מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה להריסה חלקית של מבנה קיים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בחינת קיום פסק הדין: הנתבעים ביצעו הריסה חלקית של הגדר, ללא הריסת היסוד, ובנו גדר בגובה של כ-1.2 מ'.
בסעיף 2.1 לחוות הדעת השנייה , ביחס למבנה, קובע המומחה: "החלטת השופט: "ניתן בזה צו להריסת המבנה נשוא סעיף ט 3 של חוות הדעת." מסקנה: הנתבע לא קיים את הצוו להריסת המבנה כפי שהתבקש מפסק הדין של השופט אלכסנדר רון.
ומן הכלל אל הפרט העולה מהוראות פסק הדין בהן עוסקת הבקשה היא, כי מדובר בצוים בעלי אופי חד משמעי, הכוללים צוי עשה מוחלטים להריסת הגדר והריסה של המבנה המוגדר בסעיף 3ט' לחוות הדעת.
...
הטענה כי פסק הדין חורג מגדר המבוקש בכתב התביעה, אף היא דינה להידחות.
הטענה כי יש להגיש תביעה לאכיפת פסק הדין נדחית על ידי, ואינה אלא דרך לחמוק מקיום הוראת פסק הדין באמתלה של קיום דרך חילופית דרסטית פחות, שהלכה למעשה אינה קיימת, שהרי אין צורך באשרור פסק קיים וברור, על מנת לתת לו משנה תוקף.
סוף דבר א. אני קובעת כי המשיבים לא קיימו אחר הצווים המורים להם להרוס את הגדר ואת המבנה כמפורט בסעיפים 3 ד' ו-4 ג' ו-10 א' לפסק הדין.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

לאחר מכן עוכבה הריסתו של המבנה השני שיועד להריסה עד לאותו מועד, בשל עתירה שהגיש המחזיק במבנה, המשמש כנגריה (להלן: הנגריה), שבה טען המחזיק כי די בכך שהרס את חלקו של המבנה שנימצא מחוץ לאדמות מדינה מוכרזות על-מנת לקיים את פסק הדין (בג"ץ 10180/16).
הטענה המרכזית בעתירה הייתה דומה לטענות המחזיק בנגריה, והיא כי מאחר שקיימת התכנות להריסתם רק של חלקי המבנים המצויים מחוץ לאדמות מדינה, אין צורך להרוס את ששת המבנים במלואם (בג"ץ 6766/17).
בפתח העתירה מושא פסק הדין התבקש בית המשפט להורות למשיבים לממש צוי הריסה שהוצאו לשבעה-עשר מבנים "המסומנים בצלום האויר המצ"ב לכתב עתירה זה ומסומן נספח 1, המצויים כולם במאחז הבלתי מורשה והבלתי חוקי 'דרך האבות' בגדה המערבית, והממוקמים מחוץ לשטח שהוכרז ביום 6.4.2014... כ'אדמות מדינה'". בצלום האויר סומנו המבנים מושא העתירה במלואם.
...
לאחר השתלשלות ההליכים בסופו של דבר התוצאה הזו של שתי רצועות צרות שחותכות שטח שמוכרז כאדמת מדינה, נוצר מצב כתוצאה מהסיטואציה צריכים לפנות" (ההדגשה הוספה – מ.נ.).
בבחינת למעלה מן הצורך אבהיר כי גם אם נראה את בקשתם כבקשה לשינוי פסק הדין, אין מקום להיעתר לה. כידוע, פסק-דין אינו "סיפור בהמשכים". לא ניתן להתחיל את ההליך מבראשית ולהציג חזית חדשה בכל פעם שקו טיעון מסוים נדחה.
הבקשה נדחית איפוא.

בהליך ערעור פלילי אחר (עפ"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

העבודות שבוצעו-תוספות לקיים או הריסה ובניה מחדש? כפי שפורט בפסק דינו של בית משפט קמא, למעשה אין מחלוקת של ממש באשר להקף העבודות שביצעו המערערים, ואשר כללו פירוק מלא של גג המבנה, ובניית גג חדש הכולל קורות עץ וברזל וסגירת דפנות המבנה בקירות גבס וחלונות אלומיניום, אם כי יוקדם ויודגש כי אין חולק על כך שהמערערים לא הוסיפו שטח בנייה כלשהוא ושמרו על השטח של המבנה שהיה קיים (ראו ת/4 – דו"ח המפקח המציין כי "... נמצא שלא הוסיפו שטח לבנייה...").
כמו כן יצוין, כי ככל שיתברר כי הותרת חלקים מהמבנה המקורי על מקומם עשויה לסכן את שלום הציבור ובטיחותו, לאחר ביצוע ההריסה, המשיבה תהיה רשאית לעתור לבית המשפט קמא בבקשה להפעלת סמכותו על פי סעיף 254ב(ב) לחוק התיכנון והבניה בנוסחו לאחר תיקון 116 (סעיף 205(2) לחוק לפני תיקון 116), למתן צו אשר יורה גם על הריסת חלקי המבנה שביחס אליהם קיים היתר כדין.
...
לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, אני סבור כי יש מקום להתערבות מצומצמת בהיקף צו ההריסה עליו הורה בית המשפט קמא.
לאור כל האמור לעיל, אין מקום להתערבות בחלקו העיקרי של צו ההריסה שניתן על ידי בית המשפט קמא, ואשר הורה על הריסת הבנייה הבלתי חוקית שביצעו המערערים, ובהתאם על המערערים להרוס את גג המבנה לרבות קונסטרוקציית הברזל והעץ החדשה שהוקמה על ידם ושעליה הונח גג המבנה, וכן עליהם להרוס את קירות הגבס והחלונות שהותקנו על ידם בצדי המבנה.
כמו כן, אני מורה כי לא יחול שינוי בהוראת בית המשפט קמא בדבר רישום הערה בלשכת רישום המקרקעין בדבר צו ההריסה וכי ככל שצו ההריסה לא יבוצע על ידי המערערים, המשיבה תהיה רשאית לבצעו לעצמה, והוצאות ההריסה יחולו על המערערים.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במסגרת זו התבקש מתן היתר להריסה חלקית של הבניין ובניית ביניין חדש בחלקה בן 9 קומות הכולל 44 יחידות דיור (להלן: "בקשת ההיתר").
ולבסוף, לעניין שימור הבניין, קבעה ועדת הערר כי לא ניתן לאשר זכויות בניה מכוח סעיף 14א להוראות תמ"א 38, אשר מסדיר מתוה של הריסה ובניה מחדש, אלא רק מכוח סעיף 11 להוראות תמ"א 38, המסדיר מתן תוספות בניה למבנה קיים, לצורך חיזוקו.
...
לא שוכנעתי כלל ועיקר כי בנסיבות אלה, או בכלל, ועדת הערר היתה חייבת לקבוע באופן פוזיטיבי מהו המכפיל הראוי במקרה דנן (הגם שמתוקף סמכותה היא היתה רשאית לעשות כן).
די בכך שוועדת הערר הגיעה לכלל מסקנה כי הבקשה להיתר בכללותה היא מוגזמת ובלתי סבירה מבחינת היקף הבניה המבוקשת, על מנת לתמוך במסקנתה כי יש לבטל את החלטתה של הוועדה המקומית מבלי לקבוע מסמרות בשאלה מהי ההחלטה "הנכונה" שהוועדה המקומית צריכה היתה לקבל.
סיכום סיכומו של דבר, מכל הטעמים שפורטו לעיל, העתירה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 17.6.2008 הגיש התובע בקשה נוספת להקלה, לשם "בניה של התיקרה בקומה ב' בגובה של 7.5 מ'. . . " ולשם "בניית מרתף חלקי בלי הריסת מבנה קיים" (נספח 4).
...
טענות הקיזוז של הנתבע משנדחית תביעת התובע, אין מקום לדון בטענות הקיזוז של הנתבע.
בענייננו, אני סבור, כי אין לפסוק הוצאות לטובת הנתבע, למרות דחיית התביעה.
תוצאה התביעה נדחית, על כל חלקיה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו