מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לחיוב בהפקדת ערובה להוצאות בתובענה לסילוק יד

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה ברע"א 7496/15 אור בנמל בתל אביב הקטנה בע"מ נ' צפון הירקון תל אביב בע"מ (14.2.16) עמד כב' השופט עמית על תכלית סעיף 353א לחוק החברות ועל הבדיקה שביהמ"ש עורך, שעה שמגיעה לפתחו בקשה לחיוב תובע בהפקדת ערובה להוצאות לפי סעיף זה. נקבע כלהלן: "תכליתו העיקרית של חוק החברות הנה להפיג את החשש שמא נתבע שזכה בדין לא יוכל לגבות הוצאות מתובעת המסתתרת מאחורי ישות משפטית ערטילאית נטולת נכסים ...
אולם, ביהמ"ש מצא שלעניין סירוב הנתבעים לסלק ידם מהשטח שהתחייבו כלפי התובעת לפנות ביום 20.3.12 (נספח ה' לכתב התביעה) לצורך בניית המעלית, נוצרו נסיבות שמצדיקות חריגה מהכלל בדבר חיוב תאגיד בהפקדת עירבון.
...
אם הגיע בית המשפט למסקנה כי לא עלה בידי החברה להוכיח שתוכל לעמוד בהוצאות הנתבע אם יזכה בדין, הדיון עובר לשלב השני, בו נבחן אם נסיבות העניין מצדיקות מתן פטור מחיוב בערובה.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

יחד עם זאת, כפי שנקבע בעיניין לוקוטוש - "....גם אם מיתקיים נימוק המצדיק חיוב בהפקדת ערובה – אי פרעון הוצאות שהוטלו בעבר על המערער – אין בנימוק זה לבדו כדי לסיים את הדיון בבקשה לחיוב בהפקדת ערובה. ראשית, יש לערוך איזון בין זכות הגישה לערכאות לבין זכותו של המשיב לגבות את הוצאותיו בעירעור, וזאת על יסוד מכלול הנסיבות במקרה הקונקרטי, לרבות סכויי העירעור. שנית, ככל שהמסקנה היא שיש מקום לחייב את המערער בהפקדת ערובה, הרי שגם בקביעת סכום הערובה וסוג הערובה יש לערוך את האיזון הראוי בין זכויות הצדדים". בהתייחס לאיזון בין זכות הגישה לערכאות לבין זכותו של המשיב לגבות את הוצאותיו הדגיש בית דין זה כי יש לתת דגש מיוחד לזכות הגישה לערכאות בנסיבות שבהן מדובר בתביעות של עובדים הנמנים עם אוכלוסיות מוחלשות, ותביעותיהם סבות על זכויות קוגנטיות מכוח חוקים המגנים על זכויות עובדים: "דברים אלה [אודות חשיבותה ומעמדה של זכות הגישה לערכאות – ל.ג.] יפים מקל וחומר בבתי הדין לעבודה, ששאיפתם היא להעדיף בירור ההליכים המובאים בפניהם לגופו של עניין, למעט בסילוק תובענות על הסף וליתן למתדיינים את יומם בבית הדין. על האמור מתווספות החיוניות שבמימוש הזכויות שנקבעו במשפט העבודה המגן ומדיניות בית דין זה, שלפיה יש להמנע מנקיטת אמצעים המקשים על עובדים לעשות כן. מדיניות זו זוכה למשנה תוקף כאשר עסקינן בעובדים בעלי הכנסה נמוכה, דלי אמצעים, המשתייכים לקבוצות עובדים החשופות לניצול על ידי מעסיקים. נדגיש, כי חלק מזכויות העובדים שמקורן בחקיקת המגן הן זכויות קנייניות". ע"ע (ארצי) 1064/00 **** קיניאנג'וי - אוליצקי עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ, פד"ע לה 625, 636 (2000).
בעניינינו, תביעתו של המערער היא להכרה בפגיעה בידו - שבר כתוצאה מנפילה מגובה בעת ביצוע עבודות בניה - כפגיעה בעבודה, דהיינו תביעה למימוש זכות סוציאלית שיש לה השלכות על זכויותיו של המערער לטווח ארוך.
...
אשר לחיוב המשיב בהוצאות קבע בית הדין האזורי כך: "בנסיבות העניין, בית הדין מחליט לחייב את התובע בהוצאות הנתבע. גרסת התובע הייתה, מלכתחילה, בעייתית ובית הדין פירט סתירות ותמיהות בגרסתו. לתובע הומלץ בדיון המוקדם שלא לעמוד על התביעה. בית הדין נעתר לבקשת התובע לביטול פסק דין עקב אי התייצבות לדיון, וקבע דיון נוסף לשמיעת עדותו של פאדי דיפאללה, אך לבסוף העד לא התייצב לעדות. בנסיבות אלה, בית הדין מחייב את התובע לשלם לנתבע הוצאות בסך 4,000 ₪". משהמערער לא שילם את ההוצאות שחויב בפסק דינו של בית הדין האזורי הגיש המוסד בקשה לחיוב המערער בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות.
יחד עם זאת, כפי שנקבע בעניין לוקוטוש - "....גם אם מתקיים נימוק המצדיק חיוב בהפקדת ערובה – אי פירעון הוצאות שהוטלו בעבר על המערער – אין בנימוק זה לבדו כדי לסיים את הדיון בבקשה לחיוב בהפקדת ערובה. ראשית, יש לערוך איזון בין זכות הגישה לערכאות לבין זכותו של המשיב לגבות את הוצאותיו בערעור, וזאת על יסוד מכלול הנסיבות במקרה הקונקרטי, לרבות סיכויי הערעור. שנית, ככל שהמסקנה היא שיש מקום לחייב את המערער בהפקדת ערובה, הרי שגם בקביעת סכום הערובה וסוג הערובה יש לערוך את האיזון הראוי בין זכויות הצדדים". בהתייחס לאיזון בין זכות הגישה לערכאות לבין זכותו של המשיב לגבות את הוצאותיו הדגיש בית דין זה כי יש לתת דגש מיוחד לזכות הגישה לערכאות בנסיבות שבהן מדובר בתביעות של עובדים הנמנים עם אוכלוסיות מוחלשות, ותביעותיהם סבות על זכויות קוגנטיות מכוח חוקים המגנים על זכויות עובדים: "דברים אלה [אודות חשיבותה ומעמדה של זכות הגישה לערכאות – ל.ג.] יפים מקל וחומר בבתי הדין לעבודה, ששאיפתם היא להעדיף בירור ההליכים המובאים בפניהם לגופו של עניין, למעט בסילוק תובענות על הסף וליתן למתדיינים את יומם בבית הדין. על האמור מתווספות החיוניות שבמימוש הזכויות שנקבעו במשפט העבודה המגן ומדיניות בית דין זה, שלפיה יש להימנע מנקיטת אמצעים המקשים על עובדים לעשות כן. מדיניות זו זוכה למשנה תוקף כאשר עסקינן בעובדים בעלי הכנסה נמוכה, דלי אמצעים, המשתייכים לקבוצות עובדים החשופות לניצול על ידי מעסיקים. נדגיש, כי חלק מזכויות העובדים שמקורן בחקיקת המגן הן זכויות קנייניות". ע"ע (ארצי) 1064/00 **** קיניאנג'וי - אוליצקי עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ, פד"ע לה 625, 636 (2000).
בניגוד לנטען על ידי המוסד, אני סבורה כי הגם שהערעור סב על קביעה עובדתית של בית הדין האזורי, שלפיה המערער לא הרים את הנטל להוכיח כי ביצע את העבודה כעובד של סמחאן, מתעוררות בהליך גם שאלות משפטיות.
סוף דבר – בקשת המוסד לחיוב המערער בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות נדחית.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בסמוך לאחר הגשת כתב ההגנה, הגישו הנתבעים 3 ו- 4 בקשה לסילוק התביעה על הסף כנגד הנתבע 4 ולחלופין בקשה לחיוב התובעים בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים 3 ו-4.
בנסיבות אלה, וכל עוד התובעים עומדים על המשך ניהול ההליך כנגד קבלן המשנה שצורף חרף הכחשותיו, ומשהוגשה על ידו בקשה להפקדת ערובה, יש לבחון האם תביעת התובעים את הנתבעת 3 משוללת סיכוי, על פניה, באופן המצדיק הפקדת ערובה בהתאם להוראות התקנות וההלכה הפסוקה.
...
לאחר שעיינתי בכלל החומר שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
סוף דבר – הבקשה לחיוב התובעים בהפקדת ערובה מתקבלת.

בהליך ערעור על החלטת רשם (ע"ר) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני ערעור על החלטת כב' השופט א' דפדי (בסמכותו כרשם) מיום 24.12.2023  בת"א 28845-09-23 (התביעה האזרחית), בה התקבלה חלקית בקשה לחייב את המערער בהפקדת ערובה להוצאות המשיבים.
בתי המשפט יטו לחייב תובע בהפקדת ערובה להוצאות בראש ובראשונה כאשר התובע מתגורר מחוץ לתחום השיפוט של ישראל ואין בידיו להצביע על נכסים בישראל שמהם יוכל הנתבע להפרע או כאשר התובע לא המציא את מענו כנדרש על-פי התקנות.
על כך ניתן להוסיף כי בכל מקרה, גם עתה החומר שצורף הוא דל. בתשובה לערעור הפנו המשיבים לפסק דין שניתן לפני כשנה בעירעור אותו הגיש המערער על החלטה שלא לפטור אותו מהפקדת ערבון בהליך קודם בין המערער והמשיב (בו ערער המערער על פסק דין שסילק על הסף את תביעתו מחמת מעשה בית דין בעיניינו של הסכם ההפרדה).
...
אולם, שעה שמדובר בטענה זהה בעיקרה לטענה שכבר נדחתה, אני סבורה בשלב זה שסיכויי ההליך נמוכים".
אין באמור כדי למצות את השיקולים השונים, אולם די בדוגמאות אלה על מנת להוביל למסקנה כי המקרה אינו מצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור באיזון שבוצע ע"י כב' הרשם בסוגיית הערובה.
הערעור נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יצוין כי בד בבד עם הגשת כתב ההגנה מטעם הנתבעים 1, 6 ו-7 הוגשה על ידם בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת היתיישנות שטרם התבררה.
אשר לקיומן של נסיבות נוספות המצדיקות לפטור את התובעת מחיובה לערובה להוצאות, הרי שטענתם המרכזית של המשיבים בעיניין זה היא כי התביעה הוגשה על ידם מתוקף תפקידם כמפרקי החברה וכי העובדה שמדובר בתובעים שהם 'בעלי תפקיד' מקימה אינטרס חשוב שיש ליתן לו משקל בעת בחינת בקשה להפקדת ערובה ובפרט מקום בו מדובר בבקשה להפקדת ערובה להוצאות שהוגשה על ידי מי שנתבעים בגין עצם הנזקים שנגרמו לחברה ולקריסתה.
...
בשלב זה של ההליך, בו טרם הוגשו תצהירי הצדדים וממילא בטרם נחקרו עליהם, אין בידי לקבוע כי מדובר בתביעה בעלת סיכויים גבוהים במיוחד או קלושים במיוחד.
בעניין זה אני סבורה, גם לאחר שהבאתי בחשבון את טענות הנתבעים לעניין סכום התביעה, מורכבותה ועיתוי הגשתה, כי אין כל הצדקה לחיוב התובעים בהפקדת ערובה בסכומים שהתבקשו על ידי הנתבעים, זאת אף אם שיעור זה נועד להבטיח את הוצאות הנתבעים כולם, לא כל שכן כאשר נועד הוא להבטיח את הוצאות כל אחד מקבוצות המבקשים בנפרד.
אמנם, בקביעת גובה הערובה יש להביא בחשבון את היקפה של התביעה ומורכבותה ואולם, הגם שאני סבורה כי קיים קשר של יחס ישיר בין בהיקף התביעה לבין ההוצאות הכרוכות בניהולה, קשר זה בוודאי אינו ליניארי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו