מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לזימון עד, הצגת מסמכים וגילוי מסמכים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

במסגרת גילוי המסמכים הציג הנתבע מכתב מאת עו"ד טל להט שמועדו לפני תחילת הפרסומים בו כותב לו מר להט כי הוא מחזיק מכתב התחייבות של לקוחותיו הנותן לנתבע רשת בטחון כספית אם התובע יגיש נגדו תביעה לפיצויים בגין פירסום דברים אלו.
" מטרת תקנת 62 לתקנות החדשות: תקנה 62 לתקנות סד"א קובעת כדלקמן: "התובע יגיש עד עשרים ימים לפני ישיבת קדם-המשפט הראשונה והנתבע יגיש עד ארבעה עשר ימים לאחר מכן, את רשימת העדים שבכוונתו להזמין למתן עדות, לשם הצגת מסמכים או למתן תעודת עובד ציבור או תעודה ציבורית; הרשימה תיכלול בצד כל עד פירוט תמציתי של הצורך והמטרה של העדתו; ...." בעמ' 27 לדברי ההסבר לתקנות נכתב על מטרת תקנה 62 כדלקמן: "בתקנה 62 נקבעו הוראות המרחיבות את ההוראות הקיימות היום בנוגע לקדם המשפט, תוך הוספת הדרישה שלפיה על הצדדים להגיש את רשימת עדיהם (התובע יגיש תוך עשרים ימים לפני ישיבת קדם המשפט הראשונה והנתבע עד 14 ימים לאחר מכן). הדרישה כאמור נועדה להגביר את השקיפות בין הצדדים ולבסס את מוכנות הצדדים להליך בבית המשפט, וכן לאפשר לבית המשפט לקבוע מועדי שמיעת העדים ולקצוב את משך שמיעת העדויות בהתאם לסמכותו מכוח תקנה 63(ד)." מתוך דברי ההסבר עולה שבניגוד לתקנות סד"א הישנות לפיהן ניתן היה להגיש את התביעה או ההגנה ורק לאחר מכם לחפש את הראיות, התקנות החדשות דורשות לאתר תחילה את הראיות ורק לאחר מכן להגיש את כתבי הטענות.
בסעיף 1 לתצהירו שצורף לבקשה לזימונו של מר דוקלר מצהיר התובע כדלקמן: "ביום 5.1.23 נודע לבא כוחי, כי מר חיים דוקלר .... שכיהן עד שנת 2004 בתפקיד המשנה לנציב מס הכנסה, שמע מפיו של עוה"ד והשר לשעבר יעקב נאמן ז"ל כי הלה ערך הסכם בין ראש הממשלה נתניהו לרעייתו, אשר עסק בהיבטים שונים הנוגעים להתנהלותו של מר נתניהו בתפקידו הצבורי. לטענתי, מדובר באותו הסכם (או לכל היותר בגילגולו של אותו הסכם) אשר הוצג לי על ידי התובע, ואשר התובע היה שותף לעריכתו (נספח: עמודים רלוואנטיים מספרו של בו כספית)." יש לשים לב שהנתבע טוען בתצהירו טענות עובדתיות חלופיות שאין להתירן.
...
מכל האמור לעיל עולה שהנתבע ידע על הטענה שגם עו"ד נאמן ז"ל ערך הסכם בין בני הזוג נתניהו, אך לא טרח לברר מאומה על מנת להביא עדים במועד, כאשר בהתאם לעדותו ולעדות מר רביב ידעו זמן רב לפני פרסום דבריו של הנתבע שאם יפורסמו הדברים תוגש תביעת דיבה, אך לא עשו מאומה בעניין זה. מתן היתר להעדתו של מר דוקלר עלולה מאד לגרום לעיוות דין חמור לתובע, שכן אין הוא יכול להתכונן כיאות לחקירתו של מר אדלשטיין בהתראה כה קצרה, לעומת מה שהיה יכול להתכונן אילו הבקשה הייתה מוגשת מספר חודשים קודם לכן, ולא במהלך שמיעת הראיות.
על כן יש לדחות את בקשת הנתבע לזמן את מר חפץ להמשך עדותו.
בנוסף, מתן היתר להעדתם של בני הזוג סדן עלולה מאד לגרום לעיוות דין חמור לתובע, שכן אין הוא יכול להתכונן כיאות לחקירתם של בני הזוג בהתראה כה קצרה, לעומת מה שהיה יכול להתכונן אילו הבקשה הייתה מוגשת מספר חודשים קודם לכן, ולא במהלך שמיעת הראיות מתן היתר להעדתם של בני הזוג סדן משמעה הפסקת שמיעת ראיות ההזמה ודחייתם עד לאחר שמיעת עדויות בני הזוג סדן, דבר אשר יגרום להקצבת זמן בלתי סביר לתיק זה, בניגוד לתקנה 5 לתקנות סד"א, לאחר שבנוסף ל- 5 ימי דיוני הוכחות שנקבעו הוספו שני ימי דיוני הוכחות וכן נקבעה ישיבה נוספת לשמיעת הסיכומים בעל פה. לאור האמור לעיל, סבור אני שאין להתיר את העדתם של בני הזוג סדן.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

באשר לטענה הכללית בסוגיית זימון עדים לשם הצגת מסמכים שניתן היה לבקשם במסגרת גילוי מסמכים, טען התובע כי יש להבחין בין הזמנת עד מטעם בעל הדין שכנגד לצורך הצגת מסמכים של אותו בעל דין, לבין מצב בו מתבקשים צדדים שלישיים להציג מסמכים שמצויים גם בחזקת בעל הדין.
...
בנסיבות אלה, לא ניתן להיעתר לבקשה רחבה זו, וודאי שלא באופן בו נוסחה ובהעדר הסבר לטעמיה.
סוף דבר הבקשה לזימונם של העדים לעדות מתקבלת במובן שהעדים יזומנו לעדות ובשלב זה אורה להם להביא עמם לעדות חלק מהמסמכים שהתבקשו, וסוגית הגשתם תוכרע במהלך עדותם.
לאחר התלבטות החלטתי כי בנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

איני מוצאת לנכון לזמן את העד נוכח חלוף הזמן ממועד עזיבתו והיעדר רלוואנטיות פרישתו דאז לתנאי עורכי דין שכירים בתקופה הרלוואנטית לתביעה במיוחד ובמסגרת גילוי מסמכים הוצגו הסכמי פרישה של עורכי דין אחרים במשרד.
נציגי המוסד לביטוח לאומי, מע"מ ומס הכנסה – כאמור לגבי נציג הארכיב, מדובר למעשה בבקשה מוסווית לגילוי מסמכים (רשימת ועדות המוסד לביטוח לאומי, מועד פתיחת תיק המע"מ ודיווחי המשיב וכנ"ל לגבי מס הכנסה), אשר גילויים נדון בעבר (ראו למשל סע' 27.16 להחלטתי מיום 16.2.2020 וסע' 2.4 להחלטתי מיום 18.9.2020), משכך אני דוחה את זימון הגורמים או מתן תעודות עובד ציבור מטעמם.
...
עם זאת, נוכח טענות המבקש בנוגע לנוכחות המשיב במשרד ובשים לב לעמדת המשיב החלטתי להיעתר לבקשה.
וכך נאמר: "החלטות בית משפט קמא, מצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, ואין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות כגון דא (השוו החלטת השופט זילברטל ברע"א 6115/12 קל-בנין נ' אינטל אלקטרוניקה בע"מ (26.8.2012)). לערכאה הדיונית יש יתרון מובנה על פני ערכאת הערעור, כמי שמכירה את הנפשות הפועלות ואת התיק על כל היקפו, לעומת ערכאת הערעור הנדרשת אך ל'פלח' מצומצם של התיק בדמות החלטה ספציפית המובאת בפניה במסגרת בקשת רשות ערעור. לא הרי השופט הדן בתיק ואשר יושב 'בשורה הראשונה' של הדיון, כשופט ערכאת הערעור המרוחק יותר מהמגרש הדיוני (כביטויו של השופט הנדל ברע"א 6195-12 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שימר (25.10.2012)). לכן, וכעניין שבמדיניות, אני סבור כי יש ליתן לשופט הערכאה הדיונית 'מרחב תימרון' במסגרת האוטונומיה הניהולית של התיק, בהיותו הפורום הנאות לקבלת ההחלטות הדיוניות והטכניות בכל הקשור לניהול התיק". בענייננו, בית הדין האזורי התייחס בהנמקתו במישרין למידת הרלבנטיות של כל אחד מהעדים, כמו גם לכך שלגבי חלקם מדובר למעשה בניסיון לעקוף החלטות קודמות בעניין גילוי מסמכים.
לא שוכנעתי כי חרג בית הדין האזורי ממתחם שיקול הדעת (הרחב) המוקנה לו בהחלטות כגון אלו.
סוף דבר- לאור האמור, הבקשה ליתן רשות ערעור מיידית - נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום אילת נפסק כדקלמן:

המבקש היתנגד לבקשה וכאמור ביקש להורות על זמונו של העד מר צחי שאול "...לחקירה הן על טענותיו בתצהיר והן על המסמכים שצורפו לתצהיר, כמו גם לעמת את העד עם מסמכים שהוצגו בגילוי המסמכים מטעם הנתבעות שכנגד, להגישם באמצעותו לתיק בית המשפט הנכבד – וכיוצא באלה" המבקש ביקש להדגיש שלא מדובר בזימון עד "רגיל" שנתן תצהיר.
...
באשר למטרת חוות הדעת הוסבר שזו נועד לצורך "אומדן הפסד שווי הכנסה היות ולא ניתן לקבל היתר לשטח עיקרי של 1,310 מ"ר מתוך 3,275 מ"ר מבונים המאושרים בחוזה החכירה". בבדיקת מידת הרלוונטיות של עדותו של העד מר שאול, והתרומה האפשרית שלו לגילוי האמת מקובלת עלי עמדת המשיבות שלצורך מהות התביעה בשים לב לעדותו של המומחה מטעם המבקש וחוות הדעת מטעמו אין צורך, לצורך השאלה המהותית, בעדותו בבית ומקל וחומר שכל המסמכים שצורפו לתצהירו ישמשו כמוצגים בתיק.
כך, הואיל ומדובר בתיק משנת 2014, חוות הדעת של המומחה מטעמו של המבקש מצויה לפני המבקש כבר משנת 2016 וכשעדותו של מר שאול לא עשויה לתרום להבנה טובה יותר את הסיבה לאי מתן ההיתר שהיא ה- Raison d`etre של התביעה, בשים לב לצורך בייעול התיק אך מעבר לכל שעה שאיני רואה שבאי העדתו של מר שאול תפגענה הזכויות הדיוניות של המבקש באתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות מהבחינה המהותית.
משהגעתי למסקנה זו זה המקום למתן צו לסיכומים.

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

ביום 4.7.18 היתקיים דיון בבקשה, ובסיומו הוסכם כי ההליך הזמני והעיקרי יאוחדו וכי שכרו של התובע יושלם לפי הקף משרה של 50% עד לסיום ההליכים: "עד למתן פסק הדין בהליך העקרי המאוחד, הצדדים מסכימים כי שכרו של המבקש/התובע ישולם לפי הקף משרה של 50%. בנוסף, במידה והתביעה תיתקבל בהליך העקרי המאוחד, אזי המשיבה/הנתבעת תשלם לתובע את הפרישי השכר הנובעים מהאמור לעיל ל-100%, בתשלום אחד. מנגד, במידה ותביעתו של התובע תדחה, המשיבה/הנתבעת תוכל לעמוד על כך שהיא זכאית להפרשי שכר מהתובע, והצדדים מסכימים כי בית הדין יקבע את פריסת התשלומים". עוד נקבע בהחלטה מיום 4.7.18 על גילוי מסמכים תוך 15 ימים ולאחר מכן הגשת תצהירי עדות ראשית.
במסגרת בקשת גילוי המסמכים שנדונה לעיל, ולאחר שכבר הוגשו תצהיריו, ביקש התובע להזמין 23 עדים שלא באמצעות תצהירים.
עוד יצוין, בנוגע לטענה כי נימנע מהתובע להביא הוכחות נוספות, כי ככל והכוונה להצגת מסמכים, התובע ביקש גילוי מסמכים ספציפיים לעניין ההיבט התקציבי של החלטת המועצה, כפי שנידון לעיל.
...
סוף דבר על יסוד כל האמור התביעה נדחית.
עוד נקבע כי במידה והתביעה תתקבל, הנתבעת תשלם לתובע את הפרשי השכר עד ל-100% בתשלום אחד, וכי אם התביעה תידחה, הנתבעת "תוכל לעמוד על כך שהיא זכאית להפרשי שכר מהתובע, והצדדים מסכימים כי בית הדין יקבע את פריסת התשלומים". בפועל, הנתבעת בסיכומיה אינה טוענת דבר לעניין זה, או כי יש לחייב את התובע בהפרשי שכר כלשהם.
בשים לב למכלול נסיבות העניין, ישלם התובע לנתבעת מס' 1 הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו