בקשה לזימון עדים שאינם בשליטת התובעים

בהחלטה זו נקבע מפורשות כי "במידה ומי מהצדדים מעוניין לזמן לעדות עד שאינו בשליטתו ואינו מוכן ליתן תצהיר עדות ראשית, יש לציין את פרטיו עם ההודעה על הגשת התצהירים ובמסגרת זו, לציין מה המאמצים שנעשו לצורך קבלת תצהיר וכן תמצית עדות". יומיים לאחר קדם המשפט, ביום 20.1.2022, הגישו התובעות בקשות לגילוי מסמכים.

...

כאמור, לאחר עיון במכלול הטענות, באתי לכדי מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

בהתחשב בהתנהלות הנתבעים, המפורטת לעיל, המנוגדת להחלטות מפורשות שניתנו על ידי, בפגיעה האפשרית בתובעות בשל ההתנהלות האמורה (בכובען כנתבעות שכנגד) ובמועד הקבוע לקיום ההוכחות בתובענה זו, סבורתני כי אין מקום להיעתר לבקשה, כמו גם לא ניתן לרפא את הפגם בפסיקת הוצאות.

בהתחשב במכלול האמור, אני מורה על דחיית הבקשה.

על כך הוסיף התובע כי בהחלטה מיום 15.12.20 נקבע כי היה וצד מבקש לזמן עד שאינו בשליטתו יעשה כן במועד שנקבע להגשת תצהיריו והנתבע לא הגיש כל בקשה לזימונו של אורן.

...

לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי במאזן ההסתברויות, התובע לא עמד בנטל להוכיח שהחתימה על גבי המחאות 2 ו- 3 (496 ו- 497) הינן חתימות של הנתבע כערב.

הנתבע מפנה, לכך שבחקירתו, התובע אישר כי הנתבע אינו חתום כערב להמחאה מס' 495 כשאמר "אני מאשר מה שיש מאחורי השיק", על אף שבתצהירו טען כי הנתבע חתם כערב על שלושת ההמחאות.

סוף דבר העולה מן המקובץ הוא כי דין התביעה להידחות וכך אני מורה.

הוריתי לצדדים להגיש את ראיותיהם בתצהירים, כאשר צד שמבקש להעיד עד שלא בתצהיר יגיש בקשה בהקשר זה. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו, וכן ביקש לזמן לעדות את מר שיקר שאינו מצוי בשליטתו (העד צוין ברשימת העדים של התובע).

...

תמצית טענות הנתבעים הנתבעים סבורים, כי דין התביעה להידחות.

התוצאה היא, כי הנתבעים הוכיחו טענת "אמת בפרסום" לפיה חדשות 12 הכירו את הסיפור ובחרו שלא לפרסם אותו (היה פרסום קודם בפנים לא גלויות לגבי טענת הפיטורין, מספר חודשים קודם לכן).

זוהי דעתו ודומה שגם האדם הסביר יכול להסיק, כי המסקנה המשמיצה היא פועל יוצא של הבעת דעה.

אולם, נוכח העובדה, כי מדובר בתביעה שהוגשה בסכום חסר הלימה לסכום לו זכאי התובע, כמו גם לעובדה, כי חלק מטענות התובע התחוורו להיות מוקשות ולא התקבלו, כמו גם שהנתבעים הפריכו חלק מטענות התובע ועומדות להם ההגנות שבדין, אני מחייב את התובע בתשלום הוצאות הנתבעים בסך של 5,000 ₪.

בתאריך 8.10.23 הגיש ב"כ הנתבעים בקשה לזימון עד שאינו בשליטתו בהיותו עובד ציבור, ולבקשה זן נעתרתי והוריתי על זימון העד כמבוקש.

...

בעניין איילי הנ"ל נפסק כי "כפי שציינתי בעניין רילטקס, בקשות לזימון עד מציפות לא אחת את המתח שבין חשיפת צדק לבין יעילות דיונית. בבחינת בקשה לזימון עד, בית המשפט נדרש לאזן את תרומתו הצפויה של העד המבוקש לבירור האמת, לבין אינטרסים של יעילות דיונית- אינטרסים שהערכאה הדיונית אמונה עליהם [...]. באופן כללי, ניתן לומר כי ככל שעדותו של העד היא משמעותית וחשובה יותר לבירור האמת, כך יצטמצם משקלם של שיקולי היעילות; ולהיפך. יש לתת את הדעת בהקשר זה לאופי הסכסוך ולהיקפו, למחלוקות העובדתיות ולתרומה האפשרית של כל אחד מהעדים לבירור המחלוקת העובדתית והתחקות אחר האמת. זאת תוך שבית המשפט מביא בחשבון גם את משאבי הזמן המוגבלים שלו, ואת הצורך שלו לקיים דיונים בהליכים רבים". כן נקבע כי "מהאמור לעיל נובע גם כי בית המשפט רשאי שלא להיעתר לבקשה לזמן עד לעדות אף אם עדותו קבילה ורלוונטית [...]. זאת- אם לאור סוג הסכסוך והמחלוקת העובדתית הדורשת הכרעה, התרומה השולית של העדות לבירור האמת איננה משמעותית; ואם מדובר בזימון עד שכרוך בסרבול משמעותי של ההליך". עוד נפסק כי "אם מדובר במחלוקת עובדתית שולית או בעד שעדותו מבוקשת ביחס לנושא פריפריאלי שאינו במוקד המחלוקת בין הצדדים, בית המשפט רשאי לעשות שימוש בשיקול דעתו ולא להתיר את זימונו של אותו עד". בחזרה לענייננו – בבואי לבחון את שאלת הרלוונטיות של העדות, די להפנות לטיעוני הצדדים בדיון שהתקיים ביום 14.4.22.

ומשלא התקבלה הסכמה לסיום ההליך ללא שמיעת ראיות, התיק נקבע להוכחות כבר על פי החלטתי מתאריך 1.9.23, תוך שהוריתי להם לזמן עדיהם.

לאור כל המקובץ לעיל, הבקשה נדחית.

המזמין סרב לשלם עבור העבודה עד לתיקון אי ההתאמה ולכן, סירבה הנתבעת לשלם לתובעת עבור החומרים ובקשה לבטל את השיקים המעותדים שמסרה.

במסגרת אותה החלטה נקבע סדר הגשת תצהירי הצדדים והובהר, כי יהא על צד המבקש לזמן עד שאינו בשליטתו להגיש בקשה מתאימה מבעוד מועד.

...

סיכומו של דבר, אני דוחה את טענות הנתבעת בדבר אחריות התובעת לכשל בחישוב הכמויות לצורך עמידה בתקן 1733, כמו גם את טענות הקיזוז שהעלתה.

סיכום לאור האמור לעיל, אני מקבל את התביעה במלואה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את סך של 751,378 ₪.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת את אגרות התביעה (בשערוך), ושכר טרחת עו"ד בסך של 70,000 ₪.