בקשה למחיקת ראיות וחוות דעת מומחה בתביעת הפרת פטנט

בנוגע למערכת היחסים עם חברת Drip-in, קבע הבורר - "מחמת הספק" כלשונו - כי אף ברכיב זה לא גרמו המשיבות להפרת חוזה, ולכן לא נפסק פיצוי כספי למערערים גם בראש תביעה זה. לבסוף, ובהעדר ראיות, דחה הבורר את טענת המערערים לפיה חברה נוספת בשם NIBCO הפסיקה לשלם תמלוגים למערערים בשל היתערבות המשיבים.

בקשה נוספת למחיקת סעיפים מכתב התביעה נדחתה אף היא (בש"א (מחוזי ת"א) 12797/04; הרשם ש' ברוך ז"ל), וערעור על ההחלטה נדחה אף הוא (ע"א (מחוזי ת"א) 3409/05; השופטת דותן).

אך להבדיל מדיני הנזיקין, רשאי בית המשפט בבואו לפסוק פיצויים בגין הפרת פטנט להיתחשב "במעשה ההפרה של הנתבע ובמצבו של התובע עקב מעשה זה" וכן רשאי הוא להיתחשב בשיקולים השונים כדלעיל, והרשימה איננה סגורה (עניין עין טל בעמ' 501; עמיר פרידמן ויוסי סיוון "פיצויים בתובענה בגין הפרת פטנט" (פורסם באתר של המכללה האקדמית למשפט ועסקים רמת גן, http://www.clb.ac.il/law/communication/articles/16.

רו"ח זונטג העמיד את הרווח על 229,000$ ובית משפט קמא הפחית מכך סכום של 29,000$, לאור הערת רו"ח זונטג בהקדמה לחוות דעתו (פסקה 3.17 לחוות הדעת) כי הסכום אליו הגיע מהוה רף עליון שאינו לוקח בחשבון סיכון עסקי כלשהוא אף שחוסר ההתחשבות בסיכון "אינו מקובל בהתקשרויות מסוג זה". איני רואה להתערב בכך, באשר רשאי היה בית משפט להפחית את סך הפיצויים על פי שיקול דעתו לאור רכיב הסיכון, אם מכוח סמכותו הכללית לאמץ חוות דעת מומחה על כל רכיביה או חלק מרכיביה, ואם מכוח סמכותו לפי סעיף 183(ד) לחוק הפטנטים הקובע כדלהלן: "נתבעו פיצויים, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע במתן דין וחשבון על הקף ההפרה; אולם בבואו לקבוע את שיעורם של הפיצויים, לא יהא בית המשפט כפות בדין וחשבון אלא רשאי לקבוע את שיעורם לפי כל נסיבות המקרה..." (ראו עניין עין טל בעמ' 499; ת.א. (ת"א) 1346-07 עבדה נ' חגים- נחלים שיווק בע"מ (לא פורסם, 2.3.2010); פרידמן וסיוון בעמ' 7).

...

דין הטענה להידחות.

מכל מקום, גם לאחר שבחנו טענות המערערים לגופן, לא ראינו להתערב בהכרעת בית המשפט מן הטעמים שצויינו לעיל.

מנגד, מצאנו כי יש לקבל את הערעור שכנגד באשר לפיצוי בגין התערבות המשיבות ביחסי המערערת עם חברת Irridelco, מן הטעם שפסק הבוררות מהוה מעשה בית דין בנקודה זו. אשר על כן, אמליץ לחברי לדחות את הערעור העיקרי ולקבל את הערעור שכנגד, כך שיבוטל הפיצוי בסך 30,000 ₪.

הנתבעת ביקשה למחוק את התביעה על הסף בהתאם להוראות תקנה 41(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות") עיקר טענות המבקשת נטל ההוכחה בתביעה להפרת פטנט הנו על בעל הפטנט, ומדובר בנטל כבד ומשמעותי.

ניתוח כל אחד מהאלמנטים בתביעות הפטנט למול מוצר המבקשת, כפי שנעשה ברגיל במסגרת חוות דעת מומחה, היה דורש מספר עמודים רב בהרבה מהמותר בתקנות.

שטיחת מלוא הניתוח המפורט, נעשית בשלב הראיות, במסגרת חוות דעת מומחים ותצהירים.

...

דיון לאחר שעניינתי בטענות הצדדים ובחומר הרלוונטי, הגעתי למסקנה שהנתבעת צודקת וכתב התביעה אינו מגלה עילה.

אולם, לפנים משורת הדין, אני מקבל את הבקשה החלופית של הנתבעת, לאפשר לתובעת לתקן את כתב התביעה.

יצוין כי בשלב כלשהוא הגישה אחת המשיבות הודעה נגד צד שלישי (חברת קומברס) אך זו נמחקה בהמשך.

הראיה אותה עותרת המבקשת להגיש היא, כאמור, חוות דעת מומחה הדנה בשאלת הפרת הפטנט על-ידי המשיבות ובמובן זה מדובר באחת הראיות המהותיות אם לא בראיה המהותית ביותר אשר באמצעותה בכוונת המבקשת להוכיח את תביעתה, ובלשונה של המבקשת - "לא ניתן לנהל משפט על הפרת פטנט ללא ראיות מהותיות המתייחסות להפרה" (פסקה 37 לבקשת רשות העירעור).

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה ואף בלא צורך להידרש לתשובה שביקשה המבקשת להגיש, החלטתי לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי ולדון בבקשה דנן כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

כמו כן החלטתי לקבל את הערעור.

הערעור מתקבל, אפוא, והמבקשת רשאית להגיש את חוות דעתו המלאה של פרופסור בירק.

בדיון מיום 28.11.17 ציין ב"כ המבקשים, כי ביום 24.10.17 הוגשו ראיות המבקשת 1 במסגרת בקשת הביטול, הכוללות תצהיר גדול וחוות דעת מומחה, כך שההליך בפני רשם הפטנטים מיתקדם יותר מההליך בתובענות המאוחדות דנן.

סעיף 74 לחוק קובע : "74. (א) הוגשה לרשם בקשה למחיקה לפי סימן ד' או בקשה לביטול לפי סימן ד' או לפי סימן זה בזמן שתלוי ועומד בבית המשפט הליך בשל הפרת אותו פטנט או ביטולו, לא ידון בה הרשם אלא ברשות בית המשפט.

אס טכנולוגיות שתלים בע"מ (פורסם בנבו,17.1.2017) נקבע, כי בנסיבות בהן בעת הגשת תביעה בגין הפרת פטנט תלויה ועומדת בפני רשם הפטנטים בקשה קודמת בזמן לביטול אותו פטנט, לבית המשפט יש סמכות להורות על עיכוב ההליכים בתביעה לטובת מיצוי ההליכים בפני רשם הפטנטים, לפי שיקול דעתו.

...

לעניין זה אציין אף, כי מקובלת עלי עמדת המבקשים, לפיה ההליכים בפני רשם הפטנטים אינם צפויים להיות ממושכים יותר מאלו המתנהלים בבית משפט זה. בהקשר זה יש להדגיש כי, בעוד שבפני רשם הפטנטים כבר הוגשו, כנדרש בהתאם לתקנה 103 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח – 1968, ראיות המבקשת 1, וכעת יש להמתין לראיות המשיבה, אזי בהליך שבפני טרם הושלמו ההליכים המקדמיים, ואף הועלה הצורך בתיקון כתבי הטענות, דבר שעלול לעכב בירור ההליכים זמן רב. גם שיקולים של זהות הצדדים מחזקים את מסקנתי, לפיה יש להורות על עיכוב ההליכים, שעה שהבקשה לביטול פטנט הוגשה על ידי המבקשת 1, אשר כלפיה מופנות טענותיה העיקריות של המשיבה בתביעתה.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים כמקובל.

פתח דבר לפניי בקשה למחיקת ראיות שצורפו לתצהיר העדות הראשית שהוגש מטעם המשיבה ולמחיקת, חוות דעת המומחה מטעמה.

גם הטענה בדבר טוהר הרישום בפנקס הפטנטים אין בה כדי להועיל למשיבה במקרה זה, שכן עסקינן בתביעה אזרחית בין הצדדים לתיק זה, והעובדה שעילות התביעה נובעות מטענת המבקשת בדבר הפרתו של פטנט רשום, אין בה כדי לשנות מתקנות סד"א ומהלכות בית המשפט בעיניין סדרי הדין בבית המשפט ולפטור את המשיבה מלעמוד בחובות המוטלות עליה על פי דין במסגרת הליכים אזרחיים שהיא צד להם.

...

ביום 07.07.15 הוארך בהסכמת הצדדים המועד להגשת תרגום חוות הדעת מטעם המשיבה ונספחי התצהיר מאנגלית לעברית ועל כן הנני מורה על מחיקת הבקשה למחיקת חוות דעת המומחית מטעם המשיבה.

אשר על כן, הנני מורה על מחיקת המסמכים החדשים בנספחים 20 – 22 לתצהיר המשיבה כהגדרתם בסעיף 4 לעיל ועל הוצאתם מתיק בית המשפט.

המשיבה תשלם למבקשת הוצאות הבקשה בסך 3,000 ₪.