בנסיבות אלו, מצא בית המשפט לעינייני מישפחה:
"כי לאחר תשלום המזונות מצוי בידי המשיבה סכום של 6,000 ש"ח. לסך זה יש להוסיף את קצבת הילדים המשולמת למשיבה על-ידי המל"ל בסך של 344 ש"ח המגדיר את סך הכנסתה לסך של 6,344 ש"ח. יוצא, איפוא, כי לאחר תשלום המזונות, נוצר פער של כ-3000 ש"ח לטובת האב – פער אשר אינו מצדיק הפחתת מזונות זמניים".
על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי במסגרתה טען, כי היה מקום להפחית את המזונות הזמניים שהושתו עליו משעת ניתנה ההחלטה (ביום 25.2.20) טרם נקבעו הסדרי השהות וכיום הצדדים חולקים הסדרי שהות שוויוניים ומשמורת משותפת; המשיבה עברה להתגורר בבית הוריה בעיר אחרת; בקרוב ימלאו לבת הבכורה 6 שנים; המשיבה מסתירה את מלוא הכנסותיה; נפלה שגיאה ברורה ומהותית בקביעת בית המשפט לעינייני מישפחה את הכנסתו החודשית בסך 12,000 ש"ח על בסיס תלושי השכר ותדפיס חשבון הבנק.
מטעמים אלו, מלכתחילה לא סברתי כי יש מקום לבקש היתייחסות המשיבה לטענות המבקש כלפי דחיית טענותיו לשינוי נסיבות שהצדיק לגישתו הפחתת המזונות הזמניים שנפסקו, טענות שזכו למענה בהחלטות הערכאות קמא (אציין כי לבת הבכורה טרם מלאו שש שנים במועד בו ניתנו החלטות בתי המשפט דלמטה ובית המשפט המחוזי ציין בהחלטתו, בין השאר, כי העובדה שההחלטה מיום 25.2.20 ניתנה בטרם נקבעו הסדרי שהות בין המבקש לקטינות לא מלמדת שלא היתקיימו אז כלל הסדרי שהות בין המבקש לקטינות).
העיקריות שבהן: במהלך כל שנות הנישואין ועד לחודש יוני 2019, חודשים ספורים טרם פרוץ המשבר, הישתכר המבקש כ-12,000 ש"ח בחודש בשירות קבע בצה"ל; העסק בו עובד המבקש כשכיר מאז חודש דצמבר 2019, הוא בתחום שירותי החשמל (המבקש חשמלאי בהכשרתו) והגם שרשום על שם אחיו הצעיר של המבקש (פועל תחת העוסק מורשה של האח) נושא דוקא את שמו של המבקש (יצוין כי החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה מיום 14.11.2021 כמו גם החלטת בית המשפט המחוזי נושא הרמ"ש לא הזכירו כלל עובדות אלו ואת הקשר המשפחתי בין המבקש לבין מי שמנפיק את תלושי שכרו, אחיו הצעיר); המשיבה צרפה לתביעתה למזונות תיכתובות עניפות עם המבקש, במהלך תקופת הנישואין ובתקופת שרותו בצבא קבע, שיש בהן כדי להצביע, לכאורה, כי הוא אכן בעליו של העסק או למצער מישתכר ממנו הכנסות לא מבוטלות.
...
בנסיבות אלו, מצא בית המשפט לענייני משפחה:
"כי לאחר תשלום המזונות מצוי בידי המשיבה סכום של 6,000 ש"ח. לסך זה יש להוסיף את קצבת הילדים המשולמת למשיבה על-ידי המל"ל בסך של 344 ש"ח המגדיר את סך הכנסתה לסך של 6,344 ש"ח. יוצא, אפוא, כי לאחר תשלום המזונות, נוצר פער של כ-3000 ש"ח לטובת האב – פער אשר אינו מצדיק הפחתת מזונות זמניים".
על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי במסגרתה טען, כי היה מקום להפחית את המזונות הזמניים שהושתו עליו משעת ניתנה ההחלטה (ביום 25.2.20) טרם נקבעו הסדרי השהות וכיום הצדדים חולקים הסדרי שהות שוויוניים ומשמורת משותפת; המשיבה עברה להתגורר בבית הוריה בעיר אחרת; בקרוב ימלאו לבת הבכורה 6 שנים; המשיבה מסתירה את מלוא הכנסותיה; נפלה שגיאה ברורה ומהותית בקביעת בית המשפט לענייני משפחה את הכנסתו החודשית בסך 12,000 ש"ח על בסיס תלושי השכר ותדפיס חשבון הבנק.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתגובת המשיבה על נספחיה (לרבות נספח מס' 1 הוא תגובת המשיבה לבקשה להפחתת מזונות שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה), מצאתי כי דינה להידחות.
מקריאת תגובת המשיבה (שכאמור הייתה ממוקדת בטענת המבקש לאותה 'טעות רבתי' שנפלה בקביעת הכנסתו על-ידי בית המשפט לענייני משפחה) נחה דעתי כי מקרה זה אינו מצדיק מתן רשות ערעור.
סוף דבר
בקשת רשות הערעור נדחית.
