בקשה לכינוס נכסים בגין אי מילוי התראת פשיטת רגל

בבית המשפט העליון רע"א 9932/17 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקש: עו"ד יצחק אלשטיין (בר תנחום) נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרישמי 2. עו"ד דוד גולדבלט - לוי בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בפש"ר 66217-11-15 מיום 4.12.2017 שניתנו על- ידי השופטת א' לושי-עבודי בשם המבקש: בעצמו בשם המשיב 1: עו"ד אסף ברקוביץ בשם המשיב 2: בעצמו החלטה

בהחלטה מיום 4.12.2017 קבע בית המשפט המחוזי כי "ניתן היה להורות על מאסרו של החייב (הוא המבקש, י.ו.) והכרזתו פושט רגל כבר עתה הן בשל העדר צירוף אסמכתות לדוחותיו והן בשל אי ביצוע התשלום בגין חוב הפיגורים. ככל שהחייב לא יסלק מחדליו עד ליום 10.12.17 אורה על מאסרו ... וכן יוכרז החייב פושט רגל על כל המשתמע מכך". המבקש הגיש בקשה לדחות את ביצוע החלטה זו למשך שבועיים בשל מצבו הרפואי, וטען כי בתוך שבועיים יוכל להשלים את הפגור בתשלומים.

נטען כי החל ממועד מתן צו הכנוס לנכסיו נימנע המבקש מלשתף פעולה עם המנהל המיוחד, וזאת אף לאחר שניתנו לו הארכות מועד רבות למילוי אחר הוראות שיפוטיות בעיניינו.

לנוכח האמור, נטען כי יש לדחות את הבקשה כך שההכרזה על המבקש פושט רגל תעמוד בעינה וכי אם לא יסיר מחדליו בתוך 7 ימים מיום דחיית בקשתו, ייאסר המבקש ללא התראה נוספת.

...

לבסוף נטען כי המבקש אך מנסה "לדחות את הקץ", וכי אין לאפשר לו פרק זמן נוסף להסדיר חובותיו אשר על-פי ניסיון העבר ממילא לא יועיל.

לנוכח האמור, נטען כי יש לדחות את הבקשה כך שההכרזה על המבקש פושט רגל תעמוד בעינה וכי אם לא יסיר מחדליו בתוך 7 ימים מיום דחיית בקשתו, ייאסר המבקש ללא התראה נוספת.

דיון והכרעה לאחר העיון בבקשה ובתשובות לה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות.

בית המשפט המחוזי בחיפה פש"ר 70206-11-16 סמואלוב נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: בפני כב' השופט מאזן דאוד בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 להלן: "הפקודה" בעיניין: סמואלוב אמיתי, ת"ז 50705227 להלן: "החייב" ובעניין: הכונס הרישמי מחוז חיפה להלן: "הכונ"ר" ובעניין: עו"ד ריקי אלמוג להלן: "המנהלת המיוחדת" פסק דין

לבית משפט סמכות נרחבת להתנות את מתן ההפטר בתנאים וזאת על פי הוראת סעיף 62(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], הקובע: "בית המשפט רשאי, בכפוף להוראות סעיפים 63 ו-64, ליתן צו הפטר, להתלות הפטר או להתנותו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות תנאים לענין תשלומים שעל פושט הרגל לשלמם במשך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים מיום מתן צו ההפטר, או, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף למשך תקופה ארוכה יותר; לא מילא פושט הרגל את התנאים שנקבעו – רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת הכונס הרישמי, הנאמן או לבקשת נושה של החייב, לבטל בכל עת את צו ההפטר." לפי הוראות הפקודה בית המשפט רשאי לתת הפטר ולהתנותו בתנאים שיש לקיימם אחרי מתן ההפטר , מדובר בסמכות מפורשת הקבועה בהוראת סעיף 62 (ב) לפקודה.

