בקשה לחישוב נכסי קריירה ופערי השתכרות באיזון נכסים

בפנינו בקשת המבקשת לחישוב נכסי קריירה ופערי הישתכרות, במסגרת איזון הנכסים, וכלשונה בסעיף 11 לבקשתה "יש לחשב נכסי קריירה ופער הישתכרות, וזה חלק בלתי נפרד מאיזון הנכסים שבין הצדדים". כמענה לבקשה זו, בהחלטת בית הדין מיום י"ח בחשוון תשע"ח (7.11.17) נאמר: המשיב פטור מלהשיב על סעיף 11 לבקשה זו, שהרי האמור בה אינו נכון, ואין כל הוראה בחוק יחסי ממון לחישוב נכסי קריירה ופערי הישתכרות.

...

ביום 11.11.2020 הגיש התובע בקשה לחקור את הנתבעת, לנוכח ראיות חדשות שהגיעו לכאורה לידיו.

דיון והכרעה השאלה המרכזית במקרה דנא היא, האם יש מקום לחייב את הנתבעת לשלם לתובע כספים בגין פערים נטענים בכושר ההישתכרות של הצדדים? האם פער בכושר ההישתכרות הוא נכס בר איזון? מאז ניתן פסק הדין בבע"מ 4623/04 (פלוני נ' פלוני 2007 ), אין חולק שפער בכושר ההישתכרות (המכונה גם "נכסי קריירה") הנו נכס בר שומה ביחסים בין בני זוג.

רביעית, סביר לבצע חישוב של פער בכושר ההישתכרות באופן התואם את השכר לצרכי מס. לפיכך, ככל שרכיב מסוים נחשב הטבה בת שומה לצרכי מס, הרי הוא נכלל בהכנסה ברוטו וממילא משפיע על גובה השכר נטו (הטבה של רכב ממקום העבודה, למשל).

...

אין בידי לקבל את טענת התובע, לפיה פטור ממס שקיבלה הנתבעת לשנת 2017 לא הובא בחשבון.

25 ₪ המקובץ מחזק ביתר שאת את המסקנה, שיישום חוות הדעת, בתוספת סכום של 180,000 לטובת התובע, מבטא נכונה את האופן בו יש לאזן את נכסי הצדדים, לרבות בשים לב לפער בכושר ההשתכרות.

15 אשר לטענת הנתבעת, לפיה על התובע להשיב לה כספים בגין החזרי מס – המומחה ציין בעמ' סעיף 39 לחוות הדעת, מספר נושאים שלא נכללו בה. החזר המס הנטען, כמו גם נושאים אחרים, לא נטענו, או הוכחו, ואין מקום להתייחס לכך במסגרת פסק דין זה. סופו של דבר הנתבעת תשלם לתובע, לאיזון נכסיהם סך של 22,664 ₪ (עמ' 14 לחוות הדעת) בנוסף לסך של 180,000 ש"ח. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

טענות האיש קביעת אחוזי זכאות האשה מועד הפרישה כפי שקבע האקטואר הוא 31.7.21 ולפי זה נעשה חישוב זכויות האשה מהפנסיה (190 חודשי שתוף מתוך 208) בעוד שלמעשה מועד הפרישה הוא מאי 2023, לפי זה נוספו עוד 46 חודשים (מאוגוסט 2019 עד מאי 2023), נמצא שהתקופה המשותפת היא 74.8% וחישובי זכאות האשה 37.4% סיבת הגירושין כמו שעלה בדיונים והאשה לא הכחישה את הדברים, הרי הסיבה לגירושין היא חייה הכפולים של האשה עם מאהב.

עוד הוטעמה הגישה האמורה בדברים שנאמרו בדיוני הוועדה לחוקה חוק ומשפט ובדברי ההסבר לתיקון מספר 4 לחוק (להנמקות האמורות, ר' עמ"ש 56643-06-20 הנ"ל, פסק דינו של כב' השופט א. זגורי, בתמ"ש 29202-05-14 הנ"ל, פסק דינו של כב' השופט שקד בתמ"ש 9926-04-10 הנ"ל. מעיון בפרוטוקול הדיון שהתקיים בועדת החוקה חוק ומשפט בנושא עולה, שנשמעו דיעות שונות, ולאו דוקא דיעה השוללת את ההכרה בפער בכושר ההישתכרות כנכס בר איזון).

האמת ניתנה להיאמר, שהדברים נקבעו עוד בבע"מ 4623/04, לאמור (סעיף 23 לפסק הדין, ההדגשה לא במקור): הצורך להזקק לחלוקה של נכסי הקריירה יתעורר בעיקר במקרים מובהקים שבהם נוצר פער ממשי וברור בין בני הזוג מבחינת כושר ההישתכרות שלהם – פער שנובע מכך שאחד מבני הזוג נטל על עצמו ויתור משמעותי מבחינת ההתפתחות המקצועית והתמקד במרחב הביתי, ובכך אפשר לבן-הזוג האחר להשיא את כושר הישתכרותו.

חלוקה לא שויונית של הזכויות חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 מאפשר במקרים חריגים חלוקה לא שויונית של הזכויות וז"ל החוק: ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת רשאי הוא לבקשת אחד מבני הזוג – אם לא נפסק בדבר יחסי ממון בפסק דין להתרת נישואין – לעשות אחת או יותר מאלה במסגרת איזון המשאבים: [.

...

סוף דבר, האישה טוענת שיש לתת תוקף של פס"ד לדו"ח האקטואר ללא שינויים ולפעול לפי החלופה השנייה של חו"ד הנ"ל. מועד הקרע קודם שבית הדין ייתן דעתו בעניין דו"ח האקטואר ובהשגות האיש עליו, יש לדון בשאלה המקדמית והיא שאלת מועד הקרע.

מסקנה זו נובעת מפרשנות סעיף 5(ג) לחוק כהסדר שלילי.

השופט בן ציון גרינברגר גרס (בתמ"ש 20964/08) כתב: "ניתן להסיק כי על ביהמ"ש לשאוף לעשיית צדק כלכלי בחלוקת משאבי הזוג, וכי בתיקון לחוק העניק המחוקק לבית המשפט הסמכות האקוויטבילית לסטות מחלוקה שווה כשנסיבות המקרה מחייבות את המסקנה כי לא יהיה זה צודק מבחינה כלכלית לבצע את איזון המשאבים שווה בשווה". עוד כתב בפסק דינו דלעיל של השופט גרינברגר בתמ"ש 20964/02 במקרה זה, האישה טענה כי הבעל לא היה זכאי למחצית הרכוש משום שהוא גם לא עבד במשך תקופה משמעותית וגם לא תרם כלל לניהול הבית.

כאמור לעיל בנידון דידן אין מדובר במצב מעין זה. מסקנה לאור האמור ולאחר שיקול הדעת ומשא ומתן ארוך בין דייני ההרכב, בית הדין מחליט שלצורך איזון סופי ומוחלט של הנכסים כולל התייחסות לשאר הטענות הרכושיות, האיש יעביר לאישה סך של 500,000 ש"ח, מתוך כלל הזכויות המהוונות על פי חוות דעת רואה החשבון, וזאת בתוך 30 יום.

מכל האמור עותרת לקבל את קביעות האקטואר בחוות הדעת הראשונה, ובהתאם להורות לו לערוך את חישוב פערי ההישתכרות לפי שכרו של הנתבע בשווי 18,200 ₪; בנוסף, עותרת להורות על חלוקה בלתי שויונית של נכסי הצדדים; בשל עוגמת הנפש העצומה שנגרמה לה בעקבות בגדת הנתבע, יש לחייבו בשכ"ט והוצאות מוגדלים.

יתר על כן, גם באם במועד בו הופקד הכסף בחסכון, התובעת לא ביקשה להשיבו לאמה, ורצונה זה נולד במועד מאוחר יותר, אין בכך בכדי ללמד על שתוף, שכן עת פעלה באופן ספציפי להפרדת הכסף ממסת הנכסים, וללא שמהתנהלותה ניתן ללמוד, ולו במשתמע על כוונתה לשיתוף אף עתידית, אין בשינוי רצונה בכדי ללמד על שתוף.

בהתאם להסכמת הצדדים וכפי שציינו בסיכומיהם, אין מחלקות לעניין תשלום פיצוי בגין הפרישי נכסי הקריירה ופערי ההישתכרות, וכן לעניין תקופת הפצוי.

סעיף 8(2) לחוק מאפשר לבית המשפט- "לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע בהיתחשב, בין השאר, בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההישתכרות של כל אחד מבני הזוג". אלא שכאן כאמור כבר נעשתה היתחשבות בכושר ההישתכרות ולו לתקופת מה; יוצא כי לא רק שהשימוש לא נעשה במשורה, מבחינה עקרונית, אלא בנדיר שבנדיר- לאחר איזון (ולו חלקי) של פערי ההישתכרות.

...

אני מאשרת את חוות דעת האקטואר מיום 15.10.20 ונותנת לה תוקף של פס"ד. בהתאם לכך, הנני מורה כדלקמן: חלוקת הזכויות הפנסיוניות, תבוצע כקבוע בחלופה השנייה, ובהתאם לפסיקתות שנחתמו.

אני קובעת את חלקה של התובעת בשווי עסקו של הנתבע בסך 43,079 ₪; על הנתבע לשלם לידיה סך זה וזאת תוך 30 ימים כשהוא נשוא הפרשי הצמדה על פי דין החל מיום מתן חוות הדעת (15.10.20) ועד ליום התשלום המלא בפועל.

טענות התובעת לעניין חלוקה בלתי שווינית, בהתאם לסעיף 8(2) לחוק, נדחות במלואן.

האם גם אז יאחז האיש בטענה שיש לפרוע את האיזון לפי שער הדולר נכון למועד התשלום? ומה ההיגיון להצמיד לשער הדולר, נכון למועד הדו"ח? ממה נפשך, ההיגיון אומר שיש להצמיד נכון למועד הקרע או למועד התשלום, מה הרלוואנטיות של שער הדולר במועד חתימת הדו"ח ע"י המומחה? טענה זו ללמד יצאה, איך שכל צד מנכס לעצמו טיעונים וחישובים בהתאם לכדאיות, ומנסה לשכנע בהיגיון שעומד מאחריהם אף שניכר שאין מדובר בטיעון אובייקטיבי.

נושא זה של נכסי קריירה, מוניטין אישי ופערי הישתכרות, מקורו בסעיף 8.2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, המאפשר לבית הדין לקבוע איזון לא שוויוני: "בהיתחשב בין השאר בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההישתכרות של כל אחד מבני הזוג". לעניין זה נביא מה שכתב הרכב דנן בתיק 1156273/4: "החוק מדבר על "נכסים עתידיים". לאמור, נחזה את העתיד, האם למי מהצדדים צפוי להגיע נכס עתידי בדמות פערי הישתכרות, כתוצאה מהחיים המשותפים.

מס רווחי הון באשר לטענת הפחתת המיסוי הרעיוני או מס רווחי הון מהשווי שהוערכה החברה (עמוד 16 לסיכומי ב"כ האיש), דעתנו לדחות את הבקשה, ויש ליתן לאשה את מלא הסכום המגיע לה מכוח האיזון, כאשר המס הרעיוני, לא יופחת משווי זה. כבר הבאנו במספר פסקי דין, מקרים בהם האיש טוען שאינו יכול לשלם לאשה אלא בדרך של משיכת דיבידנדים מכירה של נכסי החברה.

...

ע"מ לעשות סדר בדברים, נביא את החלטת הרכב דנן מיום 2.1.2020: "בית הדין סבור כי לאישה זכות למזונות כל עוד לא חולק הרכוש. שהרי במקרה שלפנינו אין לחייב את האישה בגירושין, ואם הייתה מקבלת את חלקה ברכוש הרב, ודאי יכלה לכלכל עצמה. אין לאפשר מצב בו הרכוש יישאר בידי הבעל, והאישה לא תקבל מזונות עקב גירושין. שאם כן צודקת האישה שאין להתגרש קודם חלוקת הרכוש. ברם, עם חלוקת הרכוש יופסקו מזונות האישה לחלוטין. ובעניין הוצאות המדור ואחזקתו, יבחן בית הדין את חלקו של האב במרכיב זה בזמן המתאים.

חקירת המומחה ע"י ב"כ האישה בית הדין הבהיר במספר החלטות, שאין לאפשר חקירת מומחה מטעם בית הדין אלא במקרים חריגים, ואין כאן המקום לעשות זאת.

לאור כל האמור לעיל קובע בית הדין כדלהלן: המומחה ימציא לבית הדין פסיקתאות ביחס לנכסים ההוניים של האיש - ארבעת קופות הגמל (מיטב דש), שני ביטוחי מנהלים ושתי קרנות פנסיה, וקרן השתלמות.