בקשה למחיקת תצהיר: בקשה לביטול תצהיר שהוגש לבית המשפט

באותו מועד, הגישה המשיבה "בקשה למחיקת או דחיית הבקשה לביטול הצוו המינהלי על הסף". ביום 28.6.22 היתקיים דיון במעמד הצדדים.

כן עמדה המשיבה על דרישתה לצרוף תצהיר לבקשה לביטול צו ההריסה המינהלי.

סעיף 228 (א) לחוק קובע כי : " הרואה עצמו נפגע מצו מנהלי רשאי להגיש בקשה לביטול הצוו לבית המשפט המוסמך..." סעיף זה מהוה המשכו של הניסוח שהיה קיים בסעיף 238 א (ז)(1) לחוק, טרם תיקון 116 (בעיניין של בקשה לביטול צו הריסה מנהלי).

...

לאחר עיון בכתבי הטענות והמסמכים המצורפים אליהם, לא מצאתי כי הונחה תשתית ראייתית המבססת את אחד משני הפגמים הנ"ל. עם זאת, סבורני כי יש לבחון האם העובדה שבמקום היה מבנה ישן טרם השיפוץ, כאמור בקביעתי שלעיל, הונחה כדבעי בפני נותן הצו בטרם חתימתו.

כפי שנפסק על ידי כב' הש' סובל במקרה דומה בו בוטל צו הריסה מינהלי בב"ש 2357/02 נג'אר נ' עיריית ירושלים (לא פורסם, 6.5.2002): "היקף התחולה של צו הריסה מינהלי הינו פרט היורד לשורשו של הצו, ולפיכך חובתו של יו"ר הוועדה להחליט לגבי פרט זה, על יסוד תשתית עובדתית מבוססת ומפורטת, במועד מתן הצו ולא בשלבים מאוחרים לנתינתו". סבורני כי מדובר, כאמור, בפגם מהותי ביותר המשליך על שיקול הדעת שהופעל.

התוצאה היא אפוא, כי הבקשה מתקבלת ולפיכך אני מורה על ביטול צו ההריסה.

התקנה העוסקת במחיקה מחמת חוסר מעש בתקנות החדשות היא תקנה 45, לפיה ניתן למחוק מנהלית הליך מחוסר מעש, בין היתר, כאשר "הורה בית המשפט שעל תובע או מבקש לעשות דבר שבסדרי דין או שבנוהג בתוך מועד או זמן, והתובע או המבקש לא עשה כן". לפי תקנה 45(ג) לתקנות החדשות, ניתן להגיש בקשה לביטול המחיקה מחמת חוסר מעש בתוך 14 יום ממועד המצאת ההחלטה, ובית המשפט רשאי לבטל את המחיקה מ"טעמים מיוחדים".

ככל שהתובעת תגיש לתיק בית המשפט עד יום 22.1.2023: אישור המעיד על תשלום ההוצאות שפסקתי לנתבעת 3, ותגיש עד למועד זה את התצהיר מטעמה, האסמכתאות אם ישנן, ורשימת המסמכים – אזי יבוטל פסק הדין שניתן ביום 26.12.2022 וייקבע מועד לדיון בתביעה.

...

עם זאת מצאתי להיעתר לבקשה לביטול פסק הדין מכוח שיקול הדעת המסור לבית המשפט.

בנסיבות אלה, סבורני שיהא נכון לבטל את פסק הדין מיום 26.12.2022 בכפוף לקביעת תנאים כפי שמאפשרת תקנה 131 לתקנות החדשות (עיינו גם בעניין אבועזיז, לעיל, בפִסקה 12)).

לפיכך, אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 26.12.2022 וזאת בכפוף לכך שהתובעת תקיים את כל התנאים הבאים: א. התובעת תשלם את הוצאות הנתבעת 3 בסכום כולל של 2,000 ₪.

המשיבה טענה כי ב"כ המערערת טען בדיון שהתקיים ביום 13.9.2022 כי אין למכתבים קשר "לסכסוך השכנים המתמשך" בין הצדדים, אך חרף זאת, כך נטען, בתצהירה "לא העלתה [המערערת] ולו טענה אחת שאינה נובעת ישירות מסכסוך השכנים". משכך, ביקשה המשיבה כי בית המשפט ימחק את התצהיר, או יורה למערערת להגיש מסמכים שאינם נוגעים לסכסוך השכנים, והיכולים ללמד כי "דבריה ה[ם] אמת". בו ביום הורה המותב למערערת להגיב לבקשה למחיקת תצהיר, וביום 13.2.2023 הוסיף וקבע כי "המועד להגשת ראיות [המשיבה] נדחה עד להחלטה אחרת" (להלן: ההחלטה בדבר הארכת מועד).

המערערת טענה כי מתן הארכה, מבלי שהתבקשה, "פוגעת באובייקטיביות של ההליך" ו"'מכסה' בדיעבד על המחדל של [המשיבה]". לפיכך, ביקשה המערערת לבטל את ההחלטה בדבר הארכת מועד, ומשלא הוגש תצהיר במועד המקורי – להורות על מחיקת התביעה.

...

בתום קדם משפט שהתקיים ביום 13.9.2022 נתן המותב החלטה בה קבע: "בהעדר מחלוקת על כך שהפרסומים מושא התביעה אכן מהווים פרסומים במובנו של חוק איסור לשון הרע, וכן בהעדר מחלוקת על כך שתוכנם של פרסומים אלה מהווה אכן לשון הרע במובנו של החוק, על [המערערת] לפתוח בהגשת הראיות על מנת להוכיח כי הפרסומים האמורים חוסים בצל ההגנות המפורטות בחוק [...] בנסיבות אלה, אני מורה על פיצול הדיון בין סוגיית האחריות לסוגיית הנזק, וקובעת כי על ה[מערערת] להתחיל בהבאת הראיות בסוגיית האחריות". לאחר שהמערערת הגישה את התצהיר מטעמה, ביום 7.2.2023 הגישה המשיבה בקשה למחיקת התצהיר (להלן: הבקשה למחיקת תצהיר).

דין הערעור להידחות.

אשר על כן, הערעור נדחה.

בקשה מס' 18 בתיק קמא: המבקשת הגישה בחודש מאי 2023 בקשה למניעת הרחבת חזית ע"י סילוק תצהירו של עו"ד אריאל דרף או מחיקת סעיפים ממנו, מחיקת סעיפים מתצהיריהם של עו"ד ינקו ונחשון וסלוק נספחים בהקף של 527 עמודים.

הבקשה למחיקת תצהירים נמחקה לאחר שבימ"ש קמא לא מצא כל הנמקה בדין להעתר לבקשה זו. בימ"ש קמא גם לא מצא לנכון להעתר לבקשה למחיקת סעיפים מתצהיר ונקבע כי במידת הצורך תבאר המבקשת את הדברים בקדם המשפט המסכם.

המסמכים מושא הבקשה מקורם בכתבי בית דין והחלטות שונות שניתנו בתיק הפש"ר ורלוונטיים למחלוקת בין הצדדים בהליך דנן, נוכח הקשר בין מטרת האשראי שהתבקש מהמשיבה לבין ההליכים בתיק הפש"ר. נטען כי המסמכים מוגשים להוכחת קיומם ובתמיכה ל"ארוע מכונן" שהוביל את המבקשת לבטל באופן חד צדדי את התקשרותה עם המשיבה.

בעקבות החלטת בימ"ש קמא מיום 30.5.23 לפיה יש לבאר את הדברים הואיל ונידרש מצהיר שיגיש את המוצגים כראיה, הוגשה הודעת הבהרה לפיה מדובר בכתבי בית דין שהגיש בעלה של המבקשת בהליך הפש"ר בעניינינו והחלטות של ביהמ"ש בהליך הפש"ר, ואלה אינן ניתנות להגשה באמצעות עד מאמת.

...

הבקשה למחיקת תצהירים נמחקה לאחר שבימ"ש קמא לא מצא כל הנמקה בדין להיעתר לבקשה זו. בימ"ש קמא גם לא מצא לנכון להיעתר לבקשה למחיקת סעיפים מתצהיר ונקבע כי במידת הצורך תבאר המבקשת את הדברים בקדם המשפט המסכם.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות אף ללא צורך בתשובה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) השגות על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו ככלל במסגרת ערעור על פסק דין ולא בשלב הביניים אלא אם כן כתוצאה מהחלטת הביניים ינוהל ההליך באופן שגוי או אם קיימת הצדקה לביקורת מידית של ערכאת הערעור.

בנסיבות אלה, לא מצאתי לנכון להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית ודין בקשת רשות הערעור להידחות .

לסיכום: לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

ביום 13.11.2022 הוגש תצהיר המשיבה ובית המשפט התבקש לבטל את החלטתו למחיקת ההיתנגדות.

...

התוצאה ההתנגדות המשיבה לבקשה למתן צו הריסה מתקבלת אך ורק בכל הנוגע לבנייה המוקדמת ונדחית בכל הנוגע לבנייה המאוחרת.

לפיכך, בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 212 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (בנוסחו לפני תיקון 116), אני מורה על הריסת הבנייה המאוחרת, המתוארת בסעיף 1 לבקשה למתן צו הריסה ובתרשים שצורף אליה.

לעניין פסיקת ההוצאות, לאחר שהבאתי בחשבון את העובדה שהבקשה התקבלה בחלקה ואת האמור בהחלטתי מיום 21.11.2022, אני מחייב את המשיבה בהוצאות המבקשת בסך של 3,000 ש"ח. סכום זה ישולם בתוך 30 יום ולאחר מכן יישא הפרשי ריבית והצמדה כדין.