התובעת תביעה לקבלת סעד הצהרתי.

...

סוף דבר התביעה כנגד הנתבע 1 מתקבלת ואני קובעת כי הנתבע 1 ישלם לתובעת סך של 116,920 ₪ כשהם נושאים הפרישי הצמדה וריבית כדין מיום מכירת הרכב (4.1.05) ועד ליום התשלום בפועל.

התובעת תשלם לנתבעת 2 והוצאות בסך של 1,000 ₪ וכן שכר טרחת עורך דין בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

התובעת תשלם לנתבעת 3 הוצאות בסך של 1,000 ₪ וכן שכר טרחת עורך דין בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.