בקשה למינוי בורר מטעם לשכת עורכי הדין

על רקע טענות הדדיות להפרות יסודיות של ההסכמים, ולאור פניית המשיבה ליו"ר לישכת עורכי הדין בבקשה למינוי בורר, ביום 11.9.2011 נשלחה לצדדים הודעה מטעם לישכת עורכי הדין בדבר מינויו של עו"ד איתן ארז כבורר (להלן: הבורר).

...

מעבר לכך, אף אם אצא מנקודת מוצא על פיה חלה על הבורר בנסיבות מקרה זה חובת גילוי, אין מקום להיעתר לבקשה.

כך גם לא מצאתי כי יש בטענות המבקש לאובדן אמון בבורר על רקע המחלוקת העובדתית עמו בנוגע לקיומה של שיחה לאחר הישיבה המקדמית, כדי לשנות מהמסקנה האמורה.

הבקשה נדחית ועמה הבקשה לעיכוב ביצועהּ.

לטענת המבקש, ביום 29.10.2020, לאחר מינוי הבורר מטעם לישכת עורכי הדין אשר דן בבוררות בירושלים, הוא פנה למנכ"ל לישכת עורכי הדין ועמד על הטעות שנפלה בעת המינוי.

...

גם אני סבורה כי יש לדחות טענה זו של המבקש.

אשר על כן, הבקשה לביטול פסק בורר נדחית.

דיון והכרעה 5) לאחר שבחנתי את החומר הקיים בתיק ונתתי את דעתי לטענות הצדדים, סבורני כי הדין עם המשיב, ולכן דין הבקשה למינוי בורר בעירעור - להדחות, הכל כפי שינומק להלן.

6) סעיף 15 בחוזה, כותרתו "יישוב סכסוכים ומחלוקות" ולפיו: "א. כל סיכסוך ו/או מחלוקת שיתגלעו, אם יתגלעו, שאינם הנדסיים, בין חברי הקבוצה עצמם ו/או בין חברי הקבוצה לבין נציגות-חברי הקבוצה ו/או כל טענה ותביעה שתהא לצדדים כנגד נותני השרותים בפרוייקט (...) יובא להכרעה של בורר אשר ימונה ע"י יו"ר ועד מחוז ירושלים של לישכת עורכי הדין.

למען הסר ספק, מובהר ומודגש, כי לאף צד מן חברי הקבוצה לא תהא כל זכות ו/או רשות לעכב תשלומים ו/או להשהות ביצוע חיובים המוטלים עליו, כל עוד לא ניתנה החלטה כתובה ו/או פסק-בוררות, על כך מאת הבורר המוסכם ו/או מאת הבורר שימונה, כאמור, מטעם יו"ר לישכת עורכי-הדין.

...

24) מן הטעמים דלעיל, לאחר בחינת לשון החוזה והקשרם של הדברים, מסקנתי היא שהדין עם המשיב.

בנוסף, לא התברר די-הצורך מי ניסח את החוזה, ולכן גם לא נדרשתי לדיון לפי סעיף 25(ב1) בחוק החוזים שקובע, כי: "חוזה הניתן לפירושים שונים והיתה לאחד הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו, פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו". · הערה שנייה: טענת המבקשים בסעיף 2 בתשובתם מיום 27.1.2020, לפיה בהליך בוררות אחר שהתנהל בעניינה של קבוצת רכישה זו, הוגש ערעור לפני בורר ללא כל הסתייגות, ולכן יש באמור כדי לחזק את ההבנה לפיה הסכימו הצדדים לערעור בזכות - אין בידי לקבלה, שכן העובדה לפיה הסכימו צדדים בהליך אחד למנגנון התדיינות מסוים, אין בה כדי לחייב צדדים אחרים בהליך אחר.

ברם, בהינתן לשון החוזה במקרה שלפנינו כמבואר לעיל, לא מצאתי כי יש בפסיקה המוזכרת כדי להוביל למסקנה אחרת בנסיבות העניין.

סיכום 26) הבקשה אם כן, נדחית.

המבקשת ביקשה למנות את עו"ד חיים קנת כבורר, לאחר שפנתה אליו בעקבות פנייתה ללישכת עורכי הדין בתל אביב; המשיבה היתנגדה למינויו, ועמדה על כך שהבורר שימונה יהיה המהנדס זחאלקה, בטענה כי הוא הבורר המוסכם בסעיף 33 להסכם השני (עמ' 12 לפרוט', ש' 4; עמ' 15, ש' 18-19).

נוכח עמדת הצדדים בישיבה שהתקיימה בפניי, הצדדים יודיעו לבית המשפט עד יום 15/1/2020, אם יש מניעה למנות את מר שלמה כהן ממושב רמות כבורר בתיק זה. בהיעדר הסכמה לבורר המוצע או לבורר אחר עד המועד שנקבע, ימונה בורר מטעם לישכת עורכי הדין בחיפה, על ידי ראש הלישכה, כמקובל.

...

סבורני גם כי פעולה העומדת בניגוד לסעיף י' לתוספת לחוק הבוררות ולכללי הצדק הטבעי עולה כדי פעולה בחוסר סמכות, כאמור בסעיף 24(3) לחוק הבוררות.

בנסיבות העניין, סבורני כי אין ביעילות שתצמח בהיכרותו של זחאלקה את הצדדים – כנטען על ידי המשיבה - כדי לרפא את החשש הממשי למשוא פנים וניגוד עניינים העלולים לפגוע בהליך הבוררות, ובאמון הניתן בבורר על ידי המבקשת, ללא קשר למקצועיות ולהגינות הבסיסית הנטענת של מר זחאלקה.

לסיכום, נוכח כל האמור לעיל, אין מקום למנות את המהנדס זחאלקה כבורר בין הצדדים.

יובל ברס אינטר קיואר בע"מ ע"י עוה"ד גרשון שניידר נגד המשיב: איתמר בר יוסף ע"י עוה"ד שחר שוורץ מהות הבקשה בפני בקשה לביטול פסק בורר שניתן ביום 22.12.2022 על-ידי הבורר, עורך-הדין חזי כהן (להלן: "פסק הבורר" ו"הבורר" בהתאמה).

לא נעלם מעיני, כי הסכם הבוררות הסמיך והגדיר את סמכויות הבורר, כאשר בין היתר, הוסכם שהבורר: "יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה של הסיכסוך" (סעיף 3); "יהיה מוסמך לתת כל סעד ביניים" (סעיף 5); "יוכל להסתמך על ידיעותיו וניסיונו מבלי שיהיה חייב להיזדקק לעדויות מקצעויות בשטח המיוחד שבדין ו/או למנות מומחים לפי שיקול דעתו הבלעדי" (סעיף 10); כן, הנני להפנות להסכם, בסעיף 11, הוא תניית בוררות, אשר הבורר מאזכר בפתח פסק הבורר ותובא שוב, כדלקמן - "כל מחלוקת שתתגלע בין הצדדים תובא להכרעתו של בורר מוסכם בין הצדדים ככל שזהות הבורר לא תוסכם על הצדדים יובא העניין להכרעת הממונה מטעם לישכת עורכי הדין על כך" (ההדגשה שלי).

...

וראו בענין זה: א. גורן, בוררות, תשע"ח - 2018, 309 ואת רע"א 7205/01 כפר ****, מושב שיתופי להתיישבות חקלאית נ' מיטרני (4.2.2002): "בקשה לביטולו של פסק-בוררות איננה, איפוא, תחליף לערעור על שאלות הנוגעות לתוכנו של הפסק. אף כאשר ברי הוא כי מסקנה ממסקנותיו של הבורר מוטעית, בין במישור המשפטי, ובין במישור העובדתי, אין בכך כדי להוות עילה לביטולו. פסק-בורר עשוי איפוא להתבטל, רק מקום בו הליך הבוררות פגום מיסודו, או בנסיבות בהן לא נתמלאו עקרונות הבוררות המוסכמים על-ידי הצדדים. ביטול הפסק בשל תוכנו, אפשרי רק כאשר מנוגד הוא באופן מובהק לתקנת הציבור." אשר על כן, הנני דוחה את הטענה ביחס לאי מתן נימוקים; זכות הטיעון; לטענת המבקש לא ניתנה לו ההזדמנות לטען את טענותיו, או להביא ראיות לגבי האסיפה השניה, או לגבי השאלה - האם לרכוש את חלקו של המשיב, המחיר, תנאי הרכישה וכו'.

מהמקובץ עולה, כי לא עומדת עילה לביטול פסק הבורר ועל כן, הנני מורה על הותרת פסק הבורר על כנו.

סוף דבר לאור הנימוקים לעיל, הנני להורות על דחיית הבקשה לביטול פסק הבורר.