מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה למחוק תביעה נגד החלטה שיתופית

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה סע"ש 38388-10-20 26 יולי 2021 בפני: כב' הרשם טארק חסנין התובע: המשיב לואי נצאצרה ע"י ב"כ: עו"ד תגריד ג'בארין הנתבעים: המבקשים הנתבע 3 1. יצחק שטרן ושות' בע"מ 2. יצחק שטרן (נמחק) ע"י ב"כ: עו"ד אודליה קדמי 3. חיים יוסף החלטה
יצוין כבר עתה כי ביום 15.07.21 הגיש המשיב בקשה למחיקת התביעה נגד המבקש 2, מר יצחק שטרן ז"ל, ובית הדין הורה "כמבוקש". המשיב מיתנגד לבקשה, ככל שהיא נוגעת למבקשת, יצחק שטרן ושות' בע"מ (להלן גם שטרן).
(ראו: בר"ע (ארצי) 12085-07-17 מועאז דבק - בקעות כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ (נבו 31.03.2021) (להלן – פרשת מועאז).
...
דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה להפקדת ערובה , מן הנימוקים שלהלן: תקנה 116א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 היא התקנה הרלוונטית לעניין שבפנינו.
מהטעמים האמורים שוכנעתי שאין מקום לחיוב המשיב בהפקדת ערובה, והבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בפתח תקווה ת"א 16155-06-19 רדיוס - אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' אול טרייד סחר מתכות בע"מ תיק חצוני: מספר תיק חצוני בפני כבוד השופטת אשרית רוטקופף תובעת רדיוס - אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נתבעת אול טרייד סחר מתכות בע"מ החלטה
עניינה של החלטה זו הנו בבקשת הנתבעת (להלן: המבקשת) למחיקת התביעה כנגדה על הסף מחמת העידר עילה ולחילופין לדחייתה מחמת חוסר סמכות עניינית ומקומית.
...
על רקע האמור, עתרה המשיבה לסעדים הבאים: (א) צו מניעה קבוע שיורה למבקשת להימנע מביצוע כל פעולה הקשורה להפרת זכויותיה של המשיבה; (ב) חיוב המבקשת בפיצוי בסך 200,000 ₪ בגין ההשקעות הנדרשות לתיקון התקלות והנזקים שגרמה וכיסוי ההוצאות שנגרמו.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בתשובה וכן ביתר מסמכי התיק שמצאתי רלוונטיים, נחה דעתי כי אין מקום להיעתר למחיקת או דחיית התביעה בשלב זה של הדיון.
לאור כל האמור, דין הבקשה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בבג"צ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הרשות המוסמכת למתן רישיונות יבוא-משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (פורסם בנבו, החלטה מיום 30.6.05) פרש כב' השופט מרזל את השיקולים שצריכים להנחות את בית המשפט בבואו לפסוק הוצאות לבעל הדין הזוכה בזו הלשון: "כעניין שבעיקרון, וכנקודת מוצא, יש לפסוק לבעל הדין שזכה בדינו הוצאות ריאליות, כלומר ההוצאות שהוציא בפועל או שהתחייב להוציא. יחד עם זאת, זוהי נקודת מוצא בלבד. אין היא נקודת סיום, שכן על היושב בדין לבחון את שיעור ההוצאות הנטען ולבדוק אם המדובר בהוצאות סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך בהיתחשב בכלל נסיבות העניין. שכר הטירחה וההוצאות שהוצאו בפועל הן איפוא נתון רלבאנטי במסגרת פסיקת ההוצאות אולם לא נתון בלעדי (השוו ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק (טרם פורסם). הוצאות המשפט אינן פרס או בונוס לצד הזוכה אלא החזר הוצאות נידרשות וראויות בהליך (השוו Crains הנ"ל, בעמ' 488). לפיכך, אין בהכרח לשפות על כל הוצאה שהוצאה בפועל אם אין היא הכרחית לניהול ההליך וכל יסודה הוא בזהירות יתר של בעל הדין (השוו Rechberger הנ"ל, בעמ' 71). ההוצאות צריכות להיות פרופורציונאליות להליך עצמו ומהותו שכן בכך יש כדי למנוע הטלת עלות יתר על המפסיד להליך כמו גם עדוד ניהול הליך ראוי על ידי הזוכה (השוו Lownds v Home Office, [2002] 1 W.L.R. 2450, הלורד Woolf). פסיקת ההוצאות ושכר הטירחה מבוססת היא איפוא על הפעלת שיקול דעת אובייקטיבי בכל מקרה על פי נסיבותיו". ובהמשך: "נקודת המוצא לפיה ההוצאות שיפסקו יהיו הוצאות ריאליות מקדמת את הצדק כלפי הצד שזכה בדינו ויש בה כדי לשמור על קניינו כמו גם לקדם במידה מסוימת ניהול יעיל של הליכי אמת בבתי המשפט. יחד עם זאת, הכפפת נקודת מוצא זו לדרישות של סבירות, הכרחיות ומידתיות בהיתחשב בכלל נסיבות העניין, באה למנוע מצב בו ההוצאות שיוטלו יהיו גבוהות יתר על המידה תוך הרתעת יתר של בעלי הדין, יצירת חוסר שויון, ייקור מיותר של ההליכים המשפטיים ופגיעה בזכות הגישה לערכאות. שנית, לשון התקנות אינה קובעת אמנם את שיעור ההוצאות שיש לפסוק אולם הן בתקנה 512 והן בתקנה 513 יש יסוד לרעיון לפיו אין הכרח כי שיעור ההוצאות שיפסק יהיה תמיד השעור המלא. כך, תקנה 512(א) מפנה את היושב בדין לשעור שכר הטירחה המינימאלי הקבוע בכללי לישכת עורכי הדין; תקנה 513(2) קובעת כי שיעור ההוצאות שיפסק יהא ההוצאות שהוצאו בפועל "אם היה סבור שהוצאות המשפט האמורות היו סבירות ודרושות לניהול המשפט". שלישית, נדמה כי פסיקת בית משפט זה לאורך השנים תומכת להלכה בכלל זה. בע"א 541/63 הנ"ל ציין השופט ברנזון כי "בהעדר סיבה מיוחדת שתצדיק אי פסיקת הוצאות או פסיקת הוצאות מופחתות לבעל דין שזכה במשפט, מן הראוי לפסוק לו הוצאות מלאות שלא יגרמו לו חיסרון כיס" (שם, בעמ' 127).
· ביום 3.11.21 הגישה התובעת 1 בקשה למחיקת תביעתה נגד הנתבעים ללא צו להוצאות, כשהיא מנמקת זאת בפסק הדין שניתן בעיניינה של התובעת 2.
· מאחר והבקשה לא ציינה כי הנה על דעת הצד שכנגד, התבקשה התובעת 1 בהחלטתי מאותו מועד להבהיר את הסוגיה והיא לא פעלה כן עד מועד הגשת בקשתה ביום 23.1.22.
...
בהתאם לבקשתם המוסכמת של הצדדים - אני מורה על מחיקת התביעה שהוגשה על ידי התובעת 1 כנגד הנתבעים.
זה המקום להעיר כי לא נחה דעתי מהתנהלותה הדיונית של התובעת 1 בעניין זה. · משלא נעתרתי לבקשה מיום 23.1.22 לביטול מועד הדיון הקבוע בתיק - הוגשה הבקשה שבפניי.
סוף דבר התביעה נמחקת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 3183-11-16 יעקב ואח' נ' מצליח - מושב עובדים להתישבות שיתופית בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת איריס רבינוביץ ברון תובעים 1. אבי יעקב 2. אלי לוי ע"י ב"כ עוה"ד שחר הררי ואח' נתבעים 1. מצליח - מושב עובדים להתישבות שיתופית בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אורן אבלה 2. רשות מקרקעי ישראל – מחוז מרכז 3. משרד הבטחון ע"י ב"כ עו"ד שרון לייב-פלג מפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) פסק דין
האגודה הגישה בקשות לשיחרור כספים לצורך תשלומי מיסים, וניתנו החלטות בידי בית המשפט בתאריכים 7.8.2018, 5.12.2018 ו- 11.4.2019, להעביר לחשבון האגודה סך של 1,672,158.82 ₪, סך של 905,537 ₪ וסך של 529,887.75 ₪ (בהתאמה), לצורך תשלום מס שבח מקרקעין ותשלום מע"מ. ביום 9.3.17 הגישו הצדדים הודעה מוסכמת ביחס למינוי שמאי חקלאי כמומחה מטעם בית המשפט.
בדיון מיום 9.5.2018 ביקשה המדינה להמחק מהליך זה וכן הגישה ביום 8.4.2019 בקשה למחיקת התובענה כנגדה ללא צו להוצאות.
...
סיכומו של דבר, אני מוצאת כי אכן היה זה מן הראוי להגן על הציפיה הסבירה של התובעים.
אני מקבלת את טיעוני האגודה כי פעלה כמיטב הבנתה לצורך מיקסום הפיצוי.
סיכומו של דבר, התביעה מתקבלת בחלקה.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

טובולסקי לא אמרו נואש, וביום 8.11.2020 הגישו לבית משפט השלום בירושלים תביעה אזרחית משלהם נגד הרי זהב, האגודה והלפרין, למתן סעד הצהרתי המורה כי הם זכאים לקבל את המלצת האגודה ולהתקשר עם הרי זהב בהסכם פיתוח בקשר למגרש מושא המחלוקת (ת"א 19407-11-20; להלן: התביעה האזרחית הראשונה).
התפתחויות אלה הביאו להגשת בקשה לתיקון העתירה, דבר אשר הוביל את בית משפט זה להורות על מחיקתה, בזו הלשון: "בהנתן ההתפתחויות שהתרחשו בפרשה זו מאז ניתן פסק הדין מיום 7.3.19 בעתירה הראשונה (בג"ץ 7776/18 הלפרין נ' הממונה על רכוש הממשלתי והנטוש באיו"ש (13.12.2018)), ואף מאז שהוגשה העתירה דנן, מבקשים העותרים כי נאפשר את תיקון העתירה על מנת להתאים את הסעדים המבוקשים בה לנסיבות החדשות. שמענו את טיעוני כל הצדדים בעיניין זה והגענו למסקנה כי המחלוקות העדכניות בין הצדדים ראוי ונכון להן להתברר בזירה האזרחית משהסוגיה המינהלית-העקרונית בדבר גביית 'כספים אסורים' באה על פיתרונה בהליך שנידון בבג"ץ 3378/18 יהונתן נ' ההסתדרות הציונית העולמית, החטיבה להתיישבות (8.7.2019) (עניין אשכולות). לפיכך, לא ראינו מקום לאפשר את תיקון העתירה דנן ואנו סבורים כי דינה להמחק תוך שמירת מלוא טענות הצדדים בכל הליך ככל שהוא דרוש וככל שאותו יראו מי מהצדדים לנכון לנהל במצב החדש שנוצר." בחלוף כשבועיים הגישו טובולסקי בקשה למחיקת התביעה האזרחית הראשונה, בטענה כי הם הגיעו להבנות מול הרי זהב והאגודה באופן אשר ייתר את סעדי התביעה.
שנית, ההחלטה סותרת את עמדת הממונה עצמו במספר הזדמנויות בהליכים השונים, לפיה הוא אינו הגורם המקצה או המעורב בהקצאת מגרשים כאשר עניין זה מסור לידיהן של האגודות השיתופיות והחטיבה להתיישבות.
נקבע בו כי המחלוקת המינהלית-עקרונית בין הצדדים באה על פיתרונה בעיניין אשכולות, וכי דינה של העתירה להמחק "תוך שמירת מלוא טענות הצדדים בכל הליך ככל שהוא דרוש וככל שאותו יראו מי מהצדדים לנכון לנהל במצב החדש שנוצר". טרוניה נוספת בפי העותרים, היא כי החלטת הממונה אינה עולה בקנה אחד עם טענותיו ועמדותיו בהליכים קודמים.
...
לאחר שאלה התקבלו, לאחר שהוגשה עמדת האגודה, ולאחר שקילת מכלול השיקולים והטענות שהובאו לפניו – לרבות קביעות הערכאות השיפוטיות השונות והאומדן שערך משרד הבינוי והשיכון על פיו הוצאות הפיתוח שנדרשו מהלפרין היו מעבר להוצאות הפיתוח שהיו מאושרות – הגיע הממונה למסקנה כי יש מקום להורות על הקצאת המגרש להלפרין תוך התנייתה בתשלום הוצאות פיתוח בהתאם לקביעת משרד הבינוי והשיכון.
סיכומו של דבר, טענות העותרים בקשר עם הקצאת המקרקעין להלפרין – דינן להידחות.
הנה כי כן, גם הטענות לעניין חישוב עלויות הפיתוח דינן להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו