בקשה לחישוב מחדש של תשלומי משכנתא

מדובר ב"הזמנת עבודה", בקשר עם "מיחזור משכנתא". לפי המסמך, הנתבעת ביקשה מהתובעת לבצע עבורה שירות כדלקמן: "מתן ייעוץ והגשת תחשיב" – וזאת לצורך חישוב מחדש שתערוך התובעת, ושמטרתו להשיג שינוי בתשלומים עבור משכנתא/הלוואה המשולמת על ידי הנתבעת לבנק.

...

אני מקבלת את טענתה לפיה שיתפה פעולה עם התובעות וכי לא היה לה כל עניין לפעול "בניגוד לאינטרס שלה" (ס' 5 לתצהיר משלים).

בנסיבות אלה, התביעה נדחית.

התובעות תשלמנה לנתבעת את הוצאותיה בהליך דנא בסך 5,000 ₪.

בפניי בקשת רשות ערעור, שהוגשה על ידי אקטיב גרופ, חברה לייעוץ וניהול פינאנסי למשכנתאות (להלן: "המערערת"), על פסק דינו של בית במשפט לתביעות קטנות בקריות (כב' השופטת פנינה לוקיץ') מיום 08/02/15, שניתן במסגרת ת"ק 38963-05-14, במסגרתו חייב בית משפט קמא את המערערת להשיב לגב' אסתר לביץ (להלן: "המשיבה") סך של 8,000 ₪, בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, בשל אי קיום חיובי המערערת.

המערערת הנה, כאמור, חברה לייעוץ וניהול פינאנסי למשכנתאות, אשר טיפלה במחזור משכנתא של המשיבה, לאחר שהמשיבה היתקשרה עימה בהסכם, שנערך בשפה הרוסית ביום 09/01/13, לפיו תבצע המערערת חישוב מחדש של תשלומי המשכנתא שהייתה למשיבה בבנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "בנק מזרחי טפחות") וכן תטפל מול הבנק בשינוי תנאי המשכנתא.

...

אשר על כן, סבורני, כי לנוכח המאמצים שעשתה המערערת להסדר מחזור הלוואה של המשיבה מחד ולאור התנהלותה של המשיבה, אשר ביקשה לבטל את התקשרותה עם המערערת לאחר חתימה על כתב ההסכמה המיועד לקבלת אישור מבנק לאומי מנגד ובשים לב לעובדה כי לא ניתן היה להתרשם, כי המערערת הסבירה למשיבה את מכלול הדברים באופן בו ניתן לקבוע מסמרות לעניין נפקות אישורה של המשיבה בדבר הבנתה כלל התנאים העולים מן ההסכם, ולצורך האיזון בין הדברים, סבורני, כי ראוי להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא ולהורות, כי הסכום שעל המערערת להשיב למשיבה מכלל התשלום שבוצע על חשבון מתן שירותי המערערת יצומצם ויעמוד על סך של 5,000 ₪ בלבד.

הנני מקבלת את ערעורן של המערערות 2 ו-3 ומורה על ביטול החיוב שהושת על המערערות 2 ו-3 במסגרת פסק דינו של בית משפט קמא.

כן הנני מורה, כי תחת החיוב שהושת על המערערת בבית משפט קמא, יהא על המערערת להשיב למשיבה את הסך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

המבקש עתר כי הנאמן ימסור תחשיבים של התשלומים ששולמו בגין המשכנתא ושל הקיזוזים שערך בין הצדדים.

טענות המבקש, הן בבקשה דנן והן בפני בית משפט קמא, נטענו כנגד הכרעת החוב מיום 30.6.2021, ובפרט ביחס לחישוב הקיזוזים בגין תשלומי המשכנתא.

בהקשר זה יצוין כי אין בטענת המבקש בדבר החלפת הייצוג כדי להוות טעם מספק לאיחור הניכר בבקשתו וכדי לפגוע בעיקרון סופיות הדיון (ראו למשל רע"א 707/20 יהודה בן עזרא נ' כונס הנכסים הרישמי (18.10.2020)) לא זו אף זו; המבקש העלה טענות חדשות כנגד הכרעת החוב וחישוב הקיזוזים שערך הנאמן במסגרתה.

...

בסופו של דבר הנאמן נתן הכרעה מנומקת ומפורטת לאחר ששקל ובחן את מלוא טענות הצדדים.

עוד יובהר, כי מעמדתו של הנאמן כפי שהיא עולה מכתבי בית-הדין עולה כי הוא לא הגיע לכלל מסקנה כי נפלה טעות בהכרעת החוב ובחישובים שערך במסגרתה.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

בהתאם, הורתה רשמת ההוצאה לפועל על ביצוע חישוב על ידי רו"ח מטעם לישכת ההוצאה לפועל, ממרץ 2012 ועד ליולי 2014 (מועד הגשת חוות הדעת של רואה החשבון, שנקבע שתוגש בתוך 30 ימים ממועד תשלום שכר טירחתו).

עוד טענה הנאמנת שהיה על היחיד להגיש לנאמנת בקשה לעיון מחדש, ורק לאחר הכרעה בה היה רשאי להגיש ערעור, לפי תקנה 130 לתקנות חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ט-2019.

בנוסף, היחיד הציג ציטוט חלקי מתוך פסק הדין של בית המשפט המחוזי כשהוא מסיט את משמעות הדברים באופן בוטה, ויש להפנות ביקרות נוקבת כלפיו באמצעות בא כוחו בהקשר זה. הפסקה שממנה צטט היחיד, פסקה 13 לפסק הדין, נפתחת בהתייחסות לחיוב במזונות, כפי שהוזכר לעיל, אך לאחר מכן, החל מהחלק שבו מציין בית המשפט: "וממילא לבטל קביעתו בסעיף 90..." מתייחס להוצאות המדור (תשלום משכנתא), ולא לחיוב במזונות, וכן עולה הדבר מן ההתייחסות לסעיף 6 בפסק הדין משנת 1999, שאף הוא עוסק בתשלומי המשכנתא והוצאות המדור.

...

מכך עולה המסקנה שהנאמנת אכן נמנעה מלהעביר את המסמכים לידיעת היחיד, לצורך השגתו, כנדרש, בטרם הכריעה בתביעת החוב ומכל מקום לא הוכח אחרת כאמור.

אף טענה זו אין בידי לקבל.

יתרה מכך, גם במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי לא העלה היחיד טענות נגד היתרה בתיק ההוצל"פ, כפי שציין אף בית המשפט שם. בשולי הדברים יוער כי מאחר וענייננו בחוב מזונות, שהוא חוב בדין קדימה, לא חלה עליו הוראת סעיף 235(ג), שקובעת שאין לכלול ריבית פיגורים בחובות כלליים, אף שזו מחושבת במסגרת יתרת התיק בהוצל"פ, ולכן אין מניעה לבסס את גובה החוב על היתרה בתיק ההוצל"פ. הכרעה סוף דבר, הערעור נדחה.

נקבע, כי יש לקזז משווי חלקו של החייב בדירה סך של 100,000 ₪ ששולמו על-ידי המבקשת בגין סילוק חוב משכנתא, ועוד סך של 85,000 ₪ המהוה מחצית מסך החובות ששולמו על-ידה בגין חוב ארנונה, וחובות לבנק הפועלים ולחברות ביטוח.

בהמשך לאמור, הציגה המבקשת שתי חלופות לקביעת המועד הקובע לחישוב שווי זכויות החייב ולקיזוז הסכומים הנוספים, וכפועל יוצא מן האמור, טענה כי על בית המשפט המחוזי לעיין מחדש בהחלטתו ולהורות לה לשלם לקופת הכנוס סכום שנע בין 90,793 ₪ לבין 72,984 ₪, לפי כל אחת מהחלופות שהציגה.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי, בתיק בית המשפט ובבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

טענת המבקשת ולפיה די בכך שנטענות טענות "חדשות", במובן זה שהן לא הובאו קודם לכן לפני בית המשפט, כדי להצדיק עיון חוזר בפסק הדין, חותרות במובהק תחת עיקרון סופיות הדיון ותחת הכלל הנוהג, ולפיו חובה על בעל דין לפעול למיצוי זכויותיו הדיוניות, ואין לאפשר לו פתיחת ההתדיינות מחדש בכל עת שנמצאה לו טענה חדשה.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.