בקשה לחיוב בהפקדת ערובה להוצאות בהליך זכיינות בית קפה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 70483-02-19 תיק חצוני: מספר תיק חצוני מס' בקשה: 24 ו- 28 בפני כבוד השופטת נסרין עדוי-ח'דר התובע פלוני הנתבעים 1. יונתן סלארי 2. הדר ניהול בתי קפה בע"מ 3. ארקפה (ישראל) בע"מ 4. ארקפה רשתות (1996) בע"מ 5. ארקפה סביוני דניה בע"מ החלטה

לפני בקשת התובע למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבעים 1, 2 ו- 5 ובקשת הנתבעים לחיוב התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם.

סמכות בית המשפט לצוות על התובע להפקיד ערובה, מעוגנת בתקנה 519 (א) לתקנות, שקובעת כי: "בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע" תכלית התקנה היא מניעת תביעות סרק והבטחת הוצאות המשפט של הנתבע, במיוחד בתביעות בהן נראה כי סכויי הצלחתם קלושים [ראו: רע"א 5738/13 שרה אבו סעלוק נ' שירותי בריאות כללית (14.11.13)].

בכל מקרה, בית המשפט יימנע מלהורות על הפקדת ערובה אך ורק בשל מצבו הכלכלי הקשה של התובע [ראו: רע"א 5868/18 צבי יעקב נ' עדית הוכהאוזר, (23.12.2018)], אך בהליכים בהם בית המשפט סבור כי סכויי התביעה קלושים, אזי העדרות יכולתו הפינאנסית של התובע יכולה להטיות את המטוטלת לטובת הנתבעים [ראו: רע"א 5488/16 אבנר נתנאל נ' רישן בנין והשקעות בע"מ, (17.7.2016)].

בשל האמור, לטענת התובע הן המנהל והן הנתבעת 2 (להלן – חברת הזיכיון) (יחדיו יקראו להלן – מינהלי הסניף) חבים כלפיו בזניקין.

...

לאור המקובץ לעיל, הבקשה נדחית.

לאור המקובץ לעיל, אני מורה לתובע להפקיד בקופת בית המשפט את הסך של 7,000 ₪, וזאת להבטחת הוצאותיה של הנתבעת 5.

אני קובעת מועד לקדם משפט נוסף, ביום 24.9.2020, בשעה 10:00.

בית משפט השלום בחיפה א' תמוז תש"פ, 23 יוני 2020 ת"א 44748-09-19 אלבטרוס רזניאלי רשת בתי קפה נ' כהן ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:4 בפני כב' סגן הנשיא, השופט רמזי חדיד תובעת אלבטרוס רזניאלי רשת בתי קפה באמצעות ב"כ עוה"ד אריק ארביב נתבעים 1. יוסף כהן 2. כ.י ניהול ושירותים בע"מ באמצעות ב"כ עוה"ד זיו סימון החלטה בבקשת הנתבעים להפקדת ערובה (בקשה מס' 4)

נתבע 1 היתקשר עם התובעת בהסכם זיכיון מיום 03.05.2016 להפעלת סניף של הרשת בגבעתיים, ולצורך הפעלתו הוא הקים את נתבעת 2 (להלן: "ההסכם" ו-"הסניף" בהתאם).

ב- רע"א 6528/14 רפיח בית החלמה בע"מ נ' משרד הבריאות מדינת ישראל (פורסם בנבו), נקבעו המבחנים והשיקולים במסגרת החלטה בבקשה לחיוב חברה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע במשפט, וזאת כלהלן: "על פי סעיף 353א לחוק החברות, מקום בו התובעת היא חברה שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת, ניתן לחייב אותה לבקשת הנתבע במתן ערובה מספקת, אלא אם כן הוכיחה החברה-התובעת כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין או שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיובה במתן ערובה, כאמור. הינה כי כן, הנטל להוכיח כי יש הצדקה לפטור את החברה-התובעת מהפקדת ערובה מוטל עליה, שכן הכלל הוא חיוב החברה בהפקדת ערובה והפטור הוא החריג, אשר יחול רק מקום שבו הראתה החברה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע, או שהוכיחה נסיבות אחרות המצדיקות את הפטור. בהקשר זה יש לבחון, בין היתר, את מצבה הכלכלי וכן את סכויי התביעה אם כי, ככלל, אין לערוך בחינה מעמיקה של סכויי ההליך ויש להזקק לשיקול זה רק מקום שבו מדובר בסכויים גבוהים ביותר או קלושים ביותר. עוד נפסק כי משהגיע בית המשפט למסקנה כי יש לחייב את החברה-התובעת בהפקדת ערובה עליו לקבוע את שיעורה באופן מידתי המאזן כראוי בין כלל השיקולים הרלוואנטיים" (שם, פסקה 5 לפסק הדין).

...

הנתבעים הגישו תשובתם לתגובת התובעת, ולאחר ששקלתי מכלול טענות הצדדים נחה דעתי כי יש לקבל את הבקשה.

בכל הכבוד, דעתי הינה כדעת הפוסקים לעיל ובהתאם לכך אני קובע כי יש להחיל הוראת סעיף 353א' לחוק החברות גם על התובעת שהינה שותפות רשומה.

ב- רע"א 6528/14 רפיח בית החלמה בע"מ נ' משרד הבריאות מדינת ישראל (פורסם בנבו), נקבעו המבחנים והשיקולים במסגרת החלטה בבקשה לחיוב חברה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע במשפט, וזאת כלהלן: "על פי סעיף 353א לחוק החברות, מקום בו התובעת היא חברה שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת, ניתן לחייב אותה לבקשת הנתבע במתן ערובה מספקת, אלא אם כן הוכיחה החברה-התובעת כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין או שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיובה במתן ערובה, כאמור. הנה כי כן, הנטל להוכיח כי יש הצדקה לפטור את החברה-התובעת מהפקדת ערובה מוטל עליה, שכן הכלל הוא חיוב החברה בהפקדת ערובה והפטור הוא החריג, אשר יחול רק מקום שבו הראתה החברה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע, או שהוכיחה נסיבות אחרות המצדיקות את הפטור. בהקשר זה יש לבחון, בין היתר, את מצבה הכלכלי וכן את סיכויי התביעה אם כי, ככלל, אין לערוך בחינה מעמיקה של סיכויי ההליך ויש להיזקק לשיקול זה רק מקום שבו מדובר בסיכויים גבוהים ביותר או קלושים ביותר. עוד נפסק כי משהגיע בית המשפט למסקנה כי יש לחייב את החברה-התובעת בהפקדת ערובה עליו לקבוע את שיעורה באופן מידתי המאזן כראוי בין כלל השיקולים הרלוונטיים" (שם, פסקה 5 לפסק הדין).

לסיכום, אני מקבל את הבקשה ומחייב את התובעת להפקיד בקופת בית המשפט באמצעות ערבות בנקאית סך של 17,550 ₪ וזאת להבטחת הוצאות הנתבעים.

התובעת/הנתבעת שכנגד, שהגישה אף היא בקשה לחיוב התובעות שכנגד בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה, למקרה והתביעה שכנגד תידחה, טוענת, כי היא חברה מצליחה ואשר בבעלותה מלון ששוויו נאמד ב למעלה מ 20 מיליון ₪ וכי הנה בעלת זיכיון ומפעילת סניף של רשת "קפה קפה" ואין ספק בדבר איתנותה ויכולתה הפינאנסית ועל כן אין מקום לחייבה בהפקדת ערובה כלשהיא.

התובעת גורסת, כי הן בקשת הנתבעות לחייבה בהפקדת ערובה והן הגשת התביעה שכנגד על ידן, נעשו בחוסר תום לב, לצורך הפעלת לחץ על התובעת ותוך שימוש לרעה בהליכי בית המשפט.

...

אני מורה אפוא לתובעת להפקיד בקופת בית המשפט ערובה בסכום של 58,580 ₪ (מזומן או ערבות בנקאית) וזאת עד ליום 06.08.17 כתנאי לבירור התביעה.

כמו כן הנני מורה לתובעות שכנגד להפקיד, ביחד או לחוד, בקופת בית המשפט ערובה בסכום של 36,246 ₪ (מזומן או ערבות בנקאית), וזאת עד ליום 06.08.17 כתנאי לבירור התביעה שכנגד.

לא תופקד הערובה בפרק הזמן שקבעתי, אורה על מחיקת תביעת הצד שלא קיים החלטתי זו ולא הפקיד את הערובה.

ביום 15.6.2015 נערך ונחתם הסכם זכיינות (להלן: ההסכם) להפעלת סניף של "קפה גרג מאוד" (להלן: בית הקפה) במיתחם "ביג פאשן" בירכא, לאחר שבית הקפה הופעל על ידי זכיין קודם.

בגדרי ההליך האחר הגיעו הצדדים להסכמות ביום 14.2.2021, לפיהן, בין היתר, התובעת מתחייבת לאתר זכיין חלופי תוך 14 ימים, אחרת תהייה הנתבעת רשאית להפעיל את בית הקפה ולהשתמש במיטלטלין שבו (להלן: ההסכמות).

סעיף 353א' לחוק החברות קובע כלהלן: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לידון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתנתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין". התכלית שעומדת בבסיס החיוב בהפקדת ערובה היא איזון בין זכות הגישה לערכאות אשר נחשבת לזכות בעלת אופי חוקתי, לבין זכותו של נתבע כי לא ייצא מפסיד באם התביעה נגדו תדחה (ראו: רע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו, 11.2.2009) (להלן: עניין ל.נ. הנדסה) והאסמכתאות שהובאו שם; וראו גם: רע"א 9237/18 כרמל דיירקט בע"מ נ' R.H. PETERSON CO, פסקה 5 (פורסם בנבו, 12.2.2019)).

...

במידה רבה יש בו כדי לחזק את המסקנה ההפוכה .

לאור נתונים אלו, ובאיזון הראוי בין מכלול השיקולים – סבורני כי יש להעמיד את הערובה על סך 20,000 ₪.

אשר על כן, אני מורה לתובעת להפקיד בקופת בית המשפט ערובה ע"ס של 20,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית, להבטחת הוצאות התובעת בהליך זה. הערובה תופקד תוך 30 ימים מהיום.

על פי כתב ההגנה, הנתבעת היא בעלת סימן המסחר "גרג קפה מאוד" ומנהלת רשת בתי קפה בפריסה ארצית בעיקר בשיטת הזכיינות.

ברע"א 10376/07 הנ"ל עמד בית המשפט על השיקולים שיש לשקול בבקשה מעין זו: "(א) את הזכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים (ב) את ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה (בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע) מבטא את הכלל והפטור הוא החריג (דבר זה נלמד מהתיבה: "אלא אם כן", הכלולה בסעיף 353א לחוק).

זאת ועוד – על פי הפרשנות שהיתה נהוגה ביחס לסעיף 232 לפקודה, שקדם לסעיף 353א לחוק, ניתן לומר – על דרך ההקש –כי שאלת סכויי ההליך (אותה נוהגים לבדוק בבקשה להפקדת ערבות מתובע לפי תקנה 519 לתקנות) גם היא יכולה להשקל על ידי בית המשפט במסגרת בחינתו את הנסיבות לסתור את ההנחה המצדיקה חיוב החברה בערובה.

...

אני מורה אפוא לתובעת להפקיד סכום עד לתאריך 20/03/22 בקופת בית המשפט (במזומן או ערבות בנקאית צמודה למדד) להבטחת הוצאות הנתבעים בתביעה שלפני, שאם לא כן, יהיו הנתבעים רשאית לעתור למחיקת התובענה.