בהחלטה מיום 26.11.2020, התבקש פרופ' שנקר להשיב על שאלות ההבהרה הבאות:
האם נכון כי לפי הרשומות הרפואיות בקופת חולים הרופא שערך לתובעת מעקבי היריון הוא ד"ר שלמה בטינו?
הנך מופנה לסיכום ביקור אצל ד"ר בטינו מיום 29.4.19, לפיו נרשם תחת הכותבת ממצאים בבדיקה "מוניטור- ריאקטיבי עם פעילות רחמית לא סדירה" ו"צואר סגור 44 מ"מ".
בקשת הנתבע התקבלה ובהחלטה מיום 26.1.2021 מונה פרופ' איצקוביץ אלדור יוסף, כמומחה נוסף מטעם בית הדין (להלן: פרופ' איצקוביץ ), אשר התבקש לענות על השאלה:
האם בתקופה מיום 1.5.2019 ועד ליום 8.7.2019 הייתה העדרותה של התובעת מעבודתה בשל מצב רפואי הנובע מההיריון ואשר סיכן אותה או את עוברה?
ביום 10.2.2021 התקבלה חוות דעתו של פרופ' איצקוביץ, אשר השיב על השאלה, כפי שיפורט להלן:
"מדובר ביולדת בריאה בד"כ אשר בעברה המיילדותי 2 לידות בזמן (באחרונה סכרת הריונית) ושתי הפלות טבעיות מוקדמות מסיבה לא ברורה.
יחד עם זאת, נוכח העובדה שאישורו של הרופא המטפל רק יוצר חזקה, אישורו אינו מונע מהמוסד לבחון את הזכאות לגימלת שמירת הריון [עב"ל (ארצי) אביבה מהרי – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (1.11.2017)], תוך בחינת האישור הרפואי שניתן על ידי המטפל וכלל התעוד הרפואי בתיק, עת השאלה אותה יש לבחון היא האם הייתה הצדקה למתן שמירת הריון במועד מתן אישור הרופא המטפל.
...
לנוכח חוות דעתו המשלימה של פרופ' איצקוביץ, טען הנתבע כי יש לדחות את התביעה.
מנגד, התובעת טענה כי יש לקבל את תביעתה, בהתבסס על חוות דעתו של פרופ' שנקר.
וכפי שכבר הובא לעיל, הלכה היא כי "סיכון רפואי זה אינו חייב לעלות כדי סכנה קיומית לאישה או לעובר" אלא ש – "עליו להגיע לכל הפחות כדי סיכון לתחלואה גופנית ...". במקרה זה בו כפי שקבענו יש להעדיף את האסכולה הרפואית המיטיבה עם המבוטחת, ולאורה של ההלכה שצוינה הרי ששוכנענו כי האבחנה הרפואית שניתנה לתובעת מאת פרופ' זהר לפיה חוותה צירים מוקדמים המצריכים שמירת הריון לכל הפחות עולה כדי "סיכון לתחלואה גופנית" לצורך הכללתה של התובעת בגדרי החוק.
בהקשר זה יפים דבריה של כב' השופטת גליקסמן בעניין ברוך אשר הצטרפה לדעת הרוב וביקשה לחדד במסגרת הערותיה את הדברים הבאים: "ייתכנו מקרים שבהם יהיה מוצדק שלא לקבל את חוות דעתו של המומחה הרפואי, ככל שלא יינתן על ידו משקל ראוי לאישור הרופא המטפל ולתיעוד הרפואי מזמן אמת, וחוות דעתו תהיה מבוססת על "חכמה בדיעבד". כך פסקה:
" מקובלת עליי טענתה העקרונית של המערערת, כי יש קושי מובנה בכך שהמומחה הרפואי נותן את חוות דעתו לאחר מעשה ולא בזמן אמת, כך שמסקנתו עלולה להיות מבוססת על "חכמה בדיעבד", ולא על הנתונים והשיקולים נכון למועד מתן האישור.
סוף דבר
התביעה לגמלת שמירת היריון מתאריך 1.5.2019 ועד מועד הלידה – 8.7.2019 מתקבלת.