מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה למזונות זמניים לאישה יהודיה בזמן גירושין

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2019 ברבני תל אביב נפסק כדקלמן:

הבן הבכור נולד עוד בטרם נישאו הצדדים, ובטרם עברה האשה הליך של גיור כדמו"י. בתאריך י"ב בטבת תשע"ט (20.12.18) תבע הבעל גירושין, וכרך לתביעתו את עניין משמורת הילדים, זמני שהות וכו', מזונות הילדים ומזונות האשה, וכן עינייני רכוש.
היא גם לא הייתה יהודייה בזמן הזה.
רגשות אלו לדעתנו קהו במהלך החיים במשותפים וכהו עוד יותר במהלך הפרוד, עקב התביעה הכספית שהגישה האשה למזונות אשה וילדים וכו', ופסק הדין שניתן בעיניין.
בתאריך כ"ו באדר א' תשע"ט (3.3.19) ניתן פסק דין למזונות, בזו הלשון: בתאריך י"ח בכסלו תשע"ט (26.11.18), ניתן על ידי בית הדין פסק דין למזונות זמניים, וזה לשונו: צו לזכות מדור ושימוש ברכב ניתן בזאת צו זמני הקובע את מדור של האשה / המבקשת והילדים בדירת המגורים ברחוב ה'.
...
הבעל/ המשיב ישלם לידי האישה/ המבקשת עבור מזונותיה סך של 6000 ש"ח לחודש, וזאת החל מתאריך כ"ג בחשון תשע"ט (1.11.18), ועד לתאריך כ"ד באדר א' תשע"ט (1.3.19).
בענין מזונות הילדים: התובע ישלם לידי האם/ הנתבעת עבור מזונות הילדים סכום של 2250 ש"ח לחודש עבור כל ילד (סכ"ה 6750 ש"ח), וזאת החל מתאריך כ"ד באדר א' תשע"ט (1.3.19) ועד לתאריך כ"ח בסיון תשע"ט (1.7.19).
הבעל/ התובע ישלם לידי האישה/ הנתבעת עבור מזונותיה סך של 3500 ש"ח לחודש, וזאת החל מתאריך כ"ג בחשון תשע"ט (1.11.18), ועד לתאריך כ"ד באדר א' תשע"ט (1.3.19).

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

הצדדים יהודים, נישאו כדמו"י ביום 1.7.14 והתגרשו במהלך שנת מנישואי הצדדים נולדו שלושה ילדים משותפים: י' יליד 7.12.2011 , א' יליד 27.10.2009 וש' .
₪ במקרקעין, זכויות האשה יעברו לאיש והאיש ישלם לאשה סך 655,000 אשר להחלטות שניתנו עד כה בעיניין מזונות זמניים: טרם העתיקה האם את מגוריה לצ', בהסכמת הצדדים נפסק ביום 30.9.15 בהליך ה"ט  43447-09-15 , כי האב ישלם לאם מזונות זמניים עברו הקטינים סך 1,500 ₪ לחודש, יישא במלוא הוצאות הבית והאם תקבל את הקיצבאות המשולמות על ידי המוסד לביטוח לאומי עבור הקטינים.
נטען כי היתנהלותו של המבקש לאורך השנים, שהתבטאה באין ספור בקשות לצוי הגנה על אלימות שנקט כנגדה, ביזוי, השפלה והתנכלות, הן במקום עבודתה כזבנית במרכולים והן כאשר באה לקיים זמני שהות עם ילדיה הקטינים הביאו אותה לקריסה פיזית ונפשית ולסילוקה ממקומות העבודה השונים בהם עבדה עת שהתה בארץ והמבקש, לא בחל באמצעים והשתמש בניידים של הקטינים למשלוח הודעות נאצה כלפיה וגרם לניכור הורי של הקטינים כנגדה (אעיר כי מינוח זה נעשה בטעות וככול הנראה הכוונה לסרבנות).
...
להלן החלטתי כמצוות ערכאת הערעור: בעמדות האב נטען כי המבקש מחזיק בקטינים מאז 2015 ללא שהאם משתתפת במזונותיהם וללא שהתקיימו זמני שהות קבועים ויציבים.
לאור כי מהתסקירים עולה כי לקטין י' סייעת בבית האב והוא מקבל טיפולים כמתואר בתסקיר, אני סבורה כי בשלב הזה קצבת ילד נכה המשולמת עבורה מכסה צרכים אלו ולא נותרה ממנה יתרה מה גם שאין להפחיתה מחובת האם - ראו בהקשר זה בע"מ 2083/2019 פלונית נ' פלוני, מיום 28.4.21 , שם בעמוד 3 פסקה 4 לפסה"ד. אשר למדור, התשלום הנטען עבור המשכנתא, 3,000 ₪, הוא סביר ומייצג את המדור הבסיסי אם לא למטה מכך בהתחשב בדירת הצדדים.
במקרה כאן, לאחר שבחנתי ושקלתי עמדות וטענות הצדדים, משעה שעסקינן בפסיקת מזונות זמניים בלבד, ועל פי ההערכתי שניתנה על סמך הנתונים החלקיים שבחרו שני הצדדים להביא בפני, הכנסות ההורים דומות, לאור הזמן שחלף שמחייב שיתוף האם בעול המזונות שכן הנטל על האב כבד וההליך התארך, וגם על מנת להקטין את החוב הלכאורי שעלול להיצבר לחובת האם, אני מחייבת את האם לשלם לאב, עבור מזונות זמניים ואחזקת מדור של הקטינים, סך 800 ₪ לחודש עבור כל אחד מהקטינים.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2019 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

החלטה זו הנה בבקשות הצדדים, בקשת האשה למזונות זמניים ומדור ובקשת האיש לפסק דין חלקי לפירוק שתוף בבית הצדדים.
" שני הצדדים יהודים, משכך הדין האישי החל בעיניינם הנו למשפט העברי, אשר מטיל חובת מזונות על הבעל כלפי האשה בתקופת הנישואים.
משמעותי בין בעל לבין אשה, יש חשש כי אי פסיקת מזונות זמניים בשיעור הולם, תיצור פערי כוחות בין בני הזוג, בעת המשא ומתן לגירושין, ובעת ההליכים המשפטיים ביניהם.
...
לסיכום, הבקשה למזונות זמניים התקבלה במרביתה, הבקשה לפסק דין חלקי בנכס אחד נדחתה.

בהליך רמ"ש (רמ"ש) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

סעיף 2 לחוק לתיקון דיני מישפחה (מזונות), תשי"ט- 1952, שכותרתו "מזונות לבן זוג", מורה כי: "אדם חייב במזונות בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו...". בעניינינו, מדובר בצדדים יהודים, והדין החל עליהם בעיניין מזונות בן זוג הוא הדין הדתי היהודי.
לאחר הגירושין, האשה אינה זכאית למזונות עבור עצמה (בע"מ 3151/14 פלונית נ' פלוני (ניתן ביום 5.11.2015, פסקה 31 לפסק דינה של כב' השופטת ד' ברק-ארז).
כמו כן, ספק אם הדיון בבקשה למזונות זמניים הוא המקום הראוי לברר טענות בעיניין מיצוי כושר ההישתכרות של האשה, כאשר מדובר באישה שלא עבדה במשך תקופה ארוכה במהלך חיי הנישואין ועובר לפירוד בין הצדדים.
...
מצאתי כי יש לקבל את הערעור בחלק מהרכיבים.
סוף דבר – הערעור מתקבל.
המשיב ישלם למבקשת הוצאות משפט ושכר טרחה בסך של 5,000 ₪.

בהליך רמ"ש (רמ"ש) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

העובדות הצריכות לעניין הצדדים הם בני זוג יהודים שהתחתנו בשנת 2012 ומנישואיהם נולדו 3 קטינים: בת ילידת שנת 2012, בת ילידת שנת 2015 ובן יליד שנת 2020 (להלן: הקטינים).
אציין שלא נעלמה מעיניי גם טענת המשיב בסעיף 18 לתשובתו לפיה למבקשת חשבון בנק בארה"ב בו יתרה של 30,000 דולר וכי במהלך הנישואין לקחה מהעסק של המשיב תכשיטים בשווי של 80,000 דולר לרבות טבעת משובצת ביהלום ארבעה קארט ולפיכך אין לומר שהמבקשת מחוסרת כל ו"אין מניעה כי האישה תישתמש בהם לצרכיה" (ס' 19 לתשובה).
מה שכן העלה המשיב במסגרת תגובתו לבקשה למזונות זמניים זו דוקא הסכמה מצידו לשאת במזונות אישה למבקשת בסך של 2,500 ₪ עד למועד הגירושין (ס' 112.11 לכתב ההגנה) ואף ביהמ"ש קמא ציין זאת בהחלטתו כשפירט את טענות הצדדים (בס' 36 להחלטה).
...
במהלך הדיון שמעתי הקשיים של כל אחד מהצדדים בדבר השתלבות בשוק העבודה בישראל ואולם אני סבורה כי בשים לב להיותם של הצדדים צעירים, נוכח גם גילאי הקטינים, אין מניעה כי התובעת תשתלב בשוק העבודה ותמצה פוטנציאל כושר השתכרותה וודאי מקום שהיא גם עותרת לחיובו של הנתבע בדמי טיפול.
לו זמני השהות של הנתבע עם הקטינים ייקבעו על דרך הצמצום , יהיה מקום לדון מחדש בסוגית דמי הטיפול ואולם לעת הזו, בקשת האם בגין רכיב זה נדחית.
יצוין כי על אף טענת הנתבע כי נתן בידי התובעת כספים בשיעור של לפחות 35,000 ₪ לחודש, הרי לא היה באמור כדי להביא את התובעת לפרוע את ההוצאות השוטפות לרבות דמי מדור ועל כן אין אני קובעת את העברת הכספים דנן לידי התובעת מדי חודש.
נוכח האמור ולעת הזו כל עוד הצדדים לא הפרידו מגורים, ולאחר שבחנתי את התא המשפחתי הספציפי, גיל הקטינים, הכנסות הצדדים כפי שהוצגו עד כה, נכסים ויכולת כלכלית, במטרה להבטיח מימון צרכי הקטינים, אני מורה, עד להחלטה אחרת, כדלקמן: כל עוד הצדדים מתגוררים תחת קורת גג אחת, על הנתבע לשאת במלוא הוצאות המדור ואחזקתו כפי שאישר כי עשה כן לפני הגשת התביעה.
התשלומים ישולמו לידי התובעת מדי 10 לכל חודש ואלו יהיו צמודים למדד הידוע ביום מתן החלטתי זו כשהם מתעדכנים מדי 3 חודשים ללא הפרשים למפרע.
יפים לענייננו הדברים שנאמרו ע"י השופט הנדל בבע"מ 1078/11 פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו] (ניתן ביום 27.4.11): "כאמור, הכלל הוא אי התערבות אך אין לומר שהחלטה בנושא מזונות זמניים חסינה מביקורת ערעורית. בעשיית מלאכתה, על ערכאת הערעור לבחון את קביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה גם מבעד לחסר ואי הוודאות בתשתית העובדתית המאפיינים את השלב של דיון במזונות זמניים. אף 'עזרה ראשונה' בדמות מזונות זמניים יש להעניק בסבירות ובמידתיות. כאן בחינת התוצאה הכוללת מובילה למסקנה כי שיעור המזונות הזמניים כפי שנקבע חורג באופן ברור מהאיזון הדרוש בשלב זה" (פסקה 5 לפסק הדין).
לאור כל האמור לעיל, בשים לב לרמת החיים הגבוהה בה התקיימה המשפחה וממנה נהנתה המבקשת עובר לסכסוך (ואציין בהקשר זה לא פחות מ-6 חופשות משפחתיות בחו"ל בין החודשים פברואר 2023 ועד אוקטובר 2023) אני מוצא לנכון לחייב את המשיב לשאת גם במזונות זמניים למבקשת בסך של 4,500 ₪ לחודש (וזאת בנוסף לחיובים שהושתו עליו במסגרת ההחלטה מושא הבר"ע שאת חלקם יש לזקוף גם כמזונות למבקשת) וזאת החל מחודש דצמבר 2023 (אז הוגשה הבקשה לפסיקת מזונות זמניים) ועד החלטה אחרת שתינתן ע"י ביהמ"ש קמא.
סוף דבר הערעור מתקבל באופן שבו ההחלטה מושא הבר"ע תחול בשינויים הבאים: המשיב יישא בלוא החיובים שהושתו בסעיפים 81ד' ו-81ה' להחלטה ומחודש דצמבר 2023 יישא המבקש, בנוסף ורטרואקטיבית, גם במזונות זמניים עבור המבקשת (מזונות אשה) בסך של 4,500 ₪ לחודש וזאת עד להחלטה אחרת שתינתן ע"י ביהמ"ש קמא.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו