בפניי בקשה להשבת בעלי חיים לפי סעיף 10א לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994 (להלן: "החוק").
...
ראה לענין זה דברי כב' הש' הוד בעפא (נצ') 71010-12-20 מתן סחייק נ' מדינת ישראל משרד החקלאות ופיתוח הכפר (28.1.21) (להלן: "פרשת סחייק"): "אי עמידה בתקנות צער בעלי חיים, אשר כאמור נחקקו מכוח חוק צער בעלי חיים כדי לקדם את רווחת בעלי החיים תוך קביעת תנאים מזעריים להחזקתם, מקימה במקרה שלפני חשד לעבירה על סעיף 2א1(א) לחוק. מקובלת עליי עמדתו של בית משפט קמא, לפיה יש ליתן משקל לעובדה שמדובר בהפרה של מספר תקנות. אוסיף ואציין, כי מדובר בהפרה משמעותית של מספר רב של תקנות ביחס למספר רב של בעלי חיים. כמו כן, אין להתעלם מהעובדה, כי הופרו תקנות אשר בגין הפרתן נקבע בתקנות עונש של מאסר, כמפורט לעיל. הדבר מלמד על החומרה אשר ביקש לתת המחוקק להפרת חובות אלו".
לאחר ששקלתי את בקשת המבקש להחזיר את הסוסים, מבלי שהוצעה חלופה ראויה, מצאתי כי לאור החשד הסביר שהמבקש ביצע עבירה לפי סעיף 2א1(א) לחוק והחשד הסביר כי עבר על תקנות 3 (א)(5), 3(ג)7, 9 ו-10,כשלטעמי קיים חשד סביר כי באם יוחזרו הסוסים יבצע המבקש בסוסים עבירות חדשות לפי החוק , לאור העובדה שתלוי ועומד כנגד המבקש כתב אישום בתיק פלילי 37222-01-17 המייחס למבקש, בין היתר, ביצוע עבירות לפי סעיף 2(א) לחוק, 2א1 לחוק (ריבוי עבירות), ועבירות על תקנות דוגמת 33(א)(4), 3(א)(5) ריבוי עבירות, ועבירות נוספות, וכן מצאתי שלא היה בתפיסה קודמת של בעלי חיים של המבקש על ידי הממונה ,כדי להרתיע את המבקש לחזור ולבצע לכאורה עבירות על החוק והתקנות, לדחות את הבקשה להשבת הסוסים .
אני דוחה את טענת ב"כ המבקש, כי מאחר והמשיבה לא המציאה למבקש הודעת תפיסה לפי סעיף 9(א) לחוק, יש להשיבם למבקש.
ראה דברי כב' הש' הוד בפרשת סחייק: "ככל שהמשיבה לא עמדה בחובתה להעביר הודעה לבעלים או למחזיק כאמור בסעיף 9 לחוק צער בעלי חיים, מאחר וההודעה שנמסרה אינה מפורטת דיה, הרי שאין בכך כדי להשליך על חוקיות התפיסה ולהצדיק את בטלותה ובין היתר בשים לב לכך שהמשיבה ריפאה את הפגם שעה שמסרה במסגרת ההליך רשימה של כל הכלבים שנתפסו. אציין, כי על אף חשיבות קיום הוראות החוק על ידי המשיבה ובין היתר לעניין מסירת הרשימה האמורה הרי שמדובר בעניין טכני שאין בו כדי ללמד על פגם בהליך התפיסה שיש בו כדי לפגוע בחוקיותה או להביא לביטולה, בדיעבד".
לאחר ששקלתי את בקשת המשיבה להשית על המבקש את הוצאות הובלת הסוסים למתקן מוגן, עלויות הזנת הסוסים, החזקתם, לרבות עלויות הטיפול הרפואי עד יום מתן ההחלטה, כשנכון ליום הגשת הסיכומים עמדו על סך של כ-126,372 ₪, ולאחר שעיינתי בנספח א' שצורף לסיכומי המשיבה , ושקלתי את בקשת המבקש שלא להשית עליו הוצאות בהליך זה, מצאתי שבהעדר תשתית ראייתית מספקת לנספח א' לעניין תחשיב ההוצאות, העדר הזדמנות למבקש לחלוק על נספח א ', והעובדה כי המבקשת רשאית להיפרע מהמבקש מכוח סעיף 11 לחוק באמצעות הליך אחר, שלא להשתית בהליך זה הוצאות על המבקש.
אני דוחה את בקשת המשיבה להטיל על המבקש הוצאות משפט, שכן מדובר בהליך פלילי, ולטעמי אין מקום בנסיבות הבקשה שבפניי להטיל על המבקש הוצאות משפט.
