בקשה להעברת מקום דיון בתביעה נגד מזכירות בית משפט השלום

חרף ההחלטה הנ"ל, התובעת הגישה בקשה נוספת לפיה נתבקש עיכוב מתן ההחלטה בבקשה לסילוק התביעה, על מנת שתוכל להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה ע"י הוספת אותו צד ג', שכתובתו בירושלים, כנתבע נוסף לתביעה דנן; וכך למעשה תיוותר הסמכות לידון בתביעה בבית משפט השלום בירושלים.

הניסיון להותיר בכתב התביעה את הנתבעת 2, אשר כנגדה קיים כאמור מעשה בי-דין, מלמד על כך, שהתובעת לא הפעילה בתום לב את זכות הבחירה שתקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי מקנה לה. הדבר פוגע כמובן בזכותם הדיונית של הנתבעים 1 ו- 3 ואין ליתן לזה יד. בטרם סיום אציין כי חרף העובדה כי בית משפט זה אינו נידרש ליתן החלטה בבקשה לתיקון כתב התביעה (החלטה זו מסורה לבית המשפט המוסמך), יש לומר כי מדובר בצעד אשר ננקט גם הוא בחוסר תום לב, ואשר כאמור מטרתו הנן ניסיון נוסף לשמור את מקום הדיון בבית משפט זה לאחר שבית המשפט גילה דעתו שיש לשקול העברת הדיון בהסכמה לבית המשפט המוסמך.

המזכירות תעביר את התיק לכב' נשיא בתי משפט השלום במחוז מרכז.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת הצדדים וכן בבקשה לתיקון כתב התביעה ובתגובת הצדדים לאותה בקשה, אני מורה על קבלת הבקשה להעברת מקום הדיון ומורה על העברת הדיון בתובענה לבית המשפט המוסמך במחוז ברכז.

סוף דבר אני נעתר לבקשה ומורה על העברת הדיון לבית המשפט המוסמך במחוז מרכז, זאת מכוח סמכותי לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח חדש], תשמ"ד - 1984.

כמצוות תקנה 53 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 הנני מחייב את התובעת בהוצאות הבקשה בסך של 3,510 ₪, אשר ישולמו לנתבעים 1 ו- 3 ביחד ולחוד, בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו ריבית והצמדה עד מועד התשלום בפועל.

ביום 2.1.2023 נתן הנשיא טננבוים החלטה כדלקמן: "לאור מקום ביצוע העבודה ובהתאם לנוהל המקובל בבית דין זה, תיקבע המזכירות דיון בתיק בבית הדין בשבתו באילת". הבקשה דנן ביום 3.1.2023 הגיש המבקש בקשת רשות ערעור, שכותרתה, ככל הנראה בשל טעות סופר, היא "הודעת ערעור על החלטה אחרת של רשם". בהחלטת הרשמת אפרת קוקה מיום 8.1.2023, הועברה הבקשה לעיוני.

ביום 22.1.2023 הגיש המשיב את תגובתו לבקשה, בה חזר על טענותיו מיום 13.12.2022 והוסיף כי הוא בעל עסק לשיפוצים בעיר אילת בלבד; כי המבקש ביצע עבודות בעיר אילת בלבד; כי מנהלת החשבונות תתייצב לעדות וכי מקום מושבה באילת; כי ניהול התובענה בבית הדין בבאר שבע יכביד עליו ויגרור הוצאות; כי בית הדין באילת נועד להקל על זכות הגישה לערכאות; כי מתנהלות נגדו שתי תביעות נוספות בעיר אילת; כי העתקת הדיון לבאר שבע יהווה תקדים לתיקים נוספים וכך אט אט יועתקו תיקים מאילת לבאר שבע; כי המבקש לא ציין נסיבות מיוחדות בגינן על ההליך להתנהל בבאר שבע; וכי מירב הזיקות הן לעיר אילת.

דומה הדבר, בשינויים המחויבים, לסמכותו של נשיא בית משפט השלום להורות על העברת תיקים במחוז עליו הוא אחראי מבית משפט שלום אחד למישנהו בהתאם לסעיף 49(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את הבקשה ואת טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשות להידחות.

לפיכך, אין בידי לקבל את טענת המבקש לפיה למגיש התביעה ה"זכות" להחליט היכן לנהל את ההליך.

סוף דבר הבקשה נדחית, אין צו להוצאות.

המבקשת עוד טענה כי המשיבים הגישו היתנגדות לבצוע שטר ביום 05.12.2022 וביום 06.12.2022 ניתנה החלטה המורה למזכירות להעביר את ההיתנגדות לבית משפט השלום בעכו, כנראה בשגגה, על ידי ההוצאה לפועל בתל אביב.

עוד טענו המשיבים כי בהתנגדותם שיטחו את טענותיהם וזאת נגד אמתות השטר והחזקתו על ידי המבקשת שלא כדין, וכך משנפל פגם בשטר החוב אין למבקשת זכות לתבוע על פיו או בהתאם לתנאים המפורטים בו. עוד טענו המשיבים כי אין להטיל על פי תנאי השטר המזויף כל התחייבות כנגדם, לרבות החלת סמכות מקומית שלא הוסכמה ולא היו הצדדים מסכימים לה, ודין שטר החוב להתבטל יחד עם כל ההתניות המצוינות בו ולכן אין לראות בו כהסכם מחייב את הצדדים בהתניות שנכתבו בו. עוד טענו המשיבים כי התניית השיפוט בשטר החוב המזויף אינה משקפת את כוונת הצדדים, ולו התבקשו לחתום עליו לא היו מסכימים לתניה כזו.

דיון והכרעה: השאלה שבפנינו היא האם יש להעתר לבקשת המבקשת להעברת הדיון לבית משפט השלום בתל אביב, או שמא יש להעתר לטענת המשיבים לפיה הסמכות המקומית לידון בתביעה נתונה לביהמ"ש זה. המבקשת מבססת את בקשתה להעברת הדיון לבית המשפט השלום בתל אביב על המצוין בשטר החוב נשוא התביעה שנחתם בין הצדדים, לפיו: "מקום השיפוט המוסכם – מחוז תל אביב." כידוע ההלכה היא כי בנגוד לסמכות העניינית, אין הסמכות המקומית נתפסת כמצויה בליבה של סמכות השפיטה.

...

עוד טענו המשיבים כי טענת המבקשת לעניין תניית שיפוט ייחודית אין כוחה יפה בנסיבות התיק מאחר והתביעה מתבססת על שטר חוב מזויף ופגום, אשר מביא למסקנה כי כל התנאים המפורטים בו אינם רלוונטיים ואין בכוחם לחייב אותם ולו בסמכות מקומית אשר נכתבה בשטר החוב המזויף בשל נוחות המבקשת היות ומיקום משרדיה הינו במרכז הארץ.

דיון והכרעה: השאלה שבפנינו היא האם יש להיעתר לבקשת המבקשת להעברת הדיון לבית משפט השלום בתל אביב, או שמא יש להיעתר לטענת המשיבים לפיה הסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לביהמ"ש זה. המבקשת מבססת את בקשתה להעברת הדיון לבית המשפט השלום בתל אביב על המצוין בשטר החוב נשוא התביעה שנחתם בין הצדדים, לפיו: "מקום השיפוט המוסכם – מחוז תל אביב." כידוע ההלכה היא כי בניגוד לסמכות העניינית, אין הסמכות המקומית נתפסת כמצויה בליבה של סמכות השפיטה.

לסיכום: לאור האמור לעיל אני מורה על העברת הדיון לכב' נשיא בתי המשפט השלום במחוז תל-אביב -יפו לצורך ניתובו לגורם השיפוטי המתאים.

לפניי בקשה לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) להעברת מקום הדיון בת"ק (תביעות קטנות ראשל"צ) 42832-05-23 (להלן: ההליך) מבית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון לבית משפט לתביעות קטנות במחוז שיפוט אחר.

המבקשות מציינות כי בכתב התביעה מועלות טענות שונות נגד מזכירות בית משפט השלום בראשון לציון.

...

בנסיבות אלו, בהתחשב בעמדות הצדדים, ומטעמים של מראית פני הצדק, באתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להתקבל (ראו: בש"א 1518/21 עובדיה נ' הנהלת בתי המשפט, פסקה 4 (8.4.2021); בש"א 240/22 מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט נ' בנימין (18.1.2022)).

עם זאת, בנסיבות העניין אני סבורה כי יש להעביר את ההליך למחוז תל אביב.

אין די בזיקה עקיפה כזו, אשר אינה נוגעת להליך דנן, על מנת להקים עילת פסלות כלפי כלל השופטים המכהנים במחוז תל אביב, ובנסיבות אלו, נוכח הקרבה הגיאוגרפית בין מחוז מרכז ומחוז תל אביב – מצאתי כי יש להעביר את ההליך למחוז זה. אשר על כן, אני מורה מכוח סמכותי לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט כי הדיון בת"ק (תביעות קטנות ראשל"צ) 42832-05-23 יועבר מבית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון לבית משפט לתביעות קטנות במחוז תל אביב, בהתאם להחלטת נשיא בתי משפט השלום במחוז זה. בהתחשב באופי ההליך שלפניי, ומבלי שנעלמו מעיניי טענות המשיב לעניין זה, אין צו להוצאות.

משכך, עותר המשיב לבית המשפט לדחיית הבקשה להעברת הדיון דיון והכרעה: השאלה שבפנינו היא האם יש להעתר לבקשת המבקשת להעברת הדיון לבית משפט השלום בפתח תקווה, או שמא יש להעתר לטענת המשיב לפיה הסמכות המקומית לידון בתביעה נתונה לביהמ"ש זה. המבקשת מבססת את בקשתה להעברת הדיון לבית המשפט השלום בפתח תקווה על סעיף 16 להסכם שנחתם בין הצדדים, ולפיו: "סמכות שיפוט: לבית המשפט בפתח תקווה, שלהם הסמכות העניינית, מוקנית סמכות השיפוט הייחודית לידון בכל סיכסוך הנובע מהסכם זה." (להלן: "תניית השיפוט").

מנגד, המשיבה טענה כי אינה חתום על שטר החוב וחתימתה זויפה, וכן מאחר שמקום עסקה ומקום החתימה על ההסכם הנו באיזור עכו אז הסמכות המקומית נתונה לבית משפט זה. לטעמי, אין לקבל את טענת המשיבה מאחר ובשלב זה אין מקום לידון בטענת הזיוף שהועלתה ובתי המשפט אינם בוחנים את תוקפה של תניית שיפוט במסגרת בקשה להעברת מקום דיון, וזאת גם כאשר הועלתה טענה לזיוף חתימה על שטר החוב.

המזכירות תשלח העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.

...

מנגד, הגישה המשיבה תגובתה וטענה כי יש לדחות את הבקשה מאחר שמקום חתימת ההסכם והימצאות עסק המשיבה הינו במעלות.

משכך, עותר המשיב לבית המשפט לדחיית הבקשה להעברת הדיון דיון והכרעה: השאלה שבפנינו היא האם יש להיעתר לבקשת המבקשת להעברת הדיון לבית משפט השלום בפתח תקווה, או שמא יש להיעתר לטענת המשיב לפיה הסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לביהמ"ש זה. המבקשת מבססת את בקשתה להעברת הדיון לבית המשפט השלום בפתח תקווה על סעיף 16 להסכם שנחתם בין הצדדים, ולפיו: "סמכות שיפוט: לבית המשפט בפתח תקווה, שלהם הסמכות העניינית, מוקנית סמכות השיפוט הייחודית לדון בכל סכסוך הנובע מהסכם זה." (להלן: "תניית השיפוט").

על אף טענותיה של המשיבה, המבקשת סבורני כי אין בענייננו שיקולים בעלי משקל מכריע המצדיקים סטייה מתניית השיפוט עליה הסכימו הצדדים, כך שהמשיבה לא הצביעה על אי יכולתה לנהל את הגנתה בעקבות תנאי זה. לסיכום: לפיכך אני מורה על העברת התיק לנשיא בית המשפט השלום במחוז מרכז, שיורה על ניתוב התיק במחוזו.

אני מורה על העברת הדיו בתובענה לכב' נשיא בתי משפט השלום במחוז מרכז לצורך ניתובו לגורם השיפוטי המתאים.