בקשה להעברת התיק לבית הדין האזורי לעבודה

בשל דחיפות העניין וחג הסוכות שעמד בפתח באותה עת, נקבע דיון בבקשה באותו היום, כאשר בסופו של הדיון ניתנה החלטת בית הדין המורה לנתבעת להמנע מפיטוריו של המבקש ולהמשיך להעסיקו בתפקידו כפי שהיה ערב פיטוריו מבלי לפגוע בתנאי העסקתו.

התובע עתר כנגד החלטה זו לבית הדין האיזורי לעבודה בחיפה, אך מאחר שהתברר, כי אחד מחברי וועדת המכרזים שדנה בעיניינו של התובע, מכהן כנציג ציבור בבית דין זה, הועבר התיק לבית הדין האיזורי לעבודה בנצרת עילית והתיק עדיין תלוי ועומד.

...

סוף דבר - הנתבעת פעלה שלא כדין עת החליטה לפטר את התובע בהליך פיטורים מנהלי בגין אי התאמה בעוד שהסיבה שהביאה את הנתבעת להתחיל בהליך הפיטורים הינה טענה, כי התובע ביצע עבירת משמעת בכך שנעדר בזמן העבודה ללא אישור הגורמים הממונים ומבלי שהחתים כרטיס ביציאתו מהעבודה.

נוכח כל האמור לעיל, אנו קובעים, כי פיטוריו התובע בוצעו בהעדר סמכות לוועדת הפיטורים ועל כן, הפיטורים בטלים והתובע ימשיך להיות מועסק בעבודתו באותם תנאים, כפי שהיו ערב החלטת הפיטורים.

באשר לשאלת ההוצאות – נוכח התנהלות הנתבעת בתיק זה, ברור היה מלכתחילה כי הנתבעת פעלה שלא כדין בבחירת הליך פיטורי התובע, ולא ברור מה הניע את הנתבעת להציב מעקב אחר התובע בזמן עבודתו ולפטר את התובע שעבד 13 שנים במועצה, בהליך מזורז ערב קיומם של בחירות למועצה, אנו פוסקים שהנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 6,000 ₪, אשר ישולם תוך 30 ימים מהיום.

כן טענה המשיבה, כי בהתאם להוראת סעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד - 1984 אין להעביר את ההליך פעם נוספת; כי בתגובתו של המבקש לבקשת המשיבה להעביר את הדיון לבית הדין לעבודה בתל אביב לא היתייחס המבקש למקום השיפוט הספציפי מעבר להתנגדותו הכללית להעברת התיק או לדחיית התביעה; כי על פי הפסיקה, בעל דין שלא העלה טענת חוסר סמכות מסוג אחד, מנוע מהעלאת טענת חוסר סמכות מסוג אחר מחמת השתק; וכי יש לדחות את הבקשה גם משקולי יעילות ומדיניות שכן העברה נוספת של התיק תביא לבזבוז זמן שפוטי ומשאבים.

סוף דבר - לאור כל האמור לעיל, ומתוקף סמכותי הקבועה בסעיף 78 לחוק בתי המשפט החל בבית הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, אני מורה בזאת כי הדיון בתיק חב"ר 4466-09-22 יועבר מבית הדין האיזורי לעבודה תל אביב לבית הדין האיזורי לעבודה בירושלים.

...

לפיכך, אין בידי לקבל את טענת המשיבה, לפיה המבקש מנוע מהעלאת הטענה משעה שלא העלה אותה מפורשות בתגובתו לבקשתה.

בענייננו, הוגשו כתבי טענות בלבד, ולכן אינני מקבלת את טענת המשיבה לפיה העברת התיק תביא לבזבוז זמן שיפוטי ומשאבים.

סוף דבר - לאור כל האמור לעיל, ומתוקף סמכותי הקבועה בסעיף 78 לחוק בתי המשפט החל בבית הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, אני מורה בזאת כי הדיון בתיק חב"ר 4466-09-22 יועבר מבית הדין האזורי לעבודה תל אביב לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים.

לפניי בקשת הנתבעת מס' 2 (להלן: "המבקשת" או "כלל") להעברת התיק לבית-הדין האיזורי לעבודה מחמת חוסר סמכות עניינית.

...

עובדת הכללתן של טענות לרשלנות כנגד המבטחת איננה משנה מסקנתי זו ואין בידי לקבל טענת התובעת לתחולת הסיפא שבסעיף 24 (א) (1) לחוק בית-הדין לעבודה לפיה, סמכותו של בית-הדין נפרסת על "תובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]". לא זו אף זו שטענות התובעת לרשלנות כלפי המבטחת הינן שוליות ביחס לטענותיה לחיוב בתשלום מכוח הפוליסה, כבר נפסק בעבר כך: "עילת התביעה המהותית נגד הקרן אינה עילה נזיקית שנובעת מתוך חובת זהירות אלה עילה הנובעת מהיחסים החוזיים-מסחריים בין הצדדים, ובשל מהות הקרן כקרן שנועדה ליתן מענה לביטחון סוציאלי של העמית ביום פקודה, יום פרישתו או חלילה, כפי שארע במקרה זה, ביום פטירתו. הנני סבורה כי עטיפה נוספת של הטענות במונחי "רשלנות" הינה מלאכותית ולכל היותר טפלה ואין בכוחה לשנות סמכות שהוקנתה באופן ייחודי לבית הדין לעבודה" (ראו: ת"א (ת"א) 41499-01-19 אפרת אליעזר נ' מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ (פורסם בנבו, 03.10.2019)).

אשר על כן, נוכח כל המפורט לעיל, ובהתאם לסמכות המסורה לבית-המשפט לפי סעיף 79 לחוק [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984, אני מורה כי התביעה כנגד הנתבעת מס' 2 תועבר לידון לפני בית הדין האזורי לעבודה בחיפה.

המזכירות תמציא עותק החלטתי לצדדים.

בשים לב לטענות הנתבעים כי הם היו עובדיהם של התובעים, ובשל המחלוקת בין הצדדים האם אכן היתקיימו בין כל אחד מהנתבעים ובין התובעים יחסי עובד ומעביד, ובהתאם להוראות סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, הורתה השופטת הירש, במסגרת החלטתה בפר' הדיון המקדמי מיום 21.3.17, להעביר את התיק לבית הדין האיזורי לעבודה, על מנת שזה ידון בשאלה בדבר קיום יחסי עובד ומעביד.

התממותו של הקבלן אופק, שכבר היה מצוי בהליכי הפשר, הוצא מהם ביקש להחיותם מחדש, קיבל "הערת אזהרה" מהמותב שלעניין, מהנאמן ומהכנ"ר, כמו גם מבית הדין לעבודה, אינם עניינים פעוטי ערך שאין להם חשיבות לעניין שלפניי.

...

סוף דבר ותוצאה עולה מכל המקובץ שדינה של התביעה כנגד שני הנתבעים, הן כנגד הקבלן אופק, והן כנגד המפקח קרון, להתקבל במלואה ועל כל רכיביה, ובכלל זה, הפיצוי המוסכם.

גם למפקח אחריות על כל האמור לעיל.

בנסיבות העניין ומשהוריתי על קבלת התביעה במלואה, משענייננו בסכומים שונים ומועדי חיוב שונים (כאשר מועד התיקון של הליקויים הוא מיום 2.1.18, וכאשר החיוב מושא הפיצוי המוסכם הוא אך במסגרת מערכת היחסים שבין הקבלן לתובעים 1, 2 ו-5), אני מורה לתובעים להגיש פסיקתה לחתימתי.

הכרעת בית הדין- אקדים אחרית לראשית ואומר כי לאחר שעיינתי בכתב התביעה, הבקשה, תגובת המשיב ותשובת המבקשת ובכלל החומר שבתיק, באתי לכל מסקנה כי דין הבקשה להעברת מקום הדיון לבית הדין האיזורי לעבודה בירושלים להדחות, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן: סמכותו המקומית של בית הדין האיזורי לעבודה נקבעת לפי הוראות חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 ותקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: התקנות) ולא לפי הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

...

הכרעת בית הדין- אקדים אחרית לראשית ואומר כי לאחר שעיינתי בכתב התביעה, הבקשה, תגובת המשיב ותשובת המבקשת ובכלל החומר שבתיק, באתי לכל מסקנה כי דין הבקשה להעברת מקום הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים להידחות, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן: סמכותו המקומית של בית הדין האזורי לעבודה נקבעת לפי הוראות חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 ותקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: התקנות) ולא לפי הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

אשר לטענה לפיה מקום "עבודתה של המבקשת" הוא בירושלים והסביבה וכי היא "משווקת את עצמה ועובדת אך ורק בירושלים ובסביבה", דינה להידחות שכן המשיב טען, וטענתו זו לא הוכחשה על ידי המבקשת וממילא לא נסתרה, כי הוא עבד כמסגר במפעלה של החברה בישוב גבע בנימין, מה גם למשיב הונפק רישיון עבודה ביהודה ושומרון, קרי מחוץ לקו הירוק ולא בתחומי מדינת ישראל.

סיכומם של דברים- על יסוד האמור לעיל, לא מצאתי בטעמי הבקשה הצדקה להעברת מקום הדיון בתביעת/בקשת המשיב, ונחה דעתי כי יש לדחות את הבקשה.