בקשה להרחבת יחידת מגורים בקומת הקרקע

מטרת התכנית לקבוע חלוקה של כל המגרשים הכלולים באיזור מגורים א2 עם יחידת דיור אחת לכל מיגרש, בשטח תכנית מפורטת 256, על שינוייה.

המשיבים ביקשו להרחיב את ביתם והגישו בקשה להיתר בניה במסגרתו ביקשו לבצע בניה בקומת קרקע בשטח שמצפון לקיר ביתם של העותרים וכן בקומה א' מעל השטח שיבנה, בשטח קטן יותר המרוחק יותר מקיר ביתם הצפוני של העותרים.

...

עניינה של עתירה זו נוגעת להחלטת ועדת הערר לתכנון ולבניה מחוז תל אביב (להלן:"הוועדה") ולפיה, נדחה ערר העותרים לאחר שנקבע כי המדובר בבקשת היתר בהתאם לתכנית ועל כן אין לעותרים זכות ערר לוועדה, כמו גם נדחה הערר לגופו של עניין.

לאחר שבחנתי לעומק את טענות הצדדים סבורה אני כי לא נפל כל פגם או חוסר סבירות בהחלטת הוועדה עת קבעה, כי היתר הבניה ניתן על פי תכנית.

לפיכך, משלא נתבקשו הקלות בניה, ומשנקבע כי אין המדובר בסטייה מתכנית לא קמה זכות ערר לעותרים ועל כן בדין נדחה הערר.

בהינתן האמור, יש לקבוע בענייננו כי מדובר בהחלטת ועדת הערר אשר ניתנה לאחר ששמעה את טענות הצדדים ושקלה את כל השיקולים הרלוונטיים, על סמך שיקול דעתה התכנוני, והגיעה לתוצאה מאוזנת וסבירה שאין בה כל דופי המצדיק התערבות ערכאה מנהלית זו. סוף דבר העתירה נדחית.

דובר על תכנית מתאר 101-0782433 הכוללת הרחבת יחידות דיור, הכשרת עבירות בניה הקיימות במיתחם וכן תוספת יחידות דיור על גג הבניין.

הבניה בוצעה מתוך לחץ של השכן המתגורר בקומת הקרקע אשר דרש שכל דיירי הבניין יבנו את עמודת הממ"דים יחדיו (בו בזמן) כדי למנוע מצב של עבודות בניה נוספות אשר יפריעו לו. הנאשמת טרם השמישה את המ"מדים.

המאשימה רשאית להגיש תוך חודש בקשה, בצרוף נסח טאבו עדכני, לרישום הערה בלישכת רישום המקרקעין בירושלים על זכויות הנאשמת נוכח גזר דין זה (בהתאם לסעיף 130 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, תקנה 31 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011 וסעיף 254יא לחוק בנוסחו דהיום).

...

התוצאה לאור כל האמור אני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים: קנס כספי בסך 16,800 ₪ ב-42 תשלומים חודשיים שווים רצופים החל ביום 10.10.2021 ובכל 10 לחודש שלאחר מכן.

הבניין מורכב מ-4 יחידות מגורים, שתיים בקומת קרקע ושתיים בקומה א' שמעליה.

משנודע הדבר לתובע, הוא היתנה מתן הסכמתו לכך, בין היתר, בהישתתפות הנתבעת בעלות השלד שבוצע בקומת הקרקע על חשבון התובעים לצורך הרחבת דירתם.

במסגרת התביעה ביקשו התובעים לחייב את הנתבעת לשאת במחצית הוצאות התשתית אשר ביצעו לצורך הקמת ממ"ד דירתם ואשר שימשה את הנתבעת להרחבת דירתה, עלות הנזקים שנגרמו להם בעקבות העבודות שבוצעו על ידי הנתבעת וכן פיצוי בגין נזק לא ממוני וזאת בסכום כולל של 214,255 ₪.

...

לסיכום, אני מורה כדלקמן: במסגרת התביעה העיקרית הנתבעת תשלם לתובעים, ביחד ולחוד, באמצעות בא כוחם, סך של 103,322 ₪ צמוד למדד תשומות הבנייה לחודש 05/2019 ועד לתשלום המלא בפועל.

כן תשלם הנתבעת לתובעים, ביחד ולחוד, באמצעות בא כוחם, הוצאות האגרה, עלות שתי חוות דעת מטעם התובעים, חלקם בשכרו של מומחה בית המשפט ובנוסף לכך שכ"ט עו"ד בסך של 14,040 ₪ (כולל מע"מ) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק על ההוצאות ואגרת בית המשפט מיום הוצאתן ועל שכ"ט עו"ד מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

התביעה שכנגד נדחית בזאת.

במהלך חודש אוגוסט החלו נתבעים 1-3 בבצוע עבודות שפוץ והרחבה, הכוללות הריסת קיר משותף בין שתי יחידות הדיור, בניית תוספת בקומה השנייה , בניית מדרגות ברזל חצוניים המובילים מהרחוב לתוספת הבניה, קירוי מרפסת, כל זאת ללא קבלת היתר בניה כדין.

בשנת 2012 הוגשה בקשה להיתר בניה – "תוספת מרפסות והרחבת מגורים בקומת קרקע ושימוש חורג ממגורים למטרת בית כנסת" אולם שבעה שכנים הגישו התנגדויות חריפות (תיק 2012/0215.00, נספח 23 במוצגי התובעים שצורפו לכתב תביעתם).

...

סיכום ביניים קבעתי כי נתבעים 1-4 אחראים לנזקי התובעים, ואילו התביעה נגד העיריה ורמי לוי (נתבעים 4 ו-5) נדחות.

נוכח כל האמור, אני דוחה ראש נזק זה בהעדר ראיות מספקות.

סוף דבר אני מחייבת את נתבעים 1-4 ביחד ולחוד בנזקי התובעים, ומחייבת אותם לשלם את הסכומים הבאים: לתובעת 1 – 74,000 ₪ , לתובעת 2 – 107,000 ₪ , לתובע 3 – 15,000 ש"ח. בנוסף, אני מחייבת את נתבעים 1-4 ביחד ולחוד בהוצאות משפט התובעים ביחד ולחוד, בסך כולל של 25,000 ₪.

המשיבים מתגוררים בקומת הקרקע (שבבעלותם, כולל החצר) והעותרים, בקומה העליונה.

החלטת ועדת הערר כעולה מהחלטת ועדת הערר, ביסוד דחיית הבקשה להיתר שהגישו העותרים עומדת בעיקר הקביעה כי הממ"ד כפי שהוצע, אינו תואם להוראות תכנית תא/3729 - רובע 4 (התכנית או תכנית רובע 4), שכן לפי הוראותיה הרחבת דירות קיימות תבוצע "ברצף אנכי במלוא גובה הבניין"; בעוד שעל פי הבקשה מבקשים העותרים להוסיף ממ"ד בקומה העליונה בלבד ואילו לקומת הקרקע יורדים שני קירות תמך בהמשך לקירות הממ"ד (וזאת בלבד).

תכנית רובע 4 מתנה את הענקת זכות ההרחבה בהבטחת אחידות תכנונית בין יחידות הדיור.

...

כך, בסעיף 4.1.3ב(11)(ד) לתכנית שכותרתו "הוראות להקמת מרחבים מוגנים" בפרק 4.1.3 לתכנית שעניינו ב"הוראות לתוספות לבניינים קיימים", נקבע כי "הבלטת מרחב מוגן כאמור בקומות התוספת תותנה בהרחבת כל הדירות הקיימות באגף שמתחתיו...". בנוסף, בסעיף 4.1.3 ו(1) שעוסק בהרחבות בניינים שהוצא היתר לבנייתם קודם ליום 1.1.1980 (כגון במבנה שבענייננו) נקבע כי "הרחבת דירות קיימות, כולל דירות קיימות בהיתר במרתף, תבוצע ברצף אנכי במלוא גובה הבניין ..." דרישה זו לבניה ברצף אנכי במלוא גובה קומות הבניין, חוזרת גם בסעיפים קטנים 2 ו- 3 לסעיף ו הנ"ל. מקובלת עלי גם עמדת המשיבות 1-2 כי אין עמידה בתקנים ובדרישות פיקוד העורף ביחס לממ"ד, מייתרת את החובה לעמוד בהוראות התכנית.

לא מצאתי ממש ביתר טענות העותרים והן נדחות.

סוף דבר: מכל האמור העתירה נדחית.