בקשה לזימון עורך דין המשמש מנהל עיזבון נדחתה

בבית המשפט העליון בש"פ 7845/21 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערר על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים בתיק פע"מ 80932-01-19 שניתנה ביום 2.11.2021 על ידי כבוד השופטת ח' מאק-קלמנוביץ תאריך הישיבה: ד' בטבת התשפ"ב (8.12.2021) בשם המבקש: עו"ד איתן להמן בשם המשיבה: עו"ד עינת כהן גרוסמן ][]החלטה

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ח' מאק-קלמנוביץ) מיום 2.11.2021 בפע"מ 80932-01-19, שבה נדחתה בקשת העורר לזמן לחקירה את עורכת חוות הדעת לעניין מסוכנותו המינית (להלן: מעריכת המסוכנות), מכוח חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006 (להלן: החוק).

עוד צוין, כי חוות הדעת המקיפה שהוגשה מצביעה על מאפיינים אישיותיים של העורר שלא מאפשרים מתן אמון בו ומציאת פיתרונות יצירתיים בקשר לשימוש במכשיר טלפון "חכם". לנוכח האמור, דחה בית המשפט גם את בקשת העורר לחקור את מעריכת המסוכנות.

ברע"א 3112/93 עיזבון המנוחים וולף נ' מושב גן השומרון, פ"ד מח(5) 397, 402 (1994), נאמר כדבר מובן מאליו, כי לאור סעיף 26(א) לפקודת הראיות, על בית המשפט להעתר לבקשה לחקור את המומחה, מבלי שבית המשפט היתייחס לחריגים לכלל זה. בע"פ 10736/04 כהן נ' מדינת ישראל (26.9.2006) (להלן: עניין כהן), מאזכר השופט א' א' לוי את הפסיקה דלעיל, עומד על חשיבותה של החקירה הנגדית, אך קובע כי המקרה שבפניו חריג ומצדיק את דחיית הבקשה לחקירת המומחה: "בנסיבותיו יוצאות הדופן של המקרה הנוכחי, החלטתו של בית-משפט קמא שלא להתיר את חקירתו הנגדית של פרופ' קורצ'ין עמדה בקריטריונים דלעיל, והייתה מוצדקת [...] נוכח מסכת התלאות והדחיות של ההליך המשפטי שתוארה לעיל, קשה להשתחרר מן הרושם, כי הבקשה לחקור את המומחה לא נועדה אף היא כדי לעכב, ולא בפעם הראשונה, את ההליך המשפטי, ולכך, רשאי וצריך היה בית-משפט קמא לסרב" (שם, פסקה 29).

יובהר, כי אין בכלל לפיו יש להעתר לחקירת המומחה כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט למנוע חקירה שאינה הוגנת של המומחה מכוח סעיף 2 לחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח-1957, או כדי לגרוע מסמכות בית המשפט להגביל את החקירה הנגדית בהתאם לסמכותו הטבועה לניהול הדיון.

...

האם הוראת סעיף 26(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות או הפקודה), לפיה על בית המשפט להיעתר לחקירת מומחה על חוות דעתו היא מנדטורית, או שיש שיקול דעת לבית המשפט לדחות בקשה לחקירת מומחה? זו השאלה המתעוררת בערר שלפנינו.

תמצית טענות הצדדים העורר טען, בין היתר, כי חקירת מעריכי מסוכנות היא זכות קנויה ולא מסויגת המופיעה מפורשות בחוק; כי גם אם סבר בית המשפט שהסיכויים לערער את מסקנות הערכת המסוכנות נמוכים, לא היה רשאי שלא להיעתר לבקשה לחקור את מעריכת המסוכנות; כי אין במתן תשובות לשאלות הבהרה, ובפרט שחלק מן השאלות לא נענו או נענו באופן חלקי, כדי לייתר את הצורך בחקירה של מעריכי מסוכנות; כי סירובה של מעריכת המסוכנות להעביר לידי העורר חומרים בסיסיים שעליהם התבססה בחוות דעתה מחייב כשלעצמו את חקירתה הנגדית; כי טעה בית המשפט בקביעתו שהעורר הציף את בית המשפט בבקשות מבקשות שונות, בעוד שמדובר בבקשה אחת לקיים דיון מהותי בקשר לחקירת מעריכת המסוכנות שלא נדונה לגופה; וכי קביעת בית המשפט כי טענותיו נשמעו מעבר לנדרש פוגעת בזכות הגישה לערכאות.

מנגד, נטען על ידי המשיבה כי לבית המשפט שיקול דעת אם להיעתר לבקשה לחקירת מעריכת המסוכנות, וזאת מכוח סעיף 1(ב) לפקודת הראיות הקובע כלהלן: סמכות להזמין עדים 1.

אף אני שותף למסקנה זו, במיוחד לאור שאלות ההבהרה ותשובות ההבהרה המנומקות והמפורטות שניתנו על ידי מעריכת המסוכנות.

אולם שאלות ההבהרה, שבחלקן מתייחסות לקצין הפיקוח ובחלקן הן בגדר התנצחות שאינה במקומה, ותשובות ההבהרה המפורטות והענייניות של מעריכת המסוכנות, אך מחזקות את המסקנה אליה הגיע בית משפט קמא כי חקירתה של מעריכת המסוכנות היא חסרת תוחלת ויש בה כדי להכביד ללא הועיל.

סוף דבר שהערר נדחה.

כי היה לחץ גם של עורך דין חדש שהם יגישו את הדברים לכתב ואני לחצתי עליה והיא ביקשה כל פעם דחיות והארכות והכל והכל, בסוף היא לא הגישה כתב טענות, היא הגישה נייר עמדה, ככה היא קראה לזה.

אז אם אתה מקבל את המינוי הזה, ואתה כבר יודע שהם לא יכולים להיסתדר ביחד, למה אין לך הערה שום הערה על הכתב מינוי? העד, מר ארליך: אני זימנתי אותם לאחר, לאחר ה-, כב' הש' הדר: אותם זה את עורכי הדין? או את, העד, מר ארליך: את עורכי הדין, רק את עורכי הדין.

קיבלת הכרעה, כב' הש' הדר: רגע, רגע, שנייה, משהו בתשובה לא ברור לי. אני הבנתי שבשלב הזה אתה מיוצג על ידי עורכת דין אלמוזנינו, העד, מר נגר: כן. כב' הש' הדר: אז למה אתה צריך לחפש עורך דין? העד, מר נגר: למה לפי ההכרעה ולפי כל הדבר הזה, הניהול שלה לא היה טוב, לפי מה שאני ראיתי.

מחקירת רחמים עלה שהוא סמך על רו"ח ארליך עד למצב שהוא צירף אותו לצוואה שלו בתור מנהל עזבון (ראה עמ' 24 סיפא -25 רישא לפרוטוקול הדיון).

לעניין זה ראה קביעת ביהמ"ש העליון בע"א 765/18 חיון נ' חיון (פורסם בנבו) "35. הכלל השלישי והאחרון הוא איסור על שימוש לרעה בהליכי משפט. מקורו של איסור זה הוא סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: חוק החוזים), אשר מחיל את חובת תום-הלב והחובה לנהוג ב"דרך מקובלת" על כל פעולה משפטית, לרבות פנייה לערכאות וניהול היתדיינות בבית משפט, בבוררות או בפורום אחר (ראו ע"א 3496/15 הורמוז בבלפור נ' גבעת מרום בע"מ [פורסם בנבו] (פסקה 9 לפסק דינה של השופטת א' חיות (כתוארה אז), והאסמכתאות הנזכרות שם) (‏17.1.2017)).

...

לא נראה לי שיהודה יכול לנהל את זה. יש לי חשד שיהודה לא מנהל את זה', עו"ד חדש: איפה המייל הזה? העד, מר נגר: 'משום שיש קשרים בינו לבין יניב מאוד חזקים'.

לעניין זה, מקובלת על ביהמ"ש תשובת רו"ח ארליך בעמוד 38 משורה 39: "עו"ד ארז: אוקיי. אז כאשר אתה מגיע למסקנה שיש טעויות בחשבוניות, אז אני מבין שזה ביחסים בין קומפי א.ר.י. לקומפי מיטל?

" סוף דבר ביהמ"ש קובע שחוק הבוררות חל על הפסק, ונותן תוקף של פסק דין להכרעת רו"ח ארליך מיום 30.4.19, וזאת בהתאם לסעיף 23(א) לחוק הבוררות.

מעיון במכתב הזימון לשימוע שנימסר למבקש ביום 15.12.20 (נספח י' לבקשה) עולה כי העילות שפורטו בו היו: חתימה על חוזים עם עובדים וספקי שירות ללא ידיעת הדירקטוריון וללא אישורו, העדר שתוף פעולה עם הדירקטוריון והעומד בראשו וכן עם מבקר הפנים של לישכת עורכי הדין, חוסר שביעות רצון מתפקודו, מסירת מידע כספי שגוי לאסיפה הכללית, אי העברת כספי פנסיה לעובדים ורצון להעביר את פעילות החברה למיקור חוץ.

המבקש מוסיף כי עו"ד שפירא דחה את היוזמות העסקיות אותן הוביל על מנת לנסות ולהבריא את החברה, אולם ספק אם ניתן לכנות זאת "היתנהלות בלתי תקינה", בשים לב לשיקול הדעת הרחב הנתון לדירקטוריון בניהול החברה ומהות תפקידו.

לאור שקילת מכלול האמור לעיל, לא שוכנענו ברמה הנדרשת בשלב זה כי סכויי התביעה מצדיקים היתערבות של בית הדין תוך ביטול החלטת פיטורים ומתן צו עשה, שכידוע הנו צו שלפי הפסיקה נידרש רף גבוה יותר להוכחתו (ר' רע"א 3897/16 **** ביטון נ' עיזבון המנוח עידו מרק ז"ל, ניתן ביום 24.05.2016).

בכלל זאת נציין את העובדה שבניגוד למבקש, המנכ"ל בעיניין שוורץ כיהן בתפקידו במשך 20 שנה לאחר שמונה לתפקיד ע"י בני משפחתו, שימש במקביל גם כבעל מניות ודירקטור בחברה, העובדה שדובר שם בחברה משפחתית, העובדה שההחלטה שהתקבלה באותו עניין הייתה לשינוי מבנה החברה והחלפת השידרה הניהולית במנהלים שאינם בני מישפחה, העובדה שכיהן כמנכ"ל משותף במקביל לדודו, ספק שהתעורר בעיניין סמכות הדירקטוריון לסיים את כהונתו והעובדה כי לא הוכח שקיבלת הבקשה תימנע מהחברה להתנהל באופן סדיר.

...

לאור שקילת מכלול האמור לעיל, לא שוכנענו ברמה הנדרשת בשלב זה כי סיכויי התביעה מצדיקים התערבות של בית הדין תוך ביטול החלטת פיטורים ומתן צו עשה, שכידוע הינו צו שלפי הפסיקה נדרש רף גבוה יותר להוכחתו (ר' רע"א 3897/16 **** ביטון נ' עזבון המנוח עידו מרק ז"ל, ניתן ביום 24.05.2016).

מאזן הנוחות לאחר שבחנו אף את מאזן הנוחות כנדרש מאיתנו בבואנו להכריע בבקשה לסעד זמני, סברנו כי זה נוטה בפירוש לכיוון המשיבה.

סוף דבר בשקילת מכלול כל האמור לעיל, כאשר על פי הראיות לכאורה שהוצגו בשלב זה, לא שוכנענו בקיומה של עילה לכאורה למתן צו מניעה, וכאשר מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המשיבה, סבורים אנו כי דין הבקשה להידחות.

על-פי הכרעת הדין, המבקש, עורך דין בעיסוקו, ייצג את רשות המיסים, בין השנים 2001 עד 2011, בתיקי הוצאה לפועל, כבא כוח הזוכה וככונס נכסים.

בגדריו של האישום השלישי נקבע כי באותה תקופה, עת שימש המבקש מנהל עיזבון המנוח צבי קלינגר ז"ל, שלח ידו בכספי מכירת דירה בסך של 106,083 ₪ אותם החזיק בנאמנות ונמנע מהעברתם ליורשי המנוח.

בית המשפט המחוזי נידרש לסוגיה זו מספר פעמים לאורך ההליך, הזמין מספר חוות דעת בעיניינו של המבקש, ובהכרעת הדין פירט את מסקנותיו בסוגיה זו. בית המשפט המחוזי קבע כי המבקש אמנם סובל ממחלת נפש, אולם הוא כשיר לעמוד לדין "בכל היבט אפשרי" (סעיף 68 להכרעת הדין).

בית משפט זה קבע לא אחת כי כאשר מבקש עיכוב הבצוע כבר החל בריצוי עונשו הדבר מהוה שיקול לדחיית הבקשה ותידרש הצדקה מיוחדת לקטיעת המאסר (ראו: ע"פ 2243/98 ארד נ' מדינת ישראל (7.5.1998); ע"פ 6495/08 גבאי נ' מדינת ישראל, פסקה 30 (3.8.2008); ע"פ 10821/08 אבו קרינאת נ' מדינת ישראל, פסקה 23 (1.1.2009); בש"פ 8868/15 נאסר נ' מדינת ישראל, פסקה 15 (14.1.2016)).

...

בענייננו, לא שוכנעתי כי קיימת אותה הצדקה מיוחדת הנדרשת לשם קבלת הבקשה.

אשר על כן – הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

לצד זאת אני מורה, כי הערעור ייקבע לדיון בהקדם, בכפוף לאילוצי יומן בית המשפט.

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו תנ"ג 9984-07-21 סינקו השקעות ויזמות בע"מ נ' נקסט טאוור בע"מ לפני כבוד השופטת מיכל רוזן עוזר המבקשת סינקו השקעות ויזמות בע"מ באמצעות ב"כ עוה"ד יורי נחושתן ותומר ארד משרד גולדפרב גרוס זליגמן ושות', עורכי דין המשיבה נקסט טאוור בע"מ באמצעות ב"כ עוה"ד אבי עמבר ויעל צאיג פסק דין

בתצהירו טען חדד: "אולם, האמת סופה להתגלות... כך, במסגרת חפוש שערכתי בקלסרי נקסט בעיניין אחר לחלוטין, מצאתי גרסה חתומה שונה של הסכם המייסדים מיום 22.1.2028 (להלן: הגרסה המלאה של הסכם המייסדים). בגירסה זו, בהבדל מהגירסה החסרה של הסכם המייסדים אותה הציגה סינקו בחוסר תו"ל לבית המשפט הנכבד, כל הפרטים החסרים של פרויקט נופר מלאים בהסכם המייסדים לרבות הגוש, החלוקת ומספר הדירות הכולל" (סעיף 7 לתצהיר חדד בתמיכה לבקשה לצרוף ראיה) לתמיכה בטענה זו אף ביקשו לזמן את עו"ד זגורי לעדות מבלי לצרף תצהיר מטעמו שכן נטען כי הוא היתחמק ממענה לבקשותיה והודיע כי ימסור עדות רק עם יוזמן.

אלה הוצגו לעו"ד זגורי שאישר "יש נפקא מינה לגבי כמה דירות עמידר, זה לא סתם מצוין, אני יודע שלקח לנו הרבה זמן לברר כמה דירות עמידר יש מכיוון שעמידר משמשת כחברה משכנת ומרשם הדיירים זה לא בא לידי ביטוי בנספחי הטאבו" (עמוד 161 ש' 17 עד עמוד 162 ש' 18).

זו התרשמותי מבחינת שני ההסכמים וזאת מבלי שאתיימר להחזיק בכישורי מומחיות בתחום כתבי יד (ע"א 8752/07 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עזבון המנוח יורם הורוביץ (15.3.2011)).

משכך, הגם שבקשתה של סינקו נדחתה, איני מוצאת לנכון לפסוק הוצאות לטובת נקסט בגין ניהול ההליך.

...

הגם שדין הבקשה להידחות, לא אוכל להתעלם מהתנהלותה של נקסט בבקשה לצירוף ראיה.

אין בהתנהלות זו כדי לשנות ממסקנותיי לעניין בקשת האישור, אך אני סבורה שיש לתת לה משקל ממשי לעניין הטלת הוצאות בגין ניהול ההליך.

אשר על כן, הבקשה לאישור תביעה נגזרת נדחית ואין צו להוצאות.