הנאמנת מוסמכת לגבות את החוב על פי פסק הדין ולצורך מומסמכת הנאמנת לפעול לגבייתו באמצעות לישכת ההוצאה לפועל א בכל דרך אחרת לרבות משלוח התראת פשיטת הרגל לצורך העשרת הקופה של הכנוס.

אי לכך ומאחר והנכסים הוקנו והועברו לנאמנת, ניתן בזאת צו הפטר לחייב מכל חובותיו בני התביעה.

...

מנימוקי הבקשה, לאור עמדת הכונ"ר והמנהל המיוחד ובהעדר התנגדות מטעם נושי החייב אשר לא התייצבו לישיבת בית המשפט שנוהלה בעניינו של החייב ( למעט הנושה ליוס אשר התייצב והסכים) , אני מקבל את הבקשה ומכריז כי החייב פושט רגל.

כאשר נושה הוא המבקש את הצוו לכנוס נכסי החייב, נפסק כי "דרך המלך" היא הגשת התראה על פשיטת רגל לחייב לאחר קבלת פסק דין חלוט .

וככל שהחייב לא ממלא את הדרישות האמורות בה בתוך שבעה ימים, הרי הוא עושה מעשה פשיטת רגל לפי סעיף 5(6) לפקודה .

עם זאת, וחרף טענותיו, מר עקיבא לא מצא לנכון לפרט במסגרת תגובתו לבקשה הנוכחית מהן אותן טענות כבדות משקל שיש בפיו, ועל כן לא הניח תשתית לטענה כי אכן מחלוקת כנה בין הצדדים בנוגע לקיומו של החוב.

...

במענה לכך השיב בא-כוח החייב כי "...קיבלנו הודעה מבעל הנכס כתוב באופן חד משמעי שעקיבא לא חייב כסף. בעל הנכס ביקש ממנו שישאר. לא היה לו שוכר חלופי. אני לא יודע אם שגריר אנגולה נמצא שם...". בנסיבות אלה, הוריתי בהחלטתי כדלקמן: אני סבורה כי ככל שיוכח בפני שהמשיב אינו מתגורר בדירה שהצהיר כי הוא מתגורר בה היום, די יהיה בכך כדי ליתן צו הכינוס וזאת ללא קשר האם הדירה מושכרת לשגריר אנגולה או לא. אני מסמיכה את עו"ד ורדי ו/או עו"ד קדם וכן את עו"ד רז מנגל המפרק לנסוע כעת לביתו של המשיב ביחד עם המשיב בכתובת השלווה 43 א הרצליה.

סוף דבר אשר על כן, דין הבקשה להתקבל.

כמו כן, ובשים לב לצו איסור הדיספוזיציה שניתן בהחלטתי מיום 19.12.2019 על חשבונות רעייתו ובנו של החייב, אני מורה למנהלים המיוחדים להגיש דו"ח ממצאי בדיקה והמלצות בנוגע לחשבונות אלו וזאת לאחר חקירת רעייתו ובנו של החייב.

לא מצאתי מקום להיעתר לבקשת בא-כוח החייב לעיכוב ביצוע החלטה זו לצורך הגשת ערעור.

בית המשפט המחוזי בחיפה פש"ר 48094-06-13 בנק הפועלים בע"מ נ' עבוד ואח' בפני כב' השופטת עפרה אטיאס בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 להלן: "הפקודה" בעיניין: כמיל עבוד, ת"ז 027540996 להלן: "החייב" ובעניין: הכונס הרישמי מחוז חיפה להלן: "הכונ"ר" ובעניין: עו"ד עופר גבריאלי להלן: "הנאמן" החלטה

משלא הוגש דו"ח, ובזיקה להתראה שניתנה בהחלטה מיום 21.5.18, קבעתי בהחלטתי מיום 1.7.18 דיון ליום 15.7.18.

ביום 25.7.18 הגישה הנושה בקשה למתן הוראות, שבה, בין היתר, ביקשה הנושה להעביר את הנאמן מתפקידו, עקב אי ביצוע פעולות ממשיות ואי מילוי תפקידו כראוי.

כך, למשל, מציינת הנושה כי בפרו' הדיון שנערך ביום 20.1.15 "... היתנצל המנהל המיוחד בפני בית המשפט בגין האיחורים והדחיות אותם ביקש, והודיע שכעת, הוא יפעל בתיק" (פרו', עמ' 7, ש' 25); וכי נרשם באותו דיון מפיו של המנהל המיוחד כי הוא "... מיתנצל על כך שאינו מצליח לטפל בתיק כראוי בשל נסיבות אישיות...". הנושה טענה כי בידיה כבר מספר החלטות מתיקים המתנהלים בבית המשפט המחוזי בחיפה, שבהם מיתעלם הנאמן שוב ושוב מהחלטות בתי המשפט, כדפוס פעולה שנמשך לאור הגיבוי שאותו מעניק הכונ"ר להתנהלות זו. באשר לכונ"ר, טוענת הנושה כי לא פיקח על התיק כלל, לא פיקח על הגשת דו"חות, לא פעל בזמן אמת לבדוק את הברחת נכסי החייב, הפר חובה חקוקה (סעיף 151 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980) כאשר לא פיקח על בעל התפקיד שאותו מינה, לא בזמן אמת, ולא בכל שלב בהליך, וכי מלבד גביית שכר טירחתו, לא עשה מאומה בתיק.

...

סיכומו של דבר, נסיבות המקרה שלפניי אינן נופלות לגדר אותן נסיבות חריגות המצדיקות מתן היתר להגשת תביעה אישית כנגד בעלי התפקיד, וזאת בשים לב לכללי המדיניות שנקבעו בפסיקה והחשש מהרתעת יתר.

הבקשה נדחית.

אני קובעת דיון במעמד בעלי התפקיד וב"כ הנושה בלבד, בבקשה החסויה של הנושה, ליום 25.09.19, שעה 09:00.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד פש"ר 42748-10-14 בנק לאומי לישראל בעמ נ' כונס נכסים רישמי תל אביב ואח' מספר בקשה:26 לפני כבוד השופטת עירית וינברג-נוטוביץ בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 ובעניין: ליאור אזולאי, ת.ז 60935608 המבקש: עו"ד נדב לב (נאמן) המשיבים: 1.ליאור אזולאי 2.כונס הנכסים הרישמי תל-אביב החלטה

דיון והכרעה סעיף 179 לפקודה מסמיך את בית המשפט לצוות על מאסר חייב שאינו ממלא חיוביו בהליך.

כך, לדברי בית המשפט העליון בע"א 3967/13 דן כוכבי נ' כונס הנכסים (30.10.13): "אכן, מאסרו של חייב בפשיטת רגל בגין אי-קיום חיובי ההליך היא סנקציה חריפה וקיצונית שלא תנתן בנקל אלא כמוצא אחרון (השוו: ע"א 3477/13 שריה נ' גולן [פורסם בנבו] (23.5.2013); רע"א 1334/06 בלס נ' הנאמן בפשיטת רגל [פורסם בנבו] (23.7.2006); ע"א 9349/01 מוסאיוף נ' הנאמן על נכסי פושט הרגל [פורסם בנבו] (13.12.2001)). קודם שיינתן ויבוצע צו מאסר, שומה על בית המשפט לנקוט משנה זהירות: ראשית, על בית המשפט להשתכנע שהחייב מסוגל לקיים את הצוו ואף על פי כן נימנע מלקיימו בכוונה תחילה; שנית, עליו לוודא שאין אפשרות לגרום לחייב לבצע את חיובי ההליך בדרכים אחרות, מידתיות יותר; שלישית, על בית המשפט ליתן לחייב התראה מספקת שאם לא

...

התוצאה לאור כל האמור לעיל אני מורה על מאסרו של החייב למשך 14 יום, אליו יתייצב ביום 21.1.18 בשעה 10:00 במזכירות בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, אלא אם יסיר החייב את כל מחדליו, דהיינו ישלם את התשלומים החודשיים במלואם ויגיש את הדו"חות כנדרש, על פין הדין.