בקשה להפקדת ערובה להוצאות נדחית בשל זכות הגישה לערכאות

מעבר לזאת שגם בסנקציה של מחיקת התביעה אך בשל אי הפקדת ערובה להוצאות, הנובעת על פי רוב מקושי כלכלי בו מצוי התובע, יש משום הכבדה על זכות הגישה לערכאות, נראה שריכוך הסנקציה כך שבהיעדר ערובה התביעה תמחק ולא תידחה, מונע את הצורך בדיון בבקשה לביטול דחייתה של התביעה, בהתאם לסיפא של תקנה 519 לתקנות הקודמות.

...

תמצית נימוקי התגובה התובעים טוענים כי דין הבקשה להידחות.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה והתגובה על נספחיהם, ראיתי לקבל את הבקשה, ואנמק.

סיכומם של דברים – מהנימוקים המפורטים ראיתי להיעתר לבקשה ולחייב את התובעים להפקיד ערובה להוצאות בסכום כולל של 15,000 ₪ (ראו לעניין זה: רע"א 6562/14 הנ"ל).

המשיב הוסיף כי דין הבקשה להדחות בשל פגיעתה בזכות הגישה של המשיב לערכאות שהיא זכות יסוד.

(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לבצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט-1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תדחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.

...

הכרעת בית הדין- אקדים אחרית לראשית ואומר, כי לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה להפקדת ערובה , ואנמק.

מהטעמים האמורים שוכנעתי שאין מקום לחיוב המשיב בהפקדת ערובה, והבקשה נדחית.

סוף דבר- הבקשה נדחית.

בקשה להפקדת ערובה להוצאות - כללי תקנה 157(א) לתקנות קובעת: "בית המשפט רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע". תקנה זו החליפה את תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כאשר נראה כי בתקנות החדשות לא הייתה כוונה לשנות מההסדר שנהג לפי תקנה 519, למעט בעיניין תוצאת המחדל: מחיקת התביעה חלף דחייתה (דברי הסבר לתקנות כפי שפורסמו בחודש דצמבר 2020 באתר משרד המשפטים, עמ' 49).

"על פי ההלכה, ככלל, אין להתנות את זכותו של תובע לפנות לבית המשפט בבקשה למתן סעד בהפקדת ערובה כספית להבטחת הוצאות הנתבע, אלא בנסיבות חריגות. זאת בשל הפגיעה האפשרית בזכות הגישה לערכאות, המחייבת את בית המשפט לנקוט מתינות וזהירות בהפעלת שיקול הדעת המוקנה לו בהקשר זה" (רע"א 2892/23 גלובל אפ טכנולוגיות (2010) בע"מ נ' טרוויס (9.7.2023), סע' 9).

...

המשך הדיון להלך נעשה על רקע מסקנה זו. טענת התובעת לפגיעה בפרטיות נסמכת על סעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (חוק הגנת הפרטיות).

סוף דבר: חרף סימני השאלה והקשיים הלא מבוטלים הניצבים בדרכה של התובעת, באתי לכלל מסקנה כי אין מדובר באחד מאותם מקרים חריגים בהם יש לחייב תובע שאינו תאגיד ואינו מתגורר מחוץ לתחום השיפוט, להפקיד ערובה להוצאות כתנאי לבירור תביעתו.

הבקשה נדחית.

התובע צירף לתגובתו החלטה בהליך דומה הדוחה בקשה להפקדת ערובה, בין היתר, נוכח הדיווחים למת"ש המוכיחים את עבודת התובע אצל שטרן בתקופה המדווחת וכן נוכח העמימות בנוגע לזהות המעסיק ובשים לב למאפייני העסקת התובע המקשים עליו לממש זכויותיו, בהיותו משתייך לאוכלוסיית עובדים מוחלשת וכן נוכח זכות הגישה לערכאות הראויה להגנה.

בהקשר זה עוד נפסק בעיניין אבו מוחסן, אליו הפנו הצדדים, כדלקמן: "בהחלטה אם לחייב בעל דין בהפקדת ערובה, על בית המשפט לאזן בין תכלית התקנה – הבטחת תשלום הוצאות הנתבע שהתביעה נגדו נדחתה, וכן צימצומה של האפשרות להגיש תביעת סרק, ומנגד – להגן על זכות הגישה לערכאות, ולאפשר לתובעים לממש את זכויותיהם. במסגרת זו, יש ליתן משקל יחסי למיהות התובע ומצבו הכלכלי; למיהות הנתבע ומעמדו; לטיב השאלות שהתובענה מעלה; סכויי התביעה ומורכבותה; שהוי בהגשת התביעה, ככל שהיה; מקום מגוריו ומצבו הכלכלי של התובע; השלב בהליך שבו מוגשת הבקשה לחיוב בהפקדת ערובה; תום ליבו של התובע;" (סע' 13 לפסק הדין בעיניין אבו מוחסן והאסמכתאות שם, א.נ.).

...

אנו סבורים כי ככל שהתובע מציג היתר עבודה אצל אותו מעסיק, הרי שההיתר מהווה ראשית ראייה לכך שהעובד עבד אצל אותו מעסיק בתקופת ההיתר.

לסיכום הדיון בסוגית הבאת ראשית ראיה נקבע, כי "על מנת שהתובע יהיה פטור מחובת הפקדת ערובה, עליו להראות ראשית ראייה להוכחת תביעתו באופן כללי, וזאת בהתחשב בחזית המחלוקת בין הצדדים, ובכפוף להוראות החוק ולפסיקה בעניין נטל ההוכחה, החובות הרישומיות המוטלות על מעסיק ותוצאות הפרתן, והוראות חוק אחרות" (סע' 53 לפסק הדין בעניין אבו מוחסן).

סוף דבר על יסוד כל האמור – הבקשה נדחית.

מנם בסוגיה זו יש לצלול עובדתית וראייתית בשלבים הבאים של ההליך, לאחר הגשת תצהירים, ברם מאחר ומדובר בטענה מהותית, ובעת שהוגשה בקשה להפקדת ערובה, היה על התובעת להתכבד ולפרט את העוגן עליו נשענת התביעה שלה בהיבט החוזי, זאת לצד מיצבור הדינים המבססים זכות הישתתפות זו. לפיכך, לא מדובר במקרה שבו לא ניתן להעריך את סכויי התביעה או במקרה שבו ניתן לקבוע כי סכויי התביעה הם מן המשפורים, כפי שלגם א ניתן לקבוע כי סכויי התביעה מאוזנים הם. לעניין גובה הערובה, זו צריכה להיות מידתית, כך שתאזן בין כלל השיקולים הצריכים לעניין- בין זכות הגישה לערכאות של תובעת שהיא חברה בע"מ ובין הגנה על זכות הקניין של נתבע, שלא תפגע בהעדר יכולת לגבות את הוצאותיו, אם תדחה התביעה (רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (11.2.09)).

...

יישום הכללים שנסקרו לעיל על ענייננו שלנו מוביל למסקנה, כי בנסיבות המקרה דנן קיימת הצדקה לחיובה של התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעות בגדרה של התביעה העיקרית.

סוף דבר דין הבקשה לחיוב התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעות בתביעה העיקרית, להתקבל.

משכך, אני מורה לתובעת בהפקדת ערובה בסך של 80,000 ₪, בערבות בנקאית או במזומן להבטחת הוצאות הנתבעות, וזאת תוך 30 ימים מהיום.