בקשה להצטרפות לתיק הוצאה לפועל

ביום 17.10.2017 רשמת ההוצאה לפועל קיבלה את הבקשה ופסקה לטובת המבקשות שכר טירחת עורך דין בגובה בסך 5,266 שקלים, וקבעה כי התשלום "יצטרפו [כך במקור – ד' ב' א'] לחוב בתיק". בשלב זה, המבקשת הגישה בקשה לחידוש של הליכי הגבייה בתיק ההוצאה לפועל בגין הסכום הנוסף שנפסק.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, באתי לידי מסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיב.

יש לקוות כי המשיב יוסיף לעמוד בהסדר פריסת התשלומים שנקבע כך שלא תידרש התדיינות נוספת בעניין זה. סוף דבר: הבקשה נדחית.

גם משיבה 14, מוקד אשראי (נושה של המבקשת שלטובתה רשומים משכונות והיא גם מנהלת תיק הוצאה לפועל נגד המבקשת) הצטרפה לעמדת הרוכשים, והדגישה אף היא כי אין בבקשה כל טענה הנוגעת למצבה הכלכלי של המשיבה או טענה בדבר היותה כשרת פרעון, זאת שעה שהסוגיה העיקרית העומדת על הפרק היא סוגיית חידלות פרעונה.

...

זאת ועוד, לפי החלטת הבורר מיום 25.5.2017, היה על המבקשת להעביר כספים על פי דרישת תשלום של מנהל הפרויקט החדש, אך דרישה כזו לא נמסרה לה. ומכל מקום לטענת המבקשת, דין הטענה בכללותה להתברר במסגרת הליכי הבוררות, זאת שעה שהיא זו שנשאה בעול חלקן הראשון של העבודות בפרויקט ועל כן צארום חייבת לה סכום גדול בהרבה, וההוצאה הנוכחית שהוציאה צארום "מתקזזת" כנגד חלק מסכום זה. כן נטען על ידי המבקשת כי היא סבורה שעומדת לה זכות ערעור על ההחלטה, אך לשם הזהירות הוגשה בקשת רשות ערעור.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובתגובות לה על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

ויובהר, כי מסקנה זו מתבקשת על אף שאין לקבל את טענת הרוכשים לפיה אין ליתן רשות ערעור במקרה זה אך בשל הוראת סעיף 7(1) לצו בתי המשפט.

כאמור, הבקשה נדחית.

המבקשת ( צד ג' בתיק הוצל"פ מס'- 01-77122-08-4), מבקשת ליתן לה רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, הגב' קרן בקשי, מיום ה- 18.3.17, לפיה נדחתה בקשתה של המבקשת להצטרף להליך כנוס הנכסים המתנהל בתיק ההוצאה לפועל האמור לעיל, ביחס לנכס מגורים, ברח' שמעון רוקח 14 בת"א (להלן "הנכס").

...

צודקת המבקשת בטענתה כי אין בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל אלא לקיים את פסק דינו של בית המשפט, ככתבו וכלשונו ואין רשם ההוצאה לפועל מוסמך לקרוא אל תוך פסק הדין את מה שלא נאמר בו. דא-עקא, לאור לשונו הברורה של פסק הדין, יש לראות בהחלטתה של כב' רשמת ההוצל"פ, כמי שפעלה בדיוק לפי האמור בפסק הדין, וטוב הייתה עושה המבקשת לו הייתה נמנעת מלהעלות טענה זו. לאחר שהגעתי למסקנה כי עפ"י פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, מיום ה-30.11.14, אין בידי המבקשת זכויות קנייניות, בטרם יוסדרו העניינים מול המשיב-2, לא מצאתי ממש בטענת המבקשת לפיה יש ליידע רוכשים כי הם עתידים לרכוש רק 70% מהזכויות ב"נכס".

הנני מקבל את טענת כב' רשמת ההוצאה לפועל, לפיה אין רלוונטיות בין הזכות לפדיון, בהתאם לסעיף 13 לחוק המשכון, התשכ"ז-1967, לבקשתה של המבקשת להצטרף להליך הכינוס, שכן בפניי המבקשת פתוחה הדרך לפדות את המשכנתא ע"י קיום החוב.

סיכום לאור האמור בפירוט בפסק דין זה, הנני דוחה את הערעור.

בהחלטתו מיום 31.1.16 קבע בית המשפט המחוזי כי המבקשת 3 נעדרת מעמד להגשת בקשת רשות ערעור שכן נמחקה מן ההליך בבית משפט השלום בצדק כיוון שלא ביקשה להצטרף כזוכה לתיק ההוצאה לפועל.

...

לעניין זכויותיה של המבקשת 3 מדגיש ביהמ"ש העליון כי אף זכויותיו של מימון עצמו בנכסי החברה עקב פירוקה טרם הוכרעו, וכך קבע – "כזכור, בית משפט השלום מצא כי החברה חדלה להתקיים, וזאת על-סמך הראיות שהובאו בפניו ושלא נסתרו. משכך, לפחות לעת הזו, אין המדובר באישיות משפטית שבכוחה לנקוט בהליכים משפטיים בפני בית משפט זה או בפני כל ערכאה אחרת (סעיפים 5-4 לחוק החברות, התשנ"ט- 1999). ככל שישתנו הנסיבות, יהיה על החברה, או מי מטעמה, להביא את טענותיה בפני הערכאה המוסמכת במסגרת תובענה מתאימה, בכפוף לדיני ההתיישנות וכל דין אחר. ...לא זו בלבד, אין בהיותה של קליר אלמנתו של מימון כדי לבסס את זכויותיה בנכסי החברה ומעמדה בהליך דנא, ויודגש כי טרם הוכרעו זכויותיו של מימון עצמו בנכסי החברה עקב פירוקה". מכאן יש להסיק כי המבקשת 3 אינה יכולה לבסס את זכותה בנכסי החברה על עצם היותה אלמנתו של מימון ולהצטרף לתיק ההוצל"פ. לאור קביעה זו, ולנוכח העדר סמכות כב' רשמת ההוצל"פ להכריע בשאלת מעבר זכויות מחברה לבעל מניותיה, המסקנה המתבקשת היא כי אף דינה של סוגית מעמד המבקשים להתברר בהליך המתאים בבית המשפט המוסמך.

סיכום: מצאנו כי בתיק נושא בקשות רשות ערעור זאלה קיימת הכרעה מחייבת של בית המשפט העליון הנובעת מאותו עניין ממש, שעניינה העדר סמכות רשמת ההוצאה לפועל לדון בכלל הסוגיות המתקיימות בתיק ואשר אליהן מתייחסת הבקשה.

נוכח הכרעה זו נדחה הערעור בעניין ניהולו של ההליך במסגרת הוצל"פ ובעניין מעמדם וזכויותיהם של המבקשים.

ביום 7.12.2021 הגישו העותרים לרשם ההוצאה לפועל בקשה להצטרף כצד לתיק ההוצאה לפועל.

...

דיון והכרעה דין העתירה להידחות על הסף בשל קיומו של סעד חלופי.

יתרה מכך, וזה העיקר: בסופו של דבר, קבע הרשם כי על השוכרת לחתום על הסכם עם חברת פ.ק.ד, ולא עם העותרים.

לאור כל האמור, העתירה נדחית.