בקשה למחיקת צד מכתב ערעור ותיקון כתב ערעור

המערער לא השלים עם פסק הדין והגיש את העירעור שלפנינו בו חזר על טענותיו בבית משפט קמא, עתר לביטולו ואף הלין על ההוצאות שנפסקו לחובתו: ראשית, המערער טוען כי מתן "סעד הצהרתי בדבר ביטול פסק הדין שניתן בהסכמה, ביטול הסכם הפשרה ופיצול סעדים" מהוה סעד אופראטיבי ישיר ומובהק נגד עו"ד צבע, אשר מאפשר למערער לתבוע את נזקיו מעו"ד צבע, הן כב"כ הצדדים והן כנאמן.

כך נלמד מכותרת הודעת העירעור אשר פרט לאיזכור פסק הדין מושא העירעור אין בה אזכור להחלטה זו. אין גם היתייחסות לגופה של ההחלטה בבקשה לתיקון בגוף העירעור פרט להתייחסות שולית בסעיפים 4 ו-13 להודעת העירעור, לפיה "ממילא קמה למערער זכות ערעור במסגרת העירעור על פסק הדין". יתרה מכך, המערער מציין בפתח העירעור, כי "העירעור דנן נסוב על פסק הדין של בית משפט קמא ... בראש ובראשונה העירעור מוגש על פסק הדין שהורה על מחיקת התביעה כנגד המשיב 2". מכאן נלמד כי המערער קיבל על עצמו את תוצאת ההחלטה בבקשה לתיקון וכתב התביעה המקורי כפי שהוגש עומד על כנו.

נוסיף בהקשר זה - בדיון מיום 12.01.2023, בית המשפט קמא העלה בפני ב"כ המערער את הקושי העולה מכתב התביעה, של העידר עילה באשר לעו"ד צבע, ושאל את ב"כ המערער כיצד בטלות ההסכם תשפיע על עו"ד צבע.

...

דין טענת המערער ברכיב זה להידחות.

לא מצאנו כי העניין שלפנינו נופל לגדר אותם מקרים חריגים ונדירים המצדיקים התערבות של ערכאת הערעור.

סיכומו של דבר הערעור נדחה.

המערער הגיש כתב הגנה וטען, בין היתר, כי כעולה מכתב התביעה המתוקן, המשיב הלווה כספים למשיב 2 (להלן: "צד ג'/מר קנפו) ולא לבן סימון, וזאת לאור הסכמי הלוואה אשר נחתמו עם קנפו ועם חברת מוקד מהדרין בע"מ ואשר מכוחם נערכו שטרי חוב, אותם עשה מר קנפו ומר בן סימון רק ערב לביצועם.

על החלטת בית משפט קמא הנ"ל, למחוק את ההודעה לצד ג', הגיש המערער ערעור לבית משפט זה. במסגרת פסק דיני בעירעור הראשון, נקבע על ידי כי משלא בוטל פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה בתאריך 18.3.2020 כאמור, לא ניתן היה להורות על מחיקת ההודעה טרם הביטול ולפיכך ההחלטה בטלה (פסק דיני בע"א 52830-07-20, מתאריך 7.1.2022).

אף טענות המערער באשר להחלטה בבקשה לתיקון כתב תביעה דינן להדחות, משבית משפט קמא קיים דיון לגופן של טענות, ואף אפשר למערער לחקור את המשיב על התצהיר התומך בבקשת התיקון, כאשר בסופו של יום ההחלטה להתיר את התיקון עומדת בתנאי הדין וההלכה הפסוקה.

...

אף טענות המערער באשר להחלטה בבקשה לתיקון כתב תביעה דינן להידחות, משבית משפט קמא קיים דיון לגופן של טענות, ואף אפשר למערער לחקור את המשיב על התצהיר התומך בבקשת התיקון, כאשר בסופו של יום ההחלטה להתיר את התיקון עומדת בתנאי הדין וההלכה הפסוקה.

סיכום לנוכח כל האמור לעיל, הערעור נדחה בכל הקשור לתביעה העיקרית.

הערעור מתקבל חלקית באשר להודעה לצד שלישי, במובן זה שהתיק יוחזר לבית המשפט קמא לשמיעת ההודעה לצד שלישי, לאחר שתינתן לצדדים אפשרות להגיש ראיותיהם כדין.

][]החלטה ][ בבקשת המשיבה 3 למחיקת העירעור והצאת מוצגים מתיק בית המשפט מופיעות שלוש בקשות שונות, אדון בהן לפי סדרן: הבקשה למחיקת העירעור בשל סטייה ממגבלת הקף העירעור הקבועה בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות) – בבקשה נטען כי העירעור כולל הפניות לכתבי טענות שהגישו המערערות במסגרת ההליך קמא, ובכך סטו המערערות ממגבלת הקף העירעור שלא כדין.

לאחר העיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי אמנם אין מקום לכלול בכתב העירעור הפניות לכתבי טענות אחרים שהוגשו במסגרת ההליך מושא העירעור או בהליכים אחרים, וזאת כאשר מטרת ההפניה היא הרחבת הטענות המוצגות בעירעור (ראו והשוו: ע"א 5304/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 12 (29.9.2022)).

(ב) מכתב שעל-פי הטענה חתום על-ידי היזם, אשר צורף בעמ' 3765 ובעמ' 3960 לתיק המוצגים – המערערות אינן חולקות על כך שהמכתב לא הוגש כראיה בהליך קמא.

סוף דבר: הבקשה בעיניין הקף העירעור מתקבלת במובן זה שעל מערערות להגיש כתב ערעור מתוקן אשר לא יכלול הפניה לכתבי טענות שהוגשו בהליך קמא או בהליכים אחרים, כאשר מטרת ההפניה היא הרחבת הטענות, העובדתיות או המשפטיות, הנטענות בעירעור, וזאת עד ליום 6.11.2022.

...

משכך, אני מורה למערערות להגיש כתב ערעור מתוקן אשר לא יכלול הפניה לכתבי טענות שהוגשו בהליך קמא או בהליכים אחרים, כאשר מטרת ההפניה היא הרחבת הטענות, העובדתיות או המשפטיות, הנטענות בערעור.

אשר לבקשת המשיבות להארכת מועד להגשת תשובה לערעור – לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ונתתי דעתי להתנגדות המערערות, מצאתי להיעתר לבקשה, וזאת בשים לב לתוצאה אליה הגעתי ביחס לבקשות שפורטו לעיל.

סוף דבר: הבקשה בעניין היקף הערעור מתקבלת במובן זה שעל מערערות להגיש כתב ערעור מתוקן אשר לא יכלול הפניה לכתבי טענות שהוגשו בהליך קמא או בהליכים אחרים, כאשר מטרת ההפניה היא הרחבת הטענות, העובדתיות או המשפטיות, הנטענות בערעור, וזאת עד ליום 6.11.2022.

הבקשה למחיקת תיק המוצגים נדחית.

לאחר שהמערער שלח מכתבים נוספים ואף הגיע למשרדי המשיב, נשלח לו מענה נוסף (ביום 3.6.2015) ובו נאמר כי רק כרטיס אחד זכה בפרס השני בהגרלה זו, והזוכה הוא אזרח שמילא טופס לוטו בצפון הארץ ונושא מספר תעודת זהות שונה מזה של המערער.

ביום 5.7.2021 הגיש המערער כתב תביעה מתוקן באמצעות מי שייצגו באותה עת. לאחר שכתב התביעה הומצא למשיב, הוא הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת היתיישנות עילתה משני טעמים: האחד, חלוף פרק זמן של למעלה משבע שנים ממועד קום עילת התביעה ועד למועד הגשת התובענה.

בית המשפט לא הכריע בשאלה אם הגשת מיסמך זה עוצרת את מירוץ ההתיישנות והסתפק באמירות לפיהן מחדליו של המערער, שלא הגיש תובענה עיקרית במשך כחודשיים, מצדיקים היו את מחיקת הבקשה ומחיקת תובענה שהייתה מוגשת, וכי בנסיבות מעין אלה לא הייתה תחולה לסעיפים 15 ו-16 לחוק ההתיישנות.

שעה שהמערער הגיש בקשה למתן סעד זמני במעמד צד אחד, זו נדחתה באותו יום עצמו, והמערער חדל מלהגיש הליך עקרי במשך חודשים ארוכים, הרי שלא ניתן לראות בהגשת הבקשה כארוע המפסיק את מירוץ ההתיישנות.

...

אנו סבורים שאין מקום לקבוע כי מרוץ ההתיישנות החל במועד בו הגיש אדם בקשה לסעד זמני לבית משפט אך לא חשף אותו בפני הצד השני.

נראה כי מכלול זה מוביל למסקנה, אליה הגיע בית משפט קמא, לפיה אין לשלול את תוקפו של הסדר ההתיישנות הספציפי מטעמים חיצוניים לאלה של חוק ההתיישנות, דוגמת הטעמים של תום לב ותקנת הציבור.

לנוכח כל האמור לעיל הערעור נדחה.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופטת אפרת בוסני) מיום 19.11.2023 בת"א 33249-11-22 ולפיה התקבלה בחלקה בקשת הנתבעים – המשיבים למחיקת סעיפים מכתב תביעה מתוקן.

ביום 19.9.2023 ביקשו התובעים לתקן את כתב התביעה: העלאת סכום התביעה לסך 1,800,000 ₪ בצרוף ריבית כדין, וזאת כיון שבנתיים נמכר הנכס במחיר של 11,000,000 ₪ (מחיר נמוך מהמחיר שצפו בעת הגשת התביעה) וכך נגרם לתובעים נזק נוסף וכן "הוספת עילת תביעה נוספת שנולדה ביום 8.8.23, המהוה הפסד בעין בין ההסכם אותו טרפדו הנתבעים לבין הסכם המכר שנחתם ביום 8.8.23 מול צד ג' שרכש את הנכס". צוין, בבקשה (סעיף 12) כי ב"כ התובעים הציע לב"כ הנתבעים לפני הגשת התביעה כי התביעה תימחק ותוגש מחדש ו/או תתוקן לפי ראות עיניו.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות ערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן: א) השגות על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו ככלל במסגרת ערעור על פסק דין ולא בשלב הביניים אלא אם כן כתוצאה מהחלטת הביניים ינוהל ההליך באופן שגוי או אם קיימת הצדקה לביקורת מידית של ערכאת הערעור, כפי שנקבע בסעיף 52 (ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד – 1984.

ב) בית משפט קמא נעתר לבקשת המבקשים והתיר תיקון כתב תביעה.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.