בקשה להפסקת משיכת כספים מחשבון בגין חוב מזונות

ביום 27.7.2017 הגישה התובעת את התביעה שלפניי, וצירפה לה בקשה לצוו מניעה זמני, במסגרתה היא מבקשת להורות לבנק להפסיק "לגנוב" לה מכספי הקצבה, כשטענה לפער של מאוד שקלים בכל חודש, בין סכום הקצבה לו היא זכאית, לבין הסכום שהופקד בחשבונה בפועל.

ביום 6.9.2018 הגישה רמ"י בקשה, במסגרתה הודיעה כי היא הזוכה בתיק ההוצאה לפועל שמספרו 542961-02-15 (לישכת הוצל"פ חיפה), שניפתח ביום 12.2.2015, בגין חוב דמי חכירה נכון לשנת 2014, ועומד על סך של 26,069.52 ₪ נכון ליום 18.3.2018.

לפניי שתי סוגיות הדורשות הכרעה - האחת, הפער שבין הסכום המופקד לחשבון הבנק של התובעת עבור קצבת הזיקנה, לבין הסכום המופיע באישורי הביטוח הלאומי (להלן – הסוגיה הראשונה); השניה, האם החסכונות שפתחה התובעת לטובת בנותיה בחשבונה נצברו מדמי מזונות, והאם נהג כדין הבנק עת ביקש לממש את העיקול של רמ"י מכספים אלה (להלן – הסוגיה השניה).

בנוסף טוען הבנק, כי אחד הפקדונות השתחרר ביום 7.8.2017 לחשבון הבנק של התובעת (עו"ש), וביום 24.8.2017 התובעת ביצעה משיכה של חסכון זה. בעיניין זה אין אלא להפנות להודעת הבנק מיום 1.2.2018, אליה צרפו את תדפיס תיקי העיקול בחשבון הבנק של התובעת (נספח א') ולתגובת הבנק לבקשת רמ"י מיום 2.10.2018, אליה צרפו את החלטת מימוש העיקול (נספח א1), תדפיס דוח עיקול (נספח א2) ותשובת הבנק לעיקול (נספח א3).

...

טענה זו מקובלת עליי.

לפיכך, ובהמשך להחלטתי מיום 5.3.2019, אני קובע כי הבנק רשאי לממש את צו העיקול מכספי החסכונות.

סוף דבר לנוכח מכלול הטעמים שמניתי, אני מורה על דחיית התביעה על כל חלקיה.

הפסיקה מבחינה בין מצב בו חשבון ניפתח מלכתחילה בשותפות, שאז חלה החזקה, ובין מצב דוגמת המקרה שבפניי בו מצרף פלוני שותף לחשבונו שלו.

במקרה שלפניי יש לבחון את היתנהלות הבנק נוכח בקשת המבקשת למשוך את מלוא הכספים מהחשבון המשותף ולהורות על סגירת החשבון, נוכח החובות שחלות על הבנק כלפי השותף הנוסף בחשבון הבנק.

פעילות המבקשת בחשבון הבנק מתשובת הבנק להמרצת הפתיחה עולה כי ביום צירופה של המבקשת כשותפה בחשבון הבנק עמדה יתרת הכספים בחשבון על סכום של 1,537,759.63 ש"ח. בסיכומים שהגישה המבקשת נטען כי במסגרת הפעילות השוטפת בחשבון שמשו הכספים שמשכה המבקשת מעת לעת רק עבור צרכי בנה של המבקשת, עבור תשלום מזונות שנידרש בנה של המבקשת לשלם לבנו הקטין וכן עבור תשלום הוצאות משפטיות להליכים משפטיים בעניינים שקשורים לבנה של המבקשת.

...

אשר על כן אני קובעת כי אין מקום למתן סעד הצהרתי לפיו יש להורות לבנק לאפשר למבקשת לבצע כל פעולה בחשבון הבנק ובתוך כך משיכת כל הכספים וסגירת חשבון הבנק או סעד הצהרתי לפיו הבנק אינו רשאי להתנות או להגביל את התובעת מלבצע פעולה בחשבון בחתימתו של בנה של המבקשת או ביצירת קשר עמו.

אין בידי לקבל טענה זו. הבנק אינו רשאי להתנער מחובותיו בהתאם להסכמים שנחתמו בינו ובין הלקוחות בטענה כי הדבר מצריך הפעלת שיקול דעת ובחינת הפעולות המבוצעות בחשבון שכן לא ניתן לקבל מצב שבו פעילות שאינה חריגה בחשבון בנק לא תתאפשר לבעלים של החשבון המחזיק ביתרת זכות בחשבון ובכך למעשה תיפגע זכותו הקניינית של בעלי החשבון בכספים המופקדים בבנק.

סיכום מצאתי כי אין לקבל את המרצת הפתיחה ואת הסעדים ההצהרתיים שהתבקשו במסגרתה וזאת מהטעמים המפורטים לעיל.

בבקשה נטען שכנגד המשיב ניתן ביום 28.8.2017 פסק דין על סך של 1,725,399 ₪ בצרוף ריבית, הוצאות ושכר טירחה; ביום 22.10.2017 ניפתח תיק הוצאה לפועל כנגד המשיב לצורך גביית החוב הפסוק; יתרת חובו של המשיב בלישכת ההוצאה לפועל, נכון ליום 12.7.2019, עומד על 1,254,419.39 ₪; הסכום שנפרע על ידי המשיב שולם מהתמורה שהתקבלה ממכירת דירת מגוריו, במסגרת הליך גירושין, וחלקו משווי הנכס התחלק בין נושים שונים, לרבות המבקש, ומעבר לכך לא ניפרעו סכומים נוספים; למשיב חובות גבוהים לנושים רבים; החברה של המשיב נקלעה לקשיים כלכליים ולכן ביום 9.1.2019 ניתן כנגדה צו פירוק ופעילותה הופסקה; המשיב לא ענה להתראת פשיטת רגל שהוצאה בעיניינו.

ניהול חשבון בנק על ידי היחיד/ה (9) היחיד/ה רשאי/ית לנהל חשבון בנק, בכפוף לתנאים הבאים: (א) היחיד/ה רשאי/ית לנהל חשבון בנק ביתרת זכות בלבד ללא קבלת אשראי; (ב) היחיד/ה רשאי/ית למשוך כספים שהופקדו לחשבון זה, ובילבד שכאמור לא תווצר בו יתרת חובה; (ג) בכפוף לאמור לעיל, היחיד/ה רשאי/ית לחתום על הרשאה לחיוב החשבון ולעשות שימוש בכרטיס בנק (כרטיס מגנטי) ובכרטיס לחיוב מידי (דביט) שניתן באמצעותם למשוך כסף או לבצע בהם עיסקאות רק כנגד ייתרת זכות; (ד) חשבון זה לא ישמש בטוחה לחיוב כלשהוא של היחיד/ה כלפי צד ג'.

(ג) להגיש דו"חות חודשיים על הכנסות והוצאות וכן דיווחים נוספים, והכל לפי תקנות והוראות הממונה/הנאמן; (ד) לשלם לזכאי/ת לדמי מזונות סכום חודשי שייקבע על ידי הממונה, עד להכרעת בית המשפט בעיניין זה (ככל שקיים חיוב בדמי מזונות); (ה) לעמוד בכל דרישות הדין; (11) בכלל האמור לעיל, לעמוד בכל דרישות הדין לפי סעיף 138 לחוק – (א) לסייע לנאמן ולשתף עמו פעולה לפי הנידרש לשם מילוי תפקידו, ובכלל זה לחתום על ייפוי כוח ומסמכים, להעביר לידי הנאמן כל מיסמך שברשותו/ה הנוגע להליך חידלות הפרעון ולעשות את כל הנידרש לשם מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם בין הנושים; (ב) להודיע לנאמן בהקדם האפשרי על כל שינוי בפרט הנוגע למצבו/ה הכלכלי שדיווח/ה עליו.

...

בנסיבות העניין ונוכח הסכמת הצדדים מצאתי לנכון להיעתר לבקשה.

צו לפתיחת הליכים (1) מכוח סמכותי לפי סעיף 116 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק"), אני מורה על מתן צו לפתיחת הליכים בעניינה של המשיב שרון חליווה ת.ז. 023707748 (להלן: "היחיד/ה").

(6) אני מורה לנאמן לפנות למי שממונה על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין לבדוק אם ליחיד/ה זכות בנכס הרשום באותו פנקס, ואם נמצא כך, לרשום באותו פנקס הערה בדבר הצו לפתיחת הליכים ובכללו כי היחיד/ה אינו מוסמך/ת להעביר כל זכות בנכס לפי סעיף 131 לחוק.

ביום 7.4.2020 הגיש המערער לבית משפט השלום ברמלה תביעה כספית נגד המשיבים, בטענה לנזקים שנגרמו לו. כלפי הבנק טען, בין היתר, כי היתנהל שלא כדין עת ביקש המערער למשוך כספים מחשבונו וסרב להנפיק לו כרטיס בנקאי.

בקשת המערער לצרוף ראיה ביום 9.6.2020 הגיש המערער בקשה להוספת ראיה בעירעור – תשובה מהממונה על חוק חופש המידע במל"ל, אשר השיבה לשאלות המערער כי קיצבאות המל"ל אינן ניתנות לעיקול למעט חוב מזונות; ביום 11.6.20 קבלתי את הבקשה.

בהתאם להוראות הפסיקה המדובר בזכות מוגבלת כאשר על המל"ל להותיר לחייב סכום מינימלי שיאפשר לו קיום בכבוד (בג"ץ 5618/92 לגזיאל נ' לגזיאל (18.3.1993); עב"ל 271/08 ברוכים נ' המוסד לביטוח לאומי (21.5.2009)).

...

בנסיבות אלו אין מקום לדקדק עם המערער בשאלות כיצד יהיה באפשרותו לממן הליכים משפטיים אחרים ודי בנתונים שפורטו על ידו כדי להביא למסקנה כי המערער עמד בנטל הנדרש.

במסגרת הדיון שהתקיים בבקשה ביום 8.1.18 בפני כב' השופט נ. שילה הגיעו הצדדים להסכמות כדלקמן: (1) התביעה תועבר לבית משפט לעינייני מישפחה; (2) בסיום כל יום עבודה של המסעדה יעביר התובע צלום של כל הזדים לידי רו"ח של החברה וכן יועברו מיסמכי הנהלת החשבונות לרבות הוצאות ותשלומים לספקים ולנותני שירותים לרו"ח של החברה; (3) שכרו של התובע יעמוד בשלב זה על סך של 10,000 ₪ נטו לחודש; (4) ימונה רו"ח אשר יבחן את טענות הצדדים ביחס למשיכות של העסק.

היתנהלותו התמוהה של הנתבע בקשר להפקדות הכספים בחשבון הבנק של אמו מתחדדת ביתר שאת עת הובהר כי אמו של הנתבע כלל אינה מתגוררת בארץ במשך עשרות שנים ובעיקר בשים לב לעובדה שלאחר פרוץ הסיכסוך בין הצדדים בשנת 2017 הועבר מחשבון זה סכום נכבד בסך 681,973 ₪ לצורף פרעון יתרת הלוואות שנטל הנתבע מהחברה לטובת רכישת החנות החדשה, החזר חובות בגין שכר שלא שולם לו וכיסוי יתרת חובה בחשבון הבנק של החברה.

בשנים 2016-2018 צורת העבודה מול חשבון הבנק של הד' הופסקה ונרשמו בתנועות חובה רק משיכות המזומן מהבנק שאיתו המשיכו לשלם את הוצאות של החברה.

בסע' 25 לתצהירו היתייחס הנתבע למקורות המימון של המקרקעין כדלקמן: "אני רכשתי את הנכסים באמצעות כספים אשר עבדתי עבורם שנתיים לפני הרכישה עת שעבדתי במסעדה של דודי א' וחסכתי סך של 100,000 שקלים וכן חסכתי את המזונות אשר הפקיד אבי בסך 100 דולר, אשר הצטברו לסך של 80,000 שקלים לערך והיתרה ניתנה לי על ידי אמי. וכך רכשתי את הנכסים". דא-עקא, בחקירתו הופרכו טענותיו של הנתבע עד היסוד, ואפרט: ראשית, הנתבע לא המציא אסמכתא על כך שחסך 100,000 שקלים בעבודה אצל דודו ולטענתו כספים אלו התקבלו "במזומן" (עמ' 377, ש' 31-33).

...

אני מורה על פירוק השותפות במקרקעין עליהם שוכנת המסעדה והחנות – פירוק השותפות יעשה בד בבד עם פירוק השותפות בחברה ובשיטת ההתמחרות הפנימית כמפורט בסע' 268, 276 לעיל.

אשר לביצוע ההתחשבנות הכספית בין הצדדים – אני מורה למומחה רו"ח בוכניק להגיש חוו"ד כמפורט בסע' 221, 224-228 ו- 277 לעיל.

התביעה לפינוי מושכר – נדחית.