בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה רפואי בגמלת שמירת הריון

לפנינו שתי בקשות להפניית שאלות הבהרה למומחה - יועץ רפואי, במסגרת תביעת התובעת לקיצבת שמירת הריון.

...

לאחר עיון בבקשות ובתגובות הגענו למסקנה כי יש להפנות למומחה את מרבית שאלות ההבהרה שביקש הנתבע, למעט שאלה 6 ואת כל שאלות ההבהרה שביקש ב"כ התובעת, באשר הן עומדות באמות המידה שהותוו בהנחיות ובפסיקת בית הדין הארצי לעבודה.

סיון וסיכום הקבלה PS – הפרשה חומה קלה PV – רחם מוגדל TVS – לציין המטומה קטנה בין שק הריון לפי פנימי של הצוואר לסיכום – תמונה קלינית וסונוגרפית של הפלה מאיימת.

בקשת הנתבע התקבלה בעיקרה, ולמומחה הופנו השאלות הבאות: "1. האם נכון כי לפי הרשומות הרפואיות בקופת חולים הרופא שערך לתובעת מעקבי היריון הוא ד"ר שלמה בטינו?

כיצד קבעת כי הבדיקה נערכה בבית חולים העמק? הנך מופנה לאישור הרפואי לעניין גמלה לשמירת הריון מיום 12.5.19 עליו חתום פרופ' זוהר נחום.

כך גם המומחה לא השיב באופן ברור לשאלה, הכיצד סביר להמליץ על שמירת היריון ללא בדיקה קלינית כאשר התובעת ביקרה אצל הרופא המטפל כשבועיים קודם לכן, וזה לא ביצע מעקב מיוחד נוכח מצבה הרפואי (תשובות מספר 8 ו – 10 לשאלות ההבהרה).

...

הנך מופנה לסיכום ביקור אצל ד"ר בטינו מיום 29.4.19, לפיו נרשם תחת הכותרת ממצאים בבדיקה "מוניטור- ריאקטיבי עם פעילות רחמית לא סדירה" ו"צוואר סגור 44 מ"מ".

יחד עם זאת, לאחר שקילת הדברים, בשים לב לעובדה כי אנו מצויים בתקופת קורונה בה יש לגלות גמישות נוספת בלוחות זמנים, ובהתחשב כי מדובר באיחור של ימים ספורים, הגעתי למסקנה כי מתן אפשרות לבירור טענות הנתבע לגופן, גוברת במצב זה על המחדל הנוגע לאיחור בהגשת הבקשה, שכן מצאתי, כפי שאסביר כעת, כי תשובותיו של המומחה לוקות בחסר ולא ניתן לבסס על קביעותיו, הכרעה בהליך זה. לגופו של עניין, לאחר בחינת בקשת הנתבע והתגובה לה, חוות דעתו של המומחה והשלמתה על דרך מתן מענה לשאלות ההבהרה שהופנו אליו, סבורני כי המומחה שמונה אינו מספק תשובות ברורות וחד משמעיות לשאלות הדרושות הכרעה לצורך מתן פסק הדין בתביעה שלפני.

לפיכך, הבקשה מתקבלת.

בהמשך לכך הגישה התובעת בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה הרפואי.

האם נכון כי בקופ"ח צוין בעבר חשד לפריצת דיסק (2013)? אם כך, האם עובדה זו משנה ממסקנותיך בכל הקשור לרקע המחייב של פריצת דיסק לצורך הכרה בזכאות לגימלה? האם נכון כי ככלל, סימפיזיוליזיס משפיע על האשה ההרה בעיקר בטיימסטר השלישי, תקופה בה נעדרה מהעבודה? האם עובדה זו איננה מחזקת את אמינות תלונותיה ומצדיקה הכרה בזכאותה לתקופה הקצרה יחסית במהלכה נעדרה מהעבודה? ביום 24.5.2021 התקבלו תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, כדלקמן: "א. הטיפול הרפואי של ד"ר אולגה גורדון (מסמכים 14.8.18, 17.12.15), מתייחס לנתונים בהריונות הקודמים, צוינו בחוות דעתי מיום 10.05.20).

חוות-הדעת מנומקת, הגיונית וברורה; והיא עונה על השאלה שבמחלוקת, ולפיכך ניתן להסתפק בה. הטענה כי המומחה נשען על אסכולה המחמירה עם התובעת לא הוכחה, כך - לא הוצגו בפני בית-הדין מקרים בהם בנסיבות רפואיות דומות התקבלו חוות דעת הפוכות בעיניין של מבוטחות או תובעות; וכן לא הוצגו אסמכתות רפואיות לעניין זה. זאת על אף שכפי שציינה התובעת, אכן ישנם מקרים, המוכרים בחלקם אף לבית-הדין, בהם המוסד מאשר לנשים שמירת הריון בשל סימפיזיוליזיס.

...

גם טענת התובעת כי המומחה ענה על שאלות מתחום האורתופדיה שאינה תחום מומחיותו דינה להידחות, שכן התובעת עצמה היתה זו שהפנתה אליו את השאלה ובנוסף, על טענות מסוג זה לעלות לאחר ההחלטה על מינוי המומחה, ולא לאחר קבלת חוות הדעת או תשובות ההבהרה.

נוכח כלל המפורט לעיל, הבקשה למינוי מומחה רפואי נוסף או אחר - נדחית.

סוף דבר בקשת התובעת למינוי מומחה רפואי נוסף או אחר - נדחית.

בהחלטה מיום 26.11.2020, התבקש פרופ' שנקר להשיב על שאלות ההבהרה הבאות: האם נכון כי לפי הרשומות הרפואיות בקופת חולים הרופא שערך לתובעת מעקבי היריון הוא ד"ר שלמה בטינו? הנך מופנה לסיכום ביקור אצל ד"ר בטינו מיום 29.4.19, לפיו נרשם תחת הכותבת ממצאים בבדיקה "מוניטור- ריאקטיבי עם פעילות רחמית לא סדירה" ו"צואר סגור 44 מ"מ".

בקשת הנתבע התקבלה ובהחלטה מיום 26.1.2021 מונה פרופ' איצקוביץ אלדור יוסף, כמומחה נוסף מטעם בית הדין (להלן: פרופ' איצקוביץ ), אשר התבקש לענות על השאלה: האם בתקופה מיום 1.5.2019 ועד ליום 8.7.2019 הייתה העדרותה של התובעת מעבודתה בשל מצב רפואי הנובע מההיריון ואשר סיכן אותה או את עוברה? ביום 10.2.2021 התקבלה חוות דעתו של פרופ' איצקוביץ, אשר השיב על השאלה, כפי שיפורט להלן: "מדובר ביולדת בריאה בד"כ אשר בעברה המיילדותי 2 לידות בזמן (באחרונה סכרת הריונית) ושתי הפלות טבעיות מוקדמות מסיבה לא ברורה.

יחד עם זאת, נוכח העובדה שאישורו של הרופא המטפל רק יוצר חזקה, אישורו אינו מונע מהמוסד לבחון את הזכאות לגימלת שמירת הריון [עב"ל (ארצי)  אביבה מהרי – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (1.11.2017)], תוך בחינת האישור הרפואי שניתן על ידי המטפל וכלל התעוד הרפואי בתיק, עת השאלה אותה יש לבחון היא האם הייתה הצדקה למתן שמירת הריון במועד מתן אישור הרופא המטפל.

...

לנוכח חוות דעתו המשלימה של פרופ' איצקוביץ, טען הנתבע כי יש לדחות את התביעה.

מנגד, התובעת טענה כי יש לקבל את תביעתה, בהתבסס על חוות דעתו של פרופ' שנקר.

וכפי שכבר הובא לעיל, הלכה היא כי "סיכון רפואי זה אינו חייב לעלות כדי סכנה קיומית לאישה או לעובר" אלא ש – "עליו להגיע לכל הפחות כדי סיכון לתחלואה גופנית ...". במקרה זה בו כפי שקבענו יש להעדיף את האסכולה הרפואית המיטיבה עם המבוטחת, ולאורה של ההלכה שצוינה הרי ששוכנענו כי האבחנה הרפואית שניתנה לתובעת מאת פרופ' זהר לפיה חוותה צירים מוקדמים המצריכים שמירת הריון לכל הפחות עולה כדי "סיכון לתחלואה גופנית" לצורך הכללתה של התובעת בגדרי החוק.

בהקשר זה יפים דבריה של כב' השופטת גליקסמן בעניין ברוך אשר הצטרפה לדעת הרוב וביקשה לחדד במסגרת הערותיה את הדברים הבאים: "ייתכנו מקרים שבהם יהיה מוצדק שלא לקבל את חוות דעתו של המומחה הרפואי, ככל שלא יינתן על ידו משקל ראוי לאישור הרופא המטפל ולתיעוד הרפואי מזמן אמת, וחוות דעתו תהיה מבוססת על "חכמה בדיעבד". כך פסקה:  " מקובלת עליי טענתה העקרונית של המערערת, כי יש קושי מובנה בכך שהמומחה הרפואי נותן את חוות דעתו לאחר מעשה ולא בזמן אמת, כך שמסקנתו עלולה להיות מבוססת על "חכמה בדיעבד", ולא על הנתונים והשיקולים נכון למועד מתן האישור.

סוף דבר התביעה לגמלת שמירת היריון מתאריך 1.5.2019 ועד מועד הלידה – 8.7.2019 מתקבלת.

לפני בקשה להפניית שאלות הבהרה נוספות למומחה - יועץ רפואי במסגרת תביעת התובעת לגימלת שמירת הריון בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.

...

לאחר עיון בבקשה ובתגובת הצד שכנגד הגעתי לכלל מסקנה, כי יש להפנות אל המומחה את שאלות ההבהרה הנוספות, וזאת על אף שלא מדובר בשאלות הנובעות מתשובותיו של המומחה בחוות דעתו ועל אף שניתן היה להפנות למומחה שאלות אלו בסבב שאלות ההבהרה הראשון.

למען התמונה השלמה ובנוגע לטענת הנתבע, כי לא מדובר בשמירה תעסוקתית אלא בשמירה לפי סעיף 58(1) לחוק הביטוח הלאומי אציין, כי במסמך הרפואי מיום 21.2.2021 שבו הומלץ לאשר לתובעת שמירת הריון יש התייחסות לתנאי העבודה של התובעת "עובדת כגננת לגיל הרך, עבודה הכרוכה במאמץ גופני ניכר, ישיבה על כיסא נמוך." ועל כן אני סבורה שיש מקום להפנות את השאלות.

עם זאת, מאחר ומדובר בשאלות שניתן היה להפנות אל המומחה כבר בסבב הראשון של שאלות ההבהרה וכאשר מרביתן אינן נובעות מתשובות המומחה לשאלות ההבהרה, אני קובעת כי התובעת תישא בהוצאות הנתבע בסך 1,000 ₪ בגין הצורך של הנתבע להגיב לבקשה.