יחד עם זאת, כפי שנקבע בעיניין לוקוטוש -
"....גם אם מיתקיים נימוק המצדיק חיוב בהפקדת ערובה – אי פרעון הוצאות שהוטלו בעבר על המערער – אין בנימוק זה לבדו כדי לסיים את הדיון בבקשה לחיוב בהפקדת ערובה. ראשית, יש לערוך איזון בין זכות הגישה לערכאות לבין זכותו של המשיב לגבות את הוצאותיו בעירעור, וזאת על יסוד מכלול הנסיבות במקרה הקונקרטי, לרבות סכויי העירעור. שנית, ככל שהמסקנה היא שיש מקום לחייב את המערער בהפקדת ערובה, הרי שגם בקביעת סכום הערובה וסוג הערובה יש לערוך את האיזון הראוי בין זכויות הצדדים".
בהתייחס לאיזון בין זכות הגישה לערכאות לבין זכותו של המשיב לגבות את הוצאותיו הדגיש בית דין זה כי יש לתת דגש מיוחד לזכות הגישה לערכאות בנסיבות שבהן מדובר בתביעות של עובדים הנמנים עם אוכלוסיות מוחלשות, ותביעותיהם סבות על זכויות קוגנטיות מכוח חוקים המגנים על זכויות עובדים:
"דברים אלה [אודות חשיבותה ומעמדה של זכות הגישה לערכאות – ל.ג.] יפים מקל וחומר בבתי הדין לעבודה, ששאיפתם היא להעדיף בירור ההליכים המובאים בפניהם לגופו של עניין, למעט בסילוק תובענות על הסף וליתן למתדיינים את יומם בבית הדין. על האמור מתווספות החיוניות שבמימוש הזכויות שנקבעו במשפט העבודה המגן ומדיניות בית דין זה, שלפיה יש להמנע מנקיטת אמצעים המקשים על עובדים לעשות כן. מדיניות זו זוכה למשנה תוקף כאשר עסקינן בעובדים בעלי הכנסה נמוכה, דלי אמצעים, המשתייכים לקבוצות עובדים החשופות לניצול על ידי מעסיקים. נדגיש, כי חלק מזכויות העובדים שמקורן בחקיקת המגן הן זכויות קנייניות".
ע"ע (ארצי) 1064/00 **** קיניאנג'וי - אוליצקי עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ, פד"ע לה 625, 636 (2000).
בעניינינו, תביעתו של המערער היא להכרה בפגיעה בידו - שבר כתוצאה מנפילה מגובה בעת ביצוע עבודות בניה - כפגיעה בעבודה, דהיינו תביעה למימוש זכות סוציאלית שיש לה השלכות על זכויותיו של המערער לטווח ארוך.
...
אשר לחיוב המשיב בהוצאות קבע בית הדין האזורי כך:
"בנסיבות העניין, בית הדין מחליט לחייב את התובע בהוצאות הנתבע. גרסת התובע הייתה, מלכתחילה, בעייתית ובית הדין פירט סתירות ותמיהות בגרסתו. לתובע הומלץ בדיון המוקדם שלא לעמוד על התביעה. בית הדין נעתר לבקשת התובע לביטול פסק דין עקב אי התייצבות לדיון, וקבע דיון נוסף לשמיעת עדותו של פאדי דיפאללה, אך לבסוף העד לא התייצב לעדות. בנסיבות אלה, בית הדין מחייב את התובע לשלם לנתבע הוצאות בסך 4,000 ₪".
משהמערער לא שילם את ההוצאות שחויב בפסק דינו של בית הדין האזורי הגיש המוסד בקשה לחיוב המערער בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות.
יחד עם זאת, כפי שנקבע בעניין לוקוטוש -
"....גם אם מתקיים נימוק המצדיק חיוב בהפקדת ערובה – אי פירעון הוצאות שהוטלו בעבר על המערער – אין בנימוק זה לבדו כדי לסיים את הדיון בבקשה לחיוב בהפקדת ערובה. ראשית, יש לערוך איזון בין זכות הגישה לערכאות לבין זכותו של המשיב לגבות את הוצאותיו בערעור, וזאת על יסוד מכלול הנסיבות במקרה הקונקרטי, לרבות סיכויי הערעור. שנית, ככל שהמסקנה היא שיש מקום לחייב את המערער בהפקדת ערובה, הרי שגם בקביעת סכום הערובה וסוג הערובה יש לערוך את האיזון הראוי בין זכויות הצדדים".
בהתייחס לאיזון בין זכות הגישה לערכאות לבין זכותו של המשיב לגבות את הוצאותיו הדגיש בית דין זה כי יש לתת דגש מיוחד לזכות הגישה לערכאות בנסיבות שבהן מדובר בתביעות של עובדים הנמנים עם אוכלוסיות מוחלשות, ותביעותיהם סבות על זכויות קוגנטיות מכוח חוקים המגנים על זכויות עובדים:
"דברים אלה [אודות חשיבותה ומעמדה של זכות הגישה לערכאות – ל.ג.] יפים מקל וחומר בבתי הדין לעבודה, ששאיפתם היא להעדיף בירור ההליכים המובאים בפניהם לגופו של עניין, למעט בסילוק תובענות על הסף וליתן למתדיינים את יומם בבית הדין. על האמור מתווספות החיוניות שבמימוש הזכויות שנקבעו במשפט העבודה המגן ומדיניות בית דין זה, שלפיה יש להימנע מנקיטת אמצעים המקשים על עובדים לעשות כן. מדיניות זו זוכה למשנה תוקף כאשר עסקינן בעובדים בעלי הכנסה נמוכה, דלי אמצעים, המשתייכים לקבוצות עובדים החשופות לניצול על ידי מעסיקים. נדגיש, כי חלק מזכויות העובדים שמקורן בחקיקת המגן הן זכויות קנייניות".
ע"ע (ארצי) 1064/00 **** קיניאנג'וי - אוליצקי עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ, פד"ע לה 625, 636 (2000).
בניגוד לנטען על ידי המוסד, אני סבורה כי הגם שהערעור סב על קביעה עובדתית של בית הדין האזורי, שלפיה המערער לא הרים את הנטל להוכיח כי ביצע את העבודה כעובד של סמחאן, מתעוררות בהליך גם שאלות משפטיות.
סוף דבר – בקשת המוסד לחיוב המערער בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות נדחית.
