בקשה למחיקת צד מסכסוך עבודה קיבוצי

עובר לאישור מכירת המניות, בחודש מרץ 2017, הגישה המבקשת בקשת צד בסכסוך קבוצי לבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב בתיק ס"ק 52554-03-17 (להלן - ההליך באיזורי תל אביב), שבבסיסה טענה בדבר מעמד נציגות העובדים בהליכי המכירה של המבקשת מבעלות אחת לאחרת.

בהליך באיזורי תל אביב הרוכשים הבהירו כי אין בכוונתם לפצל או למכור בחופזה את החברה וכי יכבדו את ההסכמים הקבוציים החלים בחברה ועל בסיס כך, המבקשת מחקה את בקשתה.

...

לסיכום - לאור כל האמור, הבקשה לסעדים זמניים נדחית.

בד בבד עם החלטתנו זו מצאנו לנכון להוסיף את הדברים הבאים: ערים אנו לתוצאות החמורות שייגרמו בגין סגירת המפעל, ככל שאכן ייסגר.

במהלך הדיון בפנינו ניסינו להביא להסדר מוסכם שימנע תוצאות קשות אלו, אולם ניסיונות אלו לא צלחו ועל כן אין מנוס מהתוצאה אליה הגענו.

בית דין איזורי לעבודה בירושלים ס"ק 38562-06-16 18 אוגוסט 2016 לפני: כב' השופט אייל אברהמי, נשיא נציגת ציבור (עובדים) גב' צילה גרא נציג ציבור (מעסיקים) מר חיים בריל המבקש ארגון עובדי פרויקט "פותחים עתיד" בסוכנות היהודית עמותות ע"י ב"כ: עו"ד גל גורודיסקי המשיבה פותחים עתיד בע"מ (חל"צ) חברות 515108884 ע"י ב"כ: עו"ד אוהד גלעדי פסק דין

בהחלטה מיום 6.7.16 נקבע כי היא פטורה מלהתייצב ובהחלטה מיום 7.7.16 לאור עמדת המבקש נמחקה ההסתדרות ונותרה אך המשיבה.

סוף דבר אנו מקבלים את בקשת הצד בסכסוך הקבוצי וקובעים כי המבקש הנו ארגון העובדים היציג אצל המשיבה נכון להיום.

...

לאחר שבחנו את הערות כב' נשיא בית הדין הארצי השופט יגאל פליטמן בפסק הדין שניתן בעניינו של הארגון מצאנו כי אכן תוקנו כל הליקויים וכל שדרוש היה כדי לתקן את המעוות.

נחה דעתנו כי המבקש מקיים את כל דרישות הדין כדי להכיר בו כארגון עובדים בכלל וכארגון העובדים היציג אצל המשיבה ובלבד שיקיים בחירות דמוקרטיות בפרק הזמן ובאופן ראוי כפי שהתחייב כאמור לעיל.

סוף דבר אנו מקבלים את בקשת הצד בסכסוך הקיבוצי וקובעים כי המבקש הינו ארגון העובדים היציג אצל המשיבה נכון להיום.

לאחר מתן ההחלטה הגישה המבקשת בקשת צד בסכסוך קבוצי בה ביקשה לקבל בין היתר את הסעדים הבאים: סעד הצהרתי לפיו ההודעה על סיכסוך עבודה מיום 4.9.16 אינה כדין; סעד האוסר על המשיבה 2 לנקוט בכל שביתה או צד אירגוני אחר בשיבוש העבודה של המבקשת לרבות ביחידת השינוע ובמפעל הדשנים; צו האוסר על הישתתפות בשביתה.

ביום 28.9.16 הגישה המשיבה 2 בקשה למחיקת בקשת הצד והצהירה בסעיף 3 לבקשה: "לאור שקילת הדברים, המשיבים מודיעים ומצהירים כי מבלי לגרוע מטענותיהם בהליך, אין בדעתם לקיים צעדים אירגוניים בגין עילתו של הליך זה עד סיום תקופת הצינון מכוח סיכסוך העבודה שהכריזה לאחר הדיון האמור, 4.9.16, וכי היא פעלה בכדי לקיים תיווך למול הממונה על יחסי העבודה, גב' מרב הלוי. " בסעיף 8 לבקשה טענה נציגות העובדים שדין הטענות הקשורות לסכסוך מיום 4.9.16, להתברר במסגרת הליך חדש ולא בהליך הנוכחי שניפתח לפני כן. המבקשת היתנגדה לבקשה לסילוק על הסף, לטענתה לאור ההכרזה על סיכסוך עבודה מיום 4.9.16 שכוללת גם את הנושא של ביצוע הרצות אין מקום למחוק את בקשת הצוו, לטענתה יש לה טענות כבדות משקל בנוגע לסכסוך מיום 4.9.16 והיא מבקשת להביא את אותן טענות לבירור בפני בית הדין.

...

לאחר שבחנו את טענות הצדדים הגענו למסקנה שדין הבקשה למחיקת ההליך להתקבל.

אנו מקבלים את טענת נציגות העובדים שהשאלה המשפטית שעמדה בפנינו הייתה האם סכסוך העבודה מסוף שנת 2015 רלוונטית לסכסוך נושא המחלוקת, כאמור דחינו את עמדת הנציגות ומשהוכרז סכסוך עבודה חדש מדובר בסכסוך חדש שאינו שייך דווקא להליך הנוכחי.

לאור האמור אנו מורים על מחיקת בקשת הצד.

ועד העובדים וההסתדרות יגישו בקשה מוסכמת לבית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע למחיקת הסיכסוך הקבוצי שפתחו בתיק ס"ק 40806-06-16 ללא צו להוצאות.

בעקבות פניות חוזרות ונישנות לעירייה בבקשה להעמיד חדר ייעודי לועד העובדים ולאחר שהוגשה בקשת צד בסכסוך קבוצי בעיניין זה, בשנת 2015 נחתם ההסכם הקבוצי, בו התחייבה הערייה להעמיד לרשות הועד משרד במיתחם אגף שפ"ע. בנסיבות אלה, כאשר אין ליו"ר ועד העובדים משרד לצורך פעילותו הרגילה, מקובלת עלינו עמדת המבקשים, לפיה על מנת לאפשר לועד העובדים לבצע את תפקידיו כראוי ולהגשים את מטרותיו כחלק מזכות ההתארגנות, יש בהכרח צורך בהקצאת משרד לצורך פעילותו.

...

בנסיבות אלה, אנו סבורים כי בשלב זה העירייה עמדה בחובת ההיוועצות המוטלת עליה, ואין עילה משפטית למתן צו קבוע למנוע את יישום החלטת העירייה לשינוי מיקום משרד ועד העובדים.

סוף דבר לאור כל המפורט, הבקשה מתקבלת בחלקה כמפורט להלן: ככל שהעירייה עומדת על דרישתה לשינוי מיקום משרד ועד העובדים, היא נדרשת להקצות משרד חלופי הולם לצורך פעילות ועד העובדים, מבלי להציב תנאים מוקדמים לכך.

בכפוף לאמור, שאר הבקשה למתן סעדים קבועים נדחית.

ביום 17.6.21 הגישה המשיבה בקשה למחיקת ההליך על הסף בשל חוסר סמכות עניינית, חוסר סמכות מקומית ומעשה עשוי.

דיון והכרעה סמכות עניינית: אשר לטענת המשיבה לפיה לא היה מקום להגיש בקשות צד בסכסוך קבוצי מאחר שהממונה על הגימלאות אינו יכול להיות צד להסכם קבוצי מיוחד, וכי מקור הזכות הנדונה הנו חוק ולא הסכם קבוצי - בית הדין אינו מקבל עמדה זו. סעיף 24(א)(2) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 מסמיך את בית הדין האיזורי לידון "בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק הסכמים קבוציים, התשי"ז-1957. בענין קיומו, תחולתו, פרושו , ביצועו או הפרתו של הסכם קבוצי, או הסדר קבוצי אחר, או בכל עניין אחר הנובע מהם או בעיניין תחולתו, פרושו, ביצועו או הפרתו של כל דין". הצדדים להליכים הם המבקשות והמדינה שהנם צדדים ליחסי עבודה קבוציים מימים ימימה.

...

עמדת המדינה נעוצה בטענה שהוראת סעיף 2(1) לחוק השלמת תוספת היוקר קובעת, באופן שאינו משתמע לשני פנים, שהתקרה שנקבעה בהסכם הבסיסי, מגבילה את "המשכורת הקובעת", וכי למונח "המשכורת הקובעת" נודעת פרשנות אחת ויחידה – זו שבסעיף 8 לחוק הגמלאות, קרי: המשכורת בצירוף "התוספות הקבועות". לדעת בית הדין, מסקנה זו מתיישבת עם לשון סעיף 2(1) לחוק השלמת תוספת היוקר, אך היא אינה המסקנה היחידה האפשרית.

מסקנת בית הדין הינה, אם כן, שאין לקבל את עמדת המדינה לפיה ההפחתה שביקשה לבצע בגמלאות הפורשים והשאירים על פי ההודעה, הינה מסקנה הכרחית.

בית הדין סבור שסעיף 4 להסכם הבסיסי מ-1990, אף הוא תומך במסקנה שהמדינה אינה רשאית לשנות באופן חד צדדי את האופן שבו יישמה את תשלום השלמת תוספת היוקר, לרבות האופן שבו פירשה ויישמה את "התקרה". התוצאה הבקשות מתקבלת ובית הדין מצהיר כלהלן: לא הוכחה על ידי המדינה טעות או תקלה בחישוב ובאופן תשלום השלמת תוספת יוקר לזכאים לקצבאות (פורשים ושאירים) לפי חוק השלמת תוספת היוקר.