בקשה להצהרת ביטול חוזה מכר ומחיקת הערת אזהרה

לאחר שהתקבלה תשובת המשיבים להמרצת הפתיחה, הגישו המבקשים בקשה למתן פסק דין הצהרתי לביטול החוזה ופסיקת הוצאות, זאת לאור העובדה שהמשיבים עצמם ציינו בסעיף 43 לתשובתם, כי הם מסכימים להצהיר על בטלות העסקה אך מתנים את מחיקת הערת האזהרה בכך שיושבו להם הכספים ששולמו על ידם בסך 242,500 ₪.

דיון בהמרצת הפתיחה דנא נתבקשו מלכתחילה מספר סעדים – העקרי שבהם ביטול הסכם המכר ביחס לנכס (הסכם שצורף כנספח ב' להמרצת הפתיחה), וכן מחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובת המשיבים.

...

עם זאת בסיפת התגובה ציינו המשיבים, כי גם אם בית המשפט יראה לנכון להיעתר לבקשה למתן פסק דין המצהיר על בטלות העסקה, ללא שיידרש לסוגיית ההשבה, יש מקום לחייב את המבקש בהוצאות משפט.

באשר לשאלת ההוצאות, הרי לאחר שבחנתי את מכלול נסיבות העניין- מחד העובדה כי המבקש הסכים בסופו של דבר להסתפק בסעד מצומצם יותר שיכול ואם היה מסתפק בו מלכתחילה ניתן היה לייתר ההליך, אך מנגד העובדה כי נראה שניתן היה להגיע לאותן הסכמות עם המשיבים, מבלי צורך בדיון אליו התייצב ב"כ המבקש, מצאתי שיש מקום שכל צד יישא בהוצאותיו.

באותו זמן היתנהלה בבית משפט זה תביעה שהגיש החייב נגד מר חיים אברהמי ואחרים, שבמסגרתה ביקש החייב להצהיר על ביטול הסכם מכר מיום 15.1.2012, שלפיו מכר החייב את הזכויות במיגרש למר חיים אברהמי (להלן: "אברהמי"), להורות על מחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובת אברהמי ועל מחיקת העיקולים שנרשמו על זכויות אברהמי במיגרש בלישכת רישום המקרקעין (ת.א. 4437-04-15).

...

בנסיבות שבהן הסכם הממון נחתם לאחר שהחייב הסתבך בחובות, הוכרז כחייב מוגבל באמצעים, ונפתח נגדו תיק איחוד, בשים לב לכך, שההסכם נחתם שנים רבות לאחר נישואי בני הזוג, מבלי שפרץ ביניהם סכסוך כלשהו אשר יכול היה להצדיק את כריתתו, אני מקבלת את טענת המשיבים כי מדובר בהסכם שמטרתו להבריח נכסים מפני הנושים.

סוף דבר המשטר הרכושי החל על המבקשת והחייב הוא המשטר הקבוע בחוק יחסי ממון.

לנוכח כל האמור, אני דוחה את התביעה ומחייבת את המבקשת לשלם למשיבים הוצאות וכן שכר טרחת עורכי דין כדלקמן: לכונס הנכסים ולמשיב 2 יחד סך של 7,500 ₪ למשיב 3 סך של 5,000 ₪ למשיבה 8 סך של 5,000 ₪.

בתביעה העיקרית עותר איתן להצהיר על ביטול הסכם המכר, וכן להורות על מחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובת אברהמי על הנכס (להלן: "הערת האזהרה") ולהורות עוד על מחיקת עיקולים שנרשמו על זכויות אברהמי בנכס בלישכת רישום המקרקעין.

להבטחת זכויות אברהמי כקונה על פי הסכם המכר, נרשמה בלישכת רישום המקרקעין הערת אזהרה לטובתו על זכויות נאג'י. הערה זו נרשמה על פי בקשה לרישום הערת אזהרה, שנחתמה על ידי עו"ד בן הרואה והוגשה ללישכת הרישום על ידי יצחק (ראה מוצג ת/7 וכן כתב הסכמה לרישום הערת אזהרה בחתימת עו"ד בן הרואה המסומן כמוצג נ/6).

...

בנסיבות אלה אינני מייחסת משקל או חשיבות למוצגים נ/5, נ/13, נ/15, והנני דוחה טיעון לפיו יצחק פעל מכח ייפוי כח בחתימתו בשם איתן על הסכם המכר.

הנני מורה בזאת כמבוקש על בטלות הסכם המכר ועל מחיקת הערת האזהרה שנרשמה מכוחו.

כן הנני מורה על ביטול רישומם של עיקולים שנרשמו על זכויות הנתבע 1.

שוכנעתי כי התובע רכש את הנכס וכי הוא בעל הזכויות בו. על כן הנני דוחה את התביעה הנגדית.

בעקבות מחלוקות אלו הגישה הגב' קובלצ'יק בקשה בדרך המרצת פתיחה להצהיר על ביטול הסכם מכר שנכרת בינה לבין חברת סמארטאפ לרכישת זכויות במקרקעין הידועים כגוש 12511 חלקה ,13 ברח' וודג'ווד 11 חיפה, (ה"פ 33072-04-18).

סוף דבר לאור כל האמור, אני מורה על מחיקת העיקול שנירשם לטובת אולגה קובלצ'יק על זכויות חברת סמארטאפ 38 בע"מ במקרקעין הידועים כגוש 10764 חלקה 86 תת חלקה 9, וכן על ביטול רישום הערת האזהרה הרשומה לטובת סמארטאפ על מקרקעין אלו.

...

הכרעה כמפורט להלן הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הבקשה להורות על ביטול העיקול, וביטול הערת האזהרה שנרשמה לטובת סמארטאפ.

סוף דבר לאור כל האמור, אני מורה על מחיקת העיקול שנרשם לטובת אולגה קובלצ'יק על זכויות חברת סמארטאפ 38 בע"מ במקרקעין הידועים כגוש 10764 חלקה 86 תת חלקה 9, וכן על ביטול רישום הערת האזהרה הרשומה לטובת סמארטאפ על מקרקעין אלו.

ביום 18.5.2021 הגיש המשיב תביעה לבית המשפט המחוזי כנגד המבקש, בה ביקש כי בית המשפט יכריז על בטלות הסכם המכר; ויורה על מחיקת הערת האזהרה שרשומה לטובת המבקש.

המבקש מצדו הגיש ביום 7.4.2022 תביעה נגד המשיב, בה התבקש בית המשפט להצהיר כי הזכויות בדירת המגורים שייכות לו; להורות למשיב לקיים את התחייבויותיו לפי הסכם המכר; ולמנות את בא כוח המבקש ככונס נכסים לשם הוצאתו לפועל של הסכם המכר.

...

לאור כל האמור אינני סבורה אם כן כי יש להתערב במסקנתו של בית משפט קמא – מדובר במסמכים שהיו כל העת ברשות המבקש והוא לא חיפש ולא איתר אותם בשלב גילוי המסמכים; שהוא ידע על אודות קיומם ולא ציין זאת בשום שלב קודם של ניהול ההליך; הבקשה הוגשה בשלב מאוחר מאוד של ההליך וקבלתה הייתה מביאה לסרבול והארכה נוספת של הדיון; ובית משפט קמא המכיר את ההליך מראשיתו היה סבור כי התרומה המשוערת של הסכמי הצל לחקר האמת אינה משמעותית די הצורך ואיננה מצדיקה את ההכבדה שצפויה לגרום הגשתם בשלב כה מתקדם.

במצב דברים זה, ובשים לב לאמות המידה המצמצמות להתערבות בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניינים כגון דא – לא ראיתי מקום להתערב במסקנה זו. לבסוף, יצוין כי העובדה שבית משפט קמא קיבל את בקשת המשיב לצרף ראיות נוספות אינה מעלה ואינה מורידה.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.