בקשה למימוש שיעבוד שוטף ומינוי כונס נכסים קבוע

לטובת המבקש רשומה אגרת חוב מיום 6.4.2016, בגדרה נרשם שיעבוד שוטף על כל המלאי של החברה מכל סוג שהוא שקיים היום ושיהיה לה בעתיד.

ביום 10.12.2019 הגיש המבקש את הבקשה המונחת לפניי בגדרה עתר להתיר לו לממש את אגרות החוב ולמינוי כונס נכסים זמני שתפקידו כמפורט בפתיח ההחלטה.

העובדה כי בגין השעבודים הקבועים יכול הבנק אף לנקוט בהליכי מימוש במסגרת הוצאה לפועל אינה מפקיעה את סמכותו של בית שמפט זה לידון בתובענה ובבקשה.

...

טענת חוסר הסמכות העניינית אף היא דינה להידחות.

סוף דבר, הבקשה למינוי כונס נכסים זמני מתקבלת.

המשיבה תשלם לבנק הוצאות הליך זה בסך 7,500 ₪.

ריבית ודמי לווי עסקי ובקרה שוטפים שנצברו עד לאותו מועד בסכום של 520,952 ש"ח, וכן מע"מ בסכום של 9,851 ש"ח בגין ריבית ודמי לווי עסקי ובקרה שכבר שולמו.

על רקע זה קבע בית המשפט קמא כי "היה ועד ליום 15.9.2018 לא ישלמו [המערערים לקוגיטו] את סך קרן החוב העומדת על 12.5 מיליון ₪, ימונה כונס נכסים מיידי וקבוע לנכסים המפורטים בבקשה". כמו כן נקבע כי החוב ששולם יחשב כתשלום על חשבון הריבית "וככל שיימצא כי אין לחייב את [המערערים] בריבית או יש לחייבם בריבית נמוכה יותר, יהיה על [קוגיטו] להשיב את תשלומי הריבית". ביום 17.9.2018, משכבירי לא עמד בהסדר התשלומים, מינה בית המשפט את בא-כוחה של קוגיטו ככונס נכסים קבוע (להלן: הכונס) על הנכסים המשועבדים שפורטו בבקשת קוגיטו (1,000 מניות סופרמטיסט ומספר יצירות אמנות).

אשר לתובענה הראשונה, שהוגשה על ידי קוגיטו, בית המשפט ציין כי הסעדים שהתבקשו בה (אכיפת שעבודים ומינוי כונס נכסים) ניתנו זה מכבר, וכי בפסק הדין נדחו טענות ההגנה שהעלה כבירי במסגרת תובענה זו ומשכך אף הדיון בתובענה זו הסתיים והליכי מימוש הנכסים יימשכו בהתאם להחלטות הקודמות בתיק.

...

אנו סבורים כי בית המשפט קמא בחן כנדרש את התשתית הראייתית שהייתה בפניו; מסקנותיו המשפטית נתמכות בממצאים העובדתיים שנקבעו על ידו; ואין בהן טעות שבחוק.

אשר לטענה שהועלתה בערעור בנוגע לביצוע ההסכם בחוסר תום לב – טענה שעל פי הנטען לא זכתה להתייחסות בפסק הדין – לא שוכנענו כי בנסיבות העניין עצם העמדת ההלוואה לפירעון מיידי לאחר שניתן צו הקפאת הליכים בעניינה של החברה הלווה, מהווה הפרה של החובה הקבועה בסעיף 39 לחוק החוזים, לקיים את החיובים הנובעים מחוזה בדרך מקובלת ובתום לב. המערערים טוענים בהקשר זה כי לא היה מקום להסתמך על מצבה הכלכלי של החברה לצורך העמדת ההלוואה לפירעון מיידי, שכן החברה נרשמה כצד להסכם המימון באופן פורמלי בלבד.

סיכומם של דברים – הערעור נדחה.

התבקש מינויו של עו"ד רונן מטרי ככונס נכסים על נכסי המשיבים מכוח השעבודים הקבועים לעיל.

ראו: פש"ר (ת"א) 2390/04 אלקון נ' הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ (נבו 17.1.2006); פר"ק (ת"א) 44229-05-21 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' י.ב. שיא משאבים בע"מ (נבו 25.7.2022); שלושה תנאים מצדיקים מינוי כונס נכסים מטעם בעל השיעבוד הקבוע והם: קיומו של חוב, קיומו של שעבוד רשום, והתקיימות התנאים לאכיפת השיעבוד ומימושו.

זאת ועוד, מימוש השעבודים אינו משפיע על תיפקודה השוטף של החברה בחנויות המקוונות ובכלל.

...

בסופו של דבר גם הסכם זה בוטל בגלל לחצים שהפעילה הקרן שאין לה שום מושג בעסקאות אינטרנטיות.

סיכום: מן המקובץ לעיל, מתקבלת הבקשה העיקרית למימוש השעבודים הקבועים המפורטים בסעיפים 11.1 – 11.4 כמפורט בבקשה מיום 6.10.2022.

צו איסור הדיספוזיציה שיצא תחת ידי במסגרת זו, אינו נחוץ עוד, לאחר שמונה כונס נכסים לנכסים המובטחים בשעבוד קבוע ואני מורה איפוא על ביטולו.

יצוין בקצרה כי ביום 29.9.2021 הגישה חברת אס.אר. אקורד בע"מ (להלן: אקורד) בקשה לבית המשפט המחוזי נגד החברות "לאכיפת אגרות חוב, מימוש שעבודים שוטפים וקבועים ומינוי כונס נכסים". בבקשה נטען כי החברות חבות לאקורד (ביחד ולחוד) סכום של כ-18 מיליון ₪; וכי הן מצויות בחדלות פרעון כך שאין ביכולתן לפרוע את החוב.

...

חרף זאת, מוסמך בית המשפט בנסיבות המתאימות לבטל את ההחלטה, וכאמור עליו לעשות זאת תוך עריכת איזון בין השיקולים השונים ובהתאם למסקנה הנובעת מהאיזון האמור.

לאור כל האמור לעיל, הערעור מתקבל במובן זה שההחלטה מיום 29.12.2022 תבוטל והדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי, אשר ידון לגופו של עניין בבקשת המבקשת לביטול ההחלטה מיום 4.7.2022.

יובהר כי כפי שקבעתי בהחלטה מיום 25.6.2023, הסכום שתשלם המבקשת בתיק הוצאה לפועל שמספרו 514503-04-23 ובעקבותיו התבקש עיכוב ביצוע – ייוותר בקופת הנאמנים עד להחלטה אחרת של בית המשפט המחוזי.

בבקשתה הפניתה החברה לסעיף 194(ב)(2) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: "הפקודה"), הקובע כי עם מינוי כונס-נכסים לאכיפת שיעבוד צף לפי סעיף זה "יראו את החברה כאילו ניתן לגביה צו לפתיחת הליכים לפי חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי והליכי אכיפת הזכויות בידי הכונס יתנהלו בהתאם להוראות אותו חוק". עוד הפניתה החברה להוראות סעיף 25 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק"), הקובעות כי עם מתן צו לפתיחת הליכים יוקפאו ההליכים נגד התאגיד.

במלוא הזהירות יש לציין עוד כי מתקבל הרושם שבעת האחרונה התרבו המקרים של פרוייקטי תמ"א 38 בהם מוגשים הליכי מימוש ואכיפה של שעבודים קבועים, ונראה כי עובדה זו, על רקע הוראות חוק חידלות-הפרעון החדש ובפרט תיקון סעיף 194 לפקודת החברות, מחייבת היתייחסות.

לכך יש להוסיף כי אף אם הנושה המובטחת לא עתרה במקרה זה לאכיפת השיעבוד הצף שניתן בידה על כלל נכסי החברה, הרי שכפי שציין הכונס עצמו, היא עתרה לאכיפת שעבודים שוטפים (וקבועים) שונים שניתנו בידה ביחס לפרויקט.

...

בפניי בקשה מטעם חברת השדרה הירוקה א.ו. בניה ויזמות בע"מ (להלן: "החברה") להורות על עיכובם של ההליכים המתנהלים נגד החברה ו/או מטעם החברה בקשר לפרויקט של החברה הנמצא בהליך כינוס-נכסים וכן על עיכובם של הליכים נוספים להם החברה מהווה צד, שאינם קשורים במישרין לפרויקט זה. הבקשה והרקע לה ביום 31.12.2023 ניתנה החלטתי בה מונה עו"ד מור נרדיה (להלן: "הכונס") ככונס-נכסים לאכיפת שעבודים שנרשמו לטובת הנושה המובטחת, קמה א.א. הציונות בע"מ (להלן: "הנושה המובטחת"), על זכויות החברה בפרויקט מסוג תמ"א 38/1 ברחוב הציונות בחולון (להלן: "הפרויקט").

בנסיבות אלה - ולנוכח עמדת החברה, הכונס והממונה, כמו גם עמדתי העקרונית דלעיל - אני סבורה כי יש ליתן צו לפתיחת הליכים בעניינה של החברה שעניינו הפעלת החברה לשם שיקומה הכלכלי.

כפועל יוצא מן האמור לעיל, הנני מורה כדלקמן: ניתן בזאת צו הקפאת הליכים נגד החברה, וזאת למשך 90 ימים מהיום.

בהתחשב במינויו של עו"ד מור נרדיה ככונס-נכסים על חלק מנכסי החברה, ובהתחשב בעמדת הממונה, אני מורה על מינויו של עו"ד נרדיה גם כנאמן של החברה (להלן: "הנאמן").

הנני מאשרת לנאמן, בהתאם להוראות סעיף 67 לחוק, לאמץ או לוותר על חוזה קיים ובכלל זה מאשרת לנאמן להשתחרר מהסכמי שכירות, הפעלה או אספקת שירותים אשר לגביהם יגיע הנאמן למסקנה כי אינם כלכליים וכי הם מכבידים על המשך הפעילות, והכל על-פי שיקול-דעת הנאמן